השופטת ורדה וירט-ליבנה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בתיק ב"ל 56314-05-12; השופט משה טוינה; החלטה מיום 27.10.13), בה התקבלה בקשתו של המשיב להפנות למומחה הרפואי שמונה בתיק, ד"ר יחזקאל טיטיון (להלן גם המומחה) שאלת הבהרה על חוות דעתו.

2. המשיב הגיש לבית הדין האזורי תביעה להכיר בקרע בכתף ימין כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. לאחר שהתקיים דיון הוכחות, הגיעו הצדדים להסכמה כי ימונה מומחה רפואי בתיק על בסיס עובדות מוסכמות. העובדות שהועברו לעיון המומחה בהחלטת בית הדין האזורי הינן אלה:

"א. התובע יליד 1951.

ב. משנת 1990 ועד היום, למעט שנת הפסקה בשנים 97-98, עבד התובע בחברת "רשת פלקס כפועל".

ג. במסגרת עבודתו מרים התובע חבילות של פרופילים מאלומיניום במשקל שבין 10 ל-15 קילו ונושא את החבילות כשהן מונחות על שתי אמות הידיים באופן שווה, לשולחן העבודה שנמצא בקומה התחתונה לתחנת העבודה בקומה מעל, דרך 10 עד 12 מדרגות, בין 10 ל-15 פעמים ביום; ולאחר ההתקנה של המוצר המוגמר בחבילות במשקל דומה, אותן הוא מוריד מהקומה העליונה ומסדר על גבי מדפים של מוצרים מוגמרים בקומה התחתונה, גם כן בין 10 ל-15 פעמים ביום.

ד. בכל פעם, בטרם מעלה התובע את הפרופילים לחדר העבודה, הוא חותך את הפרופילים למספר רב של חתיכות באמצעות מסור חשמלי שהוא מחזיק את הידית של הדיסק והמרפק מכופף בערך 90 מעלות, ומוריד ומיישר את היד.

ה. מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט בחומר הרפואי המצורף".

3. המומחה העביר לבית הדין את חוות דעתו מיום 3.9.13, בה נכתב בין היתר כי "במקרה שלפנינו, למיטב הבנתי, תנאי עבודתו של התובע לא כללו עבודה מאומצת מעל לגובה הכתפיים".

המשיב הגיש בקשה להפנות שאלת הבהרה למומחה בה יובהר עניין גודל המדפים, בטענה שגובה המדפים עליהם המשיב היה מסדר את המוצר המוגמר הגיע ל-1.80 מטר, והדבר הודגש בהליך ההוכחות ולא נסתר. המוסד לביטוח לאומי טען בתגובה כי המעסיק של המשיב העיד בבית הדין כי בד"כ לא משתמשים במדף העליון, ולטענתו גם אם היו הרמות למדף בגובה של 1.80 מטר הרי שאין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות. על פי הטענה, עבודתו של המשיב נעשתה ברובה בגובה המותן.

4. בהחלטת בית הדין האזורי התקבלה הבקשה ללא הנמקה ותועבר למומחה השאלה הבאה: "האם יש בהוספת העובדה כי גובה המדפים עליהם סידר התובע את הפרופילים היה 1.80 מ' בכדי לשנות מסקנתך? אנא נמק". מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5. בבקשת רשות הערעור נטען כי שאלת ההבהרה חורגת מהעובדות המוסכמות ומשנה אותן באופן מהותי. על פי הטענה שאלת ההבהרה נועדה "לשפץ" את העובדות המוסכמות ולהוסיף נתון עובדתי חדש.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש סבורני כי נדרשת תגובת הצדדים להסדר הבא: החלטת בית הדין האזורי תבוטל, ובית הדין האזורי ידון בשנית בבקשת המשיב להפניית שאלת הבהרה, תוך הכרעה עובדתית ומנומקת בשאלה האם המשיב אכן סידר את הפרופילים על מדפים בגובה של 1.80 מ' והאם הדבר מהווה תנועות חוזרות ונשנות לפי תורת המיקרוטראומה.

יצוין, כי הסדר זה נדרש, לאור העובדה כי החלטת בית הדין האזורי בבקשה ניתנה ללא הנמקה, וקיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים בשאלה של גובה המדפים עליהם סידר את הפרופילים, וההתאמה לתשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.

7. תגובות הצדדים תוגשנה בתוך 7 ימים מהיום. ככל שלא יסכימו להסדר המוצע, יודיע המשיב האם הוא מסכים כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ד (18 נובמבר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.