לפני: כב' השופט צבי פרנקל

נציג ציבור עובדים : מר איסמעיל אבו מטיר

נציג ציבור מעסיקים: מר שמעון בינון

החלטה

1. התובע יליד 1973 הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה מיום 10.6.12 כפגיעה בעבודה, פגיעה שגרמה לפגיעה בעינו. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה שהתובע לא הוכיח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו והאבחנה אינה תוצאה של אירוע תאונתי כלשהו בעבודה אלא של מצב תחלואתי.

2. התובע טען שביום 10.6.12 הגיע למקום עבודתו בתחנת כח של חברת חשמל הממוקמת ברמת חובב בשעה 7:00 , באותו יום נקרא לבצע תיקונים מכניים רבים בזה אחר זה, דבר אשר יצר עומס עבודה גדול מהרגיל ולחץ נפשי ניכר וחריג לטענתו. לאחר לטפל בתקלה במערכת כיבוי האש, ותוך כדי הטיפול נקרא לטפל בתקלה נוספת של נזילת חומר ממשאבת הסולר. לטענתו תוך כדי ביצוע העבודה והמעבר האינטנסיבי מתקלה לתקלה חש כאב חד וטשטוש ראייה בעינו השמאלית.

3. התובע בעדותו סיפר אודות המקרה:

"...ש. ספר לי מה קרה ביום האירוע מהרגע שהתחלת לעבוד עד הרגע שהרגשת את הכאב הראשוני בעין.

ת. הגעתי לעבודה ב-7:00 בבוקר, ארוחת בוקר ב-7:30, קיבלתי סידור עבודה, מערכת כיבוי אש, מערכת כיבוי אש זה אומר זה מערכת חיונית ודורש עבודה בלחץ ולעבוד מהר לתקן את התקלה כי זה גיבוי לכל המנועים של הייצור חשמל של הטורבינות אז צריך להזדרז בתקלה. זו צנרת גדולה של 10-12 צול, צנרת של כיבוי אש, התחלנו לפרק עם כלי עבודה גדולים, בסביבות השעה 9:30, 10:00 הרגשתי הפרעה בעין, קפצתי להביא כלי מלאכה ושטפתי פנים ולא ייחסתי לזה חשיבות.

ש. אני מבין שהתחושה הראשונה של הכאב בעין קדמה לקריאה של התקלה של מערכת הסולר.

ת. כן, לפני הקריאה לתקלה של הסולר. בישיבת בוקר קיבלתי את העבודה הראשונה של התקלה בכיבוי אש, הסולר לא היה מתוכנן, נפלה תקלה חריגה.

ש. לטפל בתקלה של מערכת כיבוי אש זה תקלה במהלך יום העבודה, זו אמנם עבודה לחוצה אבל עבודה שגרתית...

ת. זה לא עבודה שגרתית ..

..."

4. בהמשך עדותו תיאר התובע ש"במערכת הסולר יש יותר חשיבות כי אם יישפך זה בעיה אז נלחצתי" (עמ' 6 ש' 5 לפרוטוקול מיום 16.9.14). התובע ציין שגם טיפול בצינור כיבוי אש זה משהו שקורה לעיתים רחוקות.

5. מנהלו של התובע זומן ע"י הנתבע ונשאל אודות שתי התקלות, הוא השיב שהתקלה במערכת הסולר מצריכה מענה מיידי, בסיום עדותו השיב שהיה חשש לדליפת סולר והוא ביקש מהתובע לגשת לסולר לבדוק מה קורה שם והוא לא זוכר משהו חריג הוא זוכר שהתובע עזב מיד והלך לתקלה השניה.

6. התובע מסר הודעה לחוקר המוסד ביום 17.3.14 בהודעה תיאר התובע את השתלשלות האירועים ביום 10.6.12.

"ש. ספר לי מה אירע לך ב-10.6.12?

ת. התחלתי לעבוד בבוקר בשעה 7:30 יוצאים לשטח קיבלתי מטלה לעבוד על קו כיבוי אשר לתקן נזילה מצינור ולהחליף קטע בצינור, מדובר בצנרת גדולה ממתכת בקוטר 10-12 צול, ברגים גדולים פתחתי את הברגים בצנרת לקראת השעה 9:30 – 10:00 בבוקר חזרתי לבית המלאכה כדי להביא כלי עבודה נוסף שהיה חסר בשטח בבית המלאכה, כאב בעין שמאל והפרעה בראייה שטפתי פנים וחזרתי לתפעול התקלה להמשיך בעבודה במלך העבודה קיבלתי קריאה דחופה להגיע למכלי הסולר כי מערכת סינון הסולר "הצנטרפנגות" המשאבה נתפסה נתקעה והסולר עמד לגלוש היה עובד נוסף שהגיע לתפעל איתי את התקלה ב-12:00 אנחנו הולכים לאכול צהריים שוב אני מרגיש הפרעה בראייה ורואה כתום אפור בעין שמאל, דיווחתי למנהל הישיר שלי אייל במשרד על הכתם שבעין הוא אמר לי לעזוב הכל להתקשר למרפאה שלי, המרפאה היתה סגורה, התקשרתי למוקד של כללית מושלם סיפרתי להם את כל השתלשלות של מה שקרה לי והם אמרו לי לגשת מיד למיון סורוקה והם שולחים הפניה הגעתי למיון עיניים, שם סדרת רופאים בדקה אותי והם אמרו לי שהם רואים נוזל רטינלי פנים גופי שחדר בין העדשה לרשתית אמרו לי ללכת לבית למנוחה ולהירגע ולחזור למחרת לביקורת, ככה זה נמשך 3 חודשים, הרופאים היו אומרים לי שאני צריך להירגע כדי שהמצב יתייצב.

ש. מה קשור הרגיעה הנפשית הדרושה לפגיעה בעין?

ת. הם טוענים שהסיבה לנוזלים בין זה כתוצאה ממתח נפשי ולחץ בגלל לחץ במערכות הגוף זה פרץ.

..."

7. התובע נשאל מדוע אין במסמכים הרפואיים תיאור של אירוע חריג בעבודה והשיב על כך שהרופאים לא שאלו אותו אודות האירוע אך המליצו לו להפחית עומס בעבודה והוא קיבל 6 חודשי מנוחה לאחר הפגיעה.

8. בסיכומיו ביקש ב"כ התובע להכיר בשתי התקלות כאירועים חריגים, לעומתו ב"כ הנתבע טען שאמנם ניתן להכיר באירוע השני (של הסולר) כאירוע חריג אולם לאור העובדה שהפגיעה התרחשה לפני כן, לאחר האירוע בתקלה במערכת כיבוי האש יש לדחות את התביעה, מאחר שלטענת ב"כ הנתבע אין לראות באירוע הראשון כאירוע חריג.

9. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שגם האירוע הראשון (אירוע תקלה במערכת כיבוי האש) הוא אירוע חריג. התובע העיד שמדובר בתקלה לא שגרתית, בתקלה שמתרחשת לעיתים רחוקות, עדותו בעניין זה לא נסתרה.

אמנם התובע תיאר שהוא חש בכאב כבר לאחר האירוע הראשון, אולם תיאר תחושת החמרה לאחר הטיפול בסולר לאור זאת אנו קובעים שהתשתית העובדתית היא כדלקמן: -

א. התובע יליד 1973.

ב. התובע עובד בחברת חשמל בתור הנדסאי מכונות משנת 2004.

ג. תפקידו העיקרי של התובע הוא אחזקה ותיקונים מכניים במערכות המצויות בתחנת הכח הממוקמת ברמת חובב.

ד. ביום 10.6.12 קיבל התובע בשעה 7:30 מטלה לעבוד על קו כיבוי ולתקן נזילה מצינור ולהחליף קטע מצינור, מדובר בצנרת גדולה ממתכת בקוטר 10-12 צול. לקראת השעה 9:30 – 10:00 חש התובע כאב בעין שמאל והפרעה בראייה, התובע שטף את פניו וקיבל קריאה דחופה להגיע לטפל במיכל סולר.

התובע פנה לטפל במיכל הסולר.

ה. בשעה 12:00 התובע הרגיש שוב הפרעה בראייה וראה כתם אפור בעין שמאל, הוא ניגש למיון בביה"ח סורוקה.

ו. מצבו הרפואי כעולה מתיקו הרפואי.

10. ב"כ הנתבע יודיע עד ליום 20.10.14 האם על סמך התשתית העובדתית שקבענו בסעיף 9 הוא מכיר בפגיעה מיום 10.6.12 כפגיעה בעבודה. ככל שהתשובה תהיה שלילית נמנה מומחה מטעם ביה"ד על סמך העובדות שקבענו בסעיף 9.

11. לעיונינו ביום 21.10.14.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, (17 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.