08 יוני 2015

לפני:

כב' השופטת אורנית אגסי

נציגת ציבור (עובדים) גב':רחל קפר

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע, מר צבי ויסבלט (להלן: "התובע") , המבקש כי בית הדין יורה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר באוטם שריר הלב אשר ארע לו במהלך עבודתו , כתאונת עבודה וזאת לאחר שהנתבע דחה תביעתו של התובע בעניין זה.

2. ואלו העובדות הרלוונטיות אשר אינן שנויות במחלוקת:

א. התובע הוא יועץ עצמאי לחברת "גל שבב" משנת 2007. קודם לכן הועסק כקניין בחברה ומנהל רכש. התובע הינו הנדסאי תעשיה וניהול ומומחה ברכש ולוגיסטיקה ופעל עבור החברה בניהול המו"מ עם הספקים השונים כיועץ עצמאי החל מ-2007.

ב. אין חולק כי התובע נסע לצרפת ביום 12.12.12 לניהול מו"מ עם ספק עבור החברה לה נתן את עיקר שרותיו כיועץ ,יחד עם הבעלים של החברה.

ב. ביום 13.12.12 מיד לאחר שהסתיים מו"מ ארוך של שעות בין התובע לספק לאחר שיצא את החדר בו נוהל המו"מ וצעד יחד עם מנכ"ל החברה לשם דיווח על המו"מ, התמוטט התובע ונפל. התובע עבר החייאה במקום פונה באמבולנס לבית חולים ואושפז עם סיבוכים של אירוע האוטם במשך 3 שבועות. התברר בדיעבד כי עבר אירוע של דום לב.

ג. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ביום 8.4.13 , אשר נדחתה על ידי פקיד התביעות ביום 13.8.13.

3. המחלוקת בין הצדדים, לה נדרשה הכרעתנו היא, האם עלה בידו של התובע להוכיח את התשתית העובדתית, הדרושה לקיומו של אירוע תאונתי , בגינו לקה באוטם שריר הלב, במועד קודם וסמוך ל - 13.12.12.

העידו בפנינו התובע ומר עמר שמעון וכן הוגשו מסמכים רפואיים וכן חקירה של חוקר המוסד את התובע.

4. לטענת התובע במסגרת עבודתו ותפקידו כיועץ ואחראי על ניהול מו"מ ללקוחתו העיקרית חברת גל שבב, ומיד לאחר סיומו של מו"מ עם ספק ייחודי בצרפת בעסקת ענק שלא היה רגיל אליה, אירע לו אירוע לבבי. התובע טוען כי באופן רגיל היה מנהל עבור הלקוחה העיקרית שלו משאים ומתנים לצורך הוזלת עליות ועסקאות שונות עם ספקים. מירב העסקאות הינן מול ספקים בישראל ואף אלו שנועדו עם חו"ל היקפי העסקאות היו בין מאות לאלפי שקלים.

ביום האירוע, היה מדובר בעסקה חריגה ביותר של פיתוח מכונה חדשה של החברה כאשר הספק איתו נפגש בצרפת ייצר חלק ייחודי עבור המכונה שאף ספק אחר לא יכול היה לייצר וכי מדובר בעסקה של כמליון דולר. המשמעות של עסקת ענק זו הלחץ שהופעל עליו לסגור מחיר נמוך ככל הניתן לשם רווחיות המוצר המוגמר של החברה וניהול מו" מ ארוך וחריג זה גרמו לטענת התובע לחץ רב עליו שכן סבר כי אי הצלחה בעסקה זו עשויה להביא אף להפסקת מתן השירותים לחברה. לכן טען התובע כי היה במתח חריג וקשה , כי המו"מ עצמו היה קשה ובסיומו עת יצא מהפגישה לא הצליח להגיע להבנות עם הספק כפי שציפה ממנו מנהל החברה, דבר שגרם לו למתח נפשי חריג.

בשים לב לחריגות הפגישה הן בשל חריגות העסקה וגודלה וכן הציפיה שהופנתה אליו, טען התובע כי יש לראות באירוע הפגישה כאירוע חריג אשר השפיע עליו באופן סובייקטיבי , כך שהמתח שנילווה לפגישה זו והאחריות הרבה גרמו לו ללחץ אשר הביא לאירוע הלבבי לטענתו.

על כן טוען התובע כי יש להכיר באירוע הפגישה בצרפת כאירוע חריג בעבודתו אשר גרם לו ללחץ נפשי חריג שהינו שונה מעבודתו הרגילה וכן ביקש להעביר את התביעה למומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי.

5. מנגד, שולל הנתבע את טענותיו של התובע וטוען כי התובע כלל לא הביא ראשית ראיה להוכיח כי היה מדובר באירוע חריג וכי פגישה זו כמוה ככל פגישה אחרת אשר ביצע התובע עבור החברה במסגרת תפקידו. הנתבע טען כי התובע לא הציג מסמכים על אותה פגישה מעבר לעדות שמסר וכן עדות מר עמר ולא הביא ראיה להוכיח את הטענה כי מדובר בעיסקת ענק כפי שטען. הנתבע אף טען כי התובע הינו איש עסקים בעל ניסיון חיים עשיר ואין לראות דווקא באירוע זה כחריג למו"מ קודמים שניהל עבור החברה. בסיכומים טען הנתבע כי אין בית הדין בוחן כליות ולב והוא אמור לבחון את המקרה על פי האדם הסביר. עוד נטען כי לאור עדותו של מר עמר נסתר אף החשש כנטען על ידי התובע באם לא יצליח בעסקה אזי עלול לאבד את משרתו.

הנתבע טען כי המקרה אינו עומד בתנאי הפסיקה ועל כן יש לדחות את התביעה.

6. נקדים ונאמר, כי ממכלול העדויות והמסמכים אשר הובאו בפנינו, וכן האמון שנתנו לעדותו יחד עם עדות מר עמר בחקירותיהם הנגדיות, אנו קובעות כי התובע הרים את הנטל והוכיח ויותר מאשר בראשית ראיה כי ארע לו אירוע חריג במסגרת עבודתו ובמהלך עבודתו עת שהה בחו"ל במו"מ עבור החברה לה נתן את שירותיו המקצועיים , ולכן יש להעביר את עניינו של התובע לבחינה של מומחה רפואי מטעמו של בית הדין. להלן יפורטו הנימוקים לקביעתנו זו.

7. המסגרת הנורמטיבית לבחינת המחלוקת בענייננו, קבועה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), לפיו, ניתן ללמוד על הגדרת "פגיעה בעבודה", כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. באשר לתאונת עבודה, קבע המחוקק כי הינה:
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" [ההדגשה הוספה-א.א].

8. בית המשפט העליון כמו גם בית הדין הארצי לעבודה, הצביעו על מבחן עיקרי, אותו יש לנקוט בבואנו לבחון את הקשר הסיבתי בין העבודה לתאונה, ככל שהיא נוגעת לאוטם שריר הלב, והוא מבחן המאמץ הבלתי רגיל (ע"א 97 / 300 יהודה חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, נב (5) 746 (1999)).

בית-הדין הארצי לעבודה הכיר בעבר, כי אוטם שריר הלב פוקד, למעט מקרים נדירים, מי שמקנן בקרבו תהליך תחלואתי של טרשת עורקים, המהווה בסיס ורקע לאוטם שריר הלב.

מחקרים הראו שקריש דם, כאמור, יכול להיווצר כתוצאה מהתכווצות העורק הטרשתי וזאת עקב מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי מיוחד ופתאומי ( דב"ע תש"ן 0-179 זיו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 24, בעמ' 26).

עוד נקבע בפסיקה , כי כל הנדרש מהעובד על-פי מבחן ה"אירוע החריג" הוא להביא ראשית ראיה להתרחשות האירוע החריג בעבודה, שלפי מהותה עלולה הייתה לגרום להתקף או להחישו. בית המשפט העליון קבע, כי ניתן להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה גם אם השפעת העבודה אינה רבה בהרבה מהשפעת נתונים אישיים, ובלבד שאינה פחותה בהרבה מהם.

ההכרעה

9. לאחר שבחנו את הראיות ואת טענות הצדדים כאמור , הגענו למסקנה כי התובע הוכיח כי ביום 13.12.12 אירע לו אירוע חריג ולפיכך, יש למנות מומחה יועץ רפואי לשאלת הקשר הסיבתי.

נתנו אמון מלא בגרסת התובע יחד עם עדותו של מר עמר .

הוכח כי המו"מ שנוהל על ידי התובע ביום האירוע היה באשר לרכיב ייחודי שהיתה לו חשיבות גבוהה ביותר לחברה ולמר עמר.

זאת ועוד המו"מ היה חריג בשל חשיבות הפריט, היקף שווי העסקה שעמדה על קרוב למיליון דולר, היות הספק היחיד שיכול לייצר את החלק עליו בוצע המו"מ עבור החברה ,וכי עסקה זו היתה חריגה אל מול עסקאות רבות קודמות אותן ביצע התובע שלא עלו על אלפי שקלים.

התובע אף שכנע אותנו כי מיד עם יציאתו מהמו"מ כאשר לא הצליח להביא את המו"מ לתוצאה הכספית על פיה הנחיות וציפיות מר עמר ממנו, חש לחץ כבד ומתח רב.

אנו מקבלים את גרסת התובע ועדותו כי המשמעות שלא תיסגר עסקה מאחר ולא הגיע למחיר היעד שהתבקש להגיע אליו, גרמה לו לחששות ולחץ הן בשל אחריותו כמנהל המו"מ והן חשש לעתידו באם לא יצלח. אין בידינו לקבל את טענת הנתבע כי מר עמר סתר חשש זה בעדותו שכן באותה נקודת זמן סובייקטיבית, ניתן להבין את חששו באם לא יצאה העסקה אל הפועל ומשמעותה כלפי החברה ובאופן עקיף גם כלפיו.

כך, גם השתכנענו בדבריו כי העדר הצלחתו בהגעה למחיר היעד והצורך במפגש עם מר עמר מיד לאחר הפגישה הארוכה עם הספק הצרפתי ,גרמו לתובע מתח חריג ותחושת מועקה של חוסר הצלחה ומיד עם יציאתו מחדר המו"מ התמוטט במסדרון.

הקשר הישיר בין סיומו של המו"מ , המתח הרב שהיה בניהול המו"מ כמו גם השעות המרובות בהם היה שרוי התובע במתח והעובדה כי האירוע הלבבי ארע דקות לאחר סיומו של המו"מ עוד בעת שהותם במסדרון החדר בו התנהל המו"מ, מהווים ראיה כמספקת לקביעה כי מדובר באירוע חריג סובייקטיבי אשר בסמיכות לו ארע האירוע הלבבי.

10. לאור כל האמור אנו קובעות כי יש לראות ברצף האירועים שאירעו לתובע ביום 13.12.12 אירוע חריג כמשמעו בחוק.

לאור קביעתנו ימונה מומחה רפואי מתחום הקרדיולוגיה, אשר ייעץ בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע המתואר לעיל לבין האוטם בו לקה התובע.

11. המומחה יתבקש להשיב על השאלות הבאות :

א. מהי המחלה ממנה סבל התובע כמפורט במסמכים הרפואיים בעת אשפוזו ביום 13.12.12

ב. האם לדעת המומחה יש קשר סיבתי בין האירוע החריג כמתואר בהחלטה זו בסעיף 9 לבין האוטם שאובחן אצלו בתאריך הנ"ל?

ג.   האם ניתן לומר שהאירוע בעבודתו של התובע 13.12.12 הפגישה הארוכה , המתח בהעדר הצלחה במו"מ, החישו את הופעת האוטם ,במועד בו הופיע, כך שאלמלא האירוע הנ"ל, יתכן שבוא האוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר או שלא היה מופיע כלל?

ד. האם השפעת האירוע על בוא האוטם הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים של התובע בטרם לקה במחלה/האוטם ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי שיצורף להחלטה.

12. לתיק בית הדין הוגש חומר רפואי של קופת החולים וכן כל החומר הרפואי של בית החולים בצרפת שצורף לתצהיר התובע. המזכירות תערוך תיק רפואי של מכלול החומר כמפורט.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ה, (08 יוני 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.