<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערער – עו"ד דוד גולן

ב"כ המשיבה – עו"ד שגיב עוזרי

המערער הופיע

פרוטוקול

ב"כ המערער: לגבי המסירה,, המערער לא קיבל את ההודעה על הקנס. המשטרה מסתמכת על אותו דואר רשום, בית המשפט גם מסתמך עליו ודוחה את הבקשה. אני מציג לבית המשפט מסמך, כתוב "לא נדרש", אך אין תאריך. המערער אומר ומצהיר שהיו שיפוצים בבית והוא לא קיבל את הדואר. הוא רצה לכפור בעבירה, מדובר באור אדום. הוא ראה את הצילום כשהוא היה במשטרה. הוא נהג במשאית שאורכה כמעט 12 מטרים ושאחוריה כמעט עברו את הצומת. זו טענה שיש לבדוק אותה ולראות את הצילום.

אני מבקש מבית המשפט ומהתובע שהתמונה תהיה בפני בית המשפט.

ב"כ המשיבה: ראשית, בית משפט קמא קבע בהחלטתו שהודעת תשלום הקנס המקורית נשלחה ביום 10.10.12 וגם חזרה "לא נדרש" בתאריך 22.11.12. יתרה מכך, המערער בעצמו, גם בבקשה לביטול פסק הדין וגם בבקשה להארכת המועד להישפט, טענתו הייתה שהוא לא קיבל את הקנס המקורי, אחרת כיצד הוא ידע? לכן, כפי שמציין בית משפט קמא, הקנס המקורי נשלח ביום 10.10.12, הודעה נוספת נשלחה במרס 2013. המערער לא טוען שהוא לא קיבל את ההודעה על הקנס, לכל המוקדם במרס 2013. הבקשה הוגשה רק באוגוסט 2013.

ב"כ המערער: על סמך מה חברי אומר את מה שהוא אומר כשאין את המסמכים?

<#3#>

פסק דין

המערער קיבל דו"ח ברירת משפט על נהיגה באור אדום ברמזור על עבירה שביצע, לא עשה דבר עם הדבר, לא שילם את הקנס, גם לא פנה למשטרה בבקשה להישפט. לראשונה פנה לבית המשפט רק ביום 14.08.13, כחמישה חודשים לאחר המועד הרלוונטי בבקשה להארכת מועד להישפט.

בית משפט לתעבורה [כב' הש' גרטי] דחה את בקשתו בהחלטה מנומקת, תוך שהוא נסמך על העובדה שאֵל המערער נשלח דואר רשום, את מספרו הוא מציין. כן הוא מציין את התאריכים של משלוח הדואר והתאריך של חזרת הדואר תוך ציון "לא נדרש".

כאמור, חמישה חודשים לערך אחר כך פנה המערער לבית משפט קמא בבקשה להארכת המועד. בית משפט קמא, תוך שהוא נסמך כדין על הוראות סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, וסעיף 229(ח2) לחוק, דחה את בקשתו.

לא מצאתי כי נפלה טעות תחת ידו של בית משפט קמא ולכן דינו של הערעור להידחות.

ב"כ המערער מציג לבית המשפט אישור מסירה לגבי הזמנה שנשלחה למערער, שחזרה בציון "לא נדרש", כאשר היא נושאת את אותו מספר דואר רשום, אך אין עליה חתימה ואין עליה את התאריכים שאליהם מתייחס בית משפט קמא.

בית משפט קמא, בדקתי את הדבר, לא נסמך על תגובת המשטרה, אלא על דבר אחר שהיה מונח בפניו, ולכן, אינני יכול להטיל ספק בעובדות שציין בית משפט קמא, אין גם מקום לעשות כן ולכן, כאמור, לא מצאתי להתערב בהחלטה שניתנה שם.

הערעור נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ה כסלו תשע"ד, 28/11/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי