ניתנה ביום 31 דצמבר 2017

השופטת אביטל רימון-קפלן

1. המבקש שבכותרת (להלן- המבקש), הגיש בקשה להתיר לו לעיין בכלל המסמכים המצויים בתיקים המאוחדים נשוא ההליך שבנדון, תחת הכותרת "השלמת עיון במסמכים", הגם שלא הובהר מתי מלכתחילה הותר עיון במסמכי התיק, ככל שהותר.

מכל מקום, לטענת המבקש שאינו מיוצג, הוא קצין משטרה, פקד בדימוס שהוצא לגמלאות ולדבריו, שלא כדין; לטענתו, הוא מנהל מספר הליכים כנגד המדינה (המערערת בתיק ע"ע 6287-10-13; המשיבה בתיק ע"ע 39850-10-13), בהם לדבריו נטענו טענות המצויות בגדרו של הליך זה, ובין היתר בתיק עע"מ 6054/16 בו עליו להגיש ללא דיחוי סיכומים בכתב.

לטענת המבקש בהחלטת בית המשפט העליון מיום 27/7/08 בע"א 1651/08 עו"ד שי עינת (רו"ח) בעניין ציביון בע"מ נ' הממונה מע"מ גוש דן, נקבע כי אין איסור לעיין בחומר שבתיק בית המשפט וכי מקום שמטרת העיון היא לימוד מהטענות המשפטיות, המדובר בבקשה מוצדקת; כך גם נקבע כי התקנות מתוות מסלול תלת-שלבי לבחינה של בקשה לעיון; וכי ההכרעה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר; כאשר בהנחה ויש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.

עוד טוען המבקש כי יש לאפשר לו את העיון שכן מדובר בפועל יוצא מהצורך באיתור ראיות משניות; לדבריו, בקשר להליכים נוספים אחרים שהוא נדרש ליתן בהם "קשב זמן וככל שעולים תמורות ועדכונים מהותיים במהלך הזמן "ואלו בעניינו בשניים: החלטות ועדות המעקב סמכותם ותחולת היקפם; זכאות רפ"ק גמיש/רפ"ק מיוחד להשוואת תנאי שכר.

עד כמה שניתן להבין מנוסח הבקשה, לדברי המבקש בפסק הדין האזורי נשוא הערעורים שבנדון, התייחס בית הדין האזורי באופן שאינו משתמע לשתי פנים להתנהלות המשיבה וועדת המעקב ולכך הוא נדרש בעניינו.

בהמשך הבקשה "מסכם" המבקש טענותיו בתיקים המתנהלים על ידו לגופן, תוך הפניה לפסקי דין שונים שניתנו בבתי הדין האזוריים ובבית הדין הארצי בסוגיות דומות.

לבקשה לא צורף תצהיר אך נטען כי "בהליך נשוא ההחלטות המתירות עיון" הוגש תצהיר תומך על ידי המבקש, הגם שלא הובהר באילו הליכים ניתנו החלטות המתירות עיון.

2. בשים לב להוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון), הועברה הבקשה לתגובת הצדדים בהליך שבנדון.

3. בהמשך להחלטה כאמור, התקבלה תגובתם המשותפת של שני הצדדים בתיקים המאוחדים במסגרת ההליך שבנדון, ולפיה הם מתנגדים מכל וכל לאפשר למבקש את העיון המבוקש. בהקשר לכך נטען על ידי שני הצדדים, כי המבקש כלל לא הסביר איזה מידע נחוץ לו מתוך תיק בית הדין וכיצד יהיה במידע זה בכדי לסייע לו; לדבריהם, המבקש הוא תובע סדרתי שתביעותיו השונות נדחו עד כה בבתי המשפט ובתי הדין לעבודה תוך שהושתו עליו הוצאות נכבדות, והוא נוהג חדשות לבקרים להגיש בקשות לעיון בכל תיק של אנשי משטרה המנהלים הליכים משפטיים כנגד משטרת ישראל בבתי המשפט השונים, בקשות המנוסחות באופן כללי וערטילאי, תוך שאינו מוכיח את עניינו הממשי בחומרים המבוקשים על ידו; לדבריהם, בקשת המבקש בתיק זה ובתיקים דומים בהם הגיש בקשות מסוג זה, מהוות מעין "מסע דיג" בחיפוש כללי אחר מידע שיכול לסייע לו, וזאת אין לאפשר.

עוד נטען כי המסמכים המצויים בתיק כוללים נתונים אישיים של המערערים ובהיעתרות לבקשה יש בכדי לגרום לפגיעה אפשרית בזכותם לפרטיות, בפרט כך כאשר המבקש לא השכיל להראות כיצד העניינים מושא התיקים בהם מבוקש העיון רלבנטיים לעניינו; נוסף לכך נטען כי הצדדים אינם מעוניינים שגורמים חיצוניים יעשו שימוש במידע הנמצא בתיקים לשם ניהול הליכים אחרים, שעה שטרם ניתן פסק דין בהליך שבנדון, קל וחומר כאשר כאמור לא ברור מהו המידע הדרוש למבקש; מכל מקום, נוכח חלוף המועד הנטען להגשת סיכומים כטענת המבקש, ממילא לא נראה כי קיים טעם מוצדק לאפשר עיון בתיק.

4. זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין הוסדרה בתקנה 4 לתקנות העיון, אשר קובעת:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

...

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".

טופס 2 שבתוספת קובע את הפרטים שתכיל בקשה לעיון כאמור, ובין היתר את "המסמכים/מוצגים שבהם מבוקש העיון" ואת "מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו".

5. בע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט (5) 385, נדונה בהרחבה סוגיית זכות העיון של מי שאינו צד להליך על פי תקנה 4 הנ"ל, ונקבע כדלקמן:

"השאלה היא אפוא מהו האיזון העקרוני במסגרתה של תקנה 4 בין הזכויות והאינטרסים השונים. התשובה לשאלה זו הינה כי באופן עקרוני יש לאפשר עיון בתיקי בית-המשפט אף למי שאינו צד להליך. זו נקודת המוצא, והיא מצאה את ביטויה הלכה למעשה בתקנה 4(א) לתקנות, שלפיה ניתן לבקש את העיון אלא אם העיון אסור... בכך הוגשם מעמדה החוקתי החשוב של הזכות לפומביות. עם זאת ובהיות הפומביות – וזכות העיון שבגדרה – יחסית, ניתן לפגוע בה לשם הגשמתם של אינטרסים וזכויות אחרים. האיזון בין פומביות הדיון ובין זכויות אחרות בעלות מעמד חוקתי – כגון הזכות לפרטיות – כפי המקרה שבפניי – הוא איזון אופקי ביסודו... יש לבחון כל מקרה על-פי נסיבותיו".

ובהמשך נקבע לגבי דרך בחינת כל בקשה, כי: -

"על יסוד האמור לעיל ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי – בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון – יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי-הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית-המשפט".

כך גם חזר בית המשפט העליון והדגיש את חשיבותה ומעמדה של זכות העיון בתיקים כנגזרת מעקרון פומביות הדיון [בג"ץ 5917/97 ‏האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים(מיום 8/10/09); בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, 718; בג"ץ 1447/03 פנים-להתחדשות יהודית בישראל נ' שרת החינוך (החלטה מיום 1/11/2004)].

6. עד כאן הכלל ומן הכלל לענייננו.

אשר לשלב הבחינה הראשון - אין חולק כי לא מדובר בענייננו בהליך שלגביו הוצא צו איסור פרסום, כך שלא מדובר בנסיבות בהן קיים איסור שבדין על העיון.

אשר לשלב הבחינה השני – הרי שחרף ריבוי המלל בבקשה, יש קושי להבין מתוך הבקשה לאיזה עניין בדיוק נדרש העיון בתיק, בפרט כך שעה שהמבקש לא ציין באילו מסמכים מבוקש לעיין. בהקשר לכך הובהר זה מכבר כי אדם המגיש בקשה לעיון בתיק נדרש לנמק את בקשתו ולהציג את עניינו בתיק, כך שבית המשפט יוכל להבין היטב את האינטרס המונח ביסוד הבקשה, ולאזנו מול שיקולים נוגדים [בג"ץ 5917/97 לעיל]. מנגד, לנוכח בכירותה של זכות העיון כחלק מעקרון פומביות הדיון, לא די בכך שהצדדים להליך אינם מעוניינים לדבריהם שגורמים חיצוניים יעשו שימוש במידע הנמצא בתיקים לשם ניהול הליכים אחרים, בטרם ניתן פסק דין בהליך שבנדון, כדי לשלול באופן גורף את זכות העיון של צד חיצוני להליך. כך גם טענת הצדדים להליך כי עסקינן במקרה זה ב"תובע סדרתי" אין בה כדי להצדיק באופן גורף שלילת זכות העיון במקרה מסוים זה, והוא הדין לגבי טענות הצדדים בעניין עיתוי הגשת הסיכומים, שכן ניתן לבקש הארכת מועד להגשת סיכומים.

יחד עם זאת, יש טעם בטענת הצדדים להליך כי לנוכח מהות ההליך תיתכן פגיעה בפרטיותם של המערערים בתיק ע"ע 39850-10-13 (להלן – המערערים) עקב חשיפת נתוניהם האישיים, נסיבה ששוקלת בכל מקרה. לא נעלם מעיני כי ניתן למנוע אפשרות פגיעה זו על ידי השחרה סלקטיבית של פרטים אישיים, אך פעולה כזו מחייבת הקצאת משאבים שחורגת מגדר הסביר, בפרט כל עת עסקינן בבקשה כוללת וגורפת מצד המבקש.

יתרה מכך, ככל שהמבקש מעוניין לדלות ראיות מעיון בתיק, יש להזכיר כי עסקינן בענייננו בהליך ערעור שבו לא מובאות ראיות, אלא טענות של הצדדים ביחס לפסק הדין של הערכאה הדיונית, שהוא עצמו כאמור מצוי בידיעתו של המבקש.

7. משאלו הם פני הדברים, לאחר שנתתי דעתי לעמדות הסותרות של הנוגעים בדבר, ולאחר שאיזנתי בין האינטרסים המונחים על הכף בבקשה שלפני, הגעתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בין זכויות הנוגעים בדבר במקרה זה, יהא על ידי כך שיתאפשר למבקש לעיין בהודעות הערעור עצמן של כל אחד מהצדדים להליך, הודעות שמחד משקפות את טענותיו של כל אחד מהצדדים להליך בקשר עם פסק דינו של בית הדין האזורי, ואשר לכאורה יש להן רלוונטיות לעניינו של המבקש. מנגד, ועל פניו, בעיון האמור לא יהא כדי לחשוף מידע, לא כל שכן מידע אישי הנוגע למי מן המערערים שבנדון.

8. סוף דבר –

אשר על כן, ולאור המבואר לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי ואני מתירה למבקש לעיין בהודעת הערעור בתיק ע"ע 6287-10-13 (לא כולל נספחים)ובהודעת הערעור בתיק ע"ע 39850-10-13 (לא כולל נספחים).

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

על המבקש לתאם מועד עם מזכירות בית הדין לצורך עיון במסמכים שהעיון בהם הותר כאמור לעיל.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ח (31 דצמבר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.