לפני: כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

כב' השופטת שלומית יעקובוביץ

<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ - עו"ד עופר מושביץ

ב"כ המשיבה – עו"ד תמר אניס

מערער 1 - נאשם אבנר בודגוב

פרוטוקול

עו"ד מושביץ: ידוע לנו שהתוצאה של אי הרשעה היא החריג של החריג, אבל אני סבור שהתיק הזה עומד בחריג.

כאשר החל הדיון והתסקיר היה בפני בית המשפט וגם בפני התביעה בעצם עלתה ההצעה והחל הליך שבו הסכמנו לדחיה כדי לראות איך הוא מתקדם בהליך ולאחר מכן נחזור לבית המשפט. מכאן ניתן להבין שהיה וימשיך המערער בטיפול כנראה שיש מקום להסכים, אחרת מדוע להציע? לענין זה אני מפנה לפרוטוקול בית המשפט שמעיד על הלך הדברים שהיו במהלך הדיון.

אני סברתי שלאור העובדה שמדובר במערער ללא כל עבר, עם כתב אישום שתוקן לחומרה נמוכה, שהחל הליך באופן עצמאי ועבר כבר שלושה טיפולים, סברתי שניתן לשכנע את בית המשפט שניתן להסתפק בהם, בהנחה שבמידה ובית המשפט לא ישתכנע, יבקש לראות את התסקיר המשלים וייתן לו להמשיך.

יש מבחנים שכולנו מכירים, הלכת "כתב". התביעה הסכימה לשלוח את המערער לתסקיר, ללא התחייבות, ואחרי שיבוא התסקיר ישקלו את עמדתם. מדובר במערער נורמטיבי לחלוטין, ללא כל עבר.

לשאלת בית המשפט, מה היה ההסכם בינינו מלכתחילה, אני מפנה לפרוטוקול מה- 6.10.14. אני שואל איזה תסקיר יכול היה להיות יותר חיובי מהתסקיר שמצוי בפני בית המשפט?

מדובר במערער ללא כל עבר. מדובר במערער נורמטיבי שעובד, מפרנס. מדובר על אירוע חד פעמי. האישה היתה מעורבת עם שירות המבחן לא בפעם אחת, במספר פגישות, אמרה שמדובר באירוע חד פעמי שלא היה לפני ולא אחרי. עוד לפני ההליך המשפטי המערער בעצמו וביוזמתו הלך לטיפול לבד, כפי שעולה מהתסקיר, מפנה לעמ' 3 פסקה שלישית, וזאת על אף שאף אחד לא אמר לו. המערער לקח אחריות על המעשה. לאחר מכן ביקשו לשלב אותו בטיפול, על אף שזה קשה לו, והוא נרתם לזה והלך. כבר משלוש הפגישות עלה שהוא משתף פעולה, שהוא נחשף ומאז הוא ממשיך ללכת כל שבוע למפגש. מדובר בתיק של עבירת איומים והיזק בזדון, תיקים שמסתיימים בדרך כלל בלי שום טיפול, בטח לאדם נורמטיבי לחלוטין, אבל המערער נרתם, הסכים ומשתף פעולה עם שירות המבחן עד היום.

ב"כ התביעה טוענת שזה לא עומד מול מבחני השיקום ואני טוען שהמערער עומד בכל אחד ואחד מהמבחנים ובנוסף יש את הזמן בו הוא ממשיך בטיפול. הם חיים ביחד. הזוגיות שלהם היום היא זוגיות תקינה. גם לפני כן הזוגיות היתה תקינה, למעט אותו אירוע.

בסוף עדותה של המתלוננת המליץ בית המשפט שבני הזוג יפגשו וינסו להגיע להסדר, זאת אחרי שהוא שמע את המתלוננת מתפתלת וחוזרת בה. המתלוננת בכתה. היה לה קשה כי היא אמרה דברים שלא היו פשוט. בסופו של דבר כתב האישום המתוקן משקף בדיוק את מה שהיה שם. ההתייחסות להיזק בזדון חמור יותר, כי מדובר על פלאפון נייד שהמתלוננת ניסתה להזעיק בו עזרה, למרות שדקה אחרי המערער נסגר בחדר והמתלוננת יכולה היתה להשתמש בטלפון קווי. מדובר על אירוע חד פעמי שאין בו אלימות פיזית, אין חבלות. המערער עוד לפני שיש את חרב ההליך המשפטי מעל ראשו, לבד ניגש לטיפול.

מדובר במערער שהוא מהנדס בנין שכרגע עובד בחברת א. דורי ולחברת א. דורי יש פרויקטים בטחונים שאז נבדק גם הרישום הפלילי של אותם אנשים שאמורים להיכנס. בנוסף, מהנדס עירוני הוא אחד מהמקצועות שנמצא ברשימה של משרד המשפטים, היה ותיפתח אפשרות לאיזשהו תפקיד של מהנדס במסגרת עירייה כלשהי, הוא לא יוכל להגיש מועמדות ולכן אני סבור שאם נסתכל על מבחן "כתב" המערער עומד בכל המבחנים בנוסף לכך, שהלכת "כתב" לא מחייבת הליך טיפולי והמערער עבר ועובר מאז ועד היום הליך טיפולי.

אבקש לקבל את הערעור.

עו"ד גלבר: אפתח בעובדות כתב האישום המתוקן שמשלב הן אמירה מאיימת כשהמערער עומד מעל אשתו בעודה במיטה, מאיים עליה במספר מכות אגרוף בראשה ביחד עם התנהגות מאיימת פיזית וזה ביחס לפלאפון שלה כשהוא לוקח ממנה את המכשיר ומנפץ אותו על הרצפה. שילוב הנסיבות, כפי שבית משפט קמא קובע כשהוא מגדיר את האירוע כאירוע שהוא אינו קל ערך, להבדיל מחברי, מחייב שלצדו של אירוע כזה תהיה האמירה הנורמטיבית מצד בית משפט שבאה לידי ביטוי בראש ובראשונה בדרך של הרשעה בדין.

אנחנו פועלים לפי הלכת "כתב" שמזכירה שני קריטריונים מרכזיים, חוץ מנסיבות העבירה גם את הנזק הקונקרטי.

לטעמי, כל הנימוקים וכל הדוגמאות שנתן חברי הן אפשרויות תיאורטיות בלבד. אם המערער ירצה לעסוק כמהנדס של רשות מקומית, אז הוא לא יוכל לעשות את זה. זה ייסגר בפניו. האם זה מקום העבודה היחיד שמהנדס יכול לעבוד בו? לאו דווקא.

או אם חברת הבניה א. דורי שבה הוא מועסק כרגע תקבל עבודות מלקוחות ממשלתיים אז הוא כנראה לא יוכל לעבוד. למיטב ידיעתי חברת א. דורי עוסקת בבניה של דירות רגילות לקהל הרחב ולאו דווקא או לא רק בפרויקטים ממשלתיים, והמערער יוכל לעבוד כמהנדס בפרויקטים האחרים. ההרשעה פה לא תגדע את פרנסתו ואת מטה לחמו ולכן בשילוב של האפשרויות הערטילאיות של פגיעה אפשרית בפרנסתו אם הוא יורדה, בצירוף נסיבות האירוע ושיש לשמור את אי ההרשעה למקרים חריגים יוצאי דופן ולא המקרה דנן, אני סבורה שיש לדחות את הערעור.

עו"ד מושביץ: לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, על-פי סעיף 19א', מחויב היועמ"ש להעביר לוועדת האתיקה דיווח על כל הרשעה ויש להם שיקול דעת.

לאחר ששמענו את המלצת בית המשפט, אנו חוזרים בנו מהערעור .

<#6#>

פסק דין

המלצנו אכן בפני המערער וב"כ לחזור בהם מהערעור, וזאת לאחר שמיעת מלוא הטיעונים של שני הצדדים.

המלצתנו התקבלה לאחר שהמערער התייעץ עם סנגורו.

הערעור נדחה.

<#3#>

ניתן והודע היום ג' תשרי תשע"ו, 16/09/2015 במעמד הנוכחים.

<#7#>

הוקלד על ידי סימונה אלפסי