בקשה מטעם התובע להתיר הצגת מסמכים שונים בפני מומחה בית-המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. זוהי תביעת עיזבון המנוח רמי מינץ ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר נהרג בתאונת דרכים מיום 7.4.13 (להלן: "התאונה"), על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

2. נוכח תיעוד רפואי, ולפיו המנוח אושפז באשפוז כפוי במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע בשנת 2009, ולבקשת המשיבה, בהחלטה מיום 14.7.14 מונה פרופ' חנן מוניץ, כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום הפסיכיאטריה (להלן: "המומחה"), לצורך מתן חוות דעתו בשאלה האם הייתה קיימת למנוח נכות פסיכיאטרית ללא קשר לתאונה, לרבות הערכת תפקודו ותוחלת חייו.

3. המבקש טוען, כי לצורך הערכת תפקודו ותוחלת חייו של המנוח יש מקום, כי תהא מונחת בפני המומחה תמונה מלאה בדבר הלך חייו של המנוח.

4. אשר על כן, עותר המבקש להצגת מסמכים שונים בפני המומחה, ובכלל זה הצגת תעודות בית-ספר של המנוח; תעודות מפעילויות וחוגים בילדות; גיליון ציונים מרשת עתיד, דיפלומה של הנדסאי ותעודת רישום בפנקס ההנדסאים; תעודת הצטיינות ממכללת ספיר; כתב הסמכה כמנהל מוסך בתחום מכונאות רכב מנועי; תמונה משפחתית, תמונת עבודות מקצועיות של המנוח ותמונות של המחזיק מספר רישוי לאופנועים; מכתב מיום 23.4.13 מטעם מנהל המוסך בו עבד המנוח; מכתבו של מנהל המרכז הקדם-אקדמי במכללת ספיר מיום 23.4.13; אישור תואר שני של אם המנוח; אישור העסקת האם כמנהלת רכש מיום 23.4.13; אישור העסקת האב כמנהל עבודה בכיר ומכתבו של ד"ר שומייקו אולג, הרופא המטפל של המנוח מיום 4.12.13 (העתק המסמכים המפורטים צורף לבקשה).

5. המבקש טוען, כי במסמכים אלו יש בהם כדי ללמד אודות כושר תפקודו של המנוח טרם התאונה והדברים נאמרים ביתר שאת, שעה שבנסיבות התיק דנן עסקינן במנוח, שמטבע הדברים, נבצר מהמומחה להתרשם ממנו במישרין. לטענתו, שעה שהערכות פסיכיאטריות הכוללות קביעת יכולת תפקוד נסמכות דרך כלל על משתנים רבים, ובין היתר על תיאור תלונות המטופל; היסטוריה של המחלה; תעסוקה; רמת השכלה; מקצוע; הישגים; אנמנזה משפחתית, הכוללת תעסוקה ופרטי השכלה של בני המשפחה; היסטוריה סוציאלית; הערכת סטאטוס מנטאלית וכיוצ"ב, כך אף בעניינו של המנוח, כי מסמכים אלו יוצגו בפני מומחה בית-המשפט.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מומחה בית-המשפט לא ביקש לעיין באף אחד מהמסמכים אשר הצגתם מתבקשת, והרי חזקה על מומחה בית-המשפט, שלו הוא היה סבור, כי דרוש לו חומר נוסף לצורך גיבוש חוות דעתו וקביעת נכותו הנפשית של המנוח, הוא היה מבקש זאת מפורשות.

7. מכל מקום, טוענת המשיבה, כי המסמכים שהצגתם מתבקשת אינם בבחינת חומר רפואי המותר בהצגה בפני מומחה בית-המשפט, על-פי תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 (להלן: "התקנות") ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה

8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. ואפרט.

9. הוראת הדין שעל-פיה יש לבחון את הלגיטימיות שבהצגת מסמכים למומחה בית-המשפט היא תקנה 8 לתקנות, הקובעת, כי למומחה יומצאו "... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית" [ההדגשה אינה במקור]. הוראה זו מבטאת איזון בין הרצון להניח בפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות דעת רצינית, עניינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול הדעת שלו.

10. באשר להצגת מסמכים בפני מומחה בתחום הפסיכיאטריה, קיימת הגמשה ביישום הוראת תקנה 8(א) לתקנות. על הרציונאל לכך עמד בית-המשפט העליון ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865 (ניתן ביום 15.1.96), וכאמור להלן:

"... לא הרי אורתופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורתופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטר.." [ההדגשה אינה במקור].

(ראו בעניין זה גם ספרו של כבוד השופט ריבלין, "תאונות הדרכים – תחולת החוק, סדר דין וחישוב הפיצויים", מהדורה רביעית, תשע"ב - 2012 בעמוד 666 ו-677).

11. ברוח זו הכירה הפסיקה בכלי של שיחות וראיונות עם אנשים כגון בני משפחה, מורים ואחרים, היכולים לתת למומחה בתחום הפסיכיאטריה מידע מועיל, הנובע מקרבתם לנבדק בעבר או בהווה, ולו על מנת שתהא בפני המומחה תמונה שלמה ומדויקת, ככל הניתן [רע"א 7265/95 שרון גלדשטיין נ' ג'נט בראל, פ"ד נ(3) 214 (ניתן ביום 25.11.96)].

12. כך גם הכירה הפסיקה בהצגת מסמכים שלא נתבקשו במפורש על-ידי המומחה בתחום הפסיכיאטריה ושאינם בהכרח רפואיים, ובכלל זה תיקיו האישיים של נפגע מבתי-הספר בהם למד עובר לתאונה והעתק מתיקו המלא במחלקת החינוך בעירייה [בש"א (מחוזי-ב"ש) 6262/08 רפאל נ' בניטח (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 17.2.09)]; תעודות בית-ספר והערות יועצת ומחנכת] ת.א. (מחוזי-ת"א) 1305/09 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' עדי כדמור (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 24.3.11)] ותיק משפטו של נפגע, כמו גם תיק שהותו בכלא בתקופת המשפט, ודו"ח קצינת עצורים בעניינו [רע"א 6808/11 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 14.5.12)].

13. מכאן, שבכל הנוגע להצגת מסמכים בפני מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אין הפסיקה מגבילה את העיון ברשומות רפואיות בלבד. הטעם לכך הוא, כי דברים שבנפש אינם נלמדים אך מבדיקות קליניות, כי אם גם ובעיקר, מעברו של אדם, מהתנהגותו היומיומית, מתגובותיו למצבי קיצון וכיוצא באלה.

14. בענייננו, ובשים לב להלכה פסוקה שלעיל, אני מוצאת להתיר הצגת תעודות בית-ספר, לרבות הערכות חינוכיות וגיליונות הערכה לתלמיד; תעודות מפעילויות וחוגים; גיליון ציונים מרשת עתיד, דיפלומה של הנדסאי ותעודת רישום בפנקס ההנדסאים; תעודת הצטיינות ממכללת ספיר וכתב הסמכה כמנהל מוסך בתחום מכונאות רכב מנועי.

15. מסמכים אלו נערכו בזמן אמת, על-ידי גורמים אובייקטיביים ובלתי תלויים במנוח, לפני התאונה וללא קשר אליה, ויש בהם כדי לשפוך אור על רמת השכלתו, מקצועו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים עובר לתאונה, ולהביא בפני המומחה התרשמויות בלתי אמצעיות על מצבו של המנוח, זאת בהעדר כלים אובייקטיביים אחרים לכך.

16. עוד מצאתי להתיר הצגת מכתבו של הרופא אשר טיפל במנוח, ד"ר שומייקו אולג, מיום 4.12.13. הגם שמכתב זה "הוזמן" לכאורה על-ידי באת-כוח המבקש, הרי שמעיון במכתב עולה, כי מדובר בסיכום גרידא של התיק הרפואי של המנוח. כך, על-פי המכתב, המנוח "... היה במעקב פסיכיאטרי במשך מספר שנים, ביקר במרפאתי בתדירות של פעם בחודשיים – שלוש לאחרונה, היה מאוזן מבחינת מצבו הנפשי, שיתף פעולה באופן מלא במעקב פסיכיאטרי ובנטילת הטיפול התרופתי". הא ותו לא.

17. בעניין זה, כבר נפסק ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 16.7.12), כי ככל שמדובר במסמך רפואי שהוא סיכום בלבד של התיק הרפואי, הרי שהעובדה, כי הנפגע יזם את עריכתו אינה חורצת את גורלו ומסווגת אותו כ"חוות דעת" ובעניין זה, פחות חשובה השאלה האם המסמך עצמו נכתב כחלק מתהליך הטיפול, אם לאו [ראה בעניין זה גם רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 30.5.12)]- הציטוט במקור – "פחות חשובה השאלה האם המסמך עצמו נכתב כחלק מתהליך הטיפול... אך אם אכן מדובר במסמך שהוא סיכום גרידא של התיק הרפואי, שלעיתים הוא ממש מתבקש כשמדובר בתיק עב כרס, אינני סבור שהעובדה שהנפגע יזם את עריכתו חורצת את גורלו ומסווגת אותו כ"חוות דעת"".

18. עוד ובנוסף, מצאתי להתיר הצגת מכתבו של מנהל המרכז הקדם-אקדמי במכללת ספיר, מר זוהר אביטן, מיום 23.4.13, לאור הפסיקה הליברלית בעניין זה וההכרה בכלי של שיחות וראיונות עם אנשים, היכולים ליתן בידי המומחה מידע מועיל אודות מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה, והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבנסיבות העניין, עסקינן בנפגע מנוח.

19. באשר למכתב מיום 23.4.13 מטעם מוסך פורמולה 1, בו עבד המנוח, המכתב אינו חתום על-ידי גורם כלשהו, ומטעם זה אינני מתירה הגשתו.

20. כמו כן, ובכל הנוגע לתמונות; אישור תואר שני של אם המנוח; אישור העסקת האם כמנהלת רכש מיום 23.4.13 ואישור העסקת האב כמנהל עבודה בכיר, מצאתי שלא להתיר הגשתם, באשר לטעמי, אין באלו כל רלוונטיות למטרת חוות הדעת, קרי האם הייתה קיימת למנוח נכות פסיכיאטרית ללא קשר לתאונה, לרבות הערכת תפקודו של המנוח ותוחלת חייו .

21. סוף דבר - הבקשה מתקבלת באופן חלקי. המבקש רשאי להציג בפני מומחה בית-המשפט המסמכים כמפורט לעיל, תוך 30 יום מהיום.

22. בשלב זה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.