לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד ביום 21/1/14, על סמך אישור מסירה לא חתום בגינו הוצהר כי הנתבע סירב לחתום.

התביעה הינה לשיבוב נזקי רכוש, שנגרמו בתאונת דרכים, בה היו מעורבים הנתבע ומבוטח התובעת.

המבקש טוען הן לגבי המסירה והן לגבי התביעה. המבקש הגיש את הבקשה ביום 23/2/14, ולדבריו קיבל את פסק הדין ביום 5/2/14. המבקש מכחיש כי נעשה נסיון למסור לו או למי מבני משפחתו את כתב התביעה, והוא סירב.

לגוף התביעה טוען המבקש כי אמנם הוא הבעלים הרשום של הרכב, אך אינו עושה בו שימוש, ואין לו רישיון נהיגה. המבקש ואחיו הצהירו כי אחיו עושה שימוש קבוע ברכב, אך האח לא היה מעורב בתאונה, והעובדה שפרטי הבעלות לפי מס' הרכב התקבלו ממשרד הרישוי, אפילו ללא תלונה למשטרה, מעידה על זיהוי שגוי.

המשיבה בתגובתה טענה כי המבקש קיבל את כתב התביעה באותו מען בו בוצעה מסירת פסק הדין לידיו ביום 3/2/14 (אישור מסירה צורף). המשיבה טוענת כי רישום הרכב על שם המבקש אף שלא הוא עושה בו שימוש נועדה להתחמק מחבות באחריות לתאונות דרכים ולחובות כספיים, וכי מבוטח התובעת זיהה את הרכב שפגע בו מאחור ברמזור אדום כרכב מסוג מאזדה (טופס הודעה על תאונה הוגש כנספח א' לכתב התביעה, אך תצהיר הנהג לא צורף).

המבקש בתשובה לתגובה חוזר על טענותיו מציין כי העובדה שקיבל את פסק הדין, שנמסר לו ע"י דואר ישראל, מחזקת את טענתו כי לא ניסה להתחמק מקבלת כתבי בי דין.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני מקבלת את הבקשה לביטול פסק דין מכל נימוקיה.

המשיבה לא סתרה את טענות המבקש לפיהן המסירה לא בוצעה כדין, אישור המסירה והתצהיר סתמיים, אינם מציינים כיצד זיהה המוסר את מי שסרב לקבל ממנו את כתב התביעה, ולא נטען מדוע לא בוצעה מסירה של כתב התביעה באמצעות דואר רשום, כקבוע בתקנות. העובדה שעם קבלת פסק הדין בדואר רשום, בחתימת המבקש, הגיש את הבקשה מחזקת את טענותיו.

המבקש הציג הגנה ראוייה לבירור, נתמכת בתצהיר שלו ושל אחיו, שלא נסתרה בתצהיר מבוטח התובעת, ויש לברר את העובדות. גם טענות המשיבה לעניין אחריותו של הנתבע אינן מופיעות בכתב התביעה, ויש מקום לתקן את כתב התביעה ע"י צירוף הנהג, האח, ופירוט העילה נגד כל אחד מהנתבעים.

פסק הדין מיום 21/1/14 מבוטל.

ניתנת לתובעת רשות לתקן את כתב התביעה ע"י צירוף נתבע ופירוט העילות נגד כל אחד מהנתבעים, תוך 14 יום, ואם תתקן את כתב התביעה, הוא יימסר לשני הנתבעים, שיגישו כתב הגנה תוך 45 יום מהמסירה.

אם לא יתוקן כתב התביעה, תוך 14 יום, יגיש המבקש, הנתבע, כתב הגנה תוך 45 יום מהיום.

המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 1,180 ₪, רק אם תידחה התביעה נגדו. בשלב זה וטרם שהוכחו העובדות, אין מקום לזכות את הנתבע בסכום זה, שכן אם יחוייב לבסוף בפסק הדין, לא נטען כי יש לרכב כיסוי ביטוחי, שיאפשר גביית סכום פסק הדין. אין חשש כי התובעת לא תוכל לפרוע את סכום ההוצאות, אם תידחה תביעתה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעלה את התיק לעיוני לביקורת הגשת כתב תביעה מתוקן, לא יאוחר מיום 8/6/14.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ד, 16 מאי 2014, בהעדר הצדדים.