רקע

1. לפני בקשה למתן הוראות והארכת מועד להגשת ערר.
2. המערער כרת הסכם למכירת זכויותיו במקרקעין המצויים נצרת. המערער ורוכש המקרקעין הגישו הצהרה ושומה עצמית בגין העסקה האמורה. המשיב דחה את השומה האמורה והוציא שומה לפי מיטב השפיטה. המערער הגיש השגה על השומה ומשנדחתה ההשגה הגיש ערר במסגרת ע"מ 52346-05-11. במסגרת הערר האמור, התגבשה הסכמה לפיה נמחק הערר וניתנה למערער אפשרות להגיש השגה חדשה. בהמשך, הגיש המערער את הערר שבכותרת שעניינו אי מתן החלטה בהשגה החדשה בהתאם למועדים הקבועים בחוק. בתגובתו לערר טען המשיב, כי אין מדובר בהשגה ותחת זאת המערער הגיש בקשה לתיקון שומה בגין עובדות חדשות שהתגלו ושהביאו לירידה משמעותית בערך הקרקע.
3. הערר האמור נדון בפני וועדת הערר שבראשה ישב כבוד השופט הבכיר בדימוס האשם חטיב. בפסק דינה מיום 11.9.14 קבעה הוועדה, כי המסמך שהגיש המערער, אותו הכתיר כהשגה, איננו השגה על השומה שהוציא המשיב. מפסק הדין עולה, כי במסמך האמור פירט המערער טענה בדבר שינוי מצב תכנוני אשר יגרום לירידת ערכה של החלקה. המערער טען, כי עובדה זו נודעה לו לאחר הגשת ההצהרה על העסקה ולאחר הגשת ההשגה הראשונה. לפיכך, הוועדה מצאה לקבל את טענת המשיב לפיה המערער הגיש בקשה לתיקון שומה ולא השגה. בנסיבות אלו, נדחה הערר. במסגרת פסק הדין נקבעו מועדים שבמסגרתם על המשיב לדון בבקשה לתיקון השומה.
4. ביום 22.10.15 הגיש המערער את הבקשה שלפניי במסגרתה עתר, כי בית המשפט ייתן הוראות למשיב לפעול בהתאם לפסק הדין בנוגע לשמיעת טיעוניו בהשגתו על השומה וקיום דיון בבקשתו לתיקון השומה. עוד עתר המערער, להארכת המועד להגשת ערר על החלטת המנהל בנוגע להשגה.

טענות המערער

1. המערער טוען, כי על אף החלטת הוועדה לפיה על המשיב לקיים דיון בבקשה לתיקון שומה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, הרי שנשלחה לו הזמנה לדיון בבקשה 53 ימים לאחר מתן פסק הדין. לטענתו, בכך הפר המשיב את פסק הדין והתנהלותו מהווה ביזיון בית משפט. בתגובה להזמנתו השיב המערער, כי לאור הפרת פסק הדין הוא נמנע מלהתייצב לדיון שנקבע באיחור רב. בהמשך ניתנה החלטת המשיב, לפיה מפאת אי התייצבות המערער נדחתה הבקשה לתיקון שומה. המערער הגיש תגובה לפיה, המשיב פועל בניגוד לפסק הדין. כמו כן, המערער הגיש השגה לפי סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין. בהמשך נתנה החלטה לפיה נדחתה ההשגה בטענה, כי היא אינה מתייחסת לגופו של עניין.
2. המערער עותר, כי בית המשפט ייתן למשיב הוראות בדבר המשך הטיפול בעניינו. בנוסף עותר המערער, כי בית המשפט יאריך את המועד להגשת ערר על ההחלטה מיום 2.9.15. לטענתו, לאור הפרת פסק הדין על ידי המשיב הרי שעל בית המשפט לתת דעתו על התנהלות המשיב בטרם ייאלץ להגיש ערר הנוסף. עוד טוען, כי מתן הוראות למשיב, כמבוקש על ידו, ייתר את הצורך בהגשת ערר נוסף.

טענות המשיב

1. המשיב הגיש בקשה לסילוק הבקשה על הסף. לטענתו, על פסק הדין שניתן ביום 11.9.14 לא הוגש ערעור והוא הפך חלוט והתיק הינו סגור. המשיב טוען, כי בהתאם לפסק הדין הרי שההליך הוחזר למיצוי בפניו לשם מתן החלטה בבקשה לתיקון שומה. המשיב הוסיף, כי מדובר בהליך שומתי חדש והחלטה חדשה ונפרדת. ככל שהמערער מבקש לערר על החלטה זו, עליו לפעול בהתאם להוראות החוק. המשיב טוען, כי בנסיבות האמורות על המערער להגיש ערר חדש ואין מקום לעשות כן במסגרת בקשה להארכת מועד בתיק סגור. לטענתו, אין בהגשת הבקשה האמורה בכדי לעקוף את הוראות החוק בעניין ו/או המועדים הקבועים בחוק וכן באשר לחובת תשלום אגרת בית משפט. עוד ציין המשיב, כי אין בחוק או בתקנות אפשרות להגיש בקשה למתן הוראות בתיק סגור שניתן בו פסק דין שהפך חלוט.

טענות המערער בתגובה

1. המערער הפנה לאמור בקשתו, כמפורט לעיל. כמו כן טען, כי הבקשה לסילוק על הסף נעדרת בסיס משפטי וכי לבקשתו יש בסיס משפטי ועובדתי.

דיון ומסקנות

1. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה, האם ההליך שבכותרת הוא ההליך המתאים לדון בטענות המערער בבקשה בה עסקינן, אם לאו.
2. לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה למתן הוראות ואורכה להגשת ערר להידחות, מהנימוקים שיפורטו.
3. הערר שבכותרת עניינו העדר החלטה של המשיב בהשגה שהגיש המערער בנוגע לשומה על פי מיטב השפיטה שהוציא המשיב. בנוגע לערר האמור, ניתן פסק דין בו נקבע, בין היתר, כי המסמך אשר הגיש המערער איננו השגה אלא שומה מתוקנת. אין מחלוקת, כי על פסק הדין האמור לא הוגש ערעור והוא הפך חלוט. משניתן פסק הדין האמור סיים בית המשפט את מלאכתו במסגרת ההליך דנן.
4. משמצאה וועדת הערר, כי המערער הגיש שומה מתוקנת נקבע, כי יש למצות את ההליך בפני המשיב, כך שהוא ייתן החלטתו בשומה המתוקנת. בהמשך נתן המשיב החלטתו בנוגע לשומה המתוקנת. לאחר שהמערער הגיש השגה ניתנה החלטת המשיב בנדון. ככל שהמערער מבקש לערר על החלטתו האמורה של המשיב, כפי שעולה מהבקשה שלפניי, הרי שעליו לעשות כן במסגרת הליך נפרד ובהתאם להוראות החוק בנדון.
5. הערר שבכותרת אינו ההליך המתאים לדון בטענות המערער בעניין זה. השומה המתוקנת, אשר את המועד להגשת ערר בעניינה מבקש המערער להאריך, איננה השומה שהמערער ביקש לתקוף במסגרת ההליכים שבכותרת. לפיכך, אין מקום לדון בטענות המערער בנוגע לשומה המתוקנת במסגרת תיק זה. משניתן פסק דינה של וועדת הערר, הסתיים ההליך שבכותרת ואין מקום להמשיך ולדון במסגרתו בטענות המערער בנוגע להחלטת המשיב לגבי השומה המתוקנת.
6. כמו כן, ההליך האמור אינו ההליך המתאים למתן הוראות למשיב, כפי שעותר המערער. אציין, כי אף שבמסגרת הבקשה שלפניי העלה המערער טענות בדבר הפרת פסק הדין וביזיון בית המשפט על ידי המשיב, הרי שהמערער לא הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. עוד אציין, כי טענתו של המערער בעניין זה הינה, כי המשיב לא פעל בהתאם למועדים אשר נקבעו בפסק הדין. הטענה האמורה הועלתה למעלה משנה לאחר מתן פסק הדין וזמן רב מאוד לאחר שהמשיב קבע מועד לשם דיון בשומה המתוקנת והמערער בחר שלא להגיע לדיון האמור.
7. לאור כל האמור לעיל מצאתי, כי ההליך שבכותרת איננו ההליך המתאים להעלאת טענותיו של המערער המפורטות לעיל. בהליך זה ניתן פסק דין אשר הפך חלוט וועדת הערר סיימה מלאכתה. לשם תקיפת החלטת המשיב בהשגה אשר הגיש היה על המשיב להגיש ערר נפרד ואין בידו לתקוף החלטה זו במסגרת הערר שהוגש על ידו במסגרת ההליך שלפניי.
8. בנסיבות אלו, מצאתי לדחות את בקשת המערער למתן הוראות ומתן אורכה להגשת ערר שהוגשה במסגרת התיק הנדון.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.