1. לאחר עיון בבקשה וצרופותיה- המסמכים הרפואיים שצורפו, אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי וכן בתחום הריאומטולוגיה. הגישה בהלכה הפסוקה, היא גישה מקלה, על פיה מאחר שאין לנפגע אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו, די ברף נמוך של "ראשית ראייה" לצורך מינוי מומחה רפואי. די בקצה חוט הנלמד מהמסמכים הרפואיים לפגיעה שנותרה בתחום המבוקש, על מנת להצדיק בירור מקצועי של השאלה האם בעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות רפואית. בעניין זה אפנה גם לפסק דינו של כב' השופט זילברטל רע"א 3007/12 בו פירט בית המשפט בהרחבה, את הגישה הליברלית והמגמה הרחבה להקל עם התובע בכל הנוגע לדרישות בהן עליו לעמוד לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, לתביעה על פי חוק הפלת"ד.

2. לעניין התחום הנפשי-מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה כי בשנים מאז התאונה הייתה התובעת בטיפולים נפשיים בהם אוזכרה בין היתר תאונת הדרכים נשוא התביעה ואף אוזכר כי היא סובלת מptsd ראה מסמך רפואי מיום 16.11.12 "לפני שנתיים הייתה מעורבת בת"ד,אובחנה כסובלת מptsd" בבדיקה נמצא:"גוון דכאוני". עוד אין חולק כי בשנים לאחר התאונה טופלה התובעת במרפאה לבריאות הנפש בצפת וגם שם צוין כי היא סובלת מptsd ראה מסמך מיום 2.2.15 וכן הפניה של פסיכיאטר לרופא משפחה מיום 29.10.12,גם שם צוין ptsd.

אמנם אין ספק שהתובעת הייתה בטיפולים פסיכאטרים גם עובר לתאונה וכי מהמסמכים הרפואיים עולה כי מצבה הנפשי מורכב בין היתר מסיבות שונות ,כך לדוגמא מסמך רפואי מיום 15.12 צוין כי הגיעה למעקב עקב ניתוח בריאטרי,אם כי גם באותו מסמך מצא הרופא לנכון להזכיר את תאונת הדרכים.

בנסיבות אלו שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה –אותו קצה חוט הנדרש כדי שביה"מ לא ימנע בדיקה בתחום הפסיכאטרי בו אין ספק שהתובעת טופלה מאז התאונה.

השאלה אם מצבה הנפשי של התובעת כיום, נובע מסיבות אחרות או קודמות ,או שגם לתאונה השפעה על מצבה,הינה שאלה שבמומחיות ודווקא בשל כך יש צורך במומחה רפואי שיעיין בכל המסמכים הרפואיים לרבות מעברה של התובעת ויביע דעתו ביחס לקשר הסיבתי בין התאונה למצבה הבריאותי ונכותה,אם וככל שקיימת,כיום.

4. בהתאם לתיקון תקנה 7 (ב) לתקנות המומחים, אין צורך עוד בטעמים מיוחדים על מנת לפטור את התובע מהפקדת פיקדון להבטחת שכרו של המומחה והמחוקק הותיר את שיקול הדעת לבית המשפט לקבוע, מי מבעלי הדין יממן כמימון ביניים את שכרו של המומחה.

לפיכך בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה בתחום הנפשי.

5. לעניין התחום הריאומטולוגי- ממסמך רפואי מיום 16.11.12 עולה כי התובעת אובחנה כסובלת מפיברומיאלוגיה וטופלה תרופתית.ע"פ מסמך זה עולה כי התובעת מסרה על החמרה במצבה: התקפים של כאבים בגוף מלווים בדופק מהיר. 15.1.12 הופנתה להערכה פסיכאטרית בהפניה של רופא כאב לקראת טיפול בקנביס רפואי.

לאור ההלכה הרחבה,כפי שפורטה לעיל לעניין "ראשית הראיה" המספיקה לצורך היעתרות לבקשה ולצורך בחינת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הטענה להחמרת התסמונת שאובחנה אצל התובעת, יש צורך במינוי מומחה רפואי.

יחד עם זאת,בנסיבות, מאחר שלכאורה התובעת סבלה מתסמונת זו גם עובר לתאונה ולאור דלות החומר הרפואי לגבי החמרה בתחום זה לאחר התאונה,אני קובעת כי בשכ"ט המומחה בתחום הריאומטולוגי יישאו הצדדים בחלקים שווים.

6. לאור האמור, אני ממנה את פר' טארק פאהום (שדרות הציונות 48,ת.ד 99605 חיפה,טל:04-8520469,04-8559394)כמומחה בתחום הנפשי מטעם בית משפט.

המומחה יבדוק את התובעת ויחווה דעתו בדבר מצבה הבריאותי ודרגת נכותה, אם ישנה, הכל בגין התאונה נשוא כתב התביעה.

7. אני ממנה את פר' וינברגר אברהם (ביה"ח מעייני הישועה,ז'בוטינסקי 155 רמת גן 03-5771535,037557111) כמומחה בתחום הריאומטולוגיה מטעם בית משפט.

המומחה יבדוק את התובעת ויחווה דעתו בדבר מצבה הבריאותי ודרגת נכותה, אם ישנה, הכל בגין התאונה נשוא כתב התביעה.

המומחים ימציאו את חוות דעתם לבית המשפט ולצדדים תוך 60 יום.

לאחר קבלת חוות הדעת, יגישו הצדדים תחשיבי נזק בהתאם להחלטה כמפורט בפרוטוקול מהיום.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ו, 10 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.