מבוא

1. לפני בקשת רשות להגן, אשר הגישה הנתבעת לבית משפט זה ביום 19/11/13.
2. בקשת הרשות להגן מוגשת מאת הנתבעת (להלן: המבקשת), במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר של חברת קי-דאן ניהול והשקעות בע"מ כנגד חברת י.ר.א.ם הנדסה אזרחית והשקעות בע"מ, תביעה כספית על סך של 205,064 ₪, בגין אי תשלום עבור ביצוע עבודות שביצעה התובעת עבור הנתבעת.
3. עיון בתיק מעלה כי במסגרת התקשרות בין התובעת לנתבעת, הזמינה הנתבעת מהתובעת שרותי עבודות עפר שונים בין החודשים נובמבר 2012 למרץ 2013, וזאת עבור פרויקט ביצוע עבודות בנייה ברחוב בן גמליאל 5 בתל אביב.

מהות הצדדים

1. המשיבה, הינה חברה פרטית העוסקת בין היתר, בתחום עבודות העפר ולשם כך מחזיקה כלים לביצוע עבודות עפר ומחזיקה צוות עובדים להפעלת כלים אלו.
2. המבקשת- הנתבעת, הינה חברה פרטית העוסקת בפרויקטים קבלניים בתחום הבינוי והפיתוח וכעולה מבקשתה היא הינה חברה הפועלת בין היתר בתחום של בנייה למגורים בתל אביב, ואחד האתרים בו היא פועלת הינו רחוב גמליאל 3 ביפו, בו התבצעה העבודה נשוא המחלוקת.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלתה הנתבעת במסגרת בקשתה למתן רשות להתגונן, ולאחר שנערך בפני דיון בבקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן, ולאחר שמנכ"ל ובעלי הנתבעת, מר עמרם, נחקר בפני ביום 21/5/14 על תצהירו, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן.
2. הלכה פסוקה היא כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, אין צורך להוכיח בראיות את טענות ההגנה ודי להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק. בהקשר זה ציין י. זוסמן בספרו סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995 בעמ' 677 כי:

"מאחר שמטרתו של סדר הדין המקוצר אינה אלא מניעת הדיון בתובענה שמפניה אין לנתבע כל הגנה אפשרית, ולא ניתן לשופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר- אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק, ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח. טענת הגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירה שכנגד, השופט חייב להניח כי אמת היא, והוא חייב לשאול את עצמו, בהנחה זו: היוכל הנתבע לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל".

1. זאת ועוד:

"בחינת טענותיו של המבקש במסגרת ההתנגדות שהוגשה על ידיו והשאלה האם ליתן לו רשות להתגונן מפני התביעה על בסיס טענות אלו, יעשו לאור ההלכות שנקבעו לעניין ההליך של סדר דין מקוצר...הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר, הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו( ).

לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם(.

עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400).

1. טוענת המבקשת כי ההסכם בין הצדדים היה כי המשיבה תפנה פסולת מאתר הבנייה לאתר פינוי פסולת בעל היתר ותמציא על כך את האישורים המקוריים. כמו כן טוענת היא כי בקשה מהמשיבה את אישורי ההטמנה עוד בתחילת ההתקשרות, עם ההזמנה, והקפידה על כך ביתר שאת. כמו כן, ציינה המבקשת כי בהזמנה נרשם בפירוש כי התשלום בגין העבודה, מותנה בקבלת אישור ביצוע ותעודות הטמנה ממנהל העבודה באתר הבנייה. עוד מציינת המבקשת כי היות והיא כפופה לחוקים ולדרישותיה של עיריית תל אביב יפו, לפני איכלוס הבניין נשוא העבודה, עליה להמציא לעירייה אישור מקורי מאתר הפסולת וכי היא צפויה לנזקים כבדים, בשווי מוערך של למעלה מ- 1,500,000 ₪, אם לא יתקבל אישור זה, אישור אשר קבלת טופס 4 מותנה בו.
2. לצד זאת, עולה לאורך כתבי טענות הצדדים, כי אין חולק כי התובעת ביצעה העבודה נשוא התקשרות הצדדים.

לא רק זאת אף זאת, כך גם קבע בפירוש כבוד הרשם הבכיר (כתוארו אז), משה הולצמן, בהחלטתו מיום 4/12/13, בעניין בקשת הנתבעת להורות על ביטול צו עיקול זמני שניתן על ידו ביום 20/10/13, כאמור להלן:

"...אין מחלוקת כי הצדדים התקשרו ביניהם לצורך ביצוע עבודות עפר....וכי המבקשת... ביצעה את העבודות הנטענות על ידה בפרויקט",

וכן:

"...לא מצאתי שקיימת מחלוקת של ממש בין הצדדים לגבי היקף החיוב הכספי הנטען על ידי המבקשת כלפי המשיבה, בגין העבודות שבוצעו על ידה...". וכן- "הצדדים תמימי דעים כי המשיבה לא שילמה תשלום כלשהוא למבקשת מתחילת ההתקשרות בין הצדדים, חרף העבודות הרבות שבוצעו על ידי המבקשת בפרויקט...".

1. אמנם, ומבלי להיכנס בעובי הקורה ולתקוע יתדות בתובענה זו, יצויין כי בית המשפט מתרשם, כאמור לעיל, כי אין כל חולק בין הצדדים כי העבודה נשוא ההתקשרות אכן בוצעה, וכי התובעת השקיעה משאביה לצורך כך, משאבים אשר לא קבלה בגינם כל תמורה.
2. לצד זאת, עלה בדיון שנערך בפני בבקשה, בחקירת העד מטעם הנתבעת, וכן מכתבי טענות הצדדים, ובהעדר הסכם בכתב בין הצדדים המסדיר את תנאי ההתקשרות ביניהם, כי טענת הנתבעת - המבקשת בדבר התנאת התשלום בגין כל העבודות נשוא ההתקשרות, בהמצאת אישורי ההטמנה חוקיים, אינה "הגנת בדים" היא, כהגדרתה בפסיקה, ולכן יש לאפשר לנתבעת את יומה בבית המשפט.
3. לפיכך, ולאור האמור לעיל ניתנת בזאת רשות להתגונן לנתבעת.

המזכירות תודיע לצדדים ותשלח אליהם החלטתי זו.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ד, 08 יוני 2014, בהעדר הצדדים.