בפניי בקשה שהגישה התובעת לעיון מחדש בהחלטתי מיום 10/9/2014, לפיה קיבלתי את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בעניין נכותה של התובעת בשל מחלת הפיברומיאלגיה.

בהחלטתי הנ"ל קבעתי, כדלקמן:

"מעיון בפרוטוקולים שנערכו בוועדות השונות שהתכנסו בעניינה של התובעת, ניתן להיווכח שבחלק מהפרוטוקולים צוין, כי כרטיסה הרפואי של התובעת מקופת החולים, לרבות מסמכים רפואיים נוספים, עמדו בפני חברי הועדה. (ראו למשל הועדה הרפואית לעררים מיום 13/3/2012 ב"רובריקה" של "מסמכים וחוות דעת שעמדו בפני הוועדה"). אולם, בחלק ניכר מהפרוטוקולים, ובמיוחד בפרוטוקול הועדה לעררים מיום 15/12/2012, שבו נקבעה נכותה הצמיתה של התובעת, אין אינדיקציה לכך, שהתיעוד הרפואי הנוגע לעברה של התובעת עמד בפני חברי הועדה". (ראו עמ' 3, פסקה שנייה להחלטתי הנ"ל).

מטעם זה, שלעיל, ומטעם זה בלבד, קיבלתי את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור והוריתי על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.

בבקשה לעיון חוזר טענה התובעת, כי לפרוטוקולי הועדות שהתקיימו בדרג הראשון אין רלוונטיות לעניינינו שכן, נכותה הצמיתה של התובעת נקבעה על ידי הועדה הרפואית לעררים, אשר התכנסה בשלוש הזדמנויות שונות:

האחת – ביום 15/3/2012- דיון ראשון, בו, על פי הפרוטוקול, בפני חברי הועדה עמדו פרוטוקולי ועדות קודמות, מכתב ערעור, וכרטיס רפואי מקופ"ח. בדיון זה ביקשה הועדה לקבל אבחון נוירופסיכולוגי וחוות דעת ריאומטולוג, קודם לקבלת החלטה בעניינה של התובעת.

השנייה- ביום 31/7/2012- בפני חברי הועדה עמדו פרוטוקול ועדת ערר מיום 15/3/2012 , חוות דעת ראומטולוג, חוות דעת נוירופסיכולוג, ומכתב הערר.

השלישית- ביום 15/11/2012 – הועדה התכנסה על מנת לקבוע ממצאים בעניין תחולת תקנה 15 בעניינה של התובעת. בפני חברי הועדה עמדו הפרוטוקול מיום 31/7/2012 ודוח ועדת הרשות מיום 14/10/2012.

לטענת התובעת, מעיון בפרוטוקול הועדה מיום 15/3/2012 עולה כי הועדה היתה מודעת למצבה הרפואי של התובעת כפי שזה עלה מתיקה הרפואי מקופת החולים, אשר עמד לנגד חברי הועדה בזמנים הרלוונטיים. התובעת טענה, כי אין שום סיבה והגיון בהוצאת התיק הרפואי מתיק המוסד לביטוח לאומי וחזקה היא שהתיק הרפואי נותר בתיק המל"ל.

ב"כ התובעת פנה בשאילתה למוסד הביטוח לאומי, במסגרתה ביקש להבהיר, האם יש בעובדה שבפרוטוקול הראשון מיום 15/3/2012, צוין שהכרטיס הרפואי של התובעת עמד בפני חברי הועדה בעוד שבשני הפרוטוקולים האחרים לא צוינה עובדה זו, כדי להביא למסקנה לפיה, הכרטיס הרפואי של התובעת לא היה בפני חברי הועדה בישיבות השנייה והשלישית שלעיל.

ביום 2/10/2014 התקבלה תשובת המל"ל, באמצעות הגב' ז'אנה ניזרי (להלן: "הגב' ניזרי"), פקידת תביעות נפגעי עבודה, לפיה: "הריני להודיעך, כי הכרטיס הרפואי אשר עמד בפני הועדה מיום 15/3/2012 וצוין על גבי הפרוטוקול אכן עמד גם לפני הועדות אשר התקיימו ב- 31/7/2012 ו- 15/11/2012. הוצאת החומר מהתיק מתבצעת אך ורק כאשר יש הוראה מפורשת של בית הדין בלבד וזאת אך ורק בהתאם לפס"ד שמתקבל. ללא פסק דין אין אנו מוציאים את החומר הרפואי או/ו כל מסמך אחר מהתיקים של הנפגעים".

הנתבעת טענה מנגד, כי גם בפרוטוקול מיום 15/3/2012 , לא נראה כי הועדה התייחסה לעברה הרפואי של התובעת שכן, הדבר לא צוין בפרק הסיכום והמסקנות. כמו כן, צוין, כי אישור המל"ל שניתן על ידי הגב' ניזרי אין בו כדי לשפוך אור על מה שהתרחש בפני הועדות השונות שכן, האישור נערך בדיעבד ולא על ידי מי ששימשה מזכירת הועדה (הגב' ניזרי לא שימשה מזכירת הועדה בכל אחת משלושת הפגישות שהתקיימו), ומאחר ולא צוין בזמן אמת שהמסמכים עמדו בפני הועדות השונות, לא ניתן כעת להשלים את החסר. עוד נטען, כי בחוות דעתו של פרופ' נשר לא צוין שהמסמכים מקופת החולים עמדו בפניו ובפרק הממצאים- לא היתה כל התייחסות למסמכים אלו, ומאחר והועדה קיבלה את חוות דעתו של פרופ' נשר במלואה יש בכך טעם נוסף לפגם.

התובעת השיבה לתגובת הנתבעת וטענה, כי טענת הנתבעת ביחס לכך שהתיק הרפואי של התובעת לא עמד בפני פרופ' נשר, הנה טענה חדשה שלא נטענה בבקשה להביא ראיות לסתור. כמו כן, התובעת המציאה אישור נוסף, שניתן על ידי הגב' ניזרי מהמוסד לביטוח הלאומי, לפיו כל החומר הרפואי, כולל הכרטיס הרפואי, עמדו בפני היועצים הרפואיים אשר דנו בתיק, וביניהם גם פרופ' נשר.

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובע, כי דין הבקשה לעיון חוזר להידחות.

כאמור, הָחלטתי לקבל את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נבעה מהנימוק היחידי לפיו, אין אינדיקציה לכך שתיקה הרפואי של התובעת מקופת החולים הופיע בפני חברי הועדה. ואכן, בשני הפרוטוקולים מיום 31/7/2012 ו- 15/11/2012 לא צוין הכרטיס הרפואי של התובעת, ברשימת המסמכים שעמדו בפני חברי הועדה.

אני מקבל טענת הנתבעת לפיה, אין באישור שניתן על ידי הגב' ניזרי כדי לרפא את הפגם שנפל כאמור לעיל. ראשית, בפרוטוקולים לא צוין שהגב' ניזרי היתה נוכחת בועדות השונות שהתקיימו בעניינה של התובעת, ואין זה ברור מכח איזו ידיעה היא פעלה כשחתמה על האישור שצורף. שנית, גם אם יוכח שעובדה היא, שישנו נוהל והנחיה ברורה לפיה, בהיעדר פסק דין המורה כך, אין מוציאים מסמכים מהתיק- לא ניתן ללמוד מהנחיה כללית זו, שכך אכן היו הדברים במקרה דנא. כל שיש בפניי הם הפרוטוקולים של הועדות השונות, כפי שאלו מולאו על ידי חברי הועדה שנכחו בה. לא מצאתי בטענות התובעת הסבר המניח את הדעת לסיבה שבגינה חברי הועדה ציינו את המסמכים שעמדו בפניהם, אך נמנעו מלציין את כרטיסה הרפואי של התובעת, כך לשיטתה.

ויובהר, איני מוציא מכלל אפשרות, שטענת התובעת לפיה כרטיסה הרפואי עמד בפני חברי הועדה, טענה נכונה היא, אולם, בהיעדר ציון מפורש של עניין זה בפרוטוקול הועדה, אין לטענה זו על מה לסמוך.

לאור האמור לעיל, איני נדרש לדון כלל בטענתה הנוספת של הנתבעת לפיה החומר הרפואי גם לא עמד בפני פרופ' נשר. במאמר מוסגר אומר רק, שגם האישור שניתן על ידי הגב' ניזרי בעניין זה אינו יכול היה לסייע לתובעת, שכן לא ברור כיצד יכולה הגב' ניזרי להעיד שהתיק הרפואי עמד בפני פרופ' נשר ואם לאו, ונראה, לפחות לכאורה, שפרופ' נשר הוא אשר היה צריך להעיד על כך.

מכל מקום, ברור הוא שלא ניתן לזמן את הגב' ניזרי ליתן עדות בעניין זה שכן, בהיותה נציגת המל"ל, עניין זה אינו מקובל כלל.

לפיכך, כאמור לעיל, לא מצאתי לשנות מהחלטתי ועל כן, החלטתי מיום 10/9/2014 בעיניה עומדת.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ה, 10 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.