<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נעמה ניר

ב"כ הנאשם עו"ד פרח ארוך

הנאשם התייצב

<#2#>

גזר דין

רקע

הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות שלושת כתבי האישום המתוקנים בתיקים שבכותרת, והורשע, על סמך הודאתו, בעבירות כדלקמן:

ת.פ. 40912-03-13:

על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 16.12.11 החזיק הנאשם בדוכן במרכז מסחרי בגן יבנה (להלן- "הדוכן") לשם מסחר 1,326 תקליטורי מוסיקה, סרטים ומשחקי מחשב מזויפים, המהווים עותקים מפירים של יצירות אשר נושאים סימנים מסחריים של חברות בעלות הזכויות ושל הקלטות מוסיקליות של יצירות אשר הקלטותיהם המקוריות שייכות למפיקי תקליטים החברים בארגון הפדרציה הישראלית והים תיכונית בע"מ. ייצורם ושכפולם של הדיסקים המזויפים נעשו ללא היתר ו/או הרשאה כלשהי מאת הבעלים החוקיים של היצירות המקוריות, והנאשם ידע כי הינם עותקים מפרים של יצירות שיש בהן זכויות יוצרים. התקליטורים סומנו בסימני מסחר רשומים, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, ועלולים להטעות בכך אדם אחר והנאשם ידע זאת. בתקופה שבין ספטמבר 2011 לבין 12.12.11 עסק הנאשם במכירת דיסקים מזויפים בדוכן כמפורט לעיל. במעשיו המתוארים עסק הנאשם במכירה והחזיק לשם מסחר בטובין שסומנו או יובאו לישראל שלא כדין תוך הפרת סימני המסחר וכן עסק במכירה והחזיק לשם מסחר בעותקים מפרים של יצירות תוך הפרת זכויות יוצרים. כמו כן, מכר הנאשם עותקים מפרים של יצירות בהיקף מסחרי.

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות האישום הראשון, בעבירות כדלקמן: ריבוי עבירות של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו לפי סעיף 61 (ה) ביחד סעיף 62 (ב)(3) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן- "חוק זכות יוצרים"), ריבוי עבירות של החזקת טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן לשם מסחר לפי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 (להלן- "פקודת סימני מסחר"), ועבירה של מכירת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין בהיקף מסחרי לפי סעיף 60 (א)(3) לפקודת סימני מסחר.

על פי עובדות האישום השני, בתאריך 9.3.12 החזיק הנאשם בדוכן לשם מסחר 1,253 תקליטורי מוסיקה, סרטים ומשחקי מחשב מזויפים המהווים עותקים מפרים של יצירות ואשר נושאים סימנים מסחריים של חברות בעלות זכויות ושל הקלטות מוסיקאליות של יצירות אשר הקלטותיהם המקוריות שייכות למפיקי תקליטים החברים בארגון הפדרציה הישראלית והים תיכונית בע"מ (להלן- "הדיסקים המזויפים"). ייצורם ושכפולם של הדיסקים המזויפים נעשו ללא היתר ו/או הרשאה כלשהי מאת הבעלים החוקיים של היצירות המקוריות, והנאשם ידע כי הינם עותקים מפרים של יצירות שיש בהן זכויות יוצרים. התקליטורים סומנו בסימני מסחר רשומים, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, ועלולים להטעות בכך אדם אחר והנאשם ידע זאת. בין יום 4.3.12 ליום 9.3.12, או בסמוך לכך, מכר הנאשם בדוכן כ-60 דיסקים מזויפים כמפורט לעיל. במעשיו המתוארים, עסק הנאשם במכירה והחזיק לשם מסחר בטובין שסומנו או יובאו לישראל שלא כדין תוך הפרת סימני מסחר וכן עסק במכירה והחזיק לשם מסחר בעותקים מפרים של יצירות תוך הפרת זכויות יוצרים. כמו כן, מכר הנאשם עותקים מפרים של יצירות בהיקף מסחרי.

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות האישום השני, בעבירות כדלקמן: ריבוי עבירות של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו לפי סעיף 61 (ה) ביחד סעיף 62 (ב)(3) לחוק זכות יוצרים, ריבוי עבירות של החזקת טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן לשם מסחר לפי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני מסחר, ועבירה של מכירת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין בהיקף מסחרי לפי סעיף 60 (א)(3) לפקודת סימני מסחר.

על פי עובדות האישום השלישי, בתאריך 26.8.12 החזיק הנאשם בדוכן ומכר 891 דיסקים מזויפים הנושאים סימנים מסחריים של חברות בעלות זכויות. הנאשם רכש כל דיסק ב-5 ₪ ומכר אותו ב- 10 ₪. הדיסקים הועתקו וסומנו בסימני מסחר רשומים שלא בהסכמת בעליהם וללא ידיעתם והנאשם ידע זאת. במעשיו המתוארים, החזיק הנאשם ומכר לשם מסחר טובין שסומנו בסימן מסחר רשום בלא רשות בעל הסימן ובאופן שעלול להטעות אדם.

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות האישום השלישי, בעבירות כדלקמן: ריבוי עבירות של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו לפי סעיף 61 (ה) ביחד סעיף 62 (ב)(3) לחוק זכות יוצרים.

ריבוי עבירות של החזקת טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן לשם מסחר לפי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני מסחר, ועבירה של מכירת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר כדין בהיקף מסחרי לפי סעיף 60 (א)(3) לפקודת סימני מסחר.

ת.פ. 49619-12-13 :

על פי עובדות כתב האישום, במהלך כחצי שנה עובר ליום 16.4.12, במועדים ובמקומות שאינם ידועים למאשימה במדויק, רכש הנאשם בשוק הכרמל תקליטורים מזויפים ואשר נחזים להיות מוצרים מקוריים. הנאשם רכש כל פריט ביודעו כי אינו מקורי ועל מנת למכור אותו בסכום גבוה יותר. ביום 16.4.12 החזיק הנאשם בביתו באלפי תקליטורים מזויפים הנושאים העתקות מפרות של יצירות קולנועיות, יצירות מוסיקליות ומשחקי מחשב שהועתקו ונעשו בלי קבלת רשותם של בעל זכות היוצרים, תוך סימון סימן המסחר לשם מסחר באופן המהווה הפרה של זכות היוצרים ושל סימן המסחר. כמו כן החזיק הנאשם בעטיפות לדיסקים. במעשיו האמורים החזיק הנאשם כאלפי עותקים מפירים של יצירות לשם מסחר בהם, ובחומרי גלם מפרים, עסק במכירה ובהצפה של עותקים מפרים של יצירות בהיקף מסחרי בלא קבלת רשות בעל הסימן המסחרי הרשום ו/או מי מטעמו באופן העלול להטעות אדם אחר.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות אלה בריבוי עבירות של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו לפי סעיף 61 (ה) ביחד סעיף 62 (ב)(3) לחוק זכות יוצרים, ובריבוי עבירות של החזקת טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן לשם מסחר לפי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני מסחר.

ת.פ. 43054-04-14:

על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.8.13 החזיק הנאשם בביתו בכ- 2,905 תקליטורים מזויפים הנושאים העתקות מפרות של יצירות קולנועיות ויצירות מוסיקליות שהועתקו ונעשו ללא קבלת רשותם של בעלי זכויות היוצרים תוך סימון סימן המסחר הרשום לשם מסחר באופן המהווה הפרה של זכות היוצרים ושל סימן המסחר. באותן נסיבות, החזיק הנאשם בדיסק און קי שבבעלותו בכ- 2,000 קבצי תמונות של עטיפות לתקליטורים של סרטים, מוסיקה ומשחקים, וכן החזיק במחשב נייד שבבעלותו באלפי קבצי תמונות של עטיפות לתקליטורים של סרטים, סרטי ילידם, מוסיקה ומשחקים. במעשיו האמורים, החזיק הנאשם כ- 2,000 עותקים מפרים של יצירות לשם מסחר בהם, עסק במכירה ובהפצה של עותקים מפרים של יצירות בהיקף מסחרי ושל טובין שסומנו ללא קבלת רשות מבעל הסימן המסחרי הרשום ו/או מי מטעמו ובאופן העלול להטעות אדם אחר.

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות אלה בריבוי עבירות של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו לפי סעיף 61 (ה) ביחד סעיף 62 (ב)(3) לחוק זכות יוצרים ובריבוי עבירות של החזקת טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן לשם מסחר לפי סעיף 60 (א)(4) לפקודת סימני מסחר.

הצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה עונשית. בהחלטתי מיום 16.3.16 ובהסכמת הצדדים הוריתי על הפניית הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן ולקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות טרם גזירת דינו.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה כי הנאשם, כבן 47, גרוש ואב לילדה כבת 18, מתגורר לבדו, ועובד משנת 2015 כמנהל מחסן בחברה לקידום מותגי ילדים. הנאשם מסר כי לאורך השנים התקשה להתמודד כלכלית וכיום חובותיו הצטברו לכ- 60,000 ₪. ממסמך שהוצג בפני שירות המבחן עולה כי מעסיקו הנוכחי של הנאשם שבע רצון מתפקודו של הנאשם. באשר להתייחסותו לעבירות בהן הורשע, צוין כי הנאשם מסר שבתקופת ביצוען היה נתון בקשיים כלכליים ובחובות למרות שעבד, וכי המניע לביצוע העבירות היה כספי. הנאשם מסר עוד כי לא חש הרתעה וחזר לבצען היות ובכל פעם שוחרר ללא מעצר. באשר לכתב האישום השלישי טען הנאשם כי רכש את היצירות לפני כחמש עשרה שנים מאחר שהיה אספן קולנוע ומוסיקה והוא אינו רואה במעשיו עבירה פלילית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל יכולות וכישורים אולם גילה לאורך חייו מידה נמוכה של יכולת הסתגלות במסגרות, וניכר כי ניהל אורח חיים הישרדותי בשל העדר מקורות תמיכה משפחתיים וכלכליים וחשיפה לחברה עבריינית בהתבגרותו. שירות המבחן התרשם עוד כי הנאשם בעל מערכת ערכית לא מגובשת ובעל קשיים בקבלת סמכות ובהתמודדות עם גבולות ברורים, בין היתר, בשל נסיבותיו המשפחתיות כפי שתוארו, וכי ניכר כי מבין ומקבל את כללי החברה באופן חלקי ובהקשרים מסוימים נוטה שלא לקבלם. לאחרונה, כך צוין, מסתמנת מגמה חיובית בתחום התעסוקתי הבאה לידי ביטוי בהמלצה ממקום עבודתו. כמו כן צוין כי הנאשם נוטה להשתמש בסם מסוג "גראס" כדרך בריחה מהתמודדות עם קשייו. שירות המבחן העריך כי הנאשם זקוק לטיפול בנושא זה אולם חסר תובנה למצבו ומסרב לכך. כמו כן העריך כי רמת הסיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד מצד הנאשם הינה בינונית. שירות המבחן נמנע לבוא בהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות כעונש מוחשי ועל מאסר על תנאי כעונש הרתעתי.

ראיות וטיעוני באי כוח הצדדים לעונש

בא כוח המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם את המעשים בהן הורשע הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל. בטיעוניו ציין את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם ואת חומרתם הנובעת מהיקף ההעתקים המפרים וממשך ביצועם. על כן טען כי העונש הראוי לנאשם הוא למאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס משמעותי.

מטעם הנאשם נשמעה עדותה של מנהלת החברה בה עובד הוא כיום העוסקת בייצוג מותגים ובקידום אירועים למותגי טלוויזיה וזכויות יוצרים. בעדותה מסרה כי הנאשם החל עבודתו כמנהל מחסן לוגיסטי וכי כיום עובד במחסן הגדול, כי מגלה חריצות ומשקיע כוחותיו על מנת לעבוד לפרנסתו ולפרנסת בתו ולשמור על כלכלתם. כמו כן מסרה כי הנאשם מצטער על מעשיו וחושש לאבד את מקום עבודתו שהוא המקום היציב היחידי בחייו.

באת כוח הנאשם ביקשה להתחשב בנאשם ולהימנע מלהטיל עליו עונש של מאסר בפועל בטענה כי ימיט עליו אסון כלכלי. לטענתה, יש להתחשב בכך שכתבי האישום תוקנו באופן משמעותי, וכי מאז ביצוע העבירות הנאשם פועל לשיקום חייו ולפרנסת בתו, שומר על מקום תעסוקה קבוע ועל אורח חיים נורמטיבי. כמו כן טענה כי הנאשם מסכים להשתתף בקבוצת טיפול.

דברי הנאשם

הנאשם מסר כי הוא מצטער על מעשיו וכי פעל מתוך מניע הישרדותי. כמו כן מסר כי הוא אספן של דיסקים מזה כעשרים שנים וביקש להתחשב בכך שמדובר בהסתבכות פלילית ראשונה בעבירות הנדונות וכי מדובר בטעות גדולה.

דיון והכרעה

הנאשם שלפני, כבן 47, עומד בפני גזירת דינו לאחר שהורשע בריבוי עבירות של החזקה לשם מסחר בעותקים של יצירות מוסיקליות, קולנועיות ואחרות תוך הפרת זכויות יוצריהם וסימני המסחר וכן בשלוש עבירות של מכירת עותקים מפרים כאמור; עבירות אותן ביצע בתקופה שבין 16.12.11 לבין 4.8.13, דהיינו- במשך כשנתיים ימים ועד לפני כשלוש שנים. המדובר אפוא בשלושה כתבי אישום המתעדים חמישה אירועים שונים בהם נמצא הנאשם מבצע את העבירות בהן הורשע.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, הליך גזירת העונש כולל שלושה שלבים: בשלב הראשון יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה ובהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה; בשלב השני יש לבחון התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם - פוטנציאל שיקום או הגנה על הציבור; ובשלב השלישי יש לגזור העונש הראוי בגדרי המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

כאמור, יש תחילה לבחון את נסיבות ביצוע העבירות. על פי עובדות כתב האישום הראשון נמצא הנאשם מחזיק לשם מסחר ועוסק במכירה של תקליטורים מזויפים בדוכן שהקים במיוחד לצורך כך במרכז מסחרי בעיר מגוריו, בשלוש הזדמנויות שונות. בתאריך 16.12.11 נמצאו ברשות הנאשם 1,326 תקליטורים מזויפים. בהמשך לכך ולאחר כשלושה חודשים נמצאו ברשות הנאשם ובאותן נסיבות 1,253 תקליטורים מזויפים כאשר 60 כאלה מכר הנאשם במשך שבוע ימים לפני כן. כחודש לאחר מכן נמצאו ברשות הנאשם בביתו אלפי תקליטורים מזויפים. לאחר כארבעה חודשים ושוב באותן נסיבות, בדוכן, נמצאו ברשות הנאשם 891 תקליטורים מזויפים. לאחר כשנה נמצא הנאשם מחזיק בביתו כ- 2,905 תקליטורים מזויפים, כ- 2,000 קבצי תמונות של עטיפות לתקליטורים על גבי דיסק און קי וכן אלפי קבצי תמונות כאמור על גבי מחשב נייד. הנאשם ביצע, לאורך תקופה של שנתיים ימים ובאופן תדיר וחוזר, עבירות של החזקת עותקים מפרים של יצירות לשם מסחר בהם ועבירות של מכירת עותקים מפרים, תוך שברשותו נמצאו אף חומרים מהם יוצרים העתקים מפירים והכוונה לתמונות של עטיפות של תקליטורים.

המדובר בהיקף נרחב של עיסוק בהחזקה ובמכירה של תקליטורים מזויפים על פני תקופה ארוכה ולמען בצע כסף. הנאשם פגע במעשיו אלה בקניינם הרוחני של בעלי היצירות ובגניבת יצירותיהם אותם יצרו תוך השקעת כישרונם ומרצם. אלא שתופעת העבירות נגד הקניין הרוחני אינן נתפסות ככאלה הפוגעות בבעל הקניין בלבד אלא ככאלה הפוגעות אף בסחר המקומי והבינלאומי. כמו כן אין להבדיל בין גניבת קניין רוחני לבין גניבת קניין פיזי שהרי בשני המקרים מדובר למעשה בגניבת רכושו של אדם אותו השיג בעמל ותוך השקעת משאביו. מתוך כך, מדיניות הענישה שהתפתחה בפסיקה מכוונת להחמרת עונשם של עברייני הקניין הרוחני באמצעות הטלת עונשים ממשיים אשר יהפכו את הרווח הכלכלי לבלתי כדאי וייצרו הרתעה אפקטיבית. יפים בהקשר זה דברי כב' השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 219/06 נסטסקין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו): "...נוכח גל הזיופים, העתקות והעיסוק בה, השוטף את הארץ בעת האחרונה , נראה, כי יש להוקיע "נורמה" זו מכל וכל, על ידי הרתעה בדמות ענישה משמעותית, אשר תמנע את כדאיותו של עיסוק זה".

באי כוח הצדדים הציגו, כל אחד, פסיקה בתמיכה לעמדתם העונשית. כך הציגה באת כוח הנאשם פסיקה לפיה הוטלו עונשי מאסר על תנאי על נאשמים אשר הורשעו בעבירות של החזקת העתקים מפרים של יצירות מוגנות לצד קנס. אולם דומה כי התעלמה מכך כי באותם מקרים דובר בעבירות בודדות. בענייננו כאמור מדובר בריבוי עבירות ואני סבור כי הפסיקה שהציג בא כוח המאשימה מייצגת נכון יותר את מדיניות הענישה הנהוגה (וראו בין היתר ת"פ 28574-01-12 (שלום י-ם) מדינת ישראל נ' אייזיקוביץ (פורסם בנבו), ת"פ 13023-10-11 (שלום ת"א) מדינת ישראל נ' בן דוד (פורסם בנבו)).

בהינתן כל אלה, ובהתחשב בסוג המעשים האסורים שביצע הנאשם, במהותם, בהיקפם ובתדירותם, אני סבור כי מתחם העונש שהציג בא כוח המאשימה- הנע בין שישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל- הינו הולם את כל אחד מן חמשת האירועים נשוא כתבי האישום- בנפרד. יוער בהקשר זה כי אמנם בא כוח המאשימה לא טען במפורש כי מתחם העונש ההולם, לדידו, מתייחס לכל אישום בנפרד, אולם דומה כי זו הייתה כוונתו בטיעוניו, היות ומלבד הדמיון שבין המעשים האסורים נשוא כל אחד מהאישומים לא מתקיימת ביניהם זיקה, לרבות מבחינת מועדי ביצועם, המבססת אפשרות להתייחסות כוללת כמסכת עבריינית אחת בבחינת אירוע אחד והמצדיקה קביעת מתחם עונש הולם אחד.

אשר לעונש הראוי לנאשם בגדרי מתחם העונש ההולם, הרי שבהינתן חומרת מעשי הנאשם ובהעדר שיקולי שיקום משמעותיים אין לסיים ההליך בעניינו בהשתת עונש הנמוך מעונש מאסר, לרבות כזה שירוצה בעבודות שירות. הנאשם עובד אמנם מזה כשנה במקום עבודה יציב המשמש מקור לפרנסתו ולפרנסת בתו אולם בכך אין להצביע על שיקולי שיקום ממשיים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם מקום בו הנאשם סירב להמלצת שירות המבחן להשתלב בהליך טיפול. הנאשם ביקש אמנם כי לא יוטל עליו עונש מאסר בשל מצבו הכלכלי הקשה והחובות אותם הוא נושא ועל מנת שיוכל להמשיך לעבוד ברציפות במקום עבודתו האחרון. אני סבור כאמור כי חומרת מעשי הנאשם כפי שתוארה לעיל, אינה מאפשרת סיום ההליכים בעניינו במאסר על תנאי. שקלתי האפשרות להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ואני דוחה אפשרות זו משתי סיבות. הסיבה האחת היא שהנאשם מסר לממונה על עבודות שירות כי אינו מסוגל לרצות אף עונש מאסר בעבודות שירות. הסיבה השנייה היא רף החומרה הגבוה של המעשים בהם הורשע הנאשם המתבטא בין היתר בתדירותם ובהיקפם.

לצד כל זאת, אני נותן משקל לקולה לגילו של הנאשם, לנסיבות חייו האישיות, המשפחתיות והכלכליות, ואני מוצא כי איזון ראוי בין אלה לבין חומרת המעשים בהם הורשע מצדיק הטלת עונש כולל בדמות מאסר בפועל לתקופה שאינה על הצד הגבוה של מתחם העונש ההולם.

כאן המקום לציין כי אלמלא חוות הדעת השלילית של הממונה על עבודות שירות בשב''ס היה מקום לשקול בכובד ראש, עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות כפי המומלץ בתסקיר שירות המבחן. אלא שדרך ענישה זו, ירדה משיקול הדעת לנוכח האמור בחוות דעת הממונה כאמור.

ואלה העונשים אשר אני משית על הנאשם:

7 חודשי מאסר בפועל.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה על חוק זכות יוצרים ועל פקודת סימני מסחר.

באשר לקנס, אני סבור כי נוכח היקפם של המעשים ראוי כי יהיה משמעותי אלא שבהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם אני מוצא להשית עליו קנס מתון באופן יחסי.

אני משית אפוא על הנאשם קנס בסך של 500 ₪ או שבועיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.2.17.

הנאשם יתייצב ביום 5.3.17 לריצוי מאסר בבית המעצר "ניצן" עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו ת.ז. או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377/36.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

מוצגים: ייעשה בהם כפי הוראות הדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

גזר הדין ניתן על ידי כב' השופט א. הימן והוקרא על ידי עקב מינויו לבית המשפט המחוזי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"ז, 18/01/2017 במעמד הנוכחים.