<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד גב' נהלה ג'ני

הנאשם: נוכח

הסניגור: עו"ד סולימאן עאמר

נוכח באולם בית המשפט: מר אחמד סואעד – בנו של הנאשם

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אבקש לדעת אם מר אחמד סואעד צפוי לשמש כעד הגנה.

הסניגור:

העד לא צפוי ככל הנראה להעיד, אך יחד עם זאת, אין לי תשובה סופית בעניין. לפי ההלכה המשפטית יש לציין את שמו בפרוטוקול וככל שיעיד, זה יילקח בחשבון.

ב"כ המאשימה:

העדה נמצאת בצום. אבקש לקחת זאת בחשבון.

עדת תביעה, גברת ג'מילה סואעד, עדת תביעה מס' 3, מוזהרת לומר את האמת וממשיכה בעדותה בחקירה נגדית (בעזרת מתורגמנית מטעם בית המשפט):

ש. בדיון הקודם הצגתי בפנייך אישור והצהרה של סולחה. את מאשרת את חתימתך?

ת. כן. מצביעה על חתימה (מצד ימין). עכשיו אני שוב מסתכלת ואני לא יודעת. הוגש וסומן נ/3.

ש. את מכירה עורך דין בשם גנאיים סלאח?

ת. אולי.

ש. את זוכרת אם היית אצלו במשרד או לא?

ת. לא זוכרת.

ש. אני מציג בפנייך תצהיר שלכאורה חתום על ידיך, את מזהה את חתימתך היכן שכתוב שמך?

ת. כן. זאת חתימתי. אני מסמנת בעט ירוק את החתימה שלי.

ש. עורך הדין הסביר לך את התצהיר?

ת. לא.

לשאלות בית המשפט:

ש. אז איך חתמת עליו?

ת. לא יודעת.

ש. למה חתמת? מה פתאום הגעת חתום על התצהיר?

ת. אמר לי לחתום אז חתמתי.

ש. מי אמר לך לחתום?

ת. אותו עורך דין גנאיים. הוא אמר לי לחתום.

ש. מה פתאום הגעת אל גנאיים?

ת. התחברנו והשלמנו ובגלל זה הלכתי אליו.

בהמשך ח"נ:

ש. עם מי הלכת לגנאיים?

ת. עם הבן שלי חאלד.

ש. מישהו הכריח אותך לחתום על התצהיר הזה?

ת. לא.

ש. אני מקריא לך מהתצהיר בסעיף 3, שם הצהרת כי גרושך מעולם לא תקף אותך ולא איים עליך. מה יש לך לומר על זה?

ת. נכון. הוא מעולם לא הרביץ לי.

ש. אני מקריא לך את סעיף 4 לתצהיר שהלכת למשטרה והגשת תלונה כדי שהגרוש שלך ירד מהתלונה נגד הבן שלך. זה נכון?

ת. כן. זה נכון. כבר השלמנו.

ש. בסעיף 5 הצהרת כי התלונה שלך היא תלונת שווא. זה נכון?

ת. לא נכון. קרו כמה בעיות איתנו קודם.

ש. נכון שהתלונה שלך היתה תלונת שווא?

ת. לא נכון. זאת לא תלונת שווא.

ש. בסעיף 6 לתצהירך הצהרת כי התצהיר הוסבר לך בערבית ורק לאחר מכן חתמת עליו. זה נכון?

ת. לא נכון. התצהיר הוגש וסומן נ/4.

ש. תסבירי בבקשה לבית המשפט איך את חותמת על תצהיר שבו כתוב שגרושך מעולם לא תקף אותך?

ת. בשנים הקודמות אף פעם לא תקף אותי אבל השלמנו וביקשו ממני לחתום וחתמתי.

לשאלת בית המשפט:

ש. אבל היו מקרים שהוא כן תקף אותך?

ת. משהו קל. לא היו איתו שום בעיות.

ש. למה את קוראת משהו קל?

ת. סתם, מתבדח איתי, אבל להכות ברצינות לא.

ש. תראי לי או תסבירי לי מה זה שהוא סתם מתבדח?

ת. מושך אותי מהשערות או צובט אותי.

בהמשך חקירה נגדית:

ש. נכון שאת מטופלת היום במרכז לבריאות הנפש?

ת. לא נכון.

ש. את נוטלת היום תרופות?

ת. אני מקבלת תרופות ללחץ דם, כולסטרול.

ש. היית פעם מטופלת במרכז לבריאות הנפש?

ת. לא.

ש. יש לי כאן 3-4 חוות דעת של רופאים פסיכיאטריים ופסיכולוגים שמגדירים את מצבך כסובלת מפיגור בינוני ונמצאת במצב דכאוני.

ת. לא יודעת. אף אחד לא אמר לי. אני שוכחת הרבה.

הסניגור:

אבקש להגיש את המסמכים הרפואיים.

ב"כ המאשימה:

מתנגדת להגשת המסמכים הרפואיים, ככל שלא יזומנו עורכם לחקירה.

<#3#>

החלטה

מוגש ומסומן נ/4.

ההגשה כפופה לחקירתם של עורכי המסמכים.

ככל שלא יעידו עורכי המסמכים, המסמכים לא יחושבו כראיות.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.

העדה ממשיכה ומשיבה בח"נ לסניגור:

ש. את מסרת הודעות במשטרה. נכון?

ת. נכון.

ש. כשאת היית במשטרה, אמרת להם שאת סובלת ממחלות נפש?

ב"כ המאשימה:

מתנגדת לשאלה. העדה אמרה שאיננה יודעת שיש לה בעיה נפשית.

<#5#>

החלטה

ההתנגדות מתקבלת.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.

העדה ממשיכה ומשיבה בח"נ:

ש. כל מה שאמרת במשטרה נכון?

ת. יכול להיות בגלל שאני שוכחת.

לשאלות בית המשפט:

ש. יכול להיות שהלכת למשטרה ואמרת דברים לא נכונים?

ת. לא זוכרת.

ש. כלומר, יכול להיות מצב שתגידי דברים לא נכונים?

ת. לא זוכרת. יכול להיות שכן יכול להיות שלא.

ש. את לא זוכרת מה אמרת במשטרה?

ת. לא.

בהמשך חקירה נגדית:

ש. זה נכון שאת כעסת על כך שבנך נעצר?

ת. נכון.

ש. ולכן החלטת ללכת לגרושך לבית?

ת. נכון.

ש. וזה נכון שבגלל שהוא הגיש את התלונה נגד הבן שלך ואת כעסת, טענת שהוא תקף אותך?

ת. כן. הוא התלונן, הוא תקף אותי והתלוננתי.

ש. הוא תקף אותך לפני שהבן שלך נעצר או אחרי?

ת. ....לפני, אחרי, לא זוכרת.

ש. אבל לפני רגע אמרת שכעסת על כך שהוא הגיש תלונה נגד הבן שלך.

ת. נכון.

ש. והלכת אליו כדי שיבטל את התלונה.

ת. נכון.

ש. אז לכן, כל האירוע היה אחרי שהבן שלך נעצר, נכון?

ת. לא זוכרת. אני מנסה להיזכר אם זה לפני או אחרי, אך לא מצליחה.

ש. כשהלכת לנאשם, מי הלך איתך?

ת. אף אחד.

ש. האירוע של התקיפה שאת טוענת לו, היכן ארע בתוך הבית? בקומה הראשונה, בחצר?

ת. בחצר בחוץ.

ש. באחת מהודעותיך במשטרה, אמרת שהאירוע קרה בתוך הבית. מפנה לעדותך מיום 8/7/13, שורה 6:"אני נכנסתי אליו רציתי שהוא יבטל את התלונה כנגד הבנים שלי.... ואז הסתובבתי הלכתי לפניו לכיוון הדלת כשהוא פתאום התחיל לתת לי מכות עם מגב".

ת. זה היה בחצר בחוץ לא אצלו בבית.

ש. את בטוחה שהבן של מחמד לא היה איתך?

ת. בטוחה. לא היה איתי.

ש. מוחמד בנך בעדותו אומר שהוא ראה את האירוע והיה איתך, מה יש לך לומר על כך?

ת. הוא לא היא איתי. אם הוא ראה אותי אני לא ראיתי אותו. הוא בא בסוף.

ש. אחרי שהאירוע הסתיים?

ת. אתם שואלים על דברים ישנים. אני שוכחת.

ש. את יודעת איזה תלונה הגיש מחמוד נגד בנך?

ת. לא יודעת, על בעיות.

ש. וליד לא סיפר לך מה אבא שלו עשה לו?

ת. לא.

ש. אני מפנה אותך לעדותך מיום 30/7/13 במשטרה נשאלת למה בעלך תקף את וליד ואת השבת: "בגלל שהוא רצה מוליד סכום של 40,000 ₪ ושמעתי את בעלי אומר לוליד שיעזוב את הבית. לא יודעת מה הוא מתכנן".

ת. לא זוכרת. לא זוכרת. כמה אזכור?

ש. מחמוד תקף את וליד?

ת. לא יודעת. לא הייתי שם. יכול להיות שסיפרתי במשטרה אבל אני שוכחת, לא זוכרת. זה היה מזמן.

ש. אני מפנה אותך שוב לאותה עדות, שורות 2 עד 5, "בהמשך לתלונה שהגשתי אתמול במשטרת צפת אני רוצה להוסיף שהבן שלי וליד לא תקף את אביו ביום חמישי שעבר ואני הייתי בבית בעת שבעלי מחמוד קשר את ידיו ורגליו של הבן שלי וליד בחבל והכניס אותו לתוך החדר וראיתי את בעלי כאשר תקף את וליד ונשך אותו בגב. כמו כן ראיתי שלוליד ירד דם מאזור האוזן שלו מהמכות שקיבל מאבא שלו ולאחר מכן סגר על וליד את החדר". זה נכון שאת סתם המצאת את הסיפור הזה כי כעסת?

ת. יכול להיות שזה קרה, אבל אני שכחתי.

ש. יכול להיות שסיפרת את זה על מחמוד כי כעסת גם על זה שוליד נעצר ורצית להעליל על מחמוד?

ת. לא יודעת מה להגיד לכם. אני לא זוכרת. תשאלו אותי לפני שבוע לפני חודש אני לא זוכרת. לפני שלוש ארבע שנים לא אזכור.

לשאלות בית המשפט:

ש. קרה פעם מקרה שהגרוש שלך קשר בחבל את אחד הבנים?

ת. לא.

ש. אף פעם לא קרה?

ת. אם קרה אני לא ראיתי, או שאני לא זוכרת.

ש. אפשר לא לזכור דבר כזה?

ת. אפשר. יכול להיות.

בהמשך חקירה נגדית:

ש. האם מחמוד איים עליך אי פעם?

ת. לא.

ש. את מקבלת קצבה מהמל"ל?

ת. כן.

ש. מי מושך את הקצבה מהבנק או דואר?

ת. אני.

ש. האם קרה אי פעם מאז שהתגרשת שמחמוד משך לך את הכסף הזה?

ת. כן. היו פעמים.

ש. האם לפני האירוע שמסופר בכתב האישום מחמוד ביקש למשוך את הכסף הזה?

ת. לא זוכרת. לא יודעת.

ש. אני מקריא לך מהודעתך מ – 6/8/13 שורה 25, שם נשאלת על ידי החוקר למה רק עכשיו הגעת להתלונן.

ת. כי היו בעיות.

ש. אילו בעיות?

ת. עם וליד.

ש. אז את כן זוכרת דברים?

ת. כן. אני זוכרת שהיתה קטטה. אני לא זוכרת הכל. רק מעט.

ש. את זוכרת שלפני האירוע הגיע וליד וזרק אבנים על אביו?

ת. לא.

ש. יכול להיות שלפני האירוע מוחמד הגיע עם מוט ברזל ועמד ליד הבית של מחמוד הנאשם?

ת. לא ראיתי.

ש. כשאת הלכת לבית החולים בצפת, הלכת לפני שהגעת לבית החולים למרכז רים בעראבה?

ת. כן.

ש. נתנו לך שם מכתב הפנייה?

ת. לא זוכרת.

ש. עם מי הלכת לבית החולים?

ת. עם הבן שלי מוחמד.

ש. מי החזיר אותך מבית החולים?

ת. מישהו משם.

ש. למה? לאן הלך מוחמד?

ת. המשטרה עצרה אותו.

ש. זה מעלה בפניי תהיות רבות. את זכרת פרט מאוד חשוב ומאוד נכון, שמוחמד נעצר על ידי השוטר בצפת, אז איך זכרת את הפרט הזה ואת הפרטים האחרים לא זכרת?

ת. שאלתי איפה הוא ואמרו לי שהלך עם המשטרה אבל לא ראיתי. אני לא זוכרת. אני לא ראיתי. בזמן שאת שוכבת על המיטה מה כבר אפשר לראות?

ש. את זוכרת את השם של הבחור שהסיע אותך הביתה?

ת. לא.

ש. זה היה שוטר?

ת. לא.

ש. כשאת היית בבית של מחמוד, חולוד אשתו היתה?

ת. לא.

ש. מחמוד החזיק בידיו משהו?

ת. לא זוכרת. לא יודעת.

ש. האם מחמוד באותו מעמד אמר לך ללכת או לא ללכת למשטרה?

ת. לא זוכרת.

ש. את יכולה לתאר לנו את הכבל החשמלי שהוא תקף אותך איתו כביכול?

ת. בצבע שחור.

ש. כבל של מה היה?

ת. של החשמל. לא יודעת.

ש. מאיפה הוא לקח אותו? זה היה ביד שלו? או שהוא לקח מאיזה שהוא מקום?

ת. היה ביד שלו.

ש. בתוך הבית או בחצר?

ת. בחוץ. בחצר.

ש. הכבל היה גם בחצר?

ת. לא ראיתי. זה היה חושך.

ש. אז איך ראית את הצבע של הכבל?

ת. רואים באור בחוץ שזה שחור.

מה אתם שואלים אותי שאלות? תכלאו אותי וזהו! אני לא יכולה לסבול את השאלות האלה.

אני נחנקת גם מלפני וגם אחרי. יש לי כבר כאבי ראש.

הערת בית המשפט:

העדות נמסרת במהלך חודש הרמדאן.

העדה ממשיכה ומשיבה בח"נ:

ש.ת. אני בצום.

ש. אני מפנה אותך לעדותך מה – 7/8/13 שורה 12 עד 14 שם השבת לשאלה היכן היה מוחמד בעת שבעלך תקף אותך: "הוא היה על הכביש בחוץ וכשהוא ראה אותי צועקת הוא הסתכל וראה את אביו מרביץ לי בחוץ". לפני רגע אמרת שמחמוד לא ראה ואת לא ראית אותו.

ת. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. לא זוכרת.

ש. זה נכון שעבדת בעבר בחקלאות?

ת. כן. לפני הרבה זמן.

ש. נכון ששברת את ידך בחקלאות?

ת. לא נכון.

ש. היה לך אירוע שנפלת בזמן שעבדת בחקלאות?

ת. לא.

ש. אני מפנה אותך לעדותך מה – 7/8/13 שורות 24 עד 27 שם השבת שכן עבדת בעבר בחקלאות ולשאלה האם נפלת אי פעם בעבודתך השבת שכן שנפלת על גבך.

ת. זה היה מזמן מזמן. לפני שנים רבות. לפני 10 שנים. לא זוכרת.

ש. אבל את מבינה את המצב שבו את אומרת דברים לא נכונים גם על הנאשם עצמו?

ת. לא יודעת. אני שוכחת הרבה.

ש. וכל מה שסיפרת בדיון הקודם ובדיון הזה לבית המשפט זה נכון באמת?

ת. ייתכן שכן וייתכן שלא. אני לא בטוחה, בגלל שהמחשבות הם....

בחקירה חוזרת:

ש. כשאת מדברת שעכשיו את מרגישה נחנקת, וגם אמרת שגם את נחנקת בעבר, למה התכוונת שנחנקת בעבר?

ת. עולה לי לחץ הדם ואני לא יכולה לסבול והרבה קורה לי המקרה הזה.

ש. אני שמתי לב שכל פעם שאת נשאלת משהו לגבי מחמוד, את עונה שאת לא זוכרת....

הסניגור:

אני מתנגד לשאלה.

בחקירה חוזרת מטרתה להבהיר שאלות ותשובות שנשאלו במהלך חקירה נגדית. מדובר בשאלה כללית ואינה נכונה, מכיוון שלדברים רבים השיבה העדה כי אינה זוכרת, גם לעניין העבודה בחקלאות ולעניין מצבה הנפשי וגם למוחמד ווליד ומחמוד וגם לאשפוז בבית החולים בצפת. איני מסכים עם השאלה של חברתי.

<#7#>

החלטה

ההתנגדות נדחית.

מדובר בשאלה הנובעת מחקירה נגדית. ב"כ המאשימה פתחה ודיברה על התרשמותה.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה חוזרת:

ש. שמתי לב שכל פעם שאת נשאלת על מחמוד את משיבה שאינך זוכרת.

ת. אני שוכחת הרבה.

ש. כשאת נשאלת על דברים כלליים, שלא קשורים למחמוד, אז את...

ת. יש דברים שאני שוכחת ויש דברים שאני זוכרת.

ש. למרות כל מה שאת שוכחת, כשאת נשאלת אם הוא תקף אותך או לא, השבת שהוא כן תקף אותך.

ת. נכון, כי אני זוכרת.

ש. נשאלת קודם על כך שהלכת לבית של מחמוד והשבת שבאת לכיוון הדלת והוא תקף אותך.

ת. יכול להיות. יש דברים שאני זוכרת ויש שאני שוכחת.

ש. למה התכוונת כשאמרת לכיוון הדלת?

ת. מחוץ לדלת.

ב"כ המאשימה:

אבקש באופן חריג לאור העובדה שהמתלוננת העדה כל הזמן ציינה שיכול להיות שהיא לא זוכרת, להגיש את ההודעות שלה במשטרה לפי כלל הקפאת הזיכרון בכפוף לחקירת אותו גובה הודעות של המתלוננת.

הסניגור:

מתנגד.

עם כל הכבוד, איני מכיר מהלך כזה.

יש את פקודת הראיות שקובעת כיצד ניתן להגיש מסמכים. יש את הפסיקה שאינה מאפשרת הגשת המסמכים המבוקשים.

<#10#>

החלטה

העדה בחקירתה ציינה חלק מהדברים שהיא זוכרת וחלק שהיא לא זוכרת המתייחסים לאותו אירוע ממש ועל כן אינני מוצאת כי מתקיימים גם הנתונים הבסיסיים המאוזכרים בבקשת ב"כ המאשימה.

הבקשה נדחית.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

עדות עד התביעה הבא היא עדות ארוכה.

הסניגור:

לא אוכל לחקור את העד היום.

<#11#>

החלטה

נדחה לסיום שמיעת ראיות התביעה ופרשת ההגנה ליום 25/12/16 החל משעה 10.00 עד סוף היום.

המזכירות תזמן את עדי התביעה מספר: 1, 4, 5, 6.

הסניגור ידאג לזימון עדיו.

הנני מזהירה את הנאשם בדבר חובת התייצבותו לדיון וכי היה ולא יתייצב לדיון יכול ויישמעו הראיות בהעדרו.

הנני פוסקת את הוצאות עדי התביעה 1 ו – 3 בסך 600 ₪ כל אחד.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ט' סיוון תשע"ו, 15/06/2016 במעמד הנוכחים.