בקשת תובע לפטור מתשלום חלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט.

1. לטענת התובע, יליד שנת 2000, נפגע מגדר במהלך רכיבה על אופניו. הוא תבע את הקבלן המבצע, המבטחת שלו ומתקינת הגדר וצירף לתביעה חוות דעת אורטופד. הקבלן המבצע שלח הודעות לצדדים שלישיים למתקינת הגדר ולחברת פיקוח. כמו כן הוגשה חוות דעת נגדית. נכון לישיבת 22.3.15 הוגשו כתבי הגנה מטעם הקבלן המבצע וחברת הפיקוח בלבד.

2. לאור הפערים בין חוות הדעת מיניתי באותה ישיבה את ד"ר אגסי כמומחה מטעם בית המשפט, העמדתי את שכר טרחתו על 5,000 ₪ + מע"מ והטלתי אותו על התובע, הקבלן המבצע וחברת הפיקוח ב – 3 חלקים שווים. לאחר הישיבה, ב – 8.5.15, הגישה מתקינת הגדר הגישה כתבי הגנה.

3. לטענת התובע הוא סובל מחסרון כיס והצביע על עילת תביעה ראויה. הוא מבקש לעדכן ולהוסיף את מתקינת הגדר לגורמים המשתתפים בתשלום שכר הטרחה.

חברת הפיקוח מסרבת להשתתף בתשלום כלשהו.

הקבלן המבצע חולק על טענות התובע אך מצטרף לבקשתו להוסיף את מתקינת הגדר לגורמים המשתתפים בתשלום.

מתקינת הגדר מצטרפת לטענות הקבלן המבצע מול התובע, מוסיפה ומטעימה את הגנתה בהודעה לצד שלישי ומתנגדת להוספתה לגורמים המשתתפים בתשלום.

4. בית המשפט יפטור תובע מהגשת חוות דעת, לענייננו, מתשלום חלקו בשכר טרחת מומחה בית משפט, ככל שיצביע על טעמים מיוחדים ובכללם חסרון כיס ועילת תביעה ראויה להישמע. בעניין זה ניתן להסתפק ברף נמוך יחסית (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בי"ח בילינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל, פורסם בנבו)

5. חסרון כיס – התובע כיום כבן 15, סמוך על שולחנה של אמו. מתצהיר האם עולה כי אין בבעלותה דירה, היא גרושה וחד – הורית ומקיימת את עצמה ושני ילדיה ממשכורת של 5,672 ₪ ומדמי מזונות בסך 3,700 ₪ לחודש. ההוצאות החודשיות של המשפחה כוללות שכר דירה בסך כ – 4,000 ₪, החזר הלוואה בסך של כ – 440 ₪, תשלומים לרשויות עבור שירותים בסך של כ – 670 ₪ וזאת מבלי להביא בחשבון צרכי מחיה. הסכם שכירות, תלושי השכר ודפי חשבון הבנק שצירפה לתצהירה תומכים בטענותיה. אכן האם לא צירפה מסמכים על גירושיה ועל מצבו הכלכלי של האב אך דומה שניתן ללמוד על ניהול חיים נפרדים מהפעולות בחשבון הבנק שלה ומהעובדה שהסכם השכירות נעשה על שמה בלבד. האם הצהירה שהאב אינו מעוניין להשתתף בהוצאות התביעה. לטענת הנתבעות אין די בכך והיה על האם לעשות ניסיונות לגייס את הסכומים מקרובי משפחה ומכרים. בשלב ביניים זה איני נדרשת לקיים חקירה, לקבוע ממצאים או לקיים "משפט זוטא" באשר לחוסנה הכלכלי של האם. מימון חוות דעת מומחה מטעם התובע בעת הגשת התביעה מעידה, כך אני סבורה, על מאמצים שעשתה האם עבורו ומחזקת ככל הנדרש את המסקנה שכעת הגיעה למצב בו ידה אינה משגת עוד תשלום נוסף.

התובע ביסס חסרון כיס.

6. עילת תביעה ראויה להישמע – עיון בכתב התביעה מעלה שהתובע, כבן 11.5 במועד התאונה, רכב על אופניו ונתקל בגדר שתחמה אתר בנייה. די בכך כדי לבסס עילה ראויה להישמע נגד כל החברות המעורבות, הקבלן המבצע, מתקינת הגדר וחברת הפיקוח. לא נעלמו מעיני טענות ההגנה של הנתבעות ובכללן טענת מתקינת הגדר שסיימה את עבודתה במקום לפני התאונה כמו גם טענת חברת הפיקוח שהתריעה על מפגעים ובכך התמצה תפקידה. אין בכל אלה לפגום בטיבה של עילת התביעה. אין בכל אלה "להוציא" את הנתבעות והצדדים השלישיים או מי מהם ממעגל הגורמים המשתתפים בתשלום שכר טרחת המומחה.

התובע ביסס עילה ראויה.

התוצאה: אני נעתרת לבקשת התובע. התובע פטור מתשלום חלקו בשכר טרחת המומחה. נתבעות 1 ו – 2, נתבעת 3 וצד שלישי 2 תישאנה במימון הביניים של שכר טרחת המומחה ב – 3 חלקים שווים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ה, 15 יוני 2015, בהעדר הצדדים.