בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 30/10/13.

1. ביום 26/7/13 הגיש התובע נגד הנתבעת כתב תביעה בגין התקנה לקוייה של 'דלתות פנים' ו'דלת חוץ' שהזמין אצל הנתבעת. משלא הוגש כתב הגנה בתיק, ולאחר שנדרש התובע להמציא דו"ח רשם החברות שיש בו להעיד על הנתבעת וכתובתה, ניתן כאמור ביום 30/10/13 פסק הדין נגד הנתבעת וזאת בהעדר הגנה.

2. ביום 7/11/13 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ובצידה בקשות נוספות לעיכוב הליכים ולמחיקת התביעה על הסף.

בהחלטה מיום 10/11/13 ניתנה החלטה המורה על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן. הוגשו תגובות ובקשות בתיק, בין היתר בקשות להארכות מועד להגשת התגובות, ובית המשפט הורה על קביעת דיון בפניו בבקשה לביטול פסק הדין.

בינתיים, ביום 31/8/14 הגישה הנתבעת, באמצעות בא כוחה, הודעה בדבר צו הקפאת הליכים על-פי סע' 350ב(ב)(1) לחוק החברות. על-פי אותה הודעה הגישה הנתבעת עצמה בקשה למתן צו להקפאת הליכים המורה על עיכוב כל ההליכים נגדה לתקופה של 60 ימים מאותו מועד. כן הודע כי עו"ד רונן מטרי מונה כנאמן זמני (פר"ק (מחוזי-מרכז) 31570-08-14). על-פי הודעות נוספות הוארך תוקף הצו עד ליום 13/2/15.

3. בנסיבות אלה התבקשה תגובת התובע להודעה על הקפאת הליכים. בתגובתו מיום 29/9/14 טען התובע כי אין מקום לעיכוב הליכים מאחר שצו הקפאת הליכים שניתן לנתבעת, ניתן לתקופה של 60 ימים בלבד באותו שלב; וככל שלא יוארך הצו אין להקפאת ההליכים כל נפקות להליך זה. לטענתו, גם אם צו הקפאת ההליכים יוותר על כנו, על בית המשפט ליתן החלטה בבקשה לביטול פסק דין וככל שזו תידחה יפעל התובע לגבות את פסק הדין בהתאם להוראות בית משפט של כינוס. רק אם יבטל בית המשפט את פסק הדין, יהיה מקום לדון במשמעות צו הקפאת ההליכים לגבי התובענה. על עיקרי הטענות חזר התובע גם בתגובה מיום 3/12/14 שם הוסיף והדגיש כי מדובר בצו הקפאת הליכים זמני בלבד וכי מדובר במצב אבסורדי בו ניתן פסק דין נגד הנתבעת, אלא שעוכב ביצועו ובכך הורע מצבו של התובע ביחס לנושים אחרים שאינם אוחזים בפסק דין.

4. בתגובה נוספת של הנאמן, חזר הנאמן על עמדתו כי ממילא לא יכול התובע לממש פסק הדין אלא במסגרת ההליכים אצל הנאמן או בהליכי פירוק ככל שיהיו וכי בנסיבות אלה אין למעשה טעם להמשיך בהליך זה. למרות האמור הוסיף הנאמן כי אם יחליט בית המשפט לדון בבקשות התלויות ועומדות הרי שאין לו התנגדות למחיקת הבקשה לביטול פסק דין והבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה החברה קודם למינוי הנאמן, תוך שמירת מלוא זכויות וטענות החברה.

דיון ומסקנות:

5. על-פי הנתונים שהובאו בפניי, כדי לנסות ולפעול להבראת החברה, פנתה הנתבעת לבית המשפט המחוזי לצורך מתן צו להקפאת הליכים לפי סע' 350ב(ב)(1), ובמסגרת זו אכן ניתן צו כינוס נכסים זמני וכן צו הקפאת הליכים.

סעיף 350ב(ב)(1) קובע:

"הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט [...] לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע;"

מכאן שלכאורה יש מקום להורות על עיכוב כל ההליכים התלויים ועומדים נגד החברה; ולשם פתיחה בהליך נוסף או המשך הליך קיים הרי שיש צורך לקבל אישורו של בית המשפט ולפעול על-פי ההחלטה שתינתן על-פי התנאים שייקבעו.

צו זה שניתן אמור לסייע בהבראת החברה, כדי למנוע מצב בו מעקלים ומממשי שעבודים ירוקנו את החברה כליל ולא יוותר עוד 'חברה' שניתן לשקם, כמו גם לשמור על אפשרות לשיוויון בין הנושים השונים וריכוז ההליכים במסגרת הליך אחד בפיקוח בית המשפט (ד"ר יחיאל בהט חברות - החוק החדש והדין (כרך ג) 236; 513 (מהדורה 12, 2011)).

6. במקרה זה כאמור, הוגשה תביעה נגד החברה; ובהעדר הגנה ניתן פסק דין.

הנתבעת רשאית היתה להשלים עם פסק הדין שניתן ולפעול על-פיו במישרין ולשלם לתובע סכום התביעה או בעקיפין על דרך של המתנה לפעולות גבייה מטעם התובע.

ואולם, הנתבעת בחרה שלא להשלים עם פסק הדין שניתן והגישה בקשה לביטול פסק הדין שבצידה בקשה לעיכוב ביצועו. לעניין בקשה זו – בקשה לביטול פסק הדין – הרי שהנתבעת היא מי שיזמה את ההליך שבפניי נגד התובע. בנסיבות אלה, לאחר שניתן צו הקפאת הליכים, ככל שביקשה הנתבעת להמשיך בהליך זה ולמצותו, היה עליה לפנות בעצמה או באמצעות הנאמן שמונה, ככל שהדבר בגדר הסמכויות שניתנו לו, לבית המשפט כדי לקבל רשותו להמשיך בניהול ההליך שיזמה (ראו להשוואה עמ (מחוזי-חי') 5752-04-09 פיקהולץ נ' מע"מ עכו. ניתן ביום 6/11/11).

7. מתגובת הנאמן מיום 21/12/14 (סע' 6 לתגובה) עולה כי הנתבעת בוחרת שלא לעמוד על ניהול ההליך שיזמה, ומכאן שאין בכוונתה לבקש אישורו של בית המשפט של כינוס להמשיך בניהולו.

לאור כל האמור, משלא עומדת הנתבעת על ניהול ההליך, יש מקום להורות על מחיקת הבקשה לביטול פסק דין, כשהמשמעות היא שהנתבעת אינה טוענת עוד כלפי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה וכי יש לאפשר לתובע המשך ביצועו.

תוצאה:

8. אשר על כן אני מורה על מחיקת הבקשה לביטול פסק דין ומורה כי פסק הדין שניתן ביום 30/10/13 יעמוד בעינו.

אני מורה על ביטול ההחלטה מיום 10/11/13 שהורתה על עיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן, והתובע רשאי לפעול לביצועו של פסק הדין שניתן בכפוף להוראות כל דין.

למזכירות: יש לראות את התיק כסגור על כל הבקשות שבו.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ה, 24 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.