ע"י עוה"ד מ. הרוש

לפני תביעה (מתוקנת) לתשלום סך 186,896 ₪ המהווה לטענת התובעת את סך חובה של הנתבעת כלפיה. התביעה החלה בהגשת המחאות לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה בתיקים 02-44559-13-1 ו-02-42247-13-1 אשר אוחדו לצורך הדיון בבית המשפט.

לטענת התובעת, ביום 27.10.11 נחתם בין הצדדים הסכם על פיו תבצע התובעת עבור הנתבעת עבודות מתח נמוך בפרויקט מגדל זיו בקרית מוצקין. ההצעה לביצוע עבודות מתח נמוך ואשר אושרה וסוכמה עם הנתבעת עמדה על סך 170,000 ₪ בתוספת מע"מ.

במקביל ובנוסף התבקשה מהתובעת הצעה לביצוע עבודות אינטגרציה בפרויקט שהן עבודות השונות מעבודות המתח הנמוך ולגביהן ניתנה הצעה על סך 53,200 ₪ בתוספת מע"מ, הצעה זו הועברה לאישור הקבלן הראשי וזה אכן נתן אישור לביצוע העבודות כנגד סך מופחת של 41,395 ₪ ובכך למעשה נכרת לטענת התובעת גם הסכם נוסף זה.

התובעת מוסיפה וטוענת כי התבקשה ע"י הנתבעת להתקין במקום האחרונה 300 אביזרי חשמל בסך כולל של 9000 ₪ כולל מע"מ, רכיב זה שולם במלואו ואין לגביו טענה.

התובעת ביצעה לטענתה את חלקה בהסכמים, היא מפנה לכך שללא השלמת עבודות המתח הנמוך לא ניתן היה לבצע את עבודות האינטגרציה (סנכרון מערכות המתח הנמוך) ואלה אכן בוצעו עם השלמת העבודות כאמור. התובעת מפנה לכך שקיבלה המחאות המכסות 90% מתמורת ביצוע עבודות המתח הנמוך כאשר מה שנותר מבחינתה היה להשלימן עד תומן (התקנת פנל אינטרקום), דבר שלטענתה ביקשה והייתה מוכנה לעשות אך נמנע ממנה. התובעת מדגישה כי עצם קביעתם של מועדים לביצוע אינטגרציה כעולה מהמסמכים שהוגשו מעידה על כך שעבודות המתח הנמוך הושלמו שכן מהותה של האינטגרציה היא ביצוע סנכרון בין חלקיה השונים של מערכת המתח הנמוך לאחר השלמת התקנתה.

התובעת מוסיפה וטוענת כי בדיקות התקינות והאינטגרציה בוצעו בהצלחה והמערכות אושרו לשימוש למעט מערכת פנל האינטרקום שלטענת התובעת השלמתה התעכבה לבקשת הקבלן עד למועד האכלוס.

למרות ההצלחה בבדיקות סירבה הנתבעת לשלם בעבור עבודות האינטגרציה ואף פנתה לחברה אחרת לביצוע השלמות (כמו בדיקת כיבוי אש) כאשר השיקים שנמסרו ע"ח עבודות המתח הנמוך בוטלו ברובם. התובעת סבורה כי ההמחאות בוטלו היות והקבלן הראשי נקלע לקשיים דבר שהביא לעיכובים בתשלומים שהגיעו לנתבעת וזו האחרונה ניסתה להקטין נזקיה ולגלגלם לתובעת על דרך ביטול השיקים נשוא תיק זה.

התובעת טוענת כי מגיע לה סך 197,200 ₪ כולל מע"מ בגין עבודות מתח נמוך, סך 9000 ₪ כולל מע"מ בגין אביזרים וסך 48,846 ₪ כולל מע"מ בגין עבודות האינטגרציה כלומר סך 255,046 ₪ ומתוך סכום זה שולם לה סך 68,150 בלבד ותביעתה (המתוקנת) מתייחסת ליתרה הבלתי משולמת.

הנתבעת מפיו של מר מוחמד חטיב מנהלה טוענת כי התובעת הפרה את ההסכמים, לא עמדה בזמני הביצוע והיעדים ובכך גרמה לנתבעת נזקים בדמות עיכוב כספים רבים המגיעים לה מהקבלן הראשי ובדמות תשלום של כ-100,000 ₪ לקבלני משנה חלופיים שנשכרו במקום התובעת.

הנתבעת טוענת כי התובעת פיגרה בעבודות ולא הקצתה כוח אדם מספיק, כך היו תקופות בהן עבד מטעמה אדם בודד באתר הפרויקט כאשר גם לבדיקות האינטגרציה לא התייצבה תמיד או במועד. הדברים הביאו לקיומה של פגישה ביום 2.5.13 אז הוסכם על ביצוע תשלומים בהתאם ללו"ז ודובר על סנקציות במידה והדברים לא יעשו והם אכן לא נעשו בהתאם ללו"ז עד שלא היה מנוס אלא לפנות כאמור לקבלני משנה. הנתבעת הגישה בשלב ההתנגדות מסמך המראה כי כספים המגיעים לה מהקבלן הראשי עוכבו תחת סעיף "הפחתת עיכבון" (נ/1).

העדים נחקרו וב"כ הצדדים סיכמו.

דיון:

בפתח הדברים יש לומר רק זאת, הגם שמדובר במערכת יחסים בין 2 חברות מסודרות (לכאורה) אשר עבדו באתר בו הוקם פרויקט רציני בו מעורבים יזם מצד אחד וקבלן ראשי מצד שני, הרי באותן נקודות קריטיות לצורך ההכרעה ולצורך הוכחת הגרסאות, כשלו הצדדים באופן טוטלי בהבאת ראיות אובייקטיביות שהיו אמורות להיות בנמצא ושהיו יכולות להכריע את התיק ללא צורך בשמיעה הארוכה והמפרכת של עדים שהעידו על פעולות ומסמכים שבסופו של יום, איש לא הציג. גם הניסיון בסיכומים לייחס לעדויות את שאין בהן, איננו מסייע והצדדים התקשו בסיכומים להתמודד עם טענות הצד שכנגד ולמעשה בנקודות מסוימות הגיעו הדברים עד כדי התעלמות (כמו אי התמודדות התובעת עם מסמכים המעידים על טענות בדבר עיכובים מצדה וכמו אי התמודדות הנתבעת עם הטענות שבפועל רוב או כל התשלומים בהם נשאה לטענתה, לא בוצעו בפועל).

ולאחר שהדברים לעיל נאמרו אין אלא לנסות ולהכריע על סמך מה שיש בתיק.

התובעת הצליחה להוכיח את העובדות הבאות:

א. היקף ההתקשרות כולל את הצעת המחיר הראשונה וגם את אותו חלק בהצעת המחיר השנייה שאושר ע"י מר ספי שחאדה מנהל העבודה בפרויקט. מר חמודי מטעם הנתבעת אישר בחקירתו שההצעה השנייה הייתה תוספת על ההצעה הראשונה.

ב. הנתבעת מסרה לתובעת שיקים על סכום השווה ל-90% מערך ההתקשרות מה שלכאורה מעיד על ביצוע עבודות בהיקף דומה.

ג. חלק מהשיקים שנמסרו חוללו.

ד. בנקודת זמן מסוימת קיבל יועץ החשמל מטעם היזם, המהנדס ועד התובעת מר סער פנקס את הרושם כי הפרויקט עבר את בדיקות מכון התקנים ויועץ הבטיחות אך הוא לא ראה מסמכים כלשהם המעידים על ביצוע הבדיקות בכלל ובהצלחה בפרט. מר סער ציין שלא קיבל הודעה על בעיה כלשהי במישור זה , דבר שהיה אמור לקרות מתוקף תפקידו כיועץ החשמל. יצוין שמר סער טען כי בדק את מערכת הכריזה באופן ויזואלי, עשה "טסט" כלשהו ברם לא הוא הגורם הבודק והמאשר של המערכת.

לטענת מר סער כדי לקבל את טופס 4 ככל שהדברים נוגעים לעבודות התובעת היה צורך בביצוע 2 בדיקות של מכון התקנים בהצלחה.

ה. סיכומי הפגישות מיום 2.5.13 ומיום 13.5.13 הם לא רק סיכומים אלא גם מוסכמים ולכן הרלבנטיות של מה שקרה לפניהן למחלוקת הנוכחית מינורית, נכון הוא שניתן ללמוד על עיכובים לפני שתי הפגישות אך מהן לא ניתן ללמוד על מה שבוצע לאחריהן. יובהר, משהוסכם להאריך המועד ולאפשר לתובעת להשלים עבודות גם אחרי הפגישה השניה, שוב אין זה רלבנטי לעניין אי תשלום התמורה מה שקרה לפני אותו סיכום שכן הסיכום איננו כולל תניה בדבר פיצוי או קיזוז וכיו"ב.

ו. לכאורה היה בשלב מסוים פיגור כלשהו בביצוע התשלומים שכן מר חמודי התקשה למקם מבחינת הזמן והשלב החוזי את התשלומים שמסר וביצע אם כי עניין זה איננו בעל חשיבות למחלוקת האמיתית שבין הצדדים.

מאידך גיסא התובעת שידעה לפרט כל מיני תאריכים בהם לכאורה בוצעו בדיקות, לא הצליחה להביא שום ראיה אובייקטיבית שתעיד על ביצוע בדיקה כלשהי של מכון התקנים או יועץ הבטיחות/איזוטופ היכולה להוכיח כי עבודתה אושרה ועברה בהצלחה את אותה בדיקה בכלל ובדיקה קריטית או סופית לקבלת טופס 4 בפרט.

התובעת לא הצליחה להביא שום ראיה אובייקטיבית כגון יומני עבודה, תיעוד של בדיקות-הרכבות-תכנות שיעידו שאכן העבודה התקדמה בקצב סביר ובהתאם לקצב התקדמות הפרויקט כולו (יוער שבין הצדדים אין הסכם הקובע מועדים לביצוע).

מצבה של הנתבעת גרוע אף יותר, התביעה החלה כתביעה שטרית, אמנם הנטל הכללי שהיה מוטל בתחילה על הנתבעת התהפך משתוקנה התביעה ברם עדיין ביחס לאי כיבוד השיקים המהווים התחייבות מהותית מצדה וראיה כנגדה זאת ביחס למשמעות מסירתם וקיזוז או הוכחת ההוצאות/הנזק/היעדר התמורה מולם רובץ עליה נטל ההוכחה.

הנתבעת הוכיחה את העובדות הבאות:

א. במהלך העבודה נוצרו אי הבנות, עיכובים מצד התובעת ותקלות שהן בין היתר תוצאה של קצר בתקשורת או אי הבנות שבין התובעת לספקית "מיטלפרס" שלא הייתה מרוצה מתפקודה של התובעת. לכאורה נראה כי כמות כוח האדם שהוקצתה לפרויקט הייתה מצומצמת ולו משום שאין בנמצא תשובה למכתב מנהל הנתבעת מיום 2.5.13. תשובתו הקשה בניסוחה של מנהל העבודה מר סאפי שחאדה שניתנה ביום 16.5.13 כמענה למכתבה של התובעת מחזק את המסקנה כי עיכובים ברמה כזו או אחרת היו ונגרמו אם כי אותו מכתב עוסק במחירי העבודות וקושר ביניהן ולבין השלמתן דבר שבאותו שלב העלה מן הסתם את חמתו של מר שחאדה סאפי.

ב. גם הפגישות מיום 2.5.13 ומיום 13.5.13 הן בראש ובראשונה תוצאה של עיכובים בקצב העבודה (ובעקבות המכתב לעיל שיצא מהנתבעת לתובעת ביום 2.5.13). מעבר לנושא העיכובים, עמדה על הפרק גם סוגיית התשלומים.

ג. היישום של הסיכום מיום 2.5.13 הצריך פגישה נוספת וסיכום נוסף.

ד. נוצרו תקלה או עיכוב כלשהם הקשורים במערכות שהותקנו ע"י התובעת והגם שיש בעיה של ממש עם החשבוניות שצירפה הנתבעת להוכחת נזקיה והוצאותיה בפועל, יש מידה מספקת של סבירות וקשר לאותם עיכובים בחשבוניות 0095,0094 שצורפו על ידה.

ה. החשבון הסופי שצורף ע"י הנתבעת כולל 90% מסכום התמורה שהייתה אמורה להיות משולמת לנתבעת וכולל עיכבון בסך 5% מכלל החשבון שמאושר. לא ברור אם מדובר בחשבון אחרון ומה קרה בסופו של דבר עם העיכבון וכיצד באמת הוא קשור לתובעת.

מאידך הנתבעת כשלה מהפן הראייתי בנקודות הקריטיות כדלקמן:

-מר חמודי לא יכול היה כאמור לזכור מתי בוצעו התשלומים הראשונים על חשבון ההתקשרות ואיזה חלק ממנה הם כיסו.

-מר חמודי לא זכר מתי לבסוף אושרו המערכות שהותקנו ע"י התובעת.

-הנתבעת לא הציגה את בדיקות מכון התקנים ואת בדיקות יועץ הבטיחות (איזוטופ?) שעל בסיסן ניתן אישור לטופס 4.

-הנתבעת לא הוכיחה את כל התשלומים שבוצעו לטענתה לקבלנים החלופיים והקשר של תשלומים אלו לתובעת והפסקת עבודתה. קבלות וראיות על תשלום בפועל לא הוצגו למעט חשבונית קבלה לחברת "סופר תיבות" שכללה שני שיקים ברם הוצאה ביום 11.11.13 קרי כמעט 5 חודשים לאחר קבלת טופס 4 ולא באמת ברור איך היא קשורה לעניין ומקל וחומר שבזמנים הרלבנטיים כבר חוללו שיקים שנמסרו לתובעת שאם לא כן ואם מדובר היה בתקלה או בהשלמת עבודה הרי ניתן היה לדרוש ממנה לבוא ולתקן או להשלים ודרישה כזו אין בנמצא.

גרוע מכך, בעוד הנתבעת טענה כי עבודות הקבלן החליפי (מר מחמיד מוסטפא/חב' פיירלין בע"מ) נדרשו לצורך הכנת המערכת לבדיקת מכון התקנים לקראת טופס 4, עלה מחקירת מר מחמיד שהוא הבעלים של פיירלין כי כל החשבוניות הוצאו במהלך העבודה ולא רק זאת אלא שבאותם ימים בהם עבד ביקש תשלום חלקי עבור שכר עבודה וחומרים.

אם טופס 4 ניתן לקראת סוף חודש יוני 2013, יש להניח כי הבדיקות עברו בהצלחה כשבוע שבועיים קודם לכן קרי עבודותיו של מר מוסטפא שהעיד כי נדרשו כ-20 יום להשלמתן, החל לעבוד בערך באמצע חודש מאי מיד לאחר "הפיצוץ" בין הצדדים ולכן ניתן לקבוע כי שתי חשבוניות הן סבירות היות ונושאות תאריך מיוני ברם אין כל סבירות בחשבוניות האחרות מחודש אוגוסט וסוף ספטמבר שכן אותן עבודות בוצעו לאחר קבלת טופס 4 על פי גרסת מי שהוציא אותן-מר מחמיד שהוא כאמור עד מטעם הנתבעת. בעניין זה הנני נותן משקל גם לטענה כי בפועל לא הוצגו קבלות המעידות על התשלום אך שוכנעתי במאזן הנדרש כי מר מחמיד עבד וביצע משהו לפני קבלת טופס 4 ואם כך הדבר, גם קיבל תמורה כלשהי בעבור עבודתו ואותן שתי חשבוניות נראות כאמור, סבירות.

הנתבעת לא הציגה גם היא יומני עבודה, התכתבויות, התראות וכיו"ב מהן ניתן ללמוד על כך שהתובעת היא הכתובת לכל הבעיות ולכל הנזקים הנטענים על ידה, נראה כי לנתבעת הייתה גישה גם לקבלן הראשי וגם למר סאפי שחאדה מנהל העבודה שהגיע כעד מטעמה והגם שהקבלן הראשי היה פעיל עד מרץ 2015 אז פשט את הרגל, לא הציגה בהליך כאן את בדיקות מכון התקנים, לא זימנה איש ממכון התקנים ולמעשה לא הציגה דבר. הדברים נכונים גם ביחס להתחשבנות הסופית בנושא העיכבון מול היזם, מה קרה אתו ואם זה חולט, מדוע וכמה ממנו יש לייחס לתובעת. יתכן שטענת מנהל הנתבעת לפיה הם "לא אנשי מכתבים) נכונה אך כשהדברים מגיעים לסכסוך משפטי, יש צורך בראיות וקשה להתבסס על עדויות מעורפלות בע"פ.

קשה לקבל את הפניות לעדותו של מר סאפי שאולי הכיר את השתלשלות הדברים באופן כללי אך לא את העובדות לפרטי פרטים וזו רמת ההוכחה הנדרשת בנסיבות כאן. גם מר סאפי לא זכר תאריכים, התקשה להתמודד עם האמור בעדותו של מר פנקס הגם שהם שניהם באותו המתרס (נציגי היזם) ולא הצליח להביא ולהציג שום מסמך הקשור ביזם היכול ללמד ולהוכיח את טענות הנתבעת.

סוף דבר

כפי שנפתח פרק הדיון, ההכרעה בתיק זה איננה פשוטה מן הטעם שרב הנסתר על הגלוי. יחד עם זאת, מדובר בתביעה הנסמכת בחלקה הגדול על שיקים ובהגנה הנסמכת ברובה על טענות קיזוז וההכרעה מתבססת על השיקים מחד גיסא ועל אותן טענות קיזוז שהוכחו (באופן חלקי) ובמידת ההסתברות הנדרשת מאידך גיסא.

סכום השיקים ידוע ועצם מסירתם מעיד כאמור ולפחות במאזן הנדרש ובשים לב לניתוח הממצאים כי קיימת קורלציה ביניהם ולבין קצב התקדמות העבודה ולמצער בינם ולבין ביצוע בפועל של מרבית העבודה על פי תנאי ההתקשרות. משכך יש לפסוק לתובעת את סכום השיקים.

אשר לעבודות האינטגרציה, כפי שנקבע לעיל, התובעת הוכיחה ש"משהו נעשה" בכיוון זה, מה בדיוק? עד לרגע זה אין ראיה חותכת היכולה להוכיח זאת ואין הוכחה ממנה ניתן ללמוד על פירוט של התהליכים שבוצעו אם בוצעו בעניין האינטגרציה, מעורבות מכון התקנים או כל גוף רשמי אחר והחלטתו של אותו גוף. המסקנה אם כן שמגיע לתובעת "משהו על חלק מעבודות האינטגרציה או ההכנה לקראת קבלת האישור אך לא ברור כמה בדיוק. מאידך גיסא ונוכח הממצאים לעיל, מכל סכום שהיה מקום לפסוק ולו על דרך האומדנה, היה גם מקום לתת ביטוי לטענות הנתבעת ביחס לעיכובים וביחס להשלמות וההוצאות שהוכחו ולו בקושי כקשורות אליהם או לסכסוך ומדובר בסכום שלמצער נאמד ב:

11,800 ₪ + 15,050 ₪ = 26,850 ₪ סכום המהווה את סך החשבוניות שהוציאה פייר לין עד סוף חודש יוני 2013 וככל שהנתונים הדלים שלפני מאפשרים הערכה, עומד סכום הקיזוז מול הסכום המגיע בגין עבודות האינטגרציה ויודגש כי לתובעת לא מגיע את מלוא ( 100%) מערך ההסכם היות ולא ביצעה את מלוא חלקה.

זאת ועוד, בשים לב לכך ששוכנעתי כי היו עיכובים מצד התובעת כעולה מסיכומי הפגישות ואני מוצא מקום לקבוע כי חלקה של המחלוקת היה מוצדק, אני לוקח בחשבון שהתובעת הגדילה הוצאות בכך שפתחה משום מה שני תיקי הוצל"פ שבהם החוב תפח גם בגלל רכיבי האגרות והשכ"ט ולכן לא אפסוק הוצאות נוספות ולא רק זאת אאפשר לתובעת לשלם את סכום החוב בתיקי ההוצל"פ כפי שהיה נכון לחודש בו עוכבו ההליכים על פי ההחלטה שצורפה לבקשת ההתנגדות, זאת גם כתמריץ לתשלום מהיר של פסק הדין.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום החוב בתיקי הוצל"פ 02-42247-13-1

ו- 02-44559-13-1 כפי שהיה נכון ליום 22.12.13, זאת עד ליום 1.6.16 ככל שכך יעשה, יאופסו החובות בתיקי ההוצל"פ, הם יסגרו וההליכים בהם יבוטלו.

ככל שסכום החובות בתיקי ההוצל"פ לא ישולמו עד ליום 1.6.16 או ישולמו בחלקם, יחודשו ביום 2.6.16 ההליכים בתיקים ההוצל"פ ביחס ליתרות החוב ואז הסכומים יישאו הפרשים כדין מיום פתיחת תיקי ההוצל"פ ועד לתשלומים בפועל (בהתאם לשיטת חישוב ההפרשים בתיקי ההוצל"פ).

ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשע"ו, 03 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.