בקשה לאישור הסכם פשרה בהתאם לס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006.

המבקשת הגישה נגד המשיבות תביעה ובקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית (בקשה שתכונה להלן: "בקשת האישור"). בקצירת האומר יצוין כי בקשת האישור מתייחסת לעסקת מיזוג בין המשיבה 1 (להלן: "כור") לבין המשיבה 2 (להלן: "דסק"ש") ולבין חברה בשם דסק"ש מיזוג 2013 בע"מ, חברה שהוקמה על ידי דסק"ש לצורך המיזוג בלבד.

הצדדים ביקשו לבצע את העסקה בדרך של מיזוג משולש הופכי, כך שדסק"ש מיזוג תתמזג לתוך כור, תתחסל, וכור תישאר החברה השורדת. הסכם המיזוג קבע כי במועד השלמת העסקה, יעברו כל מניות כור המוחזקות על ידי בעלי המניות האחרים של כור- קרי המשיבה 3 (להלן: "אי. די. בי. פיתוח") והציבור הרחב (שיכונו להלן: "בעלי המניות הזכאים"), לדסק"ש, וכנגדן יקבלו בעלי מניות הזכאים תמורה במזומן (שתכונה להלן: "תמורת המיזוג").

עוד נקבע בהסכם כי תמורת המיזוג תשולם לבעלי המניות הזכאים במסגרת חלוקה שתבצע כור, וזאת בכפוף להחלטת בית המשפט בבקשה לאישור חלוקה מכוח ס' 303 לחוק ה חברות התשנ"ט -1999. כן הוסכם כי בכפוף לאישור בית המשפט כאמור, תחלק כור לדסק"ש במועד השלמת עסקת המיזוג, כדיווידנד במזומן או בעין, חלק מיתרת נכסיה על התחייבויותיה, כמפורט בבקשה שהגישה כור לבית המשפט בהקשר זה (להלן: "בקשת החלוקה").

לטענתן של כור ודסק"ש, במסגרת המשא ומתן שנוהל בין ועדות בלתי תלויות של כור ודסק"ש, הוסכם להעמיד את שוויה של כור על סך של 3,031.5 מיליארד ₪ נכון ליום 30.6.2013. בהתאם להסכם המיזוג, התמורה עבור המניות תותאם עד למועד ההשלמה לשינויים באחזקה של כור במניות קרדיט סוויס ובשוויה לדיווידנדים. על פי מנגנון ההתאמה עליו סוכם, שווי כור נכון ליום 24.11.2013 עומד (כך נטען בבקשה הנוכחית) על סך של כ-3,354 מיליארד ₪.

יובהר כי כור מחזיקה בשני נכסים עיקריים- מניות קרדיט סוויס – חברה הנסחרת בבורסות בשוויץ ובניו- יורק; ומניות חברת מכתשים אגן בע"מ (להלן: "מכתשים אגן"), מניות המשועבדות נגד הלוואת "נון רקורס" בסך 960 מיליון דולר. הלוואה זו ניתנה לכור ביום 17.10.11, במסגרת עסקה במסגרתה מוזגה מכתשים אגן לחברה סינית בשם כימצ'יינה. כור זכאית להעביר מניות אלה לכימצ'יינה חלף פירעון ההלוואה במזומן. מדובר אם כן באופציה שמחזיקה כור ביחס למניות מכתשים אגן.

עסקת המיזוג אושרה בוועדות הביקורת ובדירקטוריונים של כור ושל דסק"ש, וכן היא אושרה באסיפות הכלליות של חברות אלה, ברוב של כלל בעלי המניות וכן ברוב של בעלי המניות שאין להם ענין אישי באישור עסקת המיזוג. בנוסף נערכו אספות של מחזיקי אגרות החוב של כור, בהן אושר ביצוע פידיון מוקדם מלא של אגרות החוב של כור במועד השלמת עסקת המיזוג ובכפוף להשלמתה.

בקשת האישור

המבקשת הגישה לבית המשפט את בקשת האישור ביום 29.8.13. בבקשה היא טענה כי עסקת המיזוג אינה חוקית ואינה הוגנת. המבקשת העלתה טענות שונות בהקשר זה, ובין היתר ביחס לאופן ביצוע העסקה בדרך של מיזוג משולש הופכי. טענותיה העיקריות של המבקשת היו ביחס לתמורת עסקת המיזוג, כאשר המבקשת העלתה טענות הן לגבי חלוקת הדיווידנד לדסק"ש; והן לגבי התמורה שאמורה להיות משולמת לבעלי המניות הזכאים במסגרת עסקת המיזוג. תמורה זו, כך טענה המבקשת, אינה משקפת שווי הוגן של כור. המבקשת הפנתה בהקשר זה לשוויה של כור בהתאם לחוות דעת שנערכה על ידי משרד רו"ח פאהן קנה יועצים בע"מ עבור אי די בי פיתוח, בחודש אפריל 2013, במסגרת הליך בו נבחנה יכולת הפירעון של אי די בי פיתוח. שוויה של כור בהתאם לחוות דעת זו, היה גבוה באופן משמעותי מהשווי שיוחס לה במסגרת עסקת המיזוג.

המבקשת עתרה במסגרת בקשת האישור כי בית המשפט יורה על קביעת ערך כור לצורך חלוקת התמורה לבעלי המניות הזכאים, כך שדסק"ש תשלם לבעלי המניות הזכאים סך יחסי בערכה של כור לפי השיעור היחסי באחזקת כל בעל מניות בחברה. לחלופין עתרה מבקשת האישור כי בית המשפט יפסול את המהלך כולו ויבטלו.

המשיבות הגיבו לבקשת האישור, וטענו כי יש לדחות אותה. בין היתר טענו המשיבות כי המשא ומתן לקראת עסקת המיזוג נוהל על ידי ועדות מיזוג עצמאיות ובלתי תלויות של החברות. עוד נטען כי עסקת המיזוג אושרה ברוב גורף של בעלי מניות המיעוט בכור. המשיבות הוסיפו וטענו שמי יכול להגיש תביעה בקשר עם עסקת המיזוג הוא לכל היותר רק מי שהתנגד לה והצביע נגדה. רק 4 בעלי מניות מזוהים בשמם הצביעו נגד עסקת המיזוג.

המשיבות אף טענו כי אין ממש בטענות המבקשת ביחס לאופן בו בוצעה עסקת המיזוג (מיזוג משולש הופכי). כן נטענו טענות ביחס לחלוקת הדיווידנד לדסק"ש, כאשר לגישת המשיבות לו היה מחולק דיווידנד לכלל בעלי המניות בכור בטרם העברת מניותיהם של בעלי המניות הזכאים לדסק"ש, הדבר היה מפחית את שוויה של כור בשיעור הדיווידנד, ומחיר המניה בהתאם להסכם המיזוג היה מופחת בהתאם. לכן לא נגרם כל נזק לבעלי המניות הזכאים כתוצאה מחלוקת הדיווידנד לדסק"ש.

המשיבות התייחסו בתשובתן גם לטענות המבקשת לגבי שווי מניות קרדיט סוויס בהן מחזיקה כור – כאשר שווי זה כך נטען הוא ראוי, הוגן וסביר בהתבסס על שתי הערכות שווי שנערכו על ידי מומחים נפרדים ובלתי תלויים. עוד נטען כי לגבי שווי זה ממילא אין ולא תיתכן מחלוקת, משום שבהתאם למנגנון ההתאמה במסגרת עסקת המיזוג, שווי מניות קרדיט סוויס ייקבע במועד השלמת עסקת המיזוג בהתאם לשוויין הבורסאי של מניות אלה באותו מועד, או – אם הן יימכרו קודם לכן, בהתאם למחיר בו הן נמכרו.

לגבי שווי אחזקות מכתשים אגן, נטען כי שווי האופציה של כור הוערך באופן סביר, הוגן וראוי בהתבסס על שתי הערכות שווי חיצוניות, ולאחר משא ומתן ממושך שהתנהל בין הוועדות הבלתי תלויות. כן הפנו המשיבות לחוות דעת שנערכה על ידי חברת הייעוץ אנטרופי, עבור משקיעים מוסדיים המחזיקים במניית כור לקראת ההצבעה באסיפה הכללית על אישור עסקת המיזוג. גם חברת אנטרופי המליצה למשקיעים לתמוך בעסקה.

הדיון בבקשת האישור

ביום 6.11.2013 התקיים דיון מקדמי בבקשת האישור. באותו דיון נדונה בין היתר בקשתה של מבקשת האישור לגילוי מסמכים. בתום הדיון הוחלט כי המשיבות יעבירו לידי המבקשת מסמכים שונים, ובין היתר פרוטוקולים של ועדות המיזוג. המסמכים הועברו ברובם (תוך ביצוע השחרות מעטות בלבד) לידי ב"כ המבקשת. המבקשת הגיבה לאמור בהם במסמך תגובה שהוגש על ידה לתיק בית המשפט. באותו מסמך טענה המבקשת טענות רבות ביחס לאופן בו התבצע הליך המיזוג, וביחס לפגמים בביצועו.

בנוסף הוגשה לתיק בקשת הצטרפות מטעם שלושה מבקשים, המהווים חלק מהקבוצה אותה התיימרה המבקשת לייצג. מבקשים אלה טענו כי הם מתנגדים לעמדתה של המבקשת ביחס לעסקת המיזוג, הם סבורים כי מדובר בעסקה הוגנת, וכי אם בית המשפט ייעתר לסעד החלופי לו עתרה המבקשת ויורה על ביטול העסקה – ייגרם להם נזק. בהחלטה מיום 19.11.2013 התרתי את הצטרפותם של המבקשים הללו להליך (הם המשיבים 3-6 בבקשה דנן).

הסכם הפשרה

הצדדים ניהלו ביניהם משא ומתן, שבסיומו הם הגיעו להסכם פשרה, שהם מבקשים כי בית המשפט יורה על אישורו. הצדדים צירפו לבקשתם העתק של הסכם הפשרה המוצע, ופירטו את עיקריו. הם טענו כי הסכם הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בין הצדדים, וזאת – בשים לב לסיכויים ולסיכונים שבהמשך ניהול התובענה לעומת היתרונות והחסרונות שבהסכם הפשרה.

ס' 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 וכן על משלוח ההודעה כאמור בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולכל גוף אחר או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו)".

בשלב זה של הדיון בית המשפט נדרש אם כן רק להחליט האם יש מקום לדחות את הסדר הפשרה על הסף, או שניתן לקדמו בהתאם להוראותיו של חוק תובענות ייצוגיות. ההחלטה אם לאשר את הסדר הפשרה אם לאו, מתקבלת – ביחס להסדרים שבית המשפט לא מצא לנכון לדחותם על הסף – רק בסוף התהליך, לאחר שמתקבלות תגובות המתנגדים (ככל שישנם כאלה) ותגובתו של היועץ המשפטי לממשלה.

עיון בהסדר הפשרה מעלה כי אין מקום לדחות אותו על הסף.

לגישת הצדדים, הסדר הפשרה מנטרל את המחלוקת העיקרית שנותרה בין הצדדים ביחס לשוויה של אופצית מכתשים אגן, בכך שהוא מאפשר למי שסבור ששווי האופציה הוערך בחסר- לקבל את השווי של האופציה כפי שזה יתברר בעתיד. ההסדר מקנה אופציה לחברי הקבוצה לפעול באחד משני אופנים – האחד – להישאר עם תמורת המיזוג כפי שהוסכם עליה במסגרת הסכם המיזוג; והשני – לקבל את חלק השווי שבכור המיוחס להשקעת כור במכתשים אגן, לפי שוויו במועד מאוחר יותר, כפי שפורט בהסכם הפשרה.

הצדדים עתרו כי במסגרת אישור הסכם הפשרה, בית המשפט יאשר גם את החלוקה שלא בהתאם למבחן הרווח (בקשה שהוגשה במסגרת ת.א .17098-08-13), בקשה שנקבע שתידון יחד עם בקשת האישור הנוכחית.

הוראות אופרטיביות

הצדדים צירפו לבקשה נוסח של הודעות שהם מבקשים לפרסם מכוח סעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות. לאחר עיון בנוסח המודעות, אני מאשרת אותן. ההודעות יפורסמו בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, בפונט קריא. דסק"ש תישא בעלות הפרסום בהתאם להסכמת הצדדים.

אני מורה גם על משלוח הודעה בדבר הסכם הפשרה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולרשות לניירות ערך. בנוסף ומאחר שהבקשה הנוכחית נדונה יחד עם הבקשה לחלוקה שלא בהתאם למבחן הרווח בכור, וכוללת הסדר גם בבקשה זו, אני מורה על העברת הבקשה על נספחיה גם לכונס הנכסים הרשמי לתגובתו.

הצדדים עתרו כי בית המשפט יורה על קיצור המועדים להגשת התנגדויות (כפי שנקבע גם בהחלטה בענין 26809-01-11 כהנא נ. מכתשים אגן תעשיות בע"מ מיום 22.6.2011), משום שמדובר בבקשת אישור בתחום של ניירות ערך, וכאשר יש חשיבות להוצאתה לפועל של עסקת המיזוג בהקדם האפשרי.

אני נעתרת לבקשת הצדדים וקובעת כי המועד להגשת התנגדויות, תגובות או הודעות פרישה יהיה תוך 21 יום ממועד פרסום ההודעה הראשונה.

הצדדים עתרו גם כי בית המשפט יימנע ממינוי בודק מהטעמים אותם הם פירטו בבקשה. אני סבורה כי המועד לדון בבקשה זו יהיה לאחר שיוגשו תגובות לבקשה לאישור הסכם הפשרה, ותוך התייחסות בין היתר לאמור בתגובות אלה. לכן, בשלב זה אינני מכריעה עדיין בבקשה להימנע ממינוי בודק. גם הבקשה לקביעת גמול למבקשת ושכר טרחה לעורכי דינה תידון בהמשך הליך אישורה הסדר הפשרה.

התיק נקבע לדיון בבקשה לאישור הסדר פשרה ביום 31.12.13 בשעה 11:30.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.