מבוא

1. לפני בקשת רשות לערער על החלטת כב' הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון מיום 20.5.2014 בתיק 7586-11-13 מבית משפט השלום בחדרה (להלן: "ההחלטה" "התביעה" בהתאמה). בהחלטה עיכב בית המשפט קמא ההליכים בתביעה בהתאם לסעיף 5 (א) לחוק הבוררות והעביר הדיון בתביעה לבוררות זאת מכוח סעיף 32 להסכם עליו ביססו המבקשים כאן תביעתם.

2. אציין כי ב"כ המבקשים הגישה בפני בקשה ארוכה בת 20 עמודים אשר כללה 108 סעיפים, שלא בכולם היה צורך. דבר זה עיכב ההליכים והטיל עומס לא סביר על בית משפט זה.

3. עיקר העובדות הרלוונטיות מוסכמות בין הצדדים ואלו הם:

I המבקשים רכשו זכויות בנכס (דירת מגורים) מצד ג' אשר רכש הזכויות מהמשיבה מס' 1 (חברת בניה).

II המשיב הינו מנהלה והרוח החיה בה. המשיבה מס' 1 הייתה הקבלן אשר בנה הבניין בו מצויה הדירה.

III בהסכם המכר, עליו ביססו המבקשים לפני התביעה, שבעיקרה הינה תביעה כספית לתשלום פיצוי בגין ליקויי בניה שנמצאו לטענתם בדירה, נכלל סעיף 32, בסעיף זה הסכימו הצדדים להסכם להעביר כל סכסוך שיתגלה ביניהם בכל הקשור לחוזה, לקיומו לבנית הבניין , הדירה והבניה בנכס כולו לבוררות בורר דן יחיד שיקבע על ידי ארגון הקבלנים והבונים.

ההסכם בין צד ג' והמשיבה נחתם ביום 20.12.2006 והווה חלק מההסכם עליו חתמו צד ג' והמבקשים שבפני ביום 13.7.2008. המבקשים רכשו זכויותיהם בנכס על פי ההסכם מצד ג' והוא מצדו רכש זכויות אלו מהמבקשת.

IV תביעת המבקשים הוגשה מלכתחילה לבית משפט לתביעות קטנות בחדרה ובה עתרו המבקשים לחייב המשיבים לפצותם בסך של 33,000 ₪ בגין ליקויי בניה לרבות רטיבות שנתגלו בדירה.

V למרות טענת המבקשים בבקשה דנן בנוגע לאיחור בהעלאת הטענה לפיה יש צורך להעביר ההליך לבוררות עיון בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים מלמד כי נטען במפורש (בסעיף 2) כי ההסכם עליו משתיתים המבקשים תביעתם כולל תניית בוררות ולפיכך המשיבים עתרו לעכב ההליכים בתביעה ולהעבירם לבוררות.

עוד אציין כבר עתה כי בניגוד לעמדת ב"כ המבקשים סעיף 5 (ב) לחוק הבוררות קובע במפורש כי בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב הגנה. אין אפוא הכרח בו הבקשה תוגש בבקשה נפרדת.

משכך אין ממש בטענה כי בקשת המשיבים לא הועלתה במועד הראשון האפשרי.

VI דיון ראשון בבית המשפט לתביעות קטנות התקיים בפני כב' השופטת רקפת סגל מוהר ביום 9.2.2014, ולטענת המשיבים נציג המשיבים העלה בדיון בקשתו לעכב ההליכים ואולם זו לא נרשמה בפרוטוקול. המבקשים מכחישים טענה זו וטוענים כי עניין זה כלל לא נדון. למגינת הלב עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, ביום 9.2.2014 אינו יכול לסייע בעניין זה משום שנכתב בו רק כי התנהל דיון לא פורמלי. כן נכתב כי התקיים דיון לגבי מהות הדיון וסמכות בית המשפט לתביעות קטנות דבר התומך בטענת המשיבים דווקא.

בסוף הדיון קבעה כב' השופטת רקפת סגל מוהר כי התביעה אינה מתאימה לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות והורתה על העברתה לבית המשפט השלום בחדרה.

V ביום 19.3.2014 הוחלט כי התביעה תשמע בסדר דין מהיר בפני כב' השופטת אניספלד. ביום 15.4.2014 הודיעה ב"כ המבקשים כי החליטה ליצגה. ביום 27.4.2014 הגישו המשיבים בקשה לעיכוב הליכים והעברת הדיון בתביעה לבוררות וביום 20.5.2014 נתן בית המשפט קמא את החלטתו הנעתרת לבקשה.

4. בית המשפט קמא קבע בהחלטתו כי:

I המבקשים חתמו ביודעין על הסכם שכלל תנות בוררות דבר המשקף את אומד דעתם. חזקה על המבקשים כי ידעו על מה חתמו ואין מקום לתת פרשנות אחרת לאמור בהסכם ויש לתת לו תוקף.

II תנות הבוררות בהסכם אינה תניה מקפחת בחוזה אחיד.

III המשיבים כאן היו ועדיין נכונים לעשות כל הנדרש לקיום הבוררות. לעניין זה יש לציין כבר עתה כי בתשובתם לבקשה שלפני הצהירו המשיבים כי יסכימו שהבורר יתן הכרעתו לאחר שידון בטענת הצדדים על פי הדין המהותי וכן הסכימו כי לצדדים תהא זכות ערעור.

IV הבקשה לעיכוב הליכים כן הועלתה במועד הראשון האפשרי בכתב ההגנה.

V אין ממש בטענות המבקשים כי ההסכם כולל טענות בטלות משום שיש בהם משום התניה על חוק קוגנטי דוגמת חוק המכר. זאת בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק הבוררות ובהתחשב בהלכה הפסוקה לפיה ניתן ליצור בבוררות הכרעה אינצידנטלית בשאלה קונסטיטוציונית ועניין זה לא יביא לפסילת הבוררות.

VI המחלוקות בין הצדדים אינן מצריכות דיון במערכת המשפט הרגילה והפורמלית דווקא בשל חשיבותן לעניין תקנת הציבור. מדובר בסכסוך פשוט בנוגע לטענות בדבר קיומם של ליקוי בנייה בנכס.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לטעמי החלטת בית המשפט קמא נכונה וסבירה ותואמת המגמה העכשווית המעודדת הפניית הסכסוכים לבוררות. בוודאי מקום בו מדובר בסכסוכים בנוגע לטענות בגין ליקויי בניה, בהם עדיף כי בורר מקצועי דוגמת מהנדס בעניין יכריע בעניין.

6. לטעמי בהתחשב גם בהתחייבות המשיבים להסכים כי הבורר שימונה ידון בעניין על פי הדין המהותי ולצדדים תהא זכות ערעור אין מקום לטענות המבקשים כי נפגעה זכות הגישה שלהם לערכאות.

לטעמי צודק ב"כ המשיבים כי מגמת הפסיקה העכשווית הינה עידוד הפניית סכסוכים לבוררויות בוודאי בנושאים המצריכים ידע מקצועי ספציפי כמו תביעות בגין ליקויי בניה. הפניה כזו מייעלת הליכים ומאיצה אותם לעיתים הפנייה לפתרון סכסוכים בבוררות כמו גם לפתרונות אחרים מחוץ לבית המשפט מקילה גם על הצדדים ומאפשרת מציאות פיתרון ראוי ומהיר.

7. צודק בית המשפט קמא כי אין בתניה בנוגע לבוררות תנאי מקפח בחוזה אחיד, ובוודאי אין לקבוע כי המבקשים הוכיחו טענותיהם לעניין זה. זאת בוודאי שעה שהמשיבים עצמם הצהירו, והצהרתם לא נסתרה, כי המשיבה 1 אינה חברה בארגון הקבלנים ולמשיב 2 אין כל תפקיד בארגון זה.

כמו כן הטענה נותרה בעלמא לא מפורטת ולא הוברר על מה היא נסמכת.

8. עוד צודק ב"כ המשיבים כי על פי ההלכה הפסוקה שצוטטה בהרחבה בבקשתו ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטה לעכב הליכים בגין תנית בוררות אלא רק בנסיבות מיוחדות וכי עניין זה שמור לשיקול דעתה של הערכאה המבררת. בית משפט זה לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתם של הערכאה המבררת.

במקרה דנן לא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות כזו. לטעמי המבקשים ממחזרים בבקשה זו טענות מפורטות שנטענו על ידם בערכאה קמא נבדקו והוכרעו והכל באופן סביר ונכון.

אשוב ואציין כי לגוף העניין לטעמי החלטת בית המשפט קמא סבירה ונכונה וזאת לאחר שבדקתי כל טענות המבקשים פעם נוספת בהם לא מצאתי ממש.

סיכום

9. מכל האמור לעיל, מנימוקיו המפורטים של בית המשפט קמא ומתשובתו המפורטת של ב"כ המשיבים שאין סיבה לחזור על האמור בהם אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

לטעמי מתן תוקף לתנות בהסכם עליו חתמו המבקשים שעה שהיו מיוצגים הינה נכונה בנסיבות העניין. לטעמי העברת הדיון בתביעה לבוררות נכון סביר ויעיל, אינו פוגע בזכויות המבקשים, ואינו מונע העלאת טענות שניתן היה להעלותם בבית משפט.

גם הצהרות המשיבים על הסכמתם להחיל הדין המהותי ולהעניק לצדדים זכות ערעור מספקת כדי להביא לדחיית הבקשה.

המבקשים ישלמו הוצאות הבקשה בסך כולל של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ד, 21 יולי 2014, בהעדר הצדדים.