1. המבקשת, החייבת בתיק הוצל"פ 01-29194-12-3, מבקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 29.10.13, של כב' רשם ההוצל"פ מאיר עוזי שניתנה לבקשה לאישור מכר לאחר שהוגשו עמדות הצדדים.

בהחלטה דחה הרשם את טענת המבקשת כי לא היתה מיוצגת בהליך ההתמחרות, ואת טענתה לפדיון החוב ועל כן אישר המכר לרוכש, מר אפרים לזרוביץ והוסיף הוראות ביצוע לכונס הנכסים.

החלטתו של הרשם הנכבד מפורטת ומנומקת כדבעי.

2. בבקשה שבפני חוזרת המבקשת על הטענות שהעלתה בפני הרשם ואשר נדחו על ידו, אך מתעלמת משינוי יסודי שחל והוא אישור המכר שהינו בבחינת מעשה עשוי.

יחד עם זאת הגשת הבר"ע עתרה המבקשת למתן צו לעיכוב הליכים ובהחלטה מיום 26.11.13, הוריתי כי עיכוב הליכים ארעי יינתן כפוף להפקדת סך של 100,000 ₪ תוך 7 ימים.

בעקבות ההחלטה עתרה המבקשת לפטור אותה מפיקדון בטענה כי התמורה ממכירת הנכס עולה על גובה החוב, ולכן ניתן להורות לכונס הנכסים לייחד את סכום הפיקדון.

בהחלטה נוספת דחיתי הבקשה אגב הארכת מועד ההפקדה עד ליום 12.12.13.

המבקשת לא הפקידה את סכום הפיקדון וממילא לא עוכבו ההליכים.

אי ההפקדה מלמד על "יכולת" התשלום של המבקשת, המבקשת לפדות את החוב מכספים שאין לה.

3. בתאריך 15.12.13, הגיש כונס הנכסים תגובתו לבקשה לעיכוב הליכים ולתשלום הפיקדון מכספי הכינוס והבהיר כי המבקשת לא זכאית שיינתן צו עיכוב, שכן ביהמ"ש המחוזי דחה בקשתה לצו מניעה זמני ועוד הוסיף כי כלל לא ברור שמתמורת המכר בכלל תשאר יתרה לאחר תשלום כל החיובים לרבות שכרו של הכונס.

בתאריך 22.12.13, דחיתי את הבקשה לעיכוב ביצוע וכאמור סכום הפיקדון ממילא לא הופקד.

בתגובה לבר"ע טוענת המשיבה כי הבר"ע אינו אלא ניסיון נוסף של המבקשת לעכב את המכר ולסכל את פירעון החוב.

כן נטען כי טענת פרעתי שהגישה המבקשת נדחה ובהעדר צו המורה על עיכוב ביצוע נמשכים הליכי המכר.

למבקשת נתנו הזדמנויות בעבר לפדות את החוב אך לא עשתה זאת.

4. הרוכש, מי שזכה בהתמחרות וצירף בתור משיב לבר"ע מסר תגובה ובה ציין כי עמד בכל תנאי המכרז וההתמחרות מול מציעים נוספים, יזכה בנכס במחיר הגבוה מהמחיר שקבע השמאי של הכונס לצורך ההתמחרות.

כן מציין הרוכש כי שילם את מלוא התמורה, הגיש הצהרה לשלטונות מס שבח מקרקעין, נרשמה לטובתו הערת אזהרה וככל שיבוטל המכר עלול להיגרם לו נזק כספי ניכר שכן שלטונות המס לא יחזירו לו את הסכומים ששילם.

ולכן טוען הרוכש שיש לדחות הבר"ע ולחייב את המבקשת בתשלום הוצאות.

המבקשת הגישה תשובה לתגובות שהגיש כונס הנכסים והרוכש ולא מצאתי בתשובה טענות שלא נטענו בבקשה.

כל עוד לא מצא ביהמ"ש המחוזי לעכב הליכי המימוש, ולא משנה הסיבה, הרי שההליכים נמשכים וגם לאחר בחינת ההליכים בתיק ההוצל"פ לא מצאתי סיבה לעכבם.

5. מעיון בכתבי הטענות עולה בעליל כי אין כל ממש בבר"ע והגשתה נועדה אך ורק כדי להקשות ולגרום לסחבת בהליכים.

נימוקיו של הרשם הנכבד בכל העניינים שהעלתה המבקשת ושנדחו נכונים וראויים ואין צורך לחזור עליהם כאן.

בנוסף המבקשת לא מצאה מקורות להפקיד את הסך של 100,000 ₪ על מנת לעכב ההליך שבינתיים התקדם עד כי לפנינו היום עסקת מכר גמורה ומושלמת.

הצעת הפידיון של המבקשת נטענה באופן סתמי ללא פירוט שהרי אין למבקשת אפילו מאה אלף ₪ וכיצד בקשה לפדות חוב של כמה מיליוני ₪?

בנסיבות המקרה זכותו של הרוכש עדיפה ללא שום ספק על כל זכות של המבקשת, גם אם היה לה לעניין ביטול המכר.

6. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשת תשלם לב"כ המשיבה וכונס הנכסים הוצאות בסך של 5,000 ₪ ותשלם לב"כ הרוכש הוצאות בסך של 3,500 ₪.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ד, 12 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.