ניתנה ביום 27 נובמבר 2013

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בבאר שבע (בתיק ב"ל 56314-05-12; השופט משה טוינה; החלטה מיום 27.10.13), בה התקבלה בקשתו של המשיב להפנות למומחה הרפואי שמונה בתיק, ד"ר יחזקאל טיטיון (להלן גם המומחה) שאלת הבהרה על חוות דעתו.

הרקע לבקשת רשות הערעור:

2. המשיב הגיש לבית הדין האזורי תביעה להכיר בקרע בכתף ימין כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. לאחר שהתקיים דיון הוכחות, הגיעו הצדדים להסכמה כי ימונה מומחה רפואי בתיק על בסיס עובדות מוסכמות. העובדות שהועברו לעיון המומחה בהחלטת בית הדין האזורי הינן אלה:

"א. התובע יליד 1951.

ב. משנת 1990 ועד היום, למעט שנת הפסקה בשנים 97-98, עבד התובע בחברת "רשת פלקס כפועל".

ג. במסגרת עבודתו מרים התובע חבילות של פרופילים מאלומיניום במשקל שבין 10 ל-15 קילו ונושא את החבילות כשהן מונחות על שתי אמות הידיים באופן שווה, לשולחן העבודה שנמצא בקומה התחתונה לתחנת העבודה בקומה מעל, דרך 10 עד 12 מדרגות, בין 10 ל-15 פעמים ביום; ולאחר ההתקנה של המוצר המוגמר בחבילות במשקל דומה, אותן הוא מוריד מהקומה העליונה ומסדר על גבי מדפים של מוצרים מוגמרים בקומה התחתונה, גם כן בין 10 ל-15 פעמים ביום.

ד. בכל פעם, בטרם מעלה התובע את הפרופילים לחדר העבודה, הוא חותך את הפרופילים למספר רב של חתיכות באמצעות מסור חשמלי שהוא מחזיק את הידית של הדיסק והמרפק מכופף בערך 90 מעלות, ומוריד ומיישר את היד.

ה. מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט בחומר הרפואי המצורף".

3. המומחה העביר לבית הדין את חוות דעתו מיום 3.9.13, בה נכתב בין היתר כי "במקרה שלפנינו, למיטב הבנתי, תנאי עבודתו של התובע לא כללו עבודה מאומצת מעל לגובה הכתפיים".

המשיב הגיש בקשה להפנות שאלת הבהרה למומחה בה יובהר עניין גודל המדפים, בטענה שגובה המדפים עליהם המשיב היה מסדר את המוצר המוגמר הגיע ל-1.80 מטר, והדבר הודגש בהליך ההוכחות ולא נסתר.

4. לאחר שהוגשה תגובת המוסד לביטוח לאומי, ניתנה החלטת בית הדין האזורי בה הבקשה התקבלה ללא הנמקה ונקבע כי תועבר למומחה השאלה הבאה: "האם יש בהוספת העובדה כי גובה המדפים עליהם סידר התובע את הפרופילים היה 1.80 מ' בכדי לשנות מסקנתך? אנא נמק". מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5. בבקשת רשות הערעור נטען כי שאלת ההבהרה חורגת מהעובדות המוסכמות ומשנה אותן באופן מהותי. על פי הטענה שאלת ההבהרה נועדה "לשפץ" את העובדות המוסכמות ולהוסיף נתון עובדתי חדש.

המשיב טוען בתגובה כי אין מדובר ב"שיפוץ" העובדות או הוספת נתון עובדתי חדש, אלא שאלת ההבהרה נועדה להעביר את התמונה העובדתית המלאה לעיונו של המומחה. עוד נטען כי עניין גובה המדפים נזכר והודגש מספר פעמים בדיון ההוכחות ולא נסתר.

אשר להכרעתי:

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש ואת תגובת הצדדים להסדר שהוצע בהחלטה מיום 18.11.13, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. לא שוכנעתי מטענות המבקש, כי מתקיים בנסיבות אלה טעם משפטי להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית.

7. אמנם, בעובדות שהועברו לעיונו של המומחה, אין אזכור לגובה המדפים עליהם מניח המשיב את חבילות הפרופילים במסגרת עבודתו. אולם, עיון בפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 13.3.13 בבית הדין האזורי מלמד כי היתה התייחסות מפורשת לעניין גובה המדפים בעדותו של המשיב ובעדותו של מר חנן דרעי, התייחסות שלא נסתרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (ראו עמ' 5 שורות 17-18; עמ' 8 שורות 2-3; עמ' 9 שורות 22-27; עמ' 11 שורות 9-10).

בנסיבות אלה נחה דעתי כי החלטתו של בית הדין האזורי מתיישבת עם האמור בעדויות ועל כן דין בקשת רשות הערעור להידחות.

8. סיכומו של דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיום ההליך בבית הדין האזורי.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ד (27 נובמבר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.