מבוא

1. לפניי בקשה של המשיבה לביטול החלטה אשר ניתנה ביום 05.06.2014, בהעדר תגובה מצד המשיבה.
2. ביום 28.04.2014 הגיש כונס הנכסים על יתרות החייבים של חברת אינובד פתרונות בע"מ (להלן בהתאמה: "כונס הנכסים" ו-"החברה") בקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקש לחייב את המשיבה לשלם לכונס הנכסים את חובותיה לחברה בסך של 123,420 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עבור מוצרים שסיפקה החברה למשיבה ותמורתם לא שולמה.
3. במסגרת הבקשה למתן הוראות תיאר כונס הנכסים את השתלשלות העניינים עד להגשת הבקשה. כונס הנכסים ציין כי פנה אל המשיבה בשני מכתבי דרישה, ומשאלה לא נענו על ידה זימן את מנהלה של המשיבה לחקירה במשרדו.

בתגובה לזימון לחקירה במשרדי כונס הנכסים, התקבלה תשובה מבא כוחה של המשיבה, עו"ד דרור חייק (להלן: "עו"ד חייק") ובה דחתה המשיבה את טענות כונס הנכסים בדבר קיומו של חוב כלפי החברה.

במסגרת החקירה, ביקש כונס הנכסים ממנהלה של המשיבה להעביר אל כונס הנכסים מסמכים שונים אשר ילמדו על טענות המשיבה נגד החוב, ובהתאם להנחיית המשיבה נשלח מכתב דרישת מסמכים אל עו"ד חייק. כיוון שלא התקבלה תשובת המשיבה למכתב דרישת המסמכים, הגיש כונס הנכסים את הבקשה למתן הוראות לתשלום חובה של המשיבה לחברה.

1. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, ומשזו לא התקבלה בחלוף המועד שנקצב בהחלטת בית המשפט, הגיש כונס הנכסים בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה.
2. ביום 05.06.2014 ניתנה החלטה כמבוקש וכן נפסקו הוצאות בסך של 10,000 ₪ לחובת המשיבה (להלן: "ההחלטה").

ביום 09.06.2014 נחתמה פסיקתא המאשרת את ההחלטה.

הבקשה לביטול ההחלטה וטענות הצדדים

1. ביום 22.06.2014 הגישה המשיבה בקשה דחופה לביטול ההחלטה ולעיכוב הליכים עד למתן החלטה בבקשה.

בבקשת הביטול הסבירה המשיבה, כי בקשת הכונס למתן הוראות והחלטת בית המשפט לפיה נדרשת המשיבה להגיב לבקשה מעולם לא הומצאו אליה.

לגישתה של המשיבה, היה על כונס הנכסים להמציא את הבקשה וההחלטה אליה ולא אל עו"ד חייק, כפי שעשה. בעניין זה מציינת המשיבה, כי עו"ד חייק אכן שלח מכתב בשמה טרם נקיטת ההליך למתן הוראות, אלא שכונס הנכסים לא היה רשאי להניח כי עו"ד חייק מייצגה גם בהליך בפני בית המשפט.

המשיבה טוענת כי נודע לה לראשונה על ההליך בבית המשפט רק ביום 22.06.2014, עת זימן אותה עו"ד חייק למשרדו ועדכן אותה בפעולות שנקט כונס הנכסים ללא ידיעתה.

עוד טוענת המשיבה, כי לגישתה רק כאשר מוגש לבית המשפט ייפוי כוח וכאשר עורך הדין מצהיר כי הוא מייצג את בעל הדין, ניתן לבצע המצאה לעורך דין.

לבסוף טוענת המשיבה כי יש בידה טענות כבדות משקל נגד הבקשה למתן הוראות ומבקשת שתינתן לה ההזדמנות להגיב עליהן.

1. בקשת המשיבה לביטול ההחלטה הועברה לתגובת כונס הנכסים. לגישתו, דינה של בקשת הביטול להידחות כיון שאינה מגלה טעם ממשי אשר מצדיק את ביטול ההחלטה.

לגישת כונס הנכסים, לא הובאו טעמים לביטול ההחלטה מחמת הצדק. טענתה המרכזית של המשיבה היא כי הבקשה למתן הוראות וההחלטה המצריכה את תגובתה לא הומצאו לה, אך אין היא חולקת על כך שהומצאו לעו"ד חייק. בעניין זה, מציין כונס הנכסים כי המשיבה מודה בבקשה לביטול כי עו"ד חייק ייצג אותה בעניין החוב נשוא הבקשה למתן הוראות, כפי שעולה מתכתובות הצדדים.

עוד מציין כונס הנכסים, כי העובדה שעו"ד חייק לא מסר ייפוי כוח רשמי מאת המשיבה לייצוג בהליך זה אינה מורידה ממעמדו כמורשה מטעמה. יתרה מזאת, אף אם עו"ד חייק לא נטל על עצמו את ייצוגה המשפטי במסגרת ההליך למתן הוראות, המשיבה לא הסבירה מדוע לא העביר אליה את המסמכים שהתקבלו במשרדו, ומדוע רק לאחר שניתנה ההחלטה בחר ליידע אותה על ההליך המתנהל נגדה.

בנוסף, טוען כונס הנכסים כי גם לא עומדים הטעמים לביטול מחמת שיקול דעת בית המשפט, כיון שהמשיבה כלל אינה טורחת לפרט בבקשה לביטול מדוע עומדים לה סיכויי הגנה. המשיבה גם לא הראתה כי סיבת המחדל אינה נובעת מרשלנות גרידא והתעלמות מודעת מההליך השיפוטי. בחינת האירועים אשר הובילו להגשת הבקשה למתן הוראות והתעלמותה החוזרת של המשיבה מפניותיו של הכונס, מלמדים על כך שמחדלה של המשיבה להתגונן נגוע בזלזול בהליכים המשפטיים.

1. תגובת הכונס לבקשת הביטול הועברה לתשובת המשיבה. המועד להגשת תשובת המשיבה הוארך בהתאם להודעת הצדדים לפיה הם מבקשים לנסות ולמצות מגעים לסיום המחלוקת ביניהם. בחלוף המועד להגשת תשובת המשיבה ולאחר שתשובה לא הוגשה, ביקש כונס הנכסים מתן החלטה בבקשת הביטול.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה לביטול ההחלטה ובתגובת כונס הנכסים לבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.
2. כידוע, שתיים הן העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה באין כתב טענות (או שניתנה במעמד צד אחד): ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט.
3. ראשית, יש להדרש לטענת המשיבה לפיה נפל פגם בהליך ההמצאה אשר משמש עילה לביטול ההחלטה מחובת הצדק.

"כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מהעדר המצאה כדין למבקש – יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה..."

(אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013) ע"מ 676).

1. כאמור, טוענת המשיבה כי כונס הנכסים לא המציא אליה את הבקשה למתן הוראות ואת ההחלטה הדורשת תגובתה. המשיבה איננה חולקת על כך שכונס הנכסים המציא את המסמכים האמורים אל עו"ד חייק, אך סבורה כי הכונס לא היה רשאי להניח שעו"ד חייק מייצגה בהליך למתן הוראות.
2. אין בידי לקבל טענה זו. כונס הנכסים פנה אל עו"ד חייק בהסתמך על התכתובות שקדמו להגשת הבקשה למתן הוראות - עו"ד חייק הוא שהשיב על מכתבו של כונס הנכסים אשר זימן את המשיבה לחקירה בפני הכונס ולאחר קיומה של החקירה במשרדי הכונס, ועל פי הנחיות מנהלה של המשיבה, שלח הכונס מכתב נוסף אל עו"ד חייק ובו דרש להמציא לידיו מסמכים נוספים. רק משלא נענה מכתב זה, פנה כונס הנכסים אל בית המשפט בבקשה למתן הוראות.
3. על פי תכתובות הצדדים טרם ההליך, נוצר מצג לפיו עו"ד חייק הוא בא כוחה של המשיבה ומטעם זה המציא כונס הנכסים את הבקשה למתן הוראות וההחלטה הדורשת את תגובת המשיבה אליו, וזאת על פי תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

1. המשיבה טוענת כי רק כאשר מוגש לבית המשפט ייפוי כוח וכאשר עורך הדין מצהיר כי הוא מייצג את בעל הדין, רשאי הצד השני לבצע המצאה לעורך הדין. ברם, די בכך שעורך הדין פעל באותה עת בשמה של המשיבה, כדי שיראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי טענות בשמה. ראה בעניין זה ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם ואח', פ"ד ל"ח(4), 209 (1984):

"מסירה לעורך-דין היא מסירה מספקת על-פי תקנה 439 מתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, שהיתה אז בתוקף (ראה כיום תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)... לגבי מורשה, דורשת התקנה הנ"ל, שהוא יהא "מורשה לקבל כתבי בי¬דין", אך אינה דורשת, שיהא רשאי גם לייצג את מרשהו בבית המשפט. די בכך שכמורשה לקבלת כתבי-בי-דין חזקה עליו שיעביר את הידיעה למרשו (ע"א 403/64). לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו".

1. בנוסף, הגשתו של ייפוי כוח לתיק אינה מתחייבת מנוסחה הנוכחי של תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (ראה ע"א 9678/05 חב' בתימו בע"מ נ' ARRABON -HK- limited (פורסם בנבו, 03.08.2008).
2. קשה שלא לתהות מדוע בחר עו"ד חייק לעדכן את המשיבה אודות ההליך למתן הוראות רק לאחר שניתנה ההחלטה ומדוע לא עדכן אותה קודם לכן. המשיבה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת בעניין זה.

כמו כן, יש ליתן משקל לעובדה שעו"ד חייק לא החזיר את כתב הטענות שהמציא לו הכונס, כפי שניתן היה לצפות שהיה נוהג אם אכן לא היה מוסמך לייצג את המשיבה בענין זה, וגם לא הודיע לכונס שאין הוא מהווה כתובת להמצאת כתבי בי-דין.

1. סיכומו של דבר, בוצעה המצאה כדין של הבקשה למשיבה, באמצעות עו"ד חייק, ולכן אין עילת ביטול מתוך חובת הצדק.
2. נותר לבחון אפוא האם ישנה הצדקה לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט. בעניין שיקול הדעת יש להעזר בשני מבחנים: סיבת מחדלו של המבקש להתגונן וסיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל. המבחן השני הוא החשוב יותר (ראה ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431 (1983) ע"מ 438).
3. באשר לסיכויי ההצלחה נקבע כי על מבקש הביטול להראות כי הביטול עשוי להצמיח לו תועלת:

"בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם – ובעיקר אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה".

(ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, הנאמן על נכסי י' בן-ציון פ"ד מח(1) 830 (1994) ע"מ 836).

1. כן נקבע, כי די להראות הגנה אפשרית ואין צורך לבסס הגנה איתנה (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013) בע"מ 678).
2. אלא שהמשיבה לא הבהירה מהן טענות הגנתה, ולו ברמז. למעט אמירה לפיה יש בידיה טענות כבדות משקל נגד הבקשה למתן הוראות שהגיש כונס הנכסים, אין בבקשת הביטול פירוט אודות הגנתה לכאורה.

בעניין זה יצוין, כי למשיבה ניתנה הזדמנות להשיב על תגובת כונס הנכסים לבקשת הביטול, ובתשובה זו יכולה היתה להבהיר מהי הגנתה הלכאורית, אולם המשיבה בחרה שלא להגיש תשובה זו.

1. באשר לסיבת מחדלה של המשיבה, יש לתת את הדעת להתנהלותה של המשיבה טרם נקיטת ההליך למתן הוראות והתעלמותה החוזרת מפניותיו של כונס הנכסים, כמו גם להתנהלותה במסגרת הליך זה ובחירתה שלא להשיב לתגובת כונס הנכסים לבקשת הביטול. במצב דברים זה, נדמה כי התנהגותה של המשיבה אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי בעל הדין שכנגד וכלפי בית המשפט.
2. סוף דבר, בקשת הביטול של המשיבה נדחית. המשיבה תשלם הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪.
3. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

512937

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, בהעדר הצדדים.