31 מרץ 2015

לפני: כב' השופט מוסטפא קאסם

נציג ציבור (מעסיקים): מר דב רוזנברג

החלטה

1. בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין דר' ידעאל הר-זהב, כמומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה. דר' הר-זהב המציא את חוות דעתו והשיב לשאלות הבהרה שהופנו אליו.

לפנינו בקשה מטעם הנתבע, לפסילת חוות דעתו של דר' הר-זהב ומינוי מומחה אחר במקומו, שכן לדעתו המומחה התעלם מנתונים קליניים הנוגעים למצבו הרפואי של התובע והמתועדים במסמכים רפואיים, כמו גם מספרות רפואית הנוגדת את דעתו של המומחה.

לחילופין, ביקשה ב"כ הנתבע להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות.

2. בתגובתו לבקשה, הביע ב"כ התובע התנגדות למינוי מומחה אחר בתיק, וכן הפניית שאלות הבהרה נוספות.

3. בהנחיות שהוצאו מטעמו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר (כתוארו דאז), בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאה, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:

סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.

באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.

מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון".

(הנחיות אלו החליפו את הנחיות הנשיא בדבר מומחים יועצים רפואיים מיום 15.1.91, ונכנסו לתוקף החל מיום 1.5.2010).

4. במאמרו של כב' נשיא בית הדין הארצי, השופט אדלר (כתוארו דאז), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199).

סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ (ראה למשל עבל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.01.10; עבל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, ניתן ביום 08.03.10).

5. בענייננו, איננו סבורים כי יש בטענות שהועלו מצד הנתבע כדי להצדיק פסילת חוות דעתו של דר' הר-זהב, וגם לא מינוי מומחה נוסף.

דר' הר-זהב השיב במנומק על השאלות שהופנו אליו, בהסתמך על העובדות ושאר הנתונים שהונחו בפניו, ותשובותיו היו ברורות ועולות בקנה אחד עם חוות דעתו והשלמתה. בהקשר זה המומחה התייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה מיום 14.08.11 לבין הבעיה הלבבית ("פרפור הפרוזדורים") והנזק הנוירולוגיה שאירע בעטיה של התאונה. המומחה התייחס למאזן השפעת התאונה לעומת הגורמים האחרים, ובהתאם הבהיר הן ביחס לאירוע הלבבי, כי "מצב הדחק הקיצוני בו היה נתון, ויתכן גם מכת החשמל אותה קיבל בעת האירוע, עשויים היו להיות גורם ה"הדק" שגרם לפרפור הפרוזדורים", והן ביחס לאירוע המוחי, כי "האירוע המוחי בו לקה התובע כחודש וחצי לאחר התאונה, יום לאחר היפוך הקצב, הינו תוצאה של פרפור הפרוזדורים...האירוע המוחי אירע ככל הנראה בעקבות ההיפוך אותו עבר התובע, וההיפוך בוצע כטיפול בפרפור הפרוזדורים, ומכאן שיש לקשור בינו ובין התאונה אותה עבר".

המומחה אישש את קביעותיו במסגרת חוות דעתו המשלימה שניתנה בדרך של מתן מענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו, שבמסגרתה עמד ביתר שאת על הנתונים הקליניים המוכחים והמתועדים במסמכים הרפואיים והמראים לגישתו העדר סיכון מיוחד שהיה בתובע כדי ללקות בפרפור הפרוזדורים. בהקשר זה המומחה הפנה לתיעוד הרפואי, ולפיו התובע "בריא בדרך כלל, ללא מחלות כרוניות או תרופות קבועות...הוא היה ללא מחלת לב או מחלה ידועה אחרת, לא סבל מיתר לחץ דם...או מפעילות יתר של בלוטת התריס".

קביעותיו של דר' הר-זהב, אם כן, ברורות, ומניחות תשתית מספקת להכרעת בית הדין.

6. לפיכך, ובהתחשב באמור לעיל, משלא נמצאה כל סיבה למינוי מומחה אחר או נוסף, אנו דוחים את בקשת הנתבע.

יחד עם זאת, כדי להסיר כל ספק לגבי השאלות הרפואיות שבמחלוקת, במידה וישנו כזה, וככל שמוצא הנתבע תמיהה או אי בהירות ביחס לממצאים העולים מהמסמכים הרפואיים או מהספרות הרפואית לעומת אלו העולים מחוות דעת המומחה, עומדת בפניו האפשרות לבקש להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות תוך הפנייתו לנתונים הספציפיים התומכים בדעתו של הנתבע וזאת תוך 10 ימים מהיום.

ככל שיבחר הנתבע שלא להגיש בקשה מעין זה, יוכלו הצדדים, אם יחפצו בכך, להשלים את סיכומיהם בתוך 21 יום מיום קבלת החלטה זו.

7. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תשע"ה, 31/03/2015 בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_______________ ________________

מוסטפא קאסם מר דב רוזנברג

שופט נציג ציבור (מעסיקים)