פ"ה - 33800-09-13

לפני:

כב' השופט יגאל גלם

נציג מעסיקים: יהודה מילוא

נציג עובדים: יעקב גרינשטיין

1. לפנינו תביעתו של מר מוחמד שעבאן (להלן: "התובע") במסגרתה ביקש שבית הדין יורה על בטלות פיטוריו מהעבודה אצל המועצה המקומית מג'ד אל כרום (להלן: "הנתבעת").

2. ההליך בבית הדין החל בבקשת התובע מיום 17.9.13, ליתן צו מניעה זמני המורה לנתבעת לבטל את פיטוריו שהיו אמורים להיכנס לתוקף ביום 17.9.13.

3. בשל דחיפות העניין וחג הסוכות שעמד בפתח באותה עת, נקבע דיון בבקשה באותו היום, כאשר בסופו של הדיון ניתנה החלטת בית הדין המורה לנתבעת להימנע מפיטוריו של המבקש ולהמשיך להעסיקו בתפקידו כפי שהיה ערב פיטוריו מבלי לפגוע בתנאי העסקתו.

4. מאחר וב"כ הנתבעת – עוה"ד גולדהמר, ביקש במעמד הדיון להשלים תגובתו, זאת בטענה שהזמן שהוקצב לו להגשת תגובה, לא הספיק לו על מנת להגיש תגובה מפורטת עד למועד הדיון, נקבע דיון נוסף בבקשה ביום 1.10.13. לבקשתם המסוכמת של הצדדים, נדחה הדיון ליום 13.11.13.

5. במסגרת הדיון שנערך ביום 13.11.13, נחקרו התובע ומר רבאח מנאע – מנכ"ל הנתבעת, המצהיר מטעם הנתבעת. בסופו של הדיון, הסכימו הצדדים לאחד את הבקשה לסעד זמני עם התביעה העיקרית והודיעו שאין להם ראיות נוספות להציג בתיק. כמו כן, וויתר התובע על התביעה הכספית שהגיש. סיכומי התובע הוגשו ביום 3.12.13 וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 9.12.13.

6. העובדות העולות מכתבי הטענות וכל המסמכים השונים שהוגשו לתיק בית הדין הן כדלקמן:

א. התובע הינו מהנדס במקצועו, מועסק כמהנדס בנתבעת החל משנת 2000.

ב. בשנת 2001 מונה התובע לתפקיד מהנדס הנתבעת בעקבות זכייתו במכרז.

ג. בשנת 2003 אוחדה הנתבעת עם עוד שתי רשויות מקומיות לעירייה מאוחדת שנקראה אלשאגור וזאת עד לפירוק עיריית אלשאגור לשלוש רשויות נפרדות כפי שהיה ערב האיחוד, בשנת 2009. בתקופת האיחוד כיהן התובע כסגן מהנדס העירייה המאוחדת אלשאגור.

ד. החל מיום 1.10.09 ובעקבות פירוק העירייה המאוחדת, שויך התובע כעובד של הנתבעת.

ה. הנתבעת לאחר הפירוק פרסמה מכרז פנימי למשרת מהנדס העירייה. התובע הגיש מועמדותו למכרז, כאשר הוא מועמד יחיד.

ו. החלטת וועדת הבחינה מחודש 9/10, הייתה לא לבחור לתפקיד מהנדס הנתבעת את התובע ולהוציא את התפקיד למכרז פומבי. על החלטה זו עתר התובע לבית הדין במסגרת תיק ס"ע 26663-10-10. במסגרת תיק זה, טען התובע, בין היתר, שהמניע שהביא לאי בחירתו לתפקיד מהנדס הנתבעת נעוץ בעובדה שמר עזיז מנאע – בנו של מי שכיהן כראש רשות הנתבעת באותה תקופה (בבחירות האחרונות שהתקיימו לפני חודשיים נבחר ראש רשות חדש), התמודד מול התובע על תפקיד מהנדס הנתבעת בטרם איחודה עם שתי הרשויות הנוספות והתובע הוא שקיבל את התפקיד ומאז לטענת התובע, ראש המועצה ובני משפחתו מנסים לפגוע בעבודתו של התובע במועצה.

ז. במסגרת תיק זה נקבע על ידי מותב בראשות כב' השופטת סמיר-עמאר ביום 26.12.11, כי:

"לאור מכלול הפגמים המהותיים שנפלו בהליך שקיימה הוועדה ובהחלטותיה, יש להורות על ביטול החלטתה ועל כינוס ועדת מכרזים במכרז פנימי, בהרכב אחר (וללא ראש הרשות או נציג מטעמו), שתדון באופן ענייני, אובייקטיבי והגון במידת התאמתו של התובע למלא את תפקיד מהנדס הרשות, עליו הוא מתמודד כמועמד יחיד". (ס"ע 26663-10-10 שעבאן נ' מועצה מקומית מג'ד אלכרום).

כמו כן, נקבע כי-

"יש לכנס ועדת מכרזים, במכרז פנימי, בהרכב אחר שייקבע ע"י משרד הפנים, על מנת שתבחן את מועמדות התובע, כמועמד יחיד למשרת מהנדס במועצה מקומית מג'ד אל כרום".

ח. לאחר מכן, הוקמה ועדת מכרזים חדשה, אשר קבעה כי יש לשלוח את התובע לבחינות במכון הערכה. התובע התנגד לקביעה זו. אולם, התנגדותו לא התקבלה, וביום 8.5.12 הוא נשלח על ידי יו"ר ועדת הבחינה למכון הערכה ספציפי בטבריה.

ט. לטענת התובע הוא חשש, כי המכון הספציפי אליו נשלח איננו ניטרלי, וניגש להיבחן במכון הנמצא בתל אביב, שאין לו סניפים בצפון הארץ.

י. בתאריך 24.5.12, התובע העביר ליו"ר ועדת הבחינה את תוצאות הבחינה שעשה, אולם זו הודיעה לו באמצעות מזכירתה, כי אין היא מכירה במכון הערכה בו נבחן, ולפיכך גם לא בתוצאות הבחינה שנערכה לתובע.

יא. בתאריך 7.6.12 הודיעה יו"ר ועדת הבחינה לתובע, כי הוחלט שלא לבחור בו לתפקיד. התובע עתר לבית הדין כנגד החלטה זו (תיק ס"ע 20374-08-12) בטענה, כי המכון שאליו נשלח אינו ניטרלי. במסגרת הדיון שנערך בתיק, הסכימו הצדדים, כי התובע ייבחן במכון "אדם מילוא" בסניף הנמצא בבאר שבע. התובע עבר את המבחנים במכון הנ"ל, ותוצאות הבחינה הובאו בפני ועדת הבחינה, אשר קבעה, כי התובע איננו מתאים לאיוש המישרה.

יב. התובע עתר כנגד החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אך מאחר שהתברר, כי אחד מחברי וועדת המכרזים שדנה בעניינו של התובע, מכהן כנציג ציבור בבית דין זה, הועבר התיק לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת עילית והתיק עדיין תלוי ועומד.

הפיטורים במסגרת התיק שלפנינו:

יג. בחודש 5/13 החליטה הנתבעת לבצע בדיקה של התנהלות המבקש בזמן עבודתו וזאת באמצעות שכירת שירותיו של משרד חקירות. לטענת הנתבעת ממצאי הבדיקה העלו תמונה לפיה, התובע החתים כרטיס נוכחות בבוקר וזמן קצר לאחר מכן יצא ממשרדי המועצה ללא אישור וללא ידיעת הממונים עליו לצורך עיסוק בעניינים שאינם קשורים לעבודתו במועצה.

יד. לטענת הנתבעת היא פנתה לתובע בדרישה לקבל הסברים במכתבים מיום 26.6.13 ומיום 3.7.13 (נספחים 2 ו-3 לתשובת הנתבעת מיום 30.9.13).

טו. בתאריך 23.8.13 קיבל התובע הזמנה לשימוע בטענה, שהתובע עבר עבירת משמעת שעיקרה היעדרויות רבות מהמועצה ללא ידיעה ואישור הגורמים הרלוונטיים (להלן: "היעדרויות") (נספח א' לכתב תביעה), בנוסח שלהלן:

"1. הריני להודיעך כי הוחלט על הזמנתך לשימוע בפני ועדת הפיטורים של המועצה.

2. הועדה התבקשה לדון בסיום עבודתך במועצה בגין אי התאמתך לתפקיד ולעבודה בארגון כמועצה, היעדריותיך הרבות מהמועצה ללא ידיעה ואישור הגורמים הרלוונטיים בעירייה, תפקוד שאינו משביע רצון והתנהלות בלתי תקינה, לרבות אי שיתוף פעולה עם בדיקת המועצה לגבי היעדרויותיך.

3. בימים בהם נעדרת מעבודתך במועצה, עשית זאת ללא אישור וללא ידיעת הממונים עליך, כאשר במקרים מסויימים התייצבת בבוקר לעבודה במועצה אך זמן קצר לאחר מכן יצאת לעיסוקיך, שאינם קשורים לעבודתך במועצה. בימים אלה, לא שהית במועצה ולא בצעת עבודתך כמהנדס, כמצופה וכנדרש ממנהל בארגון."

טז. נבהיר, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי כל טענות הנתבעת כנגד התובע הינן בעניין ההיעדרויות המפורטות לעיל.

יז. בתאריך 28.8.13, לאחר תכתובת בין ב"כ הצדדים, נשלחה לתובע הזמנה לשימוע שנערך בתאריך 9.9.13, אליה צורפו העתק מדו"ח החקירה שהתנהלה אחר התובע וכן כרטסת נוכחות של התובע מחודש 5/13 (נספח ח' לבקשה לסעד זמני) .

יח. מפרוטוקול השימוע, שנערך בתאריך 9.9.13 עולה, כי בשימוע נכחו חברי ועדת הפיטורים: מנכ"ל המועצה-מר מנאע, גזבר המועצה-מר מנסור גאליה, עו"ד אבי גולדהמר והיועמ"ש של הנתבעת. מטעמו של התובע נכחו מר מוחמד שעבאן, עו"ד חוסין מחאמיד, ב"כ התובע ומר סלים שחאדה, יו"ר ועד העובדים ונציג ההסתדרות (נ/1).

יט. במהלך השימוע, הועלו כנגד התובע טענות בעניין היעדרויותיו מהעבודה בחודש מאי 2013, והוא נתבקש ליתן הסברים לכך. בתגובה, טען ב"כ התובע, כי המועצה פועלת בחוסר תום לב, הבחירות למועצה יתקיימו בעוד כחודש וחצי, ומדובר בנסיונו של ראש העיר למהלך נקמני בתובע ולביצוע מחטף. כמו כן טען, כי לא הגיע לידיו מלוא החומר ולא ניתנה לו שהות מספקת להתכונן. לפיכך, ביקש לדחות את השימוע בשבוע, אולם בקשתו נדחתה. בא כוחו של התובע התנגד לקיום השימוע בטענה, כי אין לועדה סמכות עניינית לדון בפיטורי התובע, שכן, סמכות זו מסורה לבית הדין למשמעת.

כ. במכתבו של יו"ר וועד העובדים ונציג ההסתדרות מר סלים שחאדה מתאריך 10.9.13, אשר נכח בישיבת השימוע – המופנה לעו"ד עינב בן יהודה – מזכירת איגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית כתב:

"לצערי הרב עו"ד המועצה אבי גולדהמר מנע ממני לדבר ולא נתן לי להביע את דעתי והוא החליט והצהיר שהוא מנהל את הישיבה ובסמכותו למנוע ממני לדבר או לא.

אנוכי הצהרתי בועדה שאני יו"ר ועד העובדים ונציג ההסתדרות. אנו וועד עובדים מתנגדים לפיטורים הנ"ל ורואים בזה המשך התנכלות ההנהלה בעובד הנ"ל וביחסים נגד עובדי הרשות ..." (נספח יט' לבקשה).

כא. בתאריך 12/9/13 ניתנה החלטת ועדת הפיטורים. בשל חשיבות ההחלטה, נביאה כלשונה -

"מהחומר שהוצג בפני הועדה, מהתנהלות העובד, היעדרויותיו החוזרות ונשנות מהעבודה, ללא ידיעת וללא אישור הממוננים עליו, סירובו להתייחס לפניות המועצה ולתת הסבר להתנהלות זו, מעידים על אי התאמת העובד לעבודה ברשות מקומית.

היעדרויותיו הממושכות החוזרות ונשנות מהעבודה במשך תקופה ארוכה משפיעות, ללא ספק לרעה על תפקודו של העובד ועל עבודתו התקינה במועצה.

כמובן שמצופה מעובד בתפקיד בכיר כמהנדס במועצה, לעבוד בהתאם לנהלי העבודה הנהוגים במועצה, ולשמש דוגמא ליתר העובדים.

העובד לא ניסה בשימוע לשכנע את הועדה כי פעל כראוי, לא הסביר את התנהלותו ולא הראה נכונות או רצון מצידו לשנות התנהלות זו או להתחייב לעבודה סדירה במועצה על כל הכרוך והמשתמע מכך.

לא היתה שום מניעה לכך שהעובד יתייחס ענינית לכל אחד מהמועדים בהם נמצא שהעובד נעדר מהעבודה, ללא רשות וללא יידוע המעביד. למרות זאת העובד בחר להסתפק בהכחשה כללית בלבד.

באשר לטענה בדבר הפורום הנאות לבירור עניינו של העובד נציין כי הליקויים שמצאה הועדה, כמפורט לעיל, הינם ליקויים שהחלק הדומיננטי בהם מעיד על אי התאמה וכך גם נאמר בהזמנה לשינוע ומכאן שהסמכות לדון בפיטורי העובד נתונה לועדה זו".

כב. בתאריך 16.9.13 נשלח לתובע מכתב הפסקת עבודה, לפיו יחסי העבודה הסתיימו בתאריך 17.9.13, וחלף הודעה מוקדמת ישולם במשכורתו (ת/1).

כג. בתאריך 17.9.13 הגיש התובע את התביעה והבקשה לסעד זמני דחוף המונחות בפנינו כעת.

עיקר טענות התובע –

7. התובע טוען, כי פיטוריו נעשו בניגוד לדין זאת מאחר שהטענות שהעלתה הנתבעת נגדו בדבר החתמת כרטיס נוכחות מבלי שנכח בעבודה, הן טענות שצריכות להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך של אי התאמה.

8. כמו כן, טען התובע כנגד כשירות ההרכב הפרסונאלי של ועדת הפיטורים. לטענתו, קיים ניגוד עניינים בינו לבין מר מנאע, מנכ"ל הנתבעת ואחד מקרובי משפחתו של ראש העיר, אשר נגדו הוגשה תלונה למשטרה על ביצוע עבירות בתחום המין. לטענת התובע, בהליך משפטי קודם, הוא חקר את מר מנאע, באמצעות בא כוחו, שאלות מביכות על העניין ועל התנהגות פסולה במועצה.

9. בנוסף, טען התובע, כי ראש המועצה נוטר לו טינה מאז נבחר בעבר לכהונת מהנדס המועצה במכרז בו התמודד גם בנו של ראש הרשות שלא נבחר. לטענתו, ראש המועצה ממדר אותו מתפקידו, מתעלם ממנו, ומנסה לגרום לו להתפטר.

10. כמו כן, טען התובע לניגוד עניינים בין ב"כ המועצה, עו"ד אבי גולדהמר, אשר היה חבר ועדת הפיטורים, בשל תלותו הכלכלית בראש המועצה.

11. לטענת התובע עיתוי הודעת הפיטורים, בסמיכות זמנים לבחירות ברשויות המקומיות, אינו מקרי, ובעל "ריח פוליטי ונקמני".

עיקר טענות הנתבעת –

12. הנתבעת דוחה את כל טענות התובע. לטענת הנתבעת, עיקר הסיבה להחלטת הפיטורים הוא אי התאמתו של התובע לתפקיד מהנדס במועצה, שכן היעדרויותיו משפיעות על תפקודו בעבודה, חוסר שיתוף פעולה בבירור העניין ומתן שירות לתושבי הכפר.

13. לטענת הנתבעת, ההחלטה לפעול בהליך פיטורים בערוץ המנהלי של אי התאמה, היא החלטה נכונה במקרה זה.

דיון והכרעה -

14. נקדים ונבהיר, כי לאחר שעיינו בכתבי בית הדין, בפרוטוקולי הדיון שנערכו בתיק ובסיכומי הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל, שכן, פיטוריו של התובע בוצעו בהעדר סמכות לוועדת הפיטורים לפטר את התובע בנסיבות העניין, מאחר שעילת הפיטורים הינה טענת הנתבעת לביצוע עבירות משמעת, כפי שיפורט להלן.

המסגרת הנורמטיבית

הליך פיטורים משמעתי או מנהלי -

15. צו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950 (להלן - צו המועצות) ופקודת המועצות המקומית [נוסח חדש] (להלן-פקודת המועצות) קובעים את סמכותה של מועצה מקומית לפטר עובדים.

וכך, סעיף 144א לפרק השמיני: עובדים וביקורת, סימן א': עובדי המועצה לצו המועצות, קובע:

"עובד המועצה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 144 -

(1)        יפטרו ראש המועצה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת;

(2)        רשאי ראש המועצה לפטרו באישור המועצה או ועדה שהמועצה מינתה לכך - אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת".

מכח סעיף 34א לפקודת המועצות המקומית, הוחל על צו המועצות סעיף 171א לפקודת העיריות (כפי שתוקן בתיקון 31 לחוק יסודות התקציב), כדלקמן:

" עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171 -

(1)        יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק

המשמעת;

(2)        רשאית לפטרו ועדת פיטורים שחבריה הם: גזבר העיריה, המנהל

הכללי של העיריה ובאין מנהל כללי - מנהל כוח האדם בעיריה, וכן היועץ המשפטי של העיריה - אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת".

16. הנה כי כן, קיימת אבחנה ברורה בין פיטורי משמעת לפיטורים מנהליים (לרבות בגין אי התאמה). סמכות וועדת הפיטורים סויגה באופן מפורש בכך שהפיטורים הם "שלא מחמת עבירת משמעת".

17. בכל הנוגע למישור המשמעתי, הרי שלעניין זה הורה המחוקק בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) התשל"ח – 1978 (להלן-חוק המשמעת), המבוסס על הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963, כי עבירות משמעת של עובדי המדינה ושל עובדי הרשויות המקומיות, יידונו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות, לפי העניין.

18. באשר ליחס שבין פיטורי משמעת ופיטורים מנהליים כגון אי התאמה, ייתכנו מצבים בהם נסיבות מסוימות מהוות עבירת משמעת ובה בעת מהוות הן גם אי התאמה של העובד, אשר יש בה כדי להצדיק פיטורים.

19. בעניין סיווגה של העילה לפיטוריו של התובע במסגרת תיק ע"ע 1117/00 עיריית מעלות תרשיחא – שולה בוחבוט, עבודה ארצי, כרך לג(36), 36, חזר בית הדין על הלכות קודמות שנקבעו בעניין תוך שנקבע כדלקמן:

"אבן הבוחן להליך שיינקט כלפי העובד, יהיה הנסיבות לאשורן אשר בעטיין התקבלה החלטת הפיטורים ומה הייתה, הלכה למעשה, הסיבה לפיטורים: האם באו בשל עבירת משמעת או "שהם באו למעשה, באמת ובתום לב, בשל כך שהעובד אינו מתאים לעבודתו ואותה אי – התאמה אינה מוצאת את ביטויה בעבירות המשמעת" כמאמרו של בית דין זה, משכבר הימים, בעניין חנוכי. ובמילים אחרות, עילת אי ההתאמה צריך שתעמוד לעצמה, נקיה מהעילה של עבירת משמעת ומבלי שזו האחרונה תדבק בה.

כיצד יעשה כן? ערים אנו לכך שלא פעם מתעורר קושי של ממש לקבוע את התנהגותו של העובד בדל"ת אמותיו של אחד משני התחומים: זה של הפרת משמעת או זה של אי – התאמה לתפקיד – ובגבולותיו בלבד, ולא אחת חורגת ההתנהגות המיוחסת לעובד מן התחום האחד ומתפרסת גם אל עבר משנהו. בהקשר זה ניתן לומר, כי בנסיבות מסוימות טמון בעבירת משמעת גם יסוד של אי התאמה העובד לתפקיד. מנגד, לא כל אי התאמה לתפקיד תהא בהכרח עבירת משמעת. על כן, יש צורך לברור את הטפל מן העיקר ולקבוע מהו "מרכז הכובד" של ההתנהגות הפסולה המיוחסת לעובד. ככל שמרבית הראיות הן בעלות סממנים של עבירת משמעת, תוכרע הכף לבחירה בהליך משמעתי, גם אם נלווים להתנהגות המיוחסת לעובד סממנים של אי התאמה. מאידך – אם בראיות שהובאו בפני בית הדין האזורי לא מתקיימים סממנים של עבירת משמעת, או אם הסממנים של אי התאמה גוברים במובהק על אלה של עבירת משמעת, או אז תוכרע הכף לנקיטה בהליך המינהלי של פיטורים מחמת אי התאמה" (ההדגשות אינן במקור – י.ג).

באותו עניין עוד נקבע על ידי בית הדין הארצי:

"עיון מעמיק בטענות הצדדים ובראיות שהיו לפני בית הדין האזורי ובטענות שהושמעו לפנינו, מביא אף אותנו למסקנה, כי "נקודת הכובד" בהתנהגותה של המשיבה אכן התבטאה באי-קבלת מרות, וכי בזמן אמת ראו הממונים בהתנהגותה זו הפרת משמעת חמורה מצידה.

אכן, המסכת בכללותה מגלה יחסי עבודה עכורים, שבהצטברותם עשויים לגלות גם פנים של אי – התאמה לעבוד במסגרת הכללים הנדרשים מן המשיבה. אולם, אין זה המקרה בו ניתן לאמר כי אי התאמתה של המשיבה לעבודה עומדת לעצמה, ואין היא מוצאת את ביטויה באותן עבירות משמעת, שהן – הן הגורם הדומיננטי, אשר כתוצאה ממנו הוחלט על פיטוריה של המשיבה.

בנסיבות אלה, מקובלת עלינו המסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי, לפיה ככל שחפץ ראש העיריה בפיטוריה של המשיבה, היה עליו לנקוט הליך משמעתי, ומשלא עשה כן נעשה הליך הפיטורים שלא כדין"

נציין, כי לאחרונה נפסק במסגרת בג"צ 1719/11 ניסן פונדקי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (ניתן ביום 19.11.13), כי עקב טעות שנעשתה על ידי המעסיק הציבורי בבחירת הערוץ המתאים לפיטורים יש לאכוף את חוזה העבודה ולהשיב את העובד לעבודה, אף לאחר כ-6 שנים. בפסק דין זה, נבחנה החשיבות המכרעת שיש לבחירת מסלול הפיטורים, המסלול המנהלי או המסלול המשמעתי ולתוצאות בחירת מסלול הפיטורים הלא נכון. נקבע, כי ההחלטה בדבר נקיטת הליכי פיטורים מנהליים נגד העותר הייתה פגומה ושגויה שכן היה לפעול לפיטוריו במסלול המשמעתי. נקבע, כי התנהלות זו, פגעה בזכויותיו של העותר באופן בלתי סביר ובלתי מידתי ועל כן, בוטלו הפיטורים והעותר חזר לעבודה.

20. נזכיר ,כי בענייננו, אין מחלוקת, כי כל טענות הנתבעת כנגד התובע הינן, בעניין היעדרויותיו של התובע ללא ידיעת ואישור הגורמים הממונים עליו. כמו כן, לא יכולה להיות מחלוקת, כי ההתנהגות המיוחסת לתובע מהווה עבירת משמעת.

21. יישום ההלכה והפסיקה, המפורטת לעיל, על נסיבות המקרה שלפנינו, מוביל למסקנה כי "נקודת הכובד" בהתנהגותו של התובע התבטאה בהיעדרויות מהעבודה ללא החתמת כרטיס, וכי בזמן אמת המועצה ראתה בהתנהגות זו הפרת משמעת חמורה זאת ניתן ללמוד בבירור מתוכן מכתב ההזמנה לשימוע, מעצם המעקב הצמוד שהציבה הנתבעת אחר התובע ומהטענות שהפנתה הנתבעת לתובע במסגרת השימוע שנערך לו.

22. הנתבעת בסיכומיה טוענת, שייתכן וניתן היה להפעיל גם את ההליך המשמעתי, אולם לתובע לא נגרם כל נזק מכך שנבחר ההליך המנהלי. מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי התנהלות התובע וחוסר שיתוף הפעולה מצידו, בניסיון הנתבעת לבירור הממצאים שהעלתה החקירה מהווה התנהגות שיש בה כדי להראות שהתובע אינו מתאים לעבודתו ועל כן, פעלה הנתבעת במסלול הנכון.

לא ניתן לקבל טענות הנתבעת לעיל. ראשיתו של הליך פיטורי התובע היה בשל היעדרויותיו מהעבודה ללא החתמת כרטיס בזמן העבודה והמקום לברר את טענות הנתבעת כלפי התובע ותשובות התובע לטענות אלה, הינן במסגרת הליך משמעתי בו תינתן לתובע מלוא הבמה להוכיח טענותיו וחפותו. לשם כך, קיים ההליך המשמעתי, בשונה מההליך המנהלי. התובע לאורך כל הדרך ניסה להבהיר לנתבעת את טענתו בדבר הצורך בהליך משמעתי בעניינו ולא בהליך פיטורים מנהלי. בנסיבות אלה, בהן ברור שהנתבעת הייתה צריכה לפעול בהליך המשמעתי לא יכולה הנתבעת לטעון כי התנהלות התובע במהלך בירור הטענות כלפיו מעידה בעצמה על אי התאמתו לעבודה ולכן, ניתן היה לפטרו במסלול המנהלי, זאת מקום בו ראשיתו של כל ההליך הוא בטענות בתחום המשמעתי בלבד.

23. אשר לטענת הנתבעת, לפיה מוצדקת בחירתה בפיטורים בהליך המנהלי של אי התאמה, בהתאם לע"ע 525/06 משרד הבריאות נ' שמאי סגל, הרי שאין בידינו לקבל טענה זו. בעניין סגל היו הנסיבות שונות מענייננו, שכן, עיקר הטענות שהופנו שם נגד העובד היו בעניין של חוסר ידע מקצועי, אי בקיאות, קבלת תלונות על עבודה לקויה, ואי ביצוע מטלות. לפיכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי ההליך המנהלי של אי התאמה הינו ההליך המתאים. בענייננו, עיקר הטענות המופנות כנגד התובע הינן היעדרויותיו מהעבודה ללא החתמת כרטיס נוכחות, שאלה טענות שמקומן לידון בהליך פיטורים בערוץ המשמעתי.

24. יודגש, כי מקום בו הסיבה להתחלת תהליך הפיטורים הינה עברת משמעת וזו בלבד – אין לנתבעת את הסמכות לבחור בהליך פיטורים במסלול של אי התאמה, אלא עליה להפעיל את ההליך המשמעתי, בו ניתנת לעובד אפשרות אמיתית להתמודד עם הטענות נגדו ולהוכיח את חפותו בפני גורמים מוסמכים לעשות כן.

25. לאור האמור לעיל ומבלי שנדרש ליתר טענות התובע, ברור שהנתבעת פיטרה את התובע שלא כדין בכך שפעלה בהליך פיטורים מנהלי במקום בהליך המשמעתי ועל כן, דין החלטת הפיטורים מיום 12.9.13, להתבטל והתובע ימשיך לעסוק בתפקידו כפי שהיה ערב פיטוריו באותם תנאי העסקה.

26. מעבר לצריך בתיק זה, מצאנו לנכון להתייחס בקצרה לחלק מטענותיו האחרות של התובע כדלהלן:

א. באשר לטענת התובע בדבר פסלותו של מר רבאח מנאע – מנכ"ל המועצה לשבת כחבר בוועדה זאת מאחר וקיים סכסוך בין התובע לבין מר מנאע הנובע ממעורבותו של התובע בהליך משפטי אחר במסגרתו טען התובע נגד מר רבאח מנאע טענות קשות בדבר קבלת תפקידים במועצה בשל קרבתו המשפחתית והפוליטית לראש המועצה. במסגרת אותו הליך נחקר מר רבאח מנאע על ידי התובע באמצעות בא כוחו ונשאל שאלות מביכות לרבות כאלו המייחסות למר רבאח מנאע הטרדה מינית בעבודה והתנהגות פסולה במועצה.

בנסיבות אלה, עולה לכאורה סימן שאלה בדבר כשירותו של מר רבאח מנאע להיות חבר בוועדת הפיטורים שדנה בפיטוריו של המבקש ואין באמירותיו של מר רבאח מנאע במסגרת עדותו בבית הדין לפיהן: "זה לא השפיע עלי, אני בוועדה גורם מקצועי, נכון שהוא אמר עלי דברים לא נכונים ורוצים לקחת את הדיון למקום אחר אני די הוגן ואני מקצועי ואני נמצא 22 שנים במועצה ואני הולך לפי מה שנכון ולפי שיקול הדעת" (עמ' 8 ש' 12-14 לפרוטוקול הדיון מיום 13.11.13), בכדי לאיין את הבעייתיות בעצם חברותו של מר רבאח מנאע כחבר בוועדת הפיטורים של התובע וראוי ונכון היה, בעת שהעלה התובע טענות בדבר אי כשירותו של מר מנאע להיות חבר בוועדת הפיטורים, כי הנתבעת הייתה ממנה חבר אחר במקום מר רבאח מנאע.

ב. עוד נוסיף ונציין, כי וועדת הפיטורים קבעה שוועד העובדים לא ביקש את זכות הדיבור ולא הביע הסכמה או התנגדות לסיום עבודת המבקש בעוד שמנספח יט' לבקשה עולה, כי יו"ר ועד העובדים מר סלים שחאדה, כתב יום אחרי ישיבת וועדת הפיטורים בה נכח, כי:

ו"לצערי הרב עו"ד המועצה עו"ד גולדהמר מנע ממני לדבר ולא נתן לי להביע דעתי והוא החליט והצהיר כי הוא מנהל את הישיבה ובסמכותו למנוע מלדבר או לא. אנכי הצהרתי בועדה שאני יו"ר ועד העובדים ונציג ההסתדרות. אנו ועד העובדים מתנגדים לפיטורים הנ"ל ורואים בזה המשך התנכלות ההנהלה בעובד הנ"ל וביחסים נגד עובדי הרשות...".

יש קושי ליישב דברים אלו של יו"ר ועד העובדים עם האמור בהחלטת ועדת הפיטורים בנושא עמדת הועד לפיטוריו של התובע.

על כן, גם אם בהתאם לטענת הנתבעת היה באפשרותה לבחור בפיטורים במסגרת הליך מנהלי, הרי שהתעלמות המועצה מעמדת וועד העובדים אשר בעטיה היה על הצדדים לפנות לוועדה פריטטית, מובילה גם היא למסקנה, שהנתבעת פעלה שלא כדין ודין החלטתה להתבטל.

סוף דבר -

27. הנתבעת פעלה שלא כדין עת החליטה לפטר את התובע בהליך פיטורים מנהלי בגין אי התאמה בעוד שהסיבה שהביאה את הנתבעת להתחיל בהליך הפיטורים הינה טענה, כי התובע ביצע עבירת משמעת בכך שנעדר בזמן העבודה ללא אישור הגורמים הממונים ומבלי שהחתים כרטיס ביציאתו מהעבודה. מר רבאח מנאע היה מנוע מליטול חלק בהרכב וועדת הפיטורים זאת נוכח התנהלות משפטית קודמת בינו לבין התובע וב"כ וכן לאור היחסים העכורים בינו לבין התובע. נראה, כי שיקולי הנתבעת לשים מעקב אחר התנהלות התובע ולפטר את התובע בדרך שבה התנהלה, ערב הבחירות לרשויות המקומיות, אינם שיקולים מן העניין וייתכן אף שהחלטות הנתבעת, בעניינו של התובע, נגועות בשיקולים זרים.

נזכיר, כי בבג"ץ 1719/11 ניסן פונדקי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' שהוזכר בסעיף 19 לעיל, נקבע כי יש להשיב לעבודה, לאחר 6 שנים, עובד שפוטר במסלול המנהלי בעוד שהיה לנקוט בהליך פיטורים במסלול המשמעתי, זאת ללמד על החשיבות המכרעת והמשמעות של בחירת מסלול הפיטורים הנכון.

28. נוכח כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי פיטוריו התובע בוצעו בהעדר סמכות לוועדת הפיטורים ועל כן, הפיטורים בטלים והתובע ימשיך להיות מועסק בעבודתו באותם תנאים, כפי שהיו ערב החלטת הפיטורים.

29. באשר לשאלת ההוצאות – נוכח התנהלות הנתבעת בתיק זה, ברור היה מלכתחילה כי הנתבעת פעלה שלא כדין בבחירת הליך פיטורי התובע, ולא ברור מה הניע את הנתבעת להציב מעקב אחר התובע בזמן עבודתו ולפטר את התובע שעבד 13 שנים במועצה, בהליך מזורז ערב קיומם של בחירות למועצה, אנו פוסקים שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ד, 03 פברואר 2014, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.