<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד שרון שוורץ

המשיב וב"כ עו"ד חן בן חיים

פרוטוקול

עו"ד בן חיים:

העברתי בכתב לביהמ"ש הודעה שלה צורף חוזה שכירות ביחס לדירה ברחוב קראוזר 8/5 בעיר נתניה ובטעות לא נרשם תחילה שם היישוב נתניה בחוזה השכירות והדבר הוסף ויש לנו את החוזה המקורי. מגישה לעיון חברתי ולעיון ביהמ"ש את החוזה המקורי עם התוספת של ציון העיר נתניה.

כמו כן, כפי שהודעתי בכתב, הערבות שהן אמו של המשיב ואשתו, גייסו את סכום ההפקדה בסך 10,000 ₪. הם גם התקינו קו בזק בדירה השכורה בנתניה ויש מספר 09-7995743. אני חוזרת ומבקשת לאמץ את המלצות שרות המבחן בדבר מעצר בית בתוספת איזוק אלקטרוני ובפיקוח האם והרעיה. אין התנגדות לערבות עצמית ולערבויות צד ג' בנוסף לכך.

למשיב יש דרכון והוא יפקיד אותו ואין התנגדות להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ.

עו"ד שוורץ:

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט. שרות המבחן התרשם כי קיימת רמת סיכון גבוהה להתנהלות פורעת חוק מצד המשיב. הגב' טטיאנה, רעייתו של המשיב שאמורה לפקח עליו, שיקרה בשרות המבחן כשאמרה שאיננה עובדת ולאחר ששרות המבחן אימת אותה עם המידע שהיה בידה, מסרה שהיא עובדת עם קשישים באופן לא פורמאלי, דבר המטיל בספק את מהימנותה ואת יכולתה לפקח ולדווח במידה והמשיב יפר תנאים. אנו לא יכולים לסמוך על זה. אנו סבורים כי המשיב מסוכן, המשיב ביצע עבירה עם נשק קר, עם סכין. למשיב יש עבר פלילי מכביד, עברו מצביע על אורח חיים עברייני ולא ברור איך אפשר לתת בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר.

מפנה לפסיקה כי הכלל בעבירות שבוצעו בסכין הוא מעצר עד תום ההליכים ורק במקרים כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות, יש שחרור.

על כן, נבקש מביהמ"ש לאור חומרת מעשיו של המשיב ולאור המסוכנות הנשקפת ממנו, לעצרו עד תום ההליכים ולשקול את השחרור שלו אף למקום מרוחק יותר.

מגישה פסיקה על נאשמים ללא עבר פלילי שנעצרו עד תום ההליכים.

אנו לא מסכימים לשחרור בשום תנאי.

עו"ד בן חיים:

הטענות נטענו בדיון הקודם וביהמ"ש כבר נתן את החלטתו העקרונית והדיון נקבע להיום. מה שחברתי עושה היום זה מקצה שיפורים. שרות המבחן התרשם כפי שהתרשם בצורה חיובית מהחלופות ואבקש שביהמ"ש יורה על שחרור המשיב בתנאים כפי שהוצעו, שהם תנאים מחמירים ביותר שיש בהם כדי לצמצם את רמת המסוכנות בצורה משמעותית.

מפנה לפסיקה שהגשתי בדיון הקודם בפרוטוקול מיום 26.8.13 עמ' 8.

בעקבות הערות ביהמ"ש, בדקתי עם אמו של המשיב ועם אשתו ויש להן אפשרות להגדיל את ההפקדה הכספית לסך של 15,000 ₪.

<#3#>

החלטה

נגד המשיב הוגש ביום 28.7.13 כתב אישום, שבו מיוחסות לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט, בעיקר בגין דקירתו בסכין של המתלונן ביום 16.7.13 בעיר אשקלון. יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בדיון שנערך ביום 4.8.13 בפני כב' השופט א. ביתן, הסכימה ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומן של עילות מעצר וביקשה שיינתן תסקיר מעצר שיבחן חלופות מעצר שיוצעו ע"י המשיב לשרות המבחן. כב' השופט ביתן נעתר לבקשה, ביקש משרות המבחן להכין תסקיר מעצר ולהגישו לביהמ"ש עד ליום 26.8.13 וקבע דיון למועד זה, ה- 26.8.13, בפני שופט תורן.

ביום 22.8.13 הוגש לביהמ"ש תסקיר מעצר של שרות המבחן, מיום 21.8.13, שבו שרות המבחן המליץ כי באם יוצג הסכם שכירות במרחק מאשקלון, כי תישקל בחיוב חלופת מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני ובפיקוח האם והרעייה של המשיב.

בדיון מיום 26.8.13 הודיע ב"כ המבקשת כי הוא מתנגד להמלצות שרות המבחן, בשים לב לחומרת העבירות, לחשש לשיבוש ולעברו הפלילי של המשיב. מנגד, ב"כ המשיב ביקשה לאמץ את המלצות שרות המבחן והציעה כי תגיש לביהמ"ש הסכם שכירות בדירה בעיר מרוחקת מהעיר אשקלון, כגון בנתניה, תוך שבוע ימים, לצורך מעצר בית, בתוספת איזוק אלקטרוני והפקדה כספית, בפיקוח של האם ושל הרעייה, אשר שרות המבחן התרשם מהן בחיוב.

לאחר התלבטות כתבתי בהחלטתי מיום 26.8.13, כי מן הצד האחד, למשיב מיוחסות עבירות חמורות, שיש כאמור לגביהן ראיות לכאורה ואשר כמובן מקימות עילות מעצר; ומן הצד האחר, כידוע, על ביהמ"ש לבחון בכל מקרה אפשרות לשחרור בחלופה שיכולה לאיין את עילות המעצר. כמו כן, הוספתי כי לאור תוכן התסקיר של שרות המבחן, אם ב"כ המשיב תגיש בקשה לביהמ"ש בצירוף הסכם שכירות חתום ותקף, לגבי חלופת מעצר בנתניה, תוכל ב"כ המשיב לבקש לקיים המשך דיון בבקשה.

לאחר שב"כ המשיב הגישה הודעה לביהמ"ש שלה צורף חוזה שכירות לגבי דירה בנתניה, נקבע המשך דיון להיום.

בדיון היום שבה ב"כ המבקשת וחזרה על עמדת המבקשת המתנגדת לשחרור המשיב מהמעצר, בכל תנאי שהוא, לאור חומרת העבירות המיוחסות לו ולאור עברו הפלילי המכביד. ב"כ המבקשת הוסיפה, בין היתר, כי כפי שצוין בתסקיר של שרות המבחן, רעייתו של המשיב טענה תחילה בפני השרות כי אינה עובדת, ורק לאחר שעומתה מול מידע הידוע לשרות, היא מסרה כי היא מועסקת כמטפלת בקשישים באופן לא פורמאלי.

ב"כ המשיב חזרה וביקשה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בעיר נתניה, בתוספת איזוק אלקטרוני והפקדה כספית בסכום גבוה של 15,000 ₪, בפיקוח האם והרעייה של המשיב, ששרות המבחן התרשם מהן לחיוב, והכל כפי שהמליץ שרות המבחן בתסקירו.

כאמור, המקרה דנא מעורר התלבטות.

אולם, משהתבקש תסקיר של שרות המבחן ומשהתרשם שרות המבחן לחיוב מהאם ומהרעייה של המשיב כמפקחות, חרף הדברים שמסרה תחילה הרעייה לשרות המבחן כי כביכול לא עבדה, ולאחר שהוצגה ע"י ב"כ המשיב חלופת מעצר בעיר המרוחקת מאשקלון (נתניה) והציעה הפקדה כספית בסכום ניכר (15,000 ₪), בתוספת איזוק אלקטרוני כפי שהוצע ע"י שרות המבחן, נראה כי חלופת המעצר שהוצעה ע"י ב"כ המשיב ואשר נבדקה ע"י שרות המבחן עונה במידה רבה על החששות שביסוד עילות המעצר.

כידוע, אין חלופת מעצר אשר תאיין לחלוטין כל חשש שהוא, ובית המשפט מצווה על פי החוק והפסיקה לבחון בכל מקרה, גם במקרים שבהם מיוחסות עבירות חמורות, האם ניתן לשחרר לחלופת מעצר הולמת.

הגם שחלופת המעצר שהוצעה אינה הרמטית, נראה בעיני כי בצדק ציין שרות המבחן בתסקירו כי היא הולמת בנסיבות המקרה דנא.

סוף דבר, המשיב ישוחרר מן המעצר בכפוף למילוי כל התנאים המצטברים הבאים גם יחד:

1. מעצר בית מלא בדירה ברחוב קראוזר 8/5 בנתניה.

2. פיקוח מלא של אמו של המשיב, גב' אנה שמילוב, ושל רעיית המשיב, גב' טטיאנה אוקולוב, במשך 24 שעות ביממה.

3. איזוק אלקטרוני.

4. הפקדה כספית בסך 15,000 ₪.

5. התחייבות עצמית ע"ס 50,000 ₪.

6. ערבות צד ג' של כל אחת מהמפקחות, האם והרעייה הנ"ל, ע"ס 50,000 ₪ כל אחת.

7. הפקדת דרכון.

8. צו עיכוב יציאה מן הארץ.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תשע"ג, 02/09/2013 במעמד הנוכחים.

עו"ד שוורץ:

אבקש עיכוב ביצוע עד מחר בסוף היום בשים לב לכך שמחרתיים חל ערב חג ראש השנה. אם יוחלט בסופו של דבר לא להגיש ערר, אנו נודיע על כך לביהמ"ש ולב"כ המשיב בהקדם האפשרי, היום או מחר. אני מניחה שההחלטה הסופית תתקבל עוד היום או לכל המאוחר מחר בבוקר.

עו"ד בן חיים:

אין התנגדות לאור ההלכה הידועה.

<#5#>

החלטה

אני מעכב את שחרורו של המשיב מהמעצר וזאת עד מחר, 3.9.13, בשעה 17:00.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תשע"ג, 02/09/2013 במעמד הנוכחים.