ע"י ב"כ עו"ד אייל אוחיון

נגד שלושת המשיבים הוגש כתב אישום.

למשיבים 2 ו – 3 יוחסו בכתב אישום זה עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי וכן החזקת כלים לשימוש בסמים.

למשיב 1 יוחסו שתי עבירות אלה ובנוסף שתי עבירות נוספות של הדחת קטין לשימוש בסמים ושיבוש מהלכי משפט.

המבקשת עתרה למעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

המשיב 1 הסכים למעצרו עד תום ההליכים, תוך שביקש לשמור לו את הזכות לטעון לענין זה בשלבים מאוחרים יותר. על כן לא אפרט בדוני בראיות אשר בתיק החקירה ראיות המתייחסות לעבירות אשר יוחסו לו בלבד ואינן מתייחסות למשיבים 2 ו – 3.

ב"כ המשיבים טען כי בעניינו של המשיב 2 אין ראיות לכאורה ובאשר למשיב 3 קיימת חולשה משמעותית בראיות ועל כן יש מקום להורות על שחרורם של שני המשיבים מן המעצר.

בדירה ברחוב הדקל 14 נתפסו במהלך חיפוש מעל ארון המטבח 159.08 גרם נטו סם מסוג חשיש, במגירה בארון המטבח, נתפסו 0.51 גרם נטו סם מסוג חשיש, בחדרו של אליאור עומסי על מדף, נתפסו2.71 גרם נטו סם מסוג חשיש, במחסן השייך לדירה זו נתפסו 263.47 גרם נטו סם מסוג חשיש, 24.89 גרם נטו סם מסוג קוקאין ו-97.04 גרם נטו סם מסוג קנביס.

על כך, גם ב"כ המשיבים אינו חולק.

עיקר טיעוניו של ב"כ המשיבים הם כי לא הוכח כלל ועיקר כי המשיבים אכן היו בעלי חזקה בדירה זו וכי אם מצאה המדינה להסתמך על עדויותיהן של שתי קטינות אשר מסרו כן, הרי שאין אלה העדויות המתאימות לעשות כן, מדובר בקטינות רכות בשנים, שלא ניתן לסמוך עליהם ומלבדן אין לה לתביעה כל הוכחה או ראיה כי אכן התגוררו השניים בדירה זו, כי שילמו חשבונות בעבורה, וכיו"ב.

אין ללמוד, לטעמו, מביקוריהם ואפילו התכופים בדירה זו דבר וחצי דבר.

עוד ציין כי לא היתה להם למשיבים גם שליטה בדירה ובוודאי של א במחסן השייך לדירה בו נמצאו מרבית הסמים.

בענין זה, ביקש ב"כ המשיבים להסתמך דווקא על עדות אחת הקטינות, חברתו של המשיב 1 אשר העידה כי מפתח למחסן זה היה למשיב 1 ולו בלבד וכי בהזדמנות אחת לבקשתו של משיב 3 הוא מסר לו את המפתח. מכאן ביקש ב"כ המשיבים ללמוד כי אכן אך למשיב 1 היתה גישה למחסן . עוד טען כי הנה לא נמצאו טביעות אצבע של המשיב 3 במחסן ומקל וחומר שאין לייחס גישה למחסן למשיב 2.

ב"כ המשיבים עשה אבחנה מסויימת בין משיב 2 ומשיב 3 ולטעמו בעניינו של משיב 2 אין כאמור ראיות כלל ועיקר בעוד בעניינו של משיב 3 קיימת חולשה רבה בראיות שכן בעניינו קיימת עדותה של חברתו של משיב 1 המציינת גם ריב שלו הקשור לירידה למחסן.

המשיבים שמרו בחלק מחקירותיהם על זכות השתיקה, וסרבו לענות על שאלות אולם בחלק אחר השיבו.

המשיב 2 בהודעתו הראשונה במשטרת ישראל מסר כי אמנם הוא מתגורר בדירה זו אך אין לו כל קשר לאשר נמצא בה וכי הוא מקווה כי מי שאחראי לכך ייקח עליו את האחריות.

לאחר מכן שמר על זכות השתיקה וסוף דבר משהוטח בו כי הוא מתגורר בדירה ציין כי כל שהוטח בו אינו קשור אליו ואינו גר במקום וכי בעל הדירה משקר, חברתו של משיב 1 משקרת וכך גם חברתו של משיב 3.

המשיב 3 בהודעתו הראשונה מרחיק עצמו מדירה זו לחלוטין. הוא אינו מכיר אותה, אזכורה אינו אומר לו דבר, הוא אף אינו מכיר את הרחוב. בהודעתו המאוחרת יותר מסתבר כי הוא מכיר את הדירה שכן הוא נוהג לבוא אליה על מנת לבקר את המשיב 1. עם זאת הוא סרב להשיב מי מתגורר בדירה זו ומשהופנו אליו שאלות בנושא זה כמו גם אחרים, סרב להשיב על השאלות בטענה כי הוא מעוניין בבדיקה במכונת אמת.

עומרי פיראס הוא בעל הדירה וציין כי חתם על חוזה שכירות עם המשיב 1 ומי שהתגורר בדירה היו המשיבים 1 ו 2. את המשיב 3 הוא אינו מכיר. הוא ציין כי מפתח למחסן יש למשיב 1 בלבד, לו עצמו אין מפתח כזה ואף לא למי מהשכנים.

המשיב 1 מסר בהודעתו הראשונה כי בדירה זו מתגוררים "כולם" חברים של חברים וכל עוד משלמים או את דמי השכירות לא אכפת לו מי המתגוררים. כך הוא גם ציין כי גישה למחסן יש למעשה לכל אחד.

בגירסה מאוחרת יותר ציין כי המחסן היה פתוח למעשה והמשטרה לא נצרכה לפתחו. על אף שהוטח בו כי בסרטון נראית המשטרה פותחת את המחסן שהיה נעול במפתח, עמד על טענתו.

בהודעה נוספת של המשיב 1 הופנתה אליו שאלה ברחל בתך הקטנה: "מי היה גר בדירה ברחוב... מלבדך, חיים גולן ואחיך אריאל?" והמשיב1 השיב על כך: "היו עוד כמה". דהיינו המשיב 1 לא שלל כי המשיבים האחרים התגוררו עימו בדירה אלא תשובתו מעידה כי מלבדם התגוררו נוספים.

הופנתה אליו שאלה נוספת: "מי נכנס למחסן של הדירה הזו מלבדך מלבד אריאל אחיך וחיים גולן?" ועל כך השיב המשיב 1 "עוד הרבה".

דהיינו, אף בענין זה לא שלל המשיב 1 את גישתם של שני המשיבים אל המחסן ולא השיב כי אך לו היתה גישה כזו, או כי לשני המשיבים לא היתה ולאחרים היתה.

בגירסה נוספת שלו הוא מכחיש כל קשר לכל הסמים שנמצאו במקומות השונים בדירה ובמחסן ומסרב למסור פרטים על המתגוררים בדירה.

נ. שהיא חברתו של המשיב 3 ציינה כי הוא מתגורר בה מזה מספר חודשים וכי מלבדו מתגוררים בה המשיבים 1 ו – 2. היא עצמה אינה יודעת על מחסן כלשהו.

ל. שהיא חברתו של המשיב 1 סיפרה כי הוא זה אשר שכר את הדירה יחד עם אחיו המשיב 2 ומישהו נוסף - המשיב 3.

ל. חזרה על כך בהודעה נוספת וסיפרה כי לכתחילה משהגיעו השוטרים למקום המשיבים 1 ו 2 לא סיפרו כי המשיב 3 מתגורר במקום והיא זו שגילתה את אוזני השוטרים באשר לכך.

העדה ידעה על קיומו של המחסן ואף ידעה למסור פרטים על מיקומו וביחס לרכבו של המשיב 1. היא סיפרה על מריבה בין המשיב 1 למשיב 3 בסיומה מסר המשיב 1 למשיב 3 את המפתח למחסן ובאותה הזדמנות ירד המשיב 3 למחסן. היא ציינה כי בפועל רק המשיב 1 ירד למחסן.

מכלול העדויות שנסקרו לעיל מעלה כי שלושת המשיבים התגוררו בדירה וכי למשיבים 2 ו 3 שהם נשוא החלטה זו היתה חזקה בדירה, כמו גם גישה ואפשרות לביצוע כל המיוחס להם בכתב האישום. כעולה מסקירת העדויות הרי שלא מדובר אך בעדותה של קטינה אחת בלבד, אלא ממכלול עדויות וממארג שלהן, לרבות דברים שמסר המשיב 1 עצמו ואף המשיב 2 אשר בהודעתו הראשונה קשר עצמו כמתגורר בדירה זו.

ידוע הוא כי בשלב זה של ההליך אין נבדקים מהימנות של ראיות ומשקלן. אלה ייבדקו בהליך העיקרי.

בשלב זה של הליך, אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה בעניינם של המשיבים וכי לא חל בהן כרסום ממשי שיש בו כדי להביא לשחרורם.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ד, 13 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים.