1. בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האא"ג.

הרקע

2. התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 4.10.12. על פי האמור בכתב התביעה, סבל התובע מחבלות בצוואר ובגב. בנוסף, החל התובע לסבול לאחר התאונה מכאבי ראש, מסחרחורות ומירידה בשמיעה. לכתב התביעה צורפו בין היתר תוצאות בדיקת שמיעה שנערכה לתובע ביום 1.1.13, ובה אובחנה ירידה בשמיעה. כמו- כן, נקבע כי התובע סובל מ- VERTIGO (ר' מסמך מיום 21.11.12 שנחתם ע"י ד"ר יוליאן, רופא אא"ג; מסמך מיום 16.12.13 שנחתם ע"י ד"ר טרושין, רופא אא"ג ומסמך מיום 31.3.14 שנחתם ע"י ד"ר דרנדל, רופא אא"ג.

3. יחד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי ובתחום האא"ג. במסגרת משא ומתן בין הצדדים מונה מומחה בתחום האורטופדי להערכת נכותו של התובע בתחום זה. לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדי, הגישה הנתבעת כתב הגנה ותגובה לבקשה למינוי מומחים. במסגרת התגובה התנגדה הנתבעת למינוי מומחה בתחום האא"ג.

טענות הצדדים

4. הנתבעת טענה כי לפני הגשת כתב ההגנה הוסכם בין הצדדים על מינוי מומחה בתחום האורטופדי. עוד הוסכם, כי לא ימונה מומחה נוסף. לפיכך, טוענת הנתבעת כי התובע מנוע מלעתור למינוי מומחה בתחום האא"ג.

5. התובע טען כי בהסכם שנחתם בין הצדדים הוספו ראשי התיבות "בשל"ז" (בשלב זה) ליד שמו של המומחה שמונה. הסכם המינוי בנוסחו זה הועבר לידי הנתבעת והיא לא חלקה על התוספת הנ"ל, ובהתאם למוסכם הוצא המינוי אל הפועל. במצב זה, טענת המשיבה, לא רק שאינה מתיישבת עם נוסח ההסכם אלא עולה כדי חוסר תום לב דיוני.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בדיונים ארוכים, בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים, כי הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האא"ג תתקבל- ללא צו להוצאות.

7. הנתבעת לא הסכימה להצעת בית המשפט.

דיון והכרעה

8. כידוע, בתביעות על פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על ידי בית המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי מינוי של מומחה רפואי על ידי בית המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להיגרם לתובע בעקבות סירוב למנות מומחה רפואי, נקבע בפסיקה שדי ב"ראשית ראיה" בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי באותו תחום (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד נד(2) 216 (1990) ; רע"א 3497/98 רזין נ' "המגן" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5)136, 138-139 (1998)).

9. ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פסקה 5 לפסק הדין, 30.5.12) נקבע כי: -

"הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר לא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. "

10. במקרה שלפניי, נראה כי התובע סובל כתוצאה מן התאונה, מירידה בשמיעה ומ-VERTIGO. לפיכך, נראה כי יש ראשית ראייה לקיומה של נכות בתחום האא"ג עקב התאונה, ויש למנות מומחה בתחום זה מטעם בית המשפט. אך, לטענת הנתבעת, ההסכם שנחתם בין הצדדים מונע את מינויו של המומחה.

11. אכן נקבע, כי על בית המשפט לכבד את הסכמות הצדדים בתחום סדרי הדין ודיני הראיות. אך, במקרה דנן, אין בהסכם בין הצדדים כדי למנוע את מינויו של המומחה בתחום האא"ג. כאמור, על ההסכם הוספו בכתב יד ראשי התיבות "בשל"ז" (בשלב זה) ליד שמו של המומחה שמונה. אומנם, ניתן לראות בתוספת זו קיבול שיש בו תוספת שכמוהו כהצעה חדשה (סעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973). אך, מהתנהגותה של הנתבעת, שלא התנגדה לתוספת ופעלה ליישום ההסכם, ניתן להסיק כי קיבלה את ההצעה ואת התוספת (סעיף 6(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973). אומנם, נראה כי עקב התוספת נוצרה סתירה בגוף ההסכם בין הצדדים. שהרי, בחלק המודפס נאמר כי לא ימונה מומחה נוסף בתיק זה, אך, הלכה פסוקה היא כי:-

"...במקרה של סתירה בין חלק מודפס של חוזה ובין חלק הכתוב בכתב- יד, יש להעדיף את החלק הכתוב בכתב- יד, כמשקף את הכוונה האמיתית של הצדדים לחוזה (ע"א 802/75 נגר נ' מרקוס, פ"ד ל(3) 29, 31(1976)).

12. נראה כי התניה זו מקובלת בתיקים מסוג זה. כך נקבע לדוגמא בת"א 6856-04-12 אבו-חצירא נ' התאגיד המנהל את המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ (30.5.13):

"מעיון בהסכם בין הצדדים, בדבר מינויו של פרופ' דודקביץ, אכן עולה כי הוסכם בין הצדדים על מינוי בשלב קיום המשא ומתן. הוסף ליד שמו של פרופ' דודקביץ בכתב- יד הכיתוב "ב.ש.ל.ב.", זאת בהתאם לעולה מההסכם בדבר מינוי מומחים אשר צורף כנספח ב' בכתב ההגנה, וכנספח 1 לתגובת ב"כ התובע. לכן אני מקבלת את עמדת ב"כ התובע לעניין זה."

13. לפיכך, יש לפרש את ההסכם שנחתם בשלב המשא ומתן בין הצדדים, כקובע כי מינויו של המומחה בתחום האורטופדי נעשה "בשלב זה", ואין בו כדי למנוע מינוי מומחה נוסף בתחום האא"ג.

14. אשר על כן, אני ממנה בזאת ד"ר ראובן בן טובים, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האא"ג, על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבו הרפואי של התובע בגין תאונת הדרכים מיום 4.10.12.

15. בחוות דעתו מתבקש המומחה להתייחס גם לשאלות הבאות:

(א) האם נותרה לתובע נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהתאונה, ואם כן, לאיזו תקופה, ומהו שיעור הנכות.

(ב) האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?

(ג) הקשר שבין התאונה לבין מצבו הרפואי של התובע.

(ד) המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובשים לב לעברו הרפואי של התובע, לעבודתו ולמקצועו.

(ה) האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם סוגי הטיפולים, ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום.

(ו) תקופות אי הכושר החלקי ו/או המלא של התובע.

16. הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המותרים בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות, על פי המועדים הקבועים בה על מנת שיעיין בהם לצורך הכנת חוות הדעת, וימסרו עותק לצד שכנגד.

17. המומחה מתבקש להגיש את חוות דעתו באופן ובמועד הקבועים בתקנה 15 לתקנות. כן מתבקש המומחה לפרט בחוות דעתו את המסמכים הרפואיים אשר היו בפניו במועד מתן חוות דעתו.

שכר טרחת המומחה

18. שכר טרחת המומחה יעמוד על סך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ.

בשלב זה, הנתבעת תישא בתשלום שכר טרחת המומחה ובעלויות הבדיקות עפ"י תקנה 9 (א) לתקנות. זאת, מבלי לפגוע בזכותה להעלות טענה בדבר השאלה על מי מהצדדים תוטלנה העלויות האמורות באופן סופי. ככל שתועלה טענה בעניין זה, תבחן הטענה בהמשך ההליכים בתיק.

19. המומחה יגיש לבית המשפט את חוות דעתו תוך שלושים ימים מיום שהגיעו לידיו כל המסמכים ותוצאות הבדיקות שדרש, ככל שדרש, ולאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור.

תחשיבי נזק

20. לאחר קבלת חוות דעת המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק כדלקמן:-

התובע יגיש תחשיב נזק מטעמו בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת.

הנתבעים יגישו תחשיב נזק בתוך 30 יום מקבלת תחשיב הנזק של התובע.

לתחשיבי הנזק יצרפו הצדדים את כל המסמכים הרלוונטיים להערכת הנזק, לרבות חוות דעת אקטוארית.

הוצאות

21. בנסיבות העניין, תישא הנתבעת בהוצאות הדיון בבקשה ותשלם לתובע סך של

3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים ולמומחה.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ה, 23 יוני 2015, בהעדר הצדדים.