1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק. ואלה המעשים: ביום 19.11.2013 נהג הנאשם ברכב פרטי במחסום א-זעיים מכיוון מעלה אדומים לירושלים. בעת שהגיע לנקודת הבידוק במחסום סימן לו שוטר לעצור, אך הנאשם האיץ לפתע מהירות נסיעתו, סטה למסלול מקביל, עלה ברכבו על אי-תנועה המפריד בין שני הנתיבים עליו עמד שוטר שנאלץ לקפוץ הצידה על-מנת לחמוק מפגיעת הרכב, הנאשם המשיך בנסיעה מהירה לכיוון שני מאבטחים שעמדו בסמוך למחסום, אחד קפץ הצידה וחמק מפגיעתו ורעהו נחבל ברגלו השמאלית ונזקק לטיפול רופא. המאבטחים קראו לנאשם לעצור, ירו כדורים באוויר, אך הנאשם נמלט מהמקום בנסיעה מהירה.

לאחר מספר שעות הסגיר הנאשם עצמו למשטרה.

2. הנאשם, יליד 1992, רווק, סיים 11 שנות לימוד, עברו נקי. מאז גיל 17 הוא עובד בעבודות שונות בבניין, הסעות, עבודות מזדמנות, מצב כלכלי שלו עצמו ושל בני משפחתו רעוע. שירות המבחן בדק ומצא כי הנאשם הינו בן למשפחה מתפקדת, מאורגנת, ללא מעורבות שולית או פלילית. הנאשם נוטל אחריות חלקית בלבד למעשיו, מודה כי היה מעורב באירוע אך לטעמו הדברים לא נעשו בכוונה לפגוע. שירות המבחן בדק והעריך גורמי הסיכון להישנות העבירה מחד וגורמי הסיכוי לשיקום מאידך והגיע למסקנה, כי אף שקיימים גורמי סיכון מסוימים, בעיקר בשל גישה ילדותית ומצמצמת של הנאשם וקושי לקבל גבולות חיצוניים, הרי נוכח הרקע המשפחתי החיובי ורצונו של הנאשם בחיים נורמטיביים, כפי שחי עד כה, יש ליתן עדיפות לסיכויי השיקום. החקירה, המעצר בפועל של חודש ומעצר בית משך חודשים היוו גורם מרתיע, הנאשם הפנים ולמד לקח ונראה כי הסיכוי להישנות העבירה הוא מועט. למאסר בפועל יהיו השלכות קשות ועל-כן ההמלצה היא להטיל מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.

3. ב"כ המאשימה טענה, כי הערך המוגן הינו קדושת החיים וביטחון הציבור, הנאשם ניסה לפגוע בשלושה אנשים במחסום, ברח מהזירה אף שהשוטרים ירו לעברו, ניהל הוכחות, לא נטל אחריות. הפסיקה הנוהגת הינה בין 3 ל-11 שנות מאסר ועל-כן העמידה מתחם שבין 4 ל-8 שנות מאסר וביקשה לגזור העונש ברף התחתון של המתחם. עוד הגישה תצהיר נפגע של השוטר אלעד אסייג, שסיפר כי האירוע גרם לפגיעה בתפקודו היום-יומי, לפחדים וסיוטים שנמשכו זמן רב. כמו כן ביקשה שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, שהרי הנאשם לא קיבל אחריות וההמלצה אינה תואמת את המציאות.

4. ב"כ הנאשם טען, כי מדובר באירוע קצר, הנזקים שנגרמו הם מינימליים, הנאשם הסגיר עצמו, רכבו נתפס, הנאשם שהה במעצר למעלה מחודש, ומאז ובמשך שבעה חודשים הוא במעצר בית מלא, דבר שגרם לקושי כלכלי ניכר, משפחתו משפחה הגונה, נורמטיבית, עברו נקי ועל-כן ביקש לקבוע כי מתחם הענישה נמוך בהרבה ממה שעתרה לו המאשימה, אשר לטעמו הסתמכה על פסיקה של מקרים שונים וחמורים הרבה יותר, וביקש לתת משקל להמלצת שירות המבחן, לאמצה ולהטיל מאסר בעבודות שירות.

5. הנאשם הורשע בשתי עבירות בהן ניסה לפגוע באנשי המחסום, מטעם שלא הוחוור, מדובר באירוע אחד. באשר למתחם הענישה: הערך החברתי שנפגע הוא שלמות הגוף וביטחון הציבור. הענישה הנוהגת בעבירות אלה הינה, מטבע הדברים, רחבה ותלויית נסיבות. בת"פ 11953-10-13 (י-ם) האץ נהג את מהירות הרכב בעת שאנשים חצו מעבר חצייה וזאת מתוך כוונה לפגוע בהם, יצא עם אחרים והכו את אותם עוברי אורח. הנאשם נדון ל-4 שנות מאסר, אך יש לאבחן מקרה זה בו נטלו מספר תוקפים, ומדובר באירוע מתוכנן שכלל גם תקיפה מחוץ לרכב, גרימת חבלות למספר מתלוננים.

במקרה נוסף – ע"פ 7555/11 נדון המערער, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, למאסר של 36 חודשים כאשר ניסה לפגוע באמצעות רכב באחר. במקרה זה מדובר באירוע מתוכנן מראש כנקמה וכדרך לפתרון סכסוך ובעקבות השימוש ברכב, המערער ואחרים, היכו המתלונן מכות נמרצות וגרמו לו, בן השאר, שבר גולגלתי ודימומים תוך גולגלתיים.

באשר לנסיבות: הנאשם הגיע למחסום, עצר את הרכב ולפתע האיץ לכיוון אחד השוטרים ולאחר מכן לכיוון שניים נוספים. כל השלושה הספיקו לקפוץ הצידה, נגרם נזק פיסי מינימלי לאחד המתלוננים ונזק נפשי לאחר, הנאשם נמלט ובסופו של דבר הסגיר עצמו.

על סמך שלושה רכיבים אלה, עומד המתחם על 60-18 חודשי מאסר.

6. באשר לעונש המתאים: הנאשם הינו בחור צעיר בן 22, ללא עבר פלילי. על-פי תסקיר שירות המבחן מאסר יפגע בשיקום הנאשם ובכלכלת משפחתו, הנאשם אחראי למעשיו אך נוכח הרקע המשפחתי יש סיכויי שיקום, שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק היה חלקי, בצד הכחשה הוא הסגיר את עצמו ואת הקשר שלו לאירוע, נסיבות חייו אינן קלות אך אינן יוצאות דופן. נוכח דברים אלה אין מקום לסטות מהמתחם.

עם זאת, באשר לקביעת העונש וגזירת הדין יש להביא בחשבון הן את תקופת המעצר וכן לתת ביטוי של ממש לתקופת מעצר הבית שנמשכה שבעה חודשים, בהם גם נמנעה מהנאשם האפשרות לעבוד ולהתפרנס.

7. בהתחשב באלה אני גוזר על הנאשם עונש ברף התחתון של הנאשם כדלקמן:

א. מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו 19.11.2013-23.12.2013.

ב. מאסר של 7 חודשים אותו ירצה אם במשך 3 שנים מיום שחרורו יעבור עבירה מסוג פשע.

ג. קנס בסך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.

ד. פיצוי למתלונן אלעד אסייג בסך 4,000 ש"ח.

הקנס והפיצוי ישולמו עד ליום 30.9.2014.

ה. שלילת רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים שיתחיל ביום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ד, 23 ביולי 2014, במעמד הצדדים.