02 מאי 2018

1. ביום 31.12.17, ניתן פסק דין חלקי בתיק זה. במסגרת פסק הדין, נקבע בסעיף 52 כי על הצדדים לערוך תחשיבים לענין זכאות התובע להפרשי שכר, בהתאם למנגנון שנקבע שם.
2. בהתאם לקביעה זו, הגישו הצדדים את תחשיביהם.
3. מעיון עולה כי ביחס למרבית החודשים לגביהם נדרש תחשיב, הגיעו שני הצדדים לתוצאות זהות. כאשר ישנם הבדלים בין התחשיבים , מצאנו כי מקורם בטעות של מי מן הצדדים. להלן יוכרע בכל המחלוקות כלעיל.

א. חודשים יוני- דצמבר 2009, אנו מקבלים את חישובו של התובע שכן הנתבעת כלל לא הציגה חישובים. קיים הפרש שכר בשווי של 3616 ש"ח.

ב. חודשים ינואר ואוגוסט 2010, אנו מקבלים את חישוב הנתבעת שכן התובע לא הציג חישובים. קיים הפרש שכר בשווי של 355 ש"ח.

ג. חודשים פברואר-מרץ, מאי, יוני, יולי 2010, נמצאו פערים זניחים. כדי לאזן, מקבלים אנו בכל חמשת החודשים את חישובו של התובע (שלעתים היו "לטובתו" ולעתים להפך) . מכאן קיים הפרש של 1518 ש"ח.

ד. חודש אפריל 2010, מצאנו שתי טעויות בדוח התובע. ביום 26.4 חישב 21 שעות במקום 12 וביום 27.4 לא חישב כלל שעות על אף שעבד 9 שעות. חישובה של הנתבעת היה נכון ועל כן, נאמץ אותו. מכאן קיים הפרש של 330 ש"ח.

ה. חודשים ספטמבר אוקטובר נובמבר ודצמבר 2010 ומרץ 2011, התובע חישב לפי שכר יסוד נמוך משעל פיו חישבה הנתבעת. משהנתבעת חישבה עם שכר יותר גבוה ובכך מודה כי זה השכר לפיו השתלמה משכורתו של התובע, אימצנו את חישוביה בחודשים אלו. לפיכך נותרו הפרשי שכר בסך של 1278 ש"ח.

ו. חודש יוני 2011, הנתבעת הוסיפה חצי שעת עבודה מעבר לעולה מדוחות הנוכחות, מדובר בטעות ועל כן אומץ חישובו של התובע. מכאן ישנו הפרש שכר של 291 ש"ח.

ז. חודש ספטמבר 2011, יש פער בין הצדדים הנובע מטעות לגבי יום זיהוי עבודה אחד (ה27 או ה29 בחודש, כשהאחרון היה יום חג). כעולה מדוחות הנוכחות התובע עבד ב27 בחודש ולפיכך אימצנו את חישובו של התובע. משכך ישנו הפרש שכר של 419 ש"ח.

ח. חודשים יוני ויולי 2012, הנתבעת חישבה שעות נוספות החל מהשעה השמינית בלבד במשמרות הלילה בעוד שהתובע חישב כנדרש, החל מהשעה השביעית. לפיכך אימצנו את חישובי התובע. משכך ישנו הפרש של 351 ש"ח.

ט. ביחס לחודשים ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, יולי אוגוסט, אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2011 וינואר פברואר מרץ אפריל מאי ואוגוסט 2012, הצדדים הגיעו לחישוב זהה. בגינו ישנם הפרשי שכר בסך של 5589 ש"ח.

1. סך הכל זכאי איפוא התובע להפרשי שכר בסך של 13,747 ₪. סך זה ישא הפרשי הצמדה ורבית כדין החל מיום הגשת התביעה.
2. כאמור בפסק הדין החלקי, אנו פוסקים כעת גם בשאלת ההוצאות: בשים לב לתוצאה אליה הגענו, ואף לפער שבין הנתבע לבין הסכום הפסוק מצאנו מקום לפסוק לתובע את הוצאותיו ושכ"ט בסך של 5,000 ₪.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ח, (02 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.