לפני בקשה למתן פסק דין נגד המשיבים 1 ו- 2.

1. טענות הצדדים

טענות המבקשת

1. המבקשת עותרת למתן פס"ד נגד המשיבים 1 ו- 2, נוכח היעדר ראיות תומכות מטעמם לכתב התביעה, לרבות, תצהיר עדות ראשית ועל בסיס חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש מיום 20.7.14, ולחילופין, עותרת המבקשת להפרדת הדיון בין המשיבים 1 ו- 2 למשיבים 3 ו- 4 עפ"י סמכותו של ביהמ"ש מכוח תקנה 48 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").
2. נטען כי ביום 1.6.16 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, אך למרות שמדובר בארבעה תובעים שונים, המהווים שתי משפחות נפרדות, הוגש רק תצהיר מטעם המשיב הפורמלי 1, כשמטעמם של המשיבים 1 ו- 2 לא הוגש תצהיר בתמיכה לכתב התביעה מטעמם. לטענת המבקשת, מאחר ומדובר במשפחות שונות, שלכל אחת מהן עילת תביעה נפרדת נגד המבקשת, ראוי היה כי המשיבים 1 ו- 2 יתכבדו ויגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם אליו יצרפו את ראיותיהם. נוכח חוות הדעת שהוגשה מטעם מומחה ביהמ"ש והעובדות שהתגלו כתוצאה ממכירת הבית בחרו המשיבים שלא להגיש תצהיר מטעמם. משכך, טוענת המבקש, בנסיבות אלו יש לראות במשפחת יוחאי כמי שהפסיקה וזנחה את תביעתה, ולמצער כמי שלא הוכיחה תביעתה באמצעות תצהיר וראיות. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש השומטת את היסוד לתביעת המשיבים כמו גם של התובעים האחרים כנגד המבקשת.
3. נוכח האמור עתרה המבקשת למתן פס"ד נגד משפחת יוחאי, ולחילופין, כאמור, להפרדת הדיון בין משפחת יוחאי למשיבים 3 ו- 4. לטענת המבקשת 2 המשפחות הגישו כנגד המבקשת תביעת סרק לפיצוי בגין שינויים מבניים אותם ערכה, כביכול, המבקשת ואשר מזכים אותם בפיצוי בגין ירידת ערך. בהתאם לחו"ד המומחה, לא זו בלבד שנמצא כי המבקשת לא ביצעה כל שינויים מבניים פסולים הרי שאף נקבע כי למשפחות לא נגרמה ירידת ערך ממעשיה של המבקשת. בהקשר זה עומדת המבקשת על השלב הדיוני של ההליך נשוא הבקשה, שלב בו הוגשה חו"ד המומחה ולאחר הגשתם תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים אך שעה שאין בנמצא תצהיר עדות ראשית מטעמה של משפחת יוחאי.
4. בנסיבות העניין, נוכח האמור בחו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש, וכאשר משפחת יוחאי בחרה שלא להביא במסגרת תצהיר וראיות בתמיכה לטענותיה כנגד המבקשת הרי שעל ביהמ"ש להורות על הפרדת הדיון, בשים לב לכך שקיומו של הדין במאוחד יגרום למבקשת נזק חסר תקדים ויפגע אנושות בזכויותיה. בהקשר זה מציינת המבקשת כי מאחר ולמשפחת יוחאי טענות לפיצוי בגין ירידת ערך בביתה, אך זו נמנעה מלהוכיח תביעתה בתצהיר ובראיות, הרי שאין היא יכולה לעשות שימוש בעדות הנתבעת במסגרת תביעת המשיבים הפורמאליים או בראיות משפחת משקי. לטענת המבקשת, מתן אפשרות למשפחת יוחאי לעשות שימוש בראיות משפחת משקי ובעדותה של הנתבעת בתביעת משפחת משקי, מאיינת ופוגעת באפשרות המבקשת להתגונן כראוי כנגד משפחת יוחאי שכן אין היא יודעת בפני אילו ראיות היא ניצבת.
5. המבקשת טוענת כי הימנעותה של משפחת יוחאי, לאחר חו"ד המומחה להגיש תצהיר וראיות בתמיכה לתביעתה, מדברת בעד עצמה ועולה ממנה כי משפחת יוחאי זנחה את תביעתה.
6. בתשובת המבקשת לתגובת המשיבים לבקשה למתן פס"ד נגד המשיבים 1 ו- 2 הוסיפו וטענו כי בין המבקשת למשיבים 1 ו- 2 מתקיימים יחסי רעות ושכנות וכן נוכח מכירת ביתם של המשיבים 3 ו- 4 הרי שהם אינם מתגוררים בסמוך למבקשת ולמשפחת יוחאי תקופה ועל כן אין הם יכולים להעיד ולדבר בשמה של משפחת יוחאי. בהקשר זה נטען כי לא יעלה על הדעת שהמשיב הפורמאלי יהיה רשאי לנהל תביעה במקום צד הטוען לנזק ושאיננו מעיד לטובת עצמו ולטעון כביכול טענות מפי השמועה לנזק של אותו צד שבעצם וויתר על נזקיו.
7. המבקשת טוענת כי עפ"י התקנות, משהורה ביהמ"ש על הגשת תצהירי עדות ראשית הרי שהיה על בעל הדין לצרף תצהירים, עדויות וראיות עליהם הוא מבקש להסתמך, ובגדר כך היה על משפחת יוחאי, ולמצער על אחד מהם, להגיש תצהיר עדות ראשית בנוסף לתצהירו של המשיב הפורמאלי 1. משנמנעו מלעשות כן הרי שאין באפשרותם להעיד, להיחקר ולהוכיח את עילת תביעתם.

טענות המשיבים

1. המשיבים טוענים כי לא קיים הליך "למתן פסק דין כנגד התובעים" שעה שהמבקשת לא הגישה תביעה שכנגד, ומשכך כל שניתן לעשות הוא לדחות את התביעה שהגישו התובעים. המשיבים טוענים כי ההליכים מצויים טרם הליך ההוכחות, ועל כן אין כל נימוק משפטי או עובדתי להורות על מתן פסק דין כנגד שניים מתוך ארבעת התובעים.

1. נטען כי המבקשת בחרה להגיש את הבקשה בחוסר תום לב ותוך שיהוי קיצוני וזאת ללא כל בסיס עובדתי או משפטי. בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובע 3 נכתב באופן מפורש כי תצהיר זה מוגש בשם כל התובעים ולתצהיר צורפו ראיות התובעים.
2. ביחס למסכת העובדתית טוענים המשיבים כי מדובר באותה מסכת עובדתית ומשכך אין טעם כי כל התובעים יצהירו על אותה מסכת ועל כן אין מדובר בנימוק מדוע יש ליתן פסק דין כנגד התובעים 1 ו- 2. מדובר בהליך משפטי אחד בין מספר צדדים וכשהליכים משפטיים קודמים בין הצדדים התנהלו באופן דומה ולא הועלתה בהם ע"י המבקשת הטענה ביחס לאי הגשת תצהירים ע"י כל אחד מבעלי הדין. המשיבים לא זנחו את תביעתם ומתכוונים להוכיח אותה, ולפיכך מבקשים לדחות את הבקשה.
3. ביחס לעתירה החלופית להפרדת הדיון הרי שזו הוגשה בניגוד להלכה הפסוקה בהקשר זה. תקנה 48 לתקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה הרלוונטית עוסקות בהפרדת הדיון כשקיימות מספר עילות תביעה במסגרת תובענה אחת ובהפרדת הדיון כשמדובר בתביעה ובתביעה שכנגד או כשמדובר בתביעה שקיים צורך להכריע ראשית בשאלת החבות ואחר כך בגובה הנזק. בענייננו אין כל פגיעה בזכויות הנתבעת שעה שזו יודעת היטב מהן טענותיהם של התובעים כולם ואלו הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם וצרפו אליהם את ראיותיהם.
4. דיון והכרעה
5. לפניי שתי בקשות חלופיות: האחת, בקשה למתן פסק דין נגד המשיבים 1 ו- 2, והשנייה, החלופית, בקשה להפרדת הדיון בין המשיבים 1 ו- 2 למשיבים 3 ו- 4.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
7. אין מניעה עקרונית להגשת תצהיר ע"י פלוני בשם כלל התובעים, ואין בעובדה זו כשלעצמה להוביל "למתן פסק דין" כנגד התובעים שלא נתנו תצהיר מטעמם (קרי: דחייה או מחיקה של תביעתם) [ראה למשל: החלטתה של כב' השופטת א' כהן בת.א 9995-11-12 ציטיאט סוכנות לכל ענפי הביטוח נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, (פורסם במאגרים המשפטיים) (ניתן ביום 13.12.2012)]. העובדה שפלוני לא הגיש תצהיר מטעמו היא עובדה שיכולות להיות לה נפקויות שונות, בין היתר, ביחס ליכולת של בעל דין להוכיח את טענותיו, וניתן לה משקל וביטוי במסגרת שיקולי ביהמ"ש בבואו להכריע בתובענה, אך אין בה כדי להביא בהכרח לתוצאה של דחיית טענות אותו צד שלא הביא העדות.
8. הסעד החלופי המבוקש הוא הפרדת הדיון בין המשיבים 1 ו- 2 למשיבים 3 ו- 4, מכוח תקנה 48 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובע:

"ראה בית המשפט או הרשם מיזמתו או על פי בקשת נתבע, כי אין דרך נוחה לדון יחד או לפסוק יחד בעילות שאוחדו בתובענה אחת, רשאי הוא להורות על צמצום התובענה לאותן עילות שאפשר לדון או לפסוק בהן בדרך נוחה או על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת שתיראה לו וכן להורות על התיקונים הכרוכים בכך."

1. ברע"א 2301/01 פזר חברת נפט בע"מ נ' רשקס, פ"ד נה(4) 245, 247 - 248 (2001) קבעה כב' השופטת ד' דורנר:

"ככלל, תקנה זו מקנה לבית-המשפט סמכות נרחבת להורות על אופן ניהול הדיון ולהתאימו לנסיבותיה הקונקרטיות של התביעה המובאת בפניו. בהפעילו סמכות זו בית-המשפט מבקש למצוא מסגרת דיונית אשר תהא הוגנת ויעילה כאחד. בהיבט היעילות, עליה להביא למיצוי מרבי של הזמן והמשאבים המושקעים בניהולו של ההליך על-ידי בית-המשפט ועל-ידי בעלי-הדין כאחד. בהיבט ההגינות, עליה להבטיח כי תשומרנה זכויותיהם של בעלי-הדין, וכי יינתן להם יומם בבית-המשפט, במובן המהותי של מושג זה.

ואולם, כאשר רואה בית המשפט כי עשוי להיווצר ניגוד בין שיקולים אלה, וכי זכותו המהותית של בעל-דין עלולה להיפגע משינוי סדרי הדיון, הרי שעליו להעדיף את שיקול ההגינות ולהימנע מהפעלת הסמכות הקבועה בתקנה.

[...]

אכן, ברירת המחדל הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי היא כי הדיון מנוהל בהתאם לכללי הפרוצדורה הרגילים, המבטאים את האיזון הראוי בין הגנה על זכויות מהותיות של בעלי הדין לבין הצורך המעשי לנהל את הדיון ביעילות. בית המשפט סוטה מברירת מחדל זו רק לאחר שהשתכנע כי שינוי זה עשוי לייעלו בלי לפגוע בהגינותו".

1. בעניינו טוענת המבקשת כי דיון בתובענה בענייניהן של שתי המשפחות יחד יגרום לה נזק ויפגע בזכויותיה. נטען כי מאחר ולמשפחת יוחאי טענות לפיצוי ביחס לירידת ערך בביתה וכי היא נמנעה מלהוכיח את תביעתה בתצהיר ובראיות, הרי שהיא אינה יכולה לעשות שימוש בעדות הנתבעת במסגרת תביעת המשיבים הפורמליים או בראיות משפחת משקי, שאחרת תיגרם פגיעה לאפשרות שיש למבקשת להתגונן כראוי כנגד משפחת יוחאי, שכן אין היא יודעת בפני אילו ראיות היא ניצבת.
2. אינני מקבלת את טענת המבקשת כי תיגרם לה פגיעה באפשרות הקיימת לה להתגונן בפני התביעה, ומבחינת היעילות הדיונית, הרי שזו תומכת בדיון בתביעת שתי המשפחות התובעות, יחד. בנוסף, לא הוצג טעם כלשהו שלא לאפשר לתובעים, כפי זכותם, להביא תביעה זו נגד המבקשת, יחד.
3. לאור האמור לעיל, נדחית הבקשה על שתי חלופותיה.
4. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ז, 21 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.