1. ענייננו בשלוש תביעות לנזקי רכוש, כשבתיק 31394-05-14 הוגשה גם תביעה שכנגד, ועניינן של תביעות אלו הוא בתאונת דרכים מיום 4.9.13 (להלן: "האירוע" או "התאונה").

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

2. אין מחלוקת כי בתאונה זו היו מעורבים שלושה כלי רכב. רכב פולקסוואגן שבבעלות התובע ג'ראיסי (להלן: "ג'ראיסי") בתיק 18321-12-13 והיה נהוג ע"י מר שמשום, ומבוטח אצל התובעת בתיק 35724-09-15, רכב הפורד שהיה נהוג ע"י מר ראיד חסן (להלן: "חסן"), הנתבע בשלושת התיק, והתובע שכנגד בתיק 31394-05-14, והניידת המשטרתית. התאונה אירעה בכביש 79 לכיוון שפרעם.

3. ג'ראיסי עותר בתיק 18321-12-13 לקבל פיצוי על הנזקים העקיפים שנגרמו לו בתאונה, לאחר שקבל תגמולי ביטוח מהמבטחת שלו, מנורה חברה לביטוח. התובעת בתיק 35724-09-15 היא כאמור מבטחת הפולקסווגן, שילמה לג'ראיסי תגמולי ביטוח בגין הנזקים הישירים ברכב, וכן נשאה בשכר שמאי, ועותרת בתביעת שיבוב כנגד שני הרכבים הנוספים. התובעת בתיק 31394-05-14 היא בעלת הניידת המשטרתית ועותרת לקבלת פיצוי ממר חסן, נהג הפורד. באותו תיק הגיש כאמור חסן תביעה שכנגד לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב הפורד.

4. אין חולק כי רכב הפולקסווגן נסע בנתיב בימני, ואין חולק כי ניידת המשטרה הייתה בעצירה בצורה אלכסונית בנתיב השמאלי לאותו כיוון נסיעה, תוך חסימת אותו נתיב נסיעה. אין עוד חולק כי חסן נהג את הפורד בנתיב השמאלי לאותו כיוון, ופגע בניידת המשטרתית שהייתה כאמור בעצירה מוחלטת. כתוצאה מאותה פגיעה, הועפה הניידת המשטרתית ימינה, ופגעה ברכב הפולקסווגן של ג'ראיסי, אשר כאמור היה בנסיעה בנתיב הימני.

5. בגין התאונה הנדונה הוגש כנגד חסן כתב אישום בתיק ת"ד 1084-01-15 בבית המשפט לתעבורה בעכו, בו יוחסו לו עבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, התנהגות הגורמת נזק, ותוקף רישיון נהיגה פקע. אומנם כטענת בא כוחו של חסן נמחק כתב האישום על פי ההחלטה מיום 4.5.16, אך ההליך חודש בבקשה שהוגשה ע"י המדינה כבר ביום 5.5.16, ולטעמי היה מן הראוי כי בא כוחו של חסן יתן תמונה מלאה לגבי מה שמתרחש בתיק התעבורה.

6. ב"כ הצדדים הסכימו למתן פסק דין על סמך החומר בתיק, לרבות תיק המשטרה, וסיכומי ב"כ הצדדים. בא כוחו של חסן אף הגיש מטעמו חוות דעת פרטית של בוחן תנועה מטעמו. סיכומים בכתב הוגשו לתיק.

דיון והכרעה – האחריות:

7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתיק המשטרה, בתמונות המקוריות מזירת האירוע, בחוות דעת הבוחן הפרטי מטעמו של חסן, ובסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות בין חסן לבין הנהג של הניידת המשטרתית באופן שחסן נושא ב- 90% מהאחריות לתאונה, ואילו נהג הניידת המשטרתית נושא ב- 10% ממנה, ואמנק;

8. באשר להתרחשות תאונה קודמת באותו קטע של הכביש, אני מקבלת את טענת המדינה בעניין זה, וקובעת כי אכן הייתה תאונה קודמת באותו קטע של הכביש, עם רכב תקול בנתיב השמאלי, שהמתין לפינוי באמצעות גרר. תימוכין לכך אני מוצאת בהודעות שני השוטרים/המתנדבים המעורבים בתאונה, וכן מהודעתו של שמשום שנהג ברכבו של ג'ראיסי, ואשר לא היה לו כל אינטרס בתביעה. גם אם לא נמצא רישום לתאונה הקודמת, לפי המזכר בתיק המשטרה, אין בכך כדי לאיין תאונה שהתרחשה קודם לכן, ואשר היו עדים לה מספר אנשים. בנסיבות אלו אני קובעת כי הניידת המשטרתית עצרה בנתיב השמאלי וחסמה אותו בעקבות תאונה קודמת שאירעה במקום.

9. חסן נושא במירב האחריות לתאונה היות והוא זה שפגע בניידת המשטרתית, שהייתה כאמור בעצירה מוחלטת. כמו שפגע חסן באותה ניידת, יכול היה לפגוע באותה מידה בכל אדם שהיה בכביש, או בכל רכב אחר, שנאלץ להאט או לעצור במקום לפניו. הפגיעה של חסן בניידת נגרמה עקב חוסר תשומת לבו למה שמתרחש בכביש, תגובה איטית מצדו לנעשה בכביש, ונסיעה במהירות גבוהה שאינה מתאימה לתנאי הדרך. מסקנה זו מתחזקת לאור דו"ח הבוחן המשטרתי שחקר את התאונה. איני מייחסת בעניין זה כל חשיבות לעובדה שהדו"ח נערך מספר חודשים לאחר התאונה, במיוחד לאור העובדה כי הוצגו לבוחן תמונות מקוריות מזירת האירוע בתכוף לאחר התרחשותה, וכי ביצע יחד עם חסן שיחזור לתאונה.

10. אילו היה חסן עירני ושם לב למתרחש בכביש, ואילו נסע במהירות סבירה המאפשרת לו זמן תגובה ראוי, היה יכול לבלום בזמן, ולעצור ולמנוע את התרחשות התאונה. שדה הראייה של חסן קדימה בשיחזור היה 151 מטר, כך שהיה לו כל הזמן להבחין במה שיש בכביש, לבלום ולעצור בנוחות, ולמנוע ע"י כך את התרחשות התאונה. כאן המקום לציין כי אני דוחה בעניין זה את מסקנות הבוחן הפרטי מטעם חסן. סוג הרכב בו נעשה השחזור אינו אמור להשפיע על טווח או שדה הראייה קדימה.

11. הפגיעה של חסן בניידת המשטרתית הייתה כה עוצמתית עד כדי העפת הניידת המשטרתית ימינה לעבר רכבו של ג'ראיסי, שכאמור נסע בנתיב הימני. חשוב לציין כי כתוצאה מאותה מכה, הוכרזו שלושת הרכבים המעורבים כאובדן כללי. עוצמת המכה מעידה על נהיגה במהירות גבוהה במיוחד, ובעניין זה אינני מקבלת את טענתו של חסן שלא הספיק לפתח מהירות בעלייה לאחר יציאה מהרמזור. הוא יכול היה להגיע בנסיעה רציפה, לעבור ברמזור ירוק ולהמשיך בנסיעה מהירה, כפי שאירע בפועל ככל הנראה.

12. באשר לנהג בניידת המשטרתית, או למתנדבים שהיו במקום, לטעמי לא נעשה די ע"י השוטרים במקום כדי להבטיח אזהרה מלאה ובולטת בשטח על התרחשות התאונה הקודמת וחסימת נתיב נסיעה. בלי קשר לשאלה אם הונח משולש (אוהל) עם הסימן "תאונה" אם לאו, ולכך משום מה הקדיש בא כוחו של חסן חלק גדול יחסית מטיעוניו, הרי העמדת ניידת משטרתית תוך חסימת נתיב נסיעה יוצרת סיכון תעבורתי משמעותי בעורק תנועה ראשי, כביש בינעירוני, כביש מס' 79, שהתנועה בו סואנת מירב שעות היום. לטעמי, וגם אם אקבל את טענות השוטרים/מתנדבים במקום, לגבי אמצעי האזהרה שננקטו, לא היה די בהם כדי להתריע ולהזהיר את יתר הנהגים, בצורה מספקת על קיומה של סכנה בכביש. בגין כך יש להטיל עליהם 10% מהאחריות לתאונה.

הנזק:

18321-12-13:

13. בתיק 18321-12-13, עותר ג'ראיסי לפצותו בגין הפסד הנחת העדר תביעות בסך 395 ₪, כינון (הרכב הוכרז אובדן כללי) בסך 582 ₪, השתתפות עצמית בנזק ישיר בסך 2,032 ₪, והשתתפות עצמית בירידת ערך בסך 896 ₪. בגין כל אלו, צירף הוא מסמך ממנורה, כך שלטעמי נזקים אלו הוכחו כראוי.

ג'ראיסי עוד עותר לקבלת פיצוי נוסף בסך 1,500 ₪ בגין בטלה, רכב חלופי, והוצאות, מאחר וקבל את תגמולי הביטוח רק כעבור יותר משנה וחצי לאחר התואנה, לאחר שהחליט להפעיל את הפוליסה במהלך ניהול התיק הנדון. בגין נזק זה לא הוגש כל מסמך או ראייה. יחד עם זאת, ולאור העובדה כי הרכב הוכרז כאובדן כללי, ברור כי נגרמו לג'ראיסי טרדה וטרחה מיותרות בעקבות הפגיעה ברכבו והכרזתו כאובדן כללי, עד שהצליח להתארגן עם רכב אחר. אני מעריכה כי יש בפיצוי בסך 1,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בכין רכיב זה. סה"כ נזקי ג'ראיסי העקיפים בערכם הנומינלי הם בסך 4,905 ₪.

35724-09-15:

14. התובעת בתיק זה נשאה בנזק הישיר של ג'ראיסי, וכן שכ"ט השמאי בסך של 34,525 ₪ (נומינלי). נזק זה אינו שנוי במחלוקת, ואף לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם מי מהצדדים בעניין זה, כך שנזק זה מוכח.

31394-05-14 – התביעה העיקרית:

15. נזקי המדינה הסתכמו בנזק ישיר לניידת המשטרתית בסך 67,160 ₪ (הרכב הוכרז אובדן כללי), שכ"ט שמאי בסך 425 ₪ וגרירת הרכב בסך 826 ₪ בהתאם לחוות דעת שמאי, והמסמכים שצורפו לתביעה. לא הוגשה חוות דעת נגדית בעניין מטעם יתר הצדדים. גם לא הועלו כל טענות בעניין הנזק בסיכומי ב"כ יתר הצדדים, כך שסך כל הנזקים המוכחים בערך הנומינלי עומדים על 68,411 ₪.

31394-05-14 – התביעה שכנגד:

16. על פי חוות דעת שמאי מטעם התובע בתביעה שכנגד, הוכרז רכב הפורד כאובדן כללי, והוערך שוויו בסך 63,152 ₪. בעניין זה לא הוגשה חוות דעת נגדית, לכן אין לקבל את טענות ב"כ הנתבעת שכנגד בסיכומיה בעניין גובה הנזק, כך שנזקו של התובע שכנגד עומד על סך 63,152 ₪ נומינלי.

לסיכום:

17. בהתאם לחלוקת האחריות כאמור לעיל, וגובה הנזק בכל התיקים אני קובעת כדלקמן:

א. בתיק 18321-12-13, אני מחייבת את נתבעת מס' 1 לשלם לתובע סך של 490.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 4.9.13 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 500 ₪.

כן מחייבת את נתבע מס' 2 לשלם לתובע סך של 4,414.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 4.9.13 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

ב. בתיק 35724-09-15, אני מחייבת את נתבעת מס' 1 לשלם לתובעת סך של 3,452.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 4.9.13 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪.

כן מחייבת את נתבע מס' 2 לשלם לתובעת סך של 31,072.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 4.9.13 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪.

ג. בתיק 31394-05-14 בתביעה העיקרית, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 61,570 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 4.9.13 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.

ד. בתיק 31394-05-14 בתביעה שכנגד, אני מחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 6,315.20 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה 4.9.13 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשע"ו, 30 יוני 2016, בהעדר הצדדים.