1. ביום 19.11.13, בשעת צהריים, במחסום א-זעיים הסמוך לירושלים (להלן: "המחסום"), נהג הנאשם ברכב, עצר בנקודת הבידוק, לפתע האיץ את מהירות נסיעתו, עלה על אי תנועה המפריד בין הנתיבים, היישר לעבר חייל ומאבטחים שעמדו במקום, פגע באחד מהם, עבר לנתיב התנועה המקביל ונמלט בנסיעה מהירה.

מעשיו של הנאשם אינם שנויים במחלוקת ואף נקלטו בעין מצלמות האבטחה במחסום. השאלה האם ביצע הנאשם את מעשיו בכוונת מכוון ובשליטה על מעשיו?

2. בכתב האישום מיוחסות לנאשם עבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק. נטען, כי ביום 19.11.14, בשעה 13:00, נהג הנאשם ברכבו במעבר א-זעיים מכיוון מעלה אדומים לירושלים. בעת שהגיע הנאשם לנקודת הבידוק במחסום, סימן לו השוטר אלעד אסייג לעצור, אך הנאשם האיץ לפתע את מהירות נסיעתו וסטה למסלול מקביל תוך שהוא עולה ברכבו על אי תנועה המפריד בין שני הנתיבים עליו עמד שוטר, השוטר נאלץ לקפוץ הצידה על מנת לחמוק מפגיעת הרכב, הנאשם המשיך בנסיעה מהירה לכיוון שני מאבטחים שעמדו בסמוך למחסום, האחד קפץ הצידה וחמק מפגיעתו ורעהו נחבל ברגלו השמאלית ונזקק לטיפול רפואי. המאבטחים קראו לנאשם לעצור וירו כדורים באוויר אלא שהנאשם נמלט מהמקום בנסיעה מהירה.

3. בתשובה לכתב האישום, הודה הנאשם בביצוע מעשיו תוך איבוד שליטה על הרכב. לגרסתו, בהגיעו למחסום התכוון להאט את מהירות נסיעתו ולעצור לצורכי הבידוק הביטחוני. דא עקא, באותה העת ניסה להנמיך את עוצמת הקול ברדיו, לחץ בטעות על דוושת הגז וסטה עם ההגה שמאלה לכיוון שני המאבטחים, לא ידע שפגע במי מהם. לאחר מכן, שמע את קולות הירי ונמלט מהמקום. מאוחר יותר באותו יום, הסגיר עצמו למשטרה.

רקע עובדתי ודיוני

4. בבית המשפט העידו מטעם התביעה החיילים- רס"ר אלי סעדה, סמל משטרה צבאית אלעד אסייג, המאבטחים- הייתאם קבאלאן, איזאר אל איסמי וקצין בוחני התנועה במחוז ש"י- פקד צביקה מוזס. מטעם ההגנה העיד הנאשם.

5. תיק מוצגים מוסכם הוגש מטעם הצדדים.

6. סלע המחלוקת נעוץ בבחינת פשר מעשיו של הנאשם. גרסתו של הנאשם פשטה ולבשה צורות כשהמשותף לכולן הינו חוסר שליטתו ברכב והיעדר כוונה לפגוע באנשי כוחות הביטחון אשר אבטחו את המעבר.

מצלמות האבטחה

7. 6 מצלמות אבטחה, שתיים ראשיות וארבע משניות, קלטו ותיעדו את שהתרחש במעבר א-זעיים בעת האירוע.

8. הנאשם נצפה מתקרב למעבר ברכב מסוג מיצובושי מכיוון מזרח למערב, השתלב בנתיב התנועה המוביל לירושלים אחרי מונית והתקרב בנסיעה איטית מאוד לעבר נקודת הבידוק. בסמוך לנקודת הבידוק עצר עצירה מוחלטת. באותה העת רכב מסוג מזדה בצבע לבן עבר בידוק בטחוני על ידי חייל מהמשטרה הצבאית, לרבות בידוק תא המטען. בתום הבדיקה, הרכב מסוג מזדה המשיך בנסיעתו, המונית התקדמה בנסיעה איטית לנקודת הבידוק, החייל סימן לנהג המונית להמשיך בנסיעתו, ככל הנראה שוחח עם אדם אחר ונעמד על אי התנועה בצמוד למחסום מאחורי זרוע מתכת, רכבו של הנאשם עמד מאחורי המונית והחל בנסיעה איטית, החייל לא סימן לנאשם לעצור, לפתע הנאשם האיץ את מהירות נסיעתו עלה על אי התנועה, היישר לעבר החייל שנאלץ לקפוץ הצידה, הנאשם תמרן את רכבו בין העמודים השונים והשתלב בנתיב הנסיעה המקביל לכיוון ירושלים, לא לפני שפגע במאבטח שעמד בעמדת האבטחה שמיקומה על אי התנועה ואילץ מאבטח נוסף לקפוץ הצידה לבל ייפגע.

9. הנאשם נקלט בעין מצלמת האבטחה לפני נקודת הבידוק כשהוא אוחז בהגה ביד אחת, ראשו מורם ועיניו נשואות קדימה לעבר המחסום.

10. מסלול הנסיעה של הנאשם עובר לנקודת הבידוק היה חסום על ידי כלי רכב שונים שהתקדמו בנסיעה איטית קדימה ועברו את המחסום. בעת בידוק הרכב מסוג מזדה נאלצו המונית ורכב הנאשם, כשמאחוריהם שיירת כלי רכב, לעצור עצירה מוחלטת.

11. ברגע שהתפנה נתיב הנסיעה, המונית התקדמה בנסיעה איטית ועברה את המחסום, או אז בבת אחת האיץ רכב הנאשם את מהירות נסיעתו ונסע היישר לעברו של החייל ועלה על אי התנועה וכאמור המשיך בנסיעתו בנתיב המקביל.

12. תצריף התיעוד במצלמות האבטחה מהווה את הבסיס העובדתי להבנת האירוע.

עדויות התביעה

13. מעבר א-זעיים מאובטח על ידי חיילי המשטרה הצבאית ומשמר הגבול ביחד עם מאבטחים אזרחיים. עדויותיהם בבית המשפט מהוות חיזוק ותימוכין לסיפורו של האירוע כפי שנקלט במצלמות הביטחון.

רס"ר אלי סעדה, קצין מג"ב, העיד ששמע צעקות ואז הבחין ברכבו של הנאשם על אי התנועה, נוסע היישר לתוך עמדת המאבטח, משתלב בנתיב הנסיעה לכיוון ירושלים ונמלט. לא הבחין בדמותו של הנאשם, היה מרוכז ברכב.

סמל אלעד אסייג, שוטר צבאי, העיד כי רכב הנאשם התקדם לעבר עמדת הבידוק בתנועה איטית ועורר את חשדו, סימן לו לעצור, לא דיבר עם הנאשם, ברגע שהרכב הגיע לעמדת הבידוק "שינה את ההגה שלו בצורה מסיבית לכיוון שלי והאיץ" (ש' 29-30, עמ' 36 לפרוטוקול), "הוא פגע בעמדה, הצלחתי לחמוק אחורה בזינוק אחורה, ואיך שנמלטתי מהרכב הרכב שינה כיוון לעמדת המאבטחים שעמדה כשישה מטרים מאחוריי, פגע ברגלו של אחד המאבטחים, המאבטח השני נזרק לצד השני של הנתיב השני, הרכב פגע בעמדת המאבטחים..." (ש' 3-6, עמ' 37 לפרוטוקול). על אותם רגעים, העיד "לפני שהרכב הגיע, אני בדקתי רכב מסוג מאזדה, שאחרי הגיעה המונית שלא בדקתי אותה, אז המשכתי בהליכה אחורה, תוך כדי שאני מסתכל בחצי מבט על הנתיב, והמשיך את התנועה אחורה ופתאום כאילו החלטתי לעלות על המדרכה מאחורי הזרוע, מאחורי העמדה של הזרוע, אני עמדתי מאחורי זה ופתאום הרכב הגיע בצורה איטית, האיץ שינה את כיוון הנהיגה שלו לכיוון שלי" (ש' 15-19, עמ' 40 לפרוטוקול). הנאשם האיץ את מהירות הנסיעה לפני שהגיע אליו. שמע את הרעש של המנוע, הסתכל על הנאשם "היה לו מבט עצבני, כועס, מבט שהוא הולך לרצוח מישהו, מבט ש- שאי אפשר לתאר אותו, מבט שאי אפשר אפילו לשקף אותו" (ש' 10-11, עמ' 42 לפרוטוקול). ראה את הנאשם אוחז בהגה ולא מתעסק עם שום דבר אחר, לא שמע מוזיקה בוקעת מהרכב.

הייתם קבאלאן, מאבטח אזרחי, העיד כי רכבו של הנאשם לא נעצר בעמדת הבידוק "הוא פשוט עלה, ניסה לדרוס את החייל והמשיך לכיוון שלנו לעמדת הברזל, אני ועוד מאבטח הספקנו, הבחנו בשנייה ברכב הזה, קפצנו לשני הצדדים. הרכב פגע בעמדת הברזל, העיף אותה, המשיך על האי תנועה ולכיוון הנתיב השני" (ש' 13-16, עמ' 18 לפרוטוקול). בשלב זה נורו כדורים באוויר על מנת להביא לעצירתו של הרכב. הבחין ברכב היות ושמע רעש של מנוע, "כאילו מישהו נותן פול גז" (ש' 11-12, עמ' 19 לפרוטוקול), ובחלוף שנייה הרכב עלה על אי התנועה והוא נאלץ לקפוץ כדי להציל את נפשו (עמ' 32 לפרוטוקול).

איזאר אל איסמי, מאבטח אזרחי נוסף, תיאר את האירוע כדלקמן: ".. בשעה אחד וחצי הגיע החשוד, עצר מאחורי שני רכבים, שהחייל עדיין בודק את הרכב הראשון, אז שחרר את הרכב שבא עוד רכב עבר ואז אחרי זה הגיע החשוד, וסטה את ההגה לכיוון החייל, לא הצליח לפגוע בחייל, המשיך לכיווני אני ועוד מאבטח, פגע לי ברגל שמאל העיף אותי לאותו נתיב ופגע בעוד עמדת ברזל. אני קמתי הרגשתי סכנת חיים, יריתי לעבר הגלגלים שלושה כדורים" (ש' 21-26, עמ' 50 לפרוטוקול). ראה את כל האירוע מתחילתו, היה בקשר עין עם הנהג, "פתאום הבן אדם מסתכל כאילו הוא מסתכלים בעיניים שלו הוא רוצה לפגוע, אני הסתכלתי ואני ראיתי אותו העיניים שלו, הוא מנסה לפגוע" (ש' 5-6, עמ' 55 לפרוטוקול), "אני הסתכלתי בבן אדם, הוא גם היה מסתכל עלי, כאילו הוא לקח אותי בתור מטרה" (ש' 9-10, שם). הנאשם לא התעסק עם הרדיו או כל דבר אחר, "הסתכל עלי" (ש' 9-10, עמ' 57 לפרוטוקול).

עדויותיהם של החיילים והמאבטחים קוהרנטיות, עקביות, תומכות זו בזו, עולות בקנה אחד עם תיעוד האירוע במצלמות האבטחה. העדים יצרו קשר עין עם הנאשם והעידו בוודאות כי תשומת ליבו לא הוסחה על ידי הרדיו ולא בקעו קולות מוזיקה מרכבו. הנאשם היה מכוון מטרה, נהג במהירות היישר לעבר החייל אסייג, לאחר שלא פגע בו, תיקן במעט את כיוון נסיעתו ותמרן את רכבו לעבר עמדת המאבטחים ומשם לעבר נתיב הנסיעה המקביל לכיוון ירושלים. השליטה ברכב בעיקר מיומנות התמרון בין עמדת החייל ובתוך אי התנועה אל מחוצה לו הייתה בולטת בצפייה בתיעוד האירוע.

14. תימוכין נוסף מצוי בעדותו של קצין בוחני התנועה במחוז ש"י, פקד מוזס. פקד מוזס הגיש חוות דעת מומחה (ת/7), העיד בבית המשפט ונחקר בחקירה נגדית. מחוות דעתו, אשר התבססה על ניתוח תיעוד האירוע במצלמות האבטחה ועל בדיקת הרכב, עולה כי מכלולי השליטה ברכב- הגה ובלמים- נמצאו תקינים אף כי ברכב נתגלו בעיות הנעה, באירוע הרכב תמרן בצורה תקינה וניתן להבחין שאין כשל טכני המשפיע על היגוי הרכב. במסקנות, נקבע בסבירות גבוהה כי הרכב היה במצב עצירה מוחלט, החל בנסיעה איטית ולאחר שעבר את הבמפר הראשון האיץ את מהירות נסיעה ולאחר מכן סטה שמאלה והמשיך להאיץ בעת הסטייה לעבר אי התנועה. כן נקבע בסבירות גבוהה כי לאחר שהרכב החל לסטות שמאלה לא נעשה ניסיון לבלימת הרכב או תיקון הסטייה.

בעדותו בבית המשפט, עמד פקד מוזס על חוות דעתו והבהיר כי במצלמות האבטחה תועד הנאשם נוהג את רכבו בשליטה ואף מתמרן באופן מרשים לנתיב הנסיעה המקביל. לדבריו, אם הנאשם היה לוחץ בהחלטיות ובשגגה על דוושת הגז חלף דוושת הבלם, האצת הרכב הייתה גבוהה יותר מהאצת הרכב דה-פקטו באירוע. כך שניתן לשלול בסבירות גבוהה כי הנאשם ביקש לעצור את רכבו. מעבר לכך, מסלולי הנסיעה במעבר א-זעיים הם ישרים ועל כן הנאשם היה אמור להחזיק את ההגה בצורה ישרה אלא אם כן ישנה תקלה טכנית ברכב. ככל ואכן הייתה תקלה טכנית, היו גילויים של חוסר שליטה במערכת ההיגוי עוד בתחילת הנסיעה ולא ניתן להבחין בהם מתיעוד האירוע. מה גם, מערכת ההיגוי נמצאה תקינה בבדיקה טכנית של הרכב ואף הרכב נצפה מתמרן בצורה תקינה ואף מרשימה בנסיעתו בתוך אי התנועה ויציאתו בנתיב הנסיעה המקביל. ככל והיה מדובר באובדן שליטה כתוצאה מהיסח דעת, הרכב היה ממשיך בסטייה ימינה ומתנגש בבוטקה אלא שהנאשם הפגין שליטה מוחלטת בכך שהתיישר והמשיך בנסיעה מתומרנת היטב. תאונות שנגרמות מהסחי דעת בפועל לא משלבות לחיצה על דוושת הגז חלף הבלם במשולב עם סטיית הגה. מכאן, שהנאשם נהג ברכב בשליטה מלאה.

מחוות דעת המומחה ומעדותו עולה, כי הנאשם בכוונת מכוון האץ את מהירות נסיעתו, הסיט את רכבו לעבר החייל ואי התנועה, ותמרן באופן מרשים את רכבו עד להימלטותו בנתיב הנסיעה המקביל.

גרסת הנאשם

15. בעדותו בבית המשפט אמר הנאשם כי הגיע לאי התנועה, שמע את צעקות השוטרים, האט את מהירות נסיעתו ורצה לעצור, השוטרים החלו לירות לעברו ולכן האיץ את מהירות נסיעתו ונמלט מהמקום. בהמשך העיד כי פג תוקף רישיון הרכב וביטוח הרכב ולא ניתן היה לחדשו בשל תקלות שונות ברכב, וכן, "הרדיו היה בקול רם כשברגע שהייתי במרחק לא קרוב למחסום רציתי להנמיך את הקול ברדיו, לא הספקתי לעשות את זה ופתאום קרה את מה שקרה, כאילו באותו רגע", "אני זוכר ממולי שוטר שביקש ממני לעצור רציתי להאט, להנמיך את הקול של הרדיו ואז פתאום שמתי לב לעצמי שאני באי תנועה באמצע ויש את השוטרים מסביב", או אז התרחק והאט את מהירותו אלא שהשוטרים ירו לעברו ואז נמלט במהירות (עמ' 84-85 לפרוטוקול). לא שם לב שפגע בשוטר הראשון, התרחק משני השוטרים שעמדו על אי התנועה. הרדיו פעל בעוצמה גבוהה, החלון היה פתוח, החייל לא שמע את הצלילי בוקעים מהרדיו כי שניות קודם לפגיעה בו הנאשם כבר הנמיך את הרדיו. לגרסתו, לא ברח בגלל שפג תוקף רישיון הרכב והביטוח אלא בגלל היריות לעברו. הזכיר את עניין הרישיון והתקלות ברכב על מנת להסביר שלא היה מרוכז באותה העת, "בגלל זה לא הייתי מרוכז לא יכולתי לקבל החלטות כמו שצריך" (עמ' 87 לפרוטוקול). לאחר שהובהר לו כי לפי התיעוד במצלמות האבטחה היריות בוצעו לאחר האצת הרכב, אמר הנאשם כי מילא גז בשטחים וכל הדרך הרכב רעד, קפץ, קרטע. לגרסתו, לפני שהגיע לנקודת הבידוק נסע בנסיעה איטית על ידי לחיצה על דוושת הגז ושחרורה. האירוע התחיל ברגע שהחייל אמר לו לעצור, "השלב הראשון התחיל מבחינתי ברגע שהחייל אמר לי תעצור והסתיים, הסתיים ברגע ששמתי לב לחיילים האחרים. באמצע זה רק, רק אני כאילו התעסקתי ברדיו, זה מה שאני זוכר", לכן סטה הרכב שמאלה (עמ' 89 לפרוטוקול). בהמשך הסביר כי אינו זוכר מה קרה לפני שמצא את עצמו ליד החייל, הוא נבהל, נסע במהירות הפחותה מ- 20 קמ"ש, שם לב למאבטחים והתרחק מהם, בלם והתרחק. נבהל, ראה את החיילים דורכים את הנשק ונמלט. הנאשם עמד על גרסתו שברח בגלל שנבהל מדריכת הנשק על ידי החיילים. הסגיר את עצמו רק כמה שעות לאחר האירוע כי רצה לתקן את רכבו והיו "בעיות בעיסוויה", רוצה לומר אירועים של יידוי אבנים, בכפר שאליו נמלט.

16. באמרתו הראשונה במשטרה, ביום 20.11.13 (ת/2), מסר הנאשם כי "מה שקרה הוא שהייתי מוסח דעת וכאשר פגעתי בשוטר לא ידעתי מה לעשות והחלטתי להתרחק וכאשר התרחקתי החלו לירות וכאשר החלו לירות לא יכולתי לעצור אלא המשכתי בנסיעה. לאחר מכן שוחחתי עם הוריי ותיאמתי איתם והלכתי להסגרתי את עצמי" (ש' 1-4, עמ' 1). הנאשם גולל בפני חוקריו את המצב המשפחתי והכלכלי בביתו. כן הוסיף שביום האירוע, יצא מביתו בשעה 5:00 בבוקר והלך למסגד אל-אקצה, שם התפלל וישן עד לשעה 11:30-12:00, הלך לכפר עיזריה כדי לסעוד את ליבו, יש שם מסעדה טעימה וזולה, ואז הגיע למעבר א-זעיים סמוך לשעה 13:30. "באתי למחסום והרדיו היה גבוה ואז רציתי להנמיך אותו ואז פגעתי בשוטר ולא ידעתי מה לעשות ואז התרחקתי וכאשר התרחקתי התחילו לירות עליי ואז ברחתי" (עמ' 5), פגע בשוטר והאיץ את מהירות ניסעתו כי השוטרים החלו לצעוק ולירות לעברו, אם לא היו דורכים את הנשק היה עוצר לבדוק מה שלום השוטר שנפגע. לאחר מכן, ברח למסגד בעיסוויה, בערך בשעה 13:45. הסגיר את עצמו בתחנת המשטרה בשעה 19:30-20:00.

באמרתו השנייה במשטרה, ביום 21.11.13 (ת/3) חזר על עיקרי דבריו.

17. אם נבור את המוץ מהתבן, לגרסתו של הנאשם בעודו מנמיך את עוצמת הקול ברדיו ברכב, הוא סטה עם רכבו שמאלה, פגע בחייל, החיילים התחילו לצעוק ולדרוך נשקים, הוא האיץ את מהירות נסיעתו ונמלט מהמקום.

מהימנות גרסת הנאשם

18. גרסתו של הנאשם מפותלת וניכר כי הנאשם מבקש לטשטש את מהלך האירועים ולשוות למעשיו נופך של הסחת דעת ושגגת אנוש. בבית המשפט העיד כי הנמיך את הרדיו לפני שהתקרב לנקודת הבידוק, "במרחק לא קרוב למחסום רציתי להנמיך את הקול ברדיו" (עמוד 84 לפרוטוקול). בהמשך אמר כי שניות קודם לפגיעה בחייל כבר הנמיך את עוצמת הקול ברכב ולכן החייל לא שמע את הקולות הבוקעים מרכבו. בגרסה זו אין כדי להסביר באופן המניח את הדעת מדוע האיץ את מהירות נסיעתו במפתיע לאחר שכבר הנמיך את עצמת הקול, שהרי היה זה סמוך לנקודת הבידוק. בנקודה זו התפתלה גרסת הנאשם והוא דיבר בערבוביה על בעיות שונות שהכבידו על ליבו והקהו את תשומת ליבו באירוע, כמו למשל- רישיון רכב וביטוח שאינם ברי תוקף, בעיות כלכליות, תקלות מכאניות ברכב. אלא שבכל אלו אין כדי להעמיד גרסה הגיונית להאצה הפתאומית של הרכב היישר לעבר אנשי המחסום. הנאשם ניסה לשוב ולהיאחז בגרסתו הראשונית בתשובתו לכתב האישום לפיה סיכול רגליו בין דוושת הגז ודוושת הבלם הוא שהביא להאצה הפתאומית ולשעטת הרכב לעבר אנשי המחסום. בעדותו בבית המשפט זנח הנאשם את גרסתו הראשונית וניסה לגלגל את האשמה לפתחם של אנשי כוחות הביטחון בטענה שהם דרכו את נשקם ועל כן נאלץ להאיץ את מהירות נסיעתו ולנוס על נפשו. תיעוד האירוע בעין המצלמות מעלה תמונה שונה. לא הייתה זו סטייה מהוססת של הרכב לכיוון אי התנועה וכוחות הביטחון כי אם נסיעה מהירה ומכוונת מטרה. הנאשם נקלט בעין המצלמות אוחז את ההגה היטב ביד אחד ומתבונן קדימה לעבר כיוון נסיעתו. רוצה לומר לא ניכרה הסחת דעת. לא דריכת הנשק הביאה להאצת הרכב. הנאשם עצר את רכבו עצירה מוחלטת ואז בפתאומיות שעט קדימה במהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך היישר לעבר החייל, עלה במהירות על אי התנועה, ניווט בתוך אי תנועה בו ניצבים עמודים מבטון ומברזל וכן תחילתו של המחסום, והשתלב ללא כל פגיעה ברכב במסלול התנועה המקביל ואז שב והאץ את מהירות נסיעתו ונמלט.

מסקנה

19. מהראיות שהביאה התביעה, הצילומים, העדויות וחוות דעת המומחה עולה בבירור כי הנאשם שלט ברכבו ובמעשה מכוון ניסה לפגוע באנשי כוחות הביטחון שאבטחו את מעבר א-זעיים.

ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה

20. סעיף 329(א)(2) לחוק, קובע בהאי לישנא:

"העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים:

....

מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר".

....

הנאשם ניסה שלא כדין לגרום לאנשי כוחות הביטחון שאבטחו את מחסום א-זעיים חבלה חמורה באמצעות רכבו. רכב מהווה נשק פוגעני. כוונתו של הנאשם ניכרת מרצף פעולותיו באירוע ומנהיגתו המיומנת והמהירה היישר לעבר החייל אסייג ולאחר מכן לעבר עמדת המאבטחים.

אשר על כן, הריני להרשיע את הנאשם בעבירה של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף זה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו

סעיף 275 לחוק קובע:

"העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

העבירה מכניסה תחת כנפיה כל מעשה שנעשה בכוונה להכשיל או להפריע לשוטר במילוי תפקידו; ה'כוונה' מגלמת את הרצון להשיג את המטרה. עת מעשהו של אדם הביא הלכה למעשה להכשלה או להפרעה לשוטר- חזקה שנעשה מתוך כוונה (יעקב קדמי על הדין בפלילים- חוק העונשין (מהדורה מעודכנת, תשס"ו- 2006), עמ' 1657-1660).

מעשיו של הנאשם ותוצאתם מלמדים על כוונתו. ניסיון לפגיעה באנשי כוחות הביטחון הממלאים את תפקידם הוא מעשה של הפרעה לשוטר במילוי תפקיד.

אשר על כן, הריני להרשיע את הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף זה.

סוף דבר

21. הנאשם מורשע בעבירות של ניסיון לחבלה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.

ניתנה היום, י"ב בסיון התשע"ד , 10 ביוני 2014, במעמד הצדדים.