1. פסק דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב).

2. התובעת עוסקת בייצור ואספקת בטון, והנתבע הוא קבלן בניה.

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית על סך 93,135 ₪, בטענה כי סיפקה לנתבע בטון שלא שולם בגינו. טענת ההגנה העיקרית של הנתבע היתה שהבטון נמצא לקוי, וכי לא רק שהוא אינו חייב לשלם עבורו, אלא שהוא זכאי לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו עקב כך. הנתבע אף הגיש כנגד התובעת תביעה שכנגד על סך 137,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו בשל עיקובים בביצוע עבודות בניה כתוצאה מהבטון הלקוי שסופק לו ע"י התובעת.

3. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. בהמשך מיניתי מומחית מטעם בית המשפט, אשר מסרה חוות דעת בעניין טיב ואיכות הבטון מושא התביעה.

4. בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 18.7.16, העליתי בפני הצדדים הצעה ולפיה יינתן פסק דין בו יחוייב הנתבע לשלם לתובעת פיתוי בגבולות שבין 60,000 ₪ ל- 90,000 ₪, כאשר עניין הוצאות התובעת יוכרע על פי שיקול דעת בית המשפט, והתביעה שכנגד תידחה. הנתבע מסר את הסכמתו להצעה במועד הישיבה, והתובעת מסרה הסכמתה בהודעה נפרדת שהוגשה בהמשך.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו על ידם, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 80,000 ₪, וכן הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסך 9,000 ₪. הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

6. למען הסר ספק, התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים ותפעל לסגירת התיק.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ו, 12 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.