נוכחים:

העורר וב"כ עו"ד בנימין גריקו

ב"כ המשיבה עו"ד דקלה סרן

<#1#>

פרוטוקול

עו"ד גריקו:

חוזר על נימוקי הערר שבכתב.

לעניין עילת המעצר. התייחסתי לכך בערר. אלמלא עברו הפלילי, אני מסופק אם העורר היה יושב כאן היום. מדובר בעילת מעצר שהיא עילת מעצר ברמה נמוכה על רקע ביצוע עבירות רכוש, כאשר לפחות לגבי אישום אחד יש קביעה של כב' השופטת וולפסון כי הראיות לכאורה רעועות, וזאת בשל החזקה התכופה.

בפני כב' השופטת וולפסון התקיים דיון מקיף לעניין כל התנאים שנקבעו בבש"פ סויסה, כמובן שלא הייתה מחלוקת לגבי העניין הזה שאחד התנאים לא מתקיים ובתום הדיון נשלח העורר לקצינת המבחן מתוך איזה שהיא הנחה שאם הוא יעמוד בתנאי שירות המבחן אז הדרך לגמילה הינה סלולה.

אני טוען בתמצית כי ההחלטה נשוא הערר שנתן כב' השופט בן טולילה מהווה למעשה מעין החלטה ערעורית על החלטת כב' השופטת וולפסון ולטענתנו יש מקום לקבל הערר על ההחלטה האמורה.

עו"ד סרן:

השופטת וולפסון קבעה שיוגש תסקיר וכל המידע שעולה מהתסקיר הובא לראשונה בפני כב' השופט בן טולילה בדיון השני ולא היה כמובן בפני השופטת וולפסון בדיון הראשון. לטענתי, החלטת השופט בן טולילה נסמכת בראש ובראשונה על המידע שכלול בתסקיר המעצר. הרבה פעמים ביהמ"ש מבקש תסקיר על מנת לקבל את כל ההתנהלות שלו לאורך כל השנים. הרי מדובר בעורר שמוכר לשירות המבחן כבר מהיותו קטין.

אני טוענת שאפשר לראות את כל ההתלבטות של שירות המבחן שעולה מהתסקיר.

בהצטרף לכל הנתונים שעולים מהתסקיר בשביל להורות שלא זה המקרה שנופל בגדר החריגים.

אני רוצה להציג בפני ביהמ"ש את הרישום הפלילי של העורר. ביהמ"ש יראה את ריבוי התיקים.

כבר כקטין הוא ישב תקופות ארוכות במאסר ובוודאי שאי אפשר לבוא ולהגיד ששירות המבחן לנוער נוקט קודם בענישה ולאחר מכן בטיפול, הרי שירות המבחן נוקט קודם בטיפול אבל כאשר אין שיתוף פעולה גוזרים מאסרים בפועל. זה נעשה עימו לא פעם אלא פעמיים בגין ריבוי של תיקים ובעבירות שהן לא ברף הנמוך. מדובר גם בעבירות של הפרת הוראה חוקית לא פעם ולא פעמיים.

יש לו מאסר על תנאי. הוא השתחרר חודשיים קודם למאסרו האחרון שלו.

כב' השופט בן טולילה כאשר הוא רואה את כל הנתונים במצטבר וכאשר עולה מהתסקיר שנעשו....

אני טוענת שהנתונים הם אותם נתונים וגם אם יתקבל תסקיר אז התמונה לא תשתנה ולדעתי אין מה להמשיך ולחכות לתסקיר המלא.

עו"ד גריקו:

עברו הפלילי היה מצוי בפני ביהמ"ש בדיון של כב' השופטת וולפסון ואני מפנה לפרוט' הדיון בפניה

וגם למפורט בהחלטה.

מדובר בעורר שהינו צעיר, גם בהלכת סויסה.

העורר:

אני רוצה לעשות שינוי בחיים שלי. אני הייתי בניסיון גמילה ברטורנו כאשר הייתי בן 14 או 15. הייתי שם חודשיים בערך ואז ברחתי משם. היום אני בן 21 ומודע למעשיי ורוצה שינוי ומעוניין מאוד לנסות זאת.

הגעתי למסקנה שאני רוצה לעשות שינוי ואני רוצה שהמערכת תעזור לי.

<#2#>

החלטה

העורר, יליד יוני 1993, עומד לדין בבית משפט השלום בבאר שבע. בכתב האישום שהוגש נגדו (ביום 17.9.13) מיוחסים לו שני אישומים.

באישום הראשון נטען כי ביום 14.9.13 גנב את מפתח ביתו של המתלונן באותו האישום וכעבור שלושה ימים, בשעת לפנות בוקר פרץ לבית המתלונן באמצעות המפתח שגנב. המתלונן, התעורר משנתו אחז בעורר והזעיק את המשטרה.

באישום השני נטען כי ביום 9.9.13 התפרץ העורר לבית מגורים של קשיש בבאר שבע וגנב מהדירה מחשב נייד ומכשיר טלפון נייד של המטפלת הסיעודית של בעל הדירה הנפרצת.

בשל המעשים הנ"ל מיוחסות לו עבירות של התפרצות ושל גניבה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעוצרו עד לתום ההליכים.

בדיון הראשון באותה בקשה ביום 24.9.13, שנערך בפני כב' השופטת מ. וולפסון, קבעה השופטת כי אין חולק לקיום ראיות לכאורה בעניין האישום הראשון, אולם ביחס לאישום השני נקבע בהחלטה מאותו היום כי "יש סימני שאלה האם האישום יעמוד את המבחן של הספק הסביר".

בית משפט השלום הוסיף וקבע כי גם בהינתן האישום הראשון, המוכח לכאורה , הרי שבנסיבות הנטענות ביחס לאישום זה (גניבת המפתח מראש, תכנון הפריצה וכו') וכן בהינתן עברו הקשה בפלילים של העורר (ריצה בינתיים שלוש תקופות מאסר לא קצרות , אחת מהן עוד בהיותו קטין) – קמה עילת מעצר בעניינו. עם זאת החליט בית משפט השלום באותה ההחלטה כי "ניתן לבחון את בקשת המשיב" לבחינת חלופת מעצר במסגרת טיפול גמילה מסמים, ולשם כך הורה בית המשפט באותה החלטה על עריכת תסקיר מעצר של שירות המבחן וזאת כלשון ההחלטה, "על מנת לבחון את בקשתו להישלח לגמילה כבר בשלב המעצר". בעקבות כך הוגש תסקיר מעצר המפרט את נסיבותיו הקשות של העורר הצעיר דנן, את עברו הקשה בפלילים וניסיונות טיפוליים שונים שלא צלחו בעברו. עם זאת התרשמה קצינת המבחן כי יש מקום לנסות ולבחון חלופת מעצר שתהיה "במסגרת טיפולית אינטנסיבית סגורה וממושכת" ולשם כך התבקש ביהמ"ש לדחות את הדיון לתקופה קצרה על מנת ששירות המבחן יוכל לבחון היתכנות של חלופת מעצר טיפולית במסגרת קהילת מלכישוע.

התסקיר הובא בפני בית משפט השלום, הפעם בפני מותבו של כב' השופט ד. בן טולילה.

בהחלטתו מיום 21.10.13 קבע כב' השופט קמא כי בנסיבותיו של העורר, כפי שפורטו בתסקיר המעצר שהונח בפניו, ברור כי לא מתקיים אף לא אחד מהחריגים שנקבעו ב"בש"פ סויסה" לגבי שליחה לחלופת מעצר טיפולית בטרם סיום ההליכים.

בית המשפט קמא הוסיף והפנה לעברו הפלילי של העורר והחליט כי בנסיבות הדברים אין מקום לעריכת תסקיר משלים והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

בפני ערר שהגיש העורר על ההחלטה הנ"ל מיום 21.10.13.

עיקר הטענה הינה כי החלטה זו מאיינת למעשה את ההחלטה הקודמת של בית המשפט קמא מיום 24.9.13 בה נקבע כי יש מקום לפחות לבחינת היתכנות של חלופה טיפולית בטרם מתן החלטה סופית בבקשת המעצר.

לאחר שעיינתי בפרוטוקולים ובהחלטות של בית המשפט קמא, בטענות העורר ובטענות ב"כ המשיבה מסקנתי הינה כי בהינתן החלטת בית משפט השלום הראשונה מיום 24.9.13, היה מקום להיענות לבקשת שירות המבחן להשלים את תסקיר המעצר וזאת בטרם קביעת העמדה הסופית בבקשת המעצר.

זאת בראש ובראשונה ובעיקר מתוך כך שבמידה רבה ההחלטה נשוא ערר זה, מבטלת למעשה את תורף ההחלטה הראשונה של בית משפט השלום מיום 24.9.13.

מסכים אני לדברי ב"כ המשיבה בישיבת היום כי בדיון השני, מיום 21.10.13, עמדו בפני בית משפט השלום נתונים נוספים בעניין העורר שלא היו בפני בית משפט השלום, במותבו האחר בישיבה ובהחלטה מיום 24.9.13. אולם, מוצא אני כי הנראות המתבקשת לעניין מילוי ההחלטה הראשונה מצדיקה בנסיבות העניין את השלמת הליכי תסקיר המעצר בטרם יגבש בית משפט השלום את עמדתו הסופית בשאלה האם תיתכן חלופת מעצר מפוקחת ואינטנסיבית כראוי, שעיקרה טיפול גמילה, בעניינו של העורר דנן.

מסיבה זו, ומסיבה זו בלבד, אני מחליט לקבל את הערר באופן בו אני נעתר לבקשת קצינת המבחן בשולי תסקירה מיום 20.10.13 ומורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר משלים לבית משפט השלום לא יאוחר מיום 20.11.13.

בתסקיר המעצר המשלים יפרט שירות המבחן את ממצאיו הנוספים, לעניין המבוקש על ידו בפסיקה המסיימת את תסקיר המעצר שהוגש.

בנוסף, יתייחס שירות המבחן בתסקיר המעצר המשלים גם לעניין ניסיונות טיפוליים קודמים שהיו לעורר והיחס בין ההמלצה שתינתן על ידו בתסקיר המשלים לבין אותם ניסיונות קודמים.

התסקיר המשלים יובא בפני בית משפט השלום אשר יקבע מועד מוקדם להמשך הדיון בבקשת המעצר.

בדיון משלים זה יפעל בית משפט השלום על פי שיקול דעתו המלא לאחר שישקול את מלוא הנתונים שבתסקיר המקורי ובתסקיר המשלים ולאחר עריכת כל האיזונים הנדרשים לצורך מתן ההחלטה האם בנסיבות עניין זה יש מקום לנקוט בחריג לכלל שלפיו מקומם של הליכי טיפול וגמילה יהיה דרך כלל בסיום ההליך השיפוטי ולא בשלבי המעצר.

כמובן שבית המשפט קמא ישוב ויבחן עניין זה את ההחלטה הראשונה מיום 24.9.13 שניתנה בטרם הוגש תסקיר המעצר הראשון ואת ההחלטה השנייה, נשוא ערר זה, מיום 21.10.13 שניתנה לאחר קבלת תסקיר המעצר הראשון ובטרם קבלת התסקיר המשלים.

ב"כ העורר מתבקש לסור עוד היום למזכירות בית משפט השלום על מנת לקבוע מועד לדיון המשלים בבית משפט השלום במועד סמוך לאחר יום 20.11.13.

להסרת ספק, כל עוד לא תינתן החלטה אחרת על ידי בית משפט השלום ולאחר הדיון המשלים, יישאר העורר במעצרו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"ד, 04/11/2013 במעמד הנוכחים.