בפני: כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

כב' השופט מרים סוקולוב

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת – עו"ד אפרתי

המשיב וב"כ עו"ד אלדור כהן

פרוטוקול

עו"ד אפרתי: אני חוזרת על הודעת הערעור ומדגישה מספר נקודות. בפני כבודכם מונח כתב האישום בו הורשע המשיב בבית משפט קמא. על-פי כתב האישום המשיב הורשע בכך שבמהלך שנה וחצי הוא ניהל עסק של מאפיה ללא רישיון, תוך שנמצאו בעסק ליקויים כפי שפורטו בכתב האישום. בית משפט קמא הטיל על המשיב חתימה על התחייבות בלבד של 7,500 ₪, על כך שלא יעבור במשך השנתיים הקרובות את העבירות בהן הורשע.

בית משפט קמא ציין בגזר הדין נסיבות אישיות, אבל לטעמנו הוא נתן להן משקל יתר, הרבה יותר מכפי שהיה צריך לתת. אותן נסיבות אישיות היו צריכות לבוא לידי ביטוי בגובה הקנס שבית משפט היה צריך להטיל. אלה בפירוש לא נסיבות שפוטרות מהטלת קנס בכלל.

מנגד בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לפגיעה שיש לציבור הקונים. המדובר בנפגעים פוטנציאליים מעבירות כאלה ולא ייתכן שיצא נאשם בעבירות מהסוג הזה ללא איזשהו קנס ולו המינימלי.

אני ציינתי שני פסקי-דין באותן עבירות, אני מפנה אליהם, ובנוסף אני מפנה ומצרת פס"ד שלישי. אנחנו טוענים לרף של 5,000 ₪ לקנס עבור כל שנה ללא רישיון.

המשיב: כל השנים עבדתי ואת כל הליקויים סידרתי. לצערי פשטתי רגל, הייתי בקשיים כלכליים, כיום יש לי כמעט 2 מיליון ₪ חובות בהוצל"פ ולכן כב' השופט בבית משפט קמא הסביר לפרקליטה מה ייתן לה קנס שיוסיפו לעוד 1.6 מיליון ₪ ויקבלו אולי 20 ומשהו ₪.

99% מהליקויים סידרתי. בביקורת האחרונה הייתי לקראת סגירת המאפיה ולכן אני לא יכולה לקרוא לה ביקורת.

הקמתי את המאפיה באישור של משרד הבריאות, עם תוכנית עבודה של משרד הבריאות. היום אני חייב מיליונים ולכן לתת לי היום קנס שאני גם ככה לא יכול לשלם זה נראה לי תמוה.

<#5#>

פסק דין

המערער הורשע על-סמך הודייתו בשני האישומים המפורטים בכתב האישום. שני האישומים עניינם עבירות על צו פיקוח על מצרכים ושירותים וכן תקנות רישוי עסקים. מדובר בכך שהמערער עסק כיצרן ללא רישיון מאת המנהל, כאשר העסק שמדובר בו הוא מאפיה. בשני האישומים מדובר גם בעבירות שונות של ייצור מזון בתנאים תברואתיים לא נאותים וכן באי סימון מוצרים.

בית משפט קמא (כב' השופט ש' בקר) הטיל על המערער עונש המתבטא בחתימה על התחייבות בלבד. ההתחייבות היא בגובה 7,500 ₪. על כך מערערת המדינה בפנינו.

המדינה טוענת כי לא יעלה על הדעת לסיים תיק מעין זה ללא ענישה כספית כלשהי. המדינה מפנה אותנו לתקדימים בתחום זה וכן לעובדות הספציפיות והקונקרטיות העולות משני האישומים בהם הודה המערער. עוד שמה המדינה את הדגש על אורך התקופה שבה מדובר ואשר לאורכה ניהל המערער את עסקו ללא רישיון.

המערער טוען, כפי שטען גם בבית משפט קמא, כי עסקו קרס, יש לו כרגע חובות רבים ועל-כן צדק בית משפט קמא כאשר סבר שניתן לסיים את ההליך ללא ענישה כספית קונקרטית בהבדל מענישה הצופה פני עתיד.

נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה. מדובר בתקופה משמעותית שלאורכה ניהל המערער את עסקו ללא רישיון. קריסה כספית איננה מצדיקה התנהלות זו, בוודאי איננה מצדיקה ייצור בתנאים תברואתיים לא נאותים. מדובר בליקויים משמעותיים כמפורט בכתב האישום וצודקת המדינה כאשר היא אומרת שאת המחיר משלם כל אחד מיחידי הציבור שקונה את הסחורה שיוצרה באותה מאפיה.

כמו בית משפט קמא אף אנו נותנים משקל למצבו הכלכלי של המערער, אולם לא נוכל להשלים עם נורמה לפיה בעבירות מסוג זה הענישה תתמצא בחתימה על התחייבות בלבד.

אנו מטילים, איפוא, על המערער קנס בן 4,000 ₪ או חודש אחד מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 8 תשלומים בני 500 ₪ כל אחד מה- 1.1.15 ובכל חודש שלאחריו. אי תשלום של תשלום אחד במועדו יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.

יתר חלקי גזר הדין, קרי: החתימה על ההתחייבות, כפי שהטיל בית משפט קמא, יישאר בעינו.

<#3#>

ניתן והודע היום ט' כסלו תשע"ה, 01/12/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סימונה אלפסי