בפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

ברקע הבקשה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט קמא אשר דחה את תביעתו כנגד המשיבים.

לטענת המבקש אין לו יריבות עם המשיבים 2-11 והוא יבקש לדחות את הערעור נגדם ולהותירו נגד המשיב 1 בלבד. המבקש הצהיר כי הוא נכה בשיעור 78% ומתקיים משכר בסך 2,500 ₪ בגין עבודתו במשרה חלקית אצל בנו ומקצבת נכות כללית. אשתו עקרת בית וחסרת מקצוע. עוד הצהיר המבקש כי הוא ורעייתו משלמים 4,000 ₪ מדי חודש בגין הוצאות שכ"ד, חשמל ומים. על פי התצהיר שהגיש המבקש אין לו כל רכוש. לטענת המערער טעה ביהמ"ש קמא שהתערב שלא כדין בחופש החוזים ביחסים שבינו לבין המשיב 2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם המערער הצהיר בהליך קמא כי הינו קבלן המבצע פרויקטים בסכומים גבוהים ביותר וכי אין זה סביר כי לא צבר כל נכס. עוד נטען כי אמנם צורף לבקשה תדפיס עו"ש מבנק אחד אולם אין התייחסות לחשבונות נוספים ואין התייחסות לחסכונות ולפיקדונות. לטענת המשיבים המבקש אף לא שילם את ההוצאות בסך 30,000 ₪ שנפסקו לחובתו בהליך קמא. לגבי עבודתו, טוענים המשיבים כי המבקש הצהיר בהליך קמא כי הוא עובד "בשחור" ועל כן אין לסמוך על הצהרתו בדבר הכנסותיו אשר חשודה גם בשל העובדה שהמבקש מצהיר כי עובד אצל "בנו".

המבקש בתגובה לבקשה טען כי למשיבים 2-11 לא צפויות כל הוצאות שכן הוא הציע לבא כוחם כי הערעור נגדם ידחה אך זה התנה את הסכמתו בתשלום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא. לטענת המבקש, הוצאות המשיב 1 קוזזו מחובו למבקש בלשכת ההוצאה לפועל. לגבי רכושו ו"חשבונות הבנק הנוספים" טוען המערער כי יש להסתפק בתצהירו לפיו אין לו כל רכוש או חשבונות בנק נוספים.

דיון

מטרת העירבון הינה לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, המבקש לא התייחסה לעניין ניסיונותיו לגייס כספים ממעגל קרוביו, ובין היתר מבנו אצלו הוא מועסק. כמו כן המבקש לא הניח תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית ואינם מציגים תמונה מלאה של הכנסותיו והוצאותיו. כך למשל, לא נמצאו בדפי חשבון הבנק של המבקש תקבולים מתאימים ל 3 תלושי המשכורת שהגיש ולא ברור האם המבקש מקבל שכרו מבנו במזומן. כמו כן המבקש לא התייחס לטענת המשיבים 2-11 כי לא שילם את הוצאות המשפט שנפסקו לטובתם, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור. יחד עם זאת, ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, ובשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, כי יש לשנות משיעור העירבון הנוהג ולהעמיד את העירבון של סך של 8000- ₪ בלבד.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.