1. ביום 4.1.15 ניתן פסק דין בהליכים המאוחדים בין הצדדים, על פיו חוייב המבקש לשלם למשיבים סכום של כ – 317,000 ₪. המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שבכוונתו להגיש.
2. הבקשה הועברה לתגובת המשיבים, אולם על אף חלוף המועד, טרם נתקבלה תגובת המשיבים ועל כן יש מקום להיעתר לבקשה בהיעדר התנגדות של המשיבים.
3. מעבר לנדרש אציין כי ההלכה היא כי יש למעט בעיכוב ביצוע פסקי דין כספיים מקום בו ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער אם יזכה בערעור ועל פני הדברים, בהיות המשיבה 2 חברת ביטוח, נראה כי ניתן להניח כי לפחות לגבי חלק הארי של הסכום אשר המבקש נדרש לשלם למשיבה 2, ניתן היה להבטיח השבת הכספים למערער אם יזכה בערעורו. לגבי המשיב 1 הדברים מעט שונים, אולם כאמור לא התקבלה כל תגובה מטעם המשיבים בנוגע למי מהם.
4. למרות האמור, יש לשים לב אף למאזן הנוחות. נראה כי במקרה זה נוטה מאזן הנוחות לטובתו של המבקש, לפחות כל שהדברים נוגעים למשיבה 2, שכן נוכח הסכום הגבוה אותו נדרש המבקש לשלם, הקושי הכלכלי בפניו יעמוד המבקש כאדם פרטי כבד בהרבה מזה פניו תעמוד חברת הביטוח, אם יתעכב ביצוע התשלום עד להכרעה בערעור.
5. המבקש, לא צירף לבקשתו תצהיר ועל כן אילו הגיבו המשיבים, לא היה מקום לקבל כמובנת מאליה את טענת המבקש בדבר מצבו הכלכלי, אולם בהיעדר תגובה, נראה כי ניתן לקבל כהנחה סבירה כי המבקש יתקשה לשלם את הסכום בו חויב בפסק הדין.
6. בנסיבות העניין אינני מוצאת לנכון להתייחס לסיכויי הערעור, הן משום שמטבע הדברים לא נכון יהיה כי המותב שנתן את פסק הדין יחווה דעתו לגבי סיכויי הערעור והן משום שבהיעדר תגובה של המשיבים, לא נטען דבר בעניין זה על ידם.
7. על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור ככל שיוגש, או עד לשבעה ימים לאחר המועד האחרון להגשתו, לפי המאוחר בינהם.
8. המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ה, 28 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.