1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לבקשה לביצוע שטרות אשר הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 02-44559-13-1.
2. השטרות אשר הוגשו לביצוע: המחאה 1270 ע"ס 35,000 ₪ ז.פ. 25.9.13 והמחאה 1279 ע"ס 28,000 ₪ ז.פ. 25.9.13, שתי ההמחאות עשויות בידי הנתבעת ולפקודת התובעת.
3. הנתבעת טענה במסגרת ההתנגדות כי הינה חברה קבלנית לביצוע עבודות תשתית חשמל אשר התקשרה עם קבלן ראשי בשם גזאל נאסר בע"מ לביצוע עבודות חשמל בפרויקט מגורים בקרית מוצקין אשר לצורך מילוי התחייבויותיה התקשרה הנתבעת עם התובעת ביום 27.10.11 כקבלן משנה לביצוע עבודות חשמל במתח נמוך אשר כללו בין היתר, ביצוע מערכות גילוי אש ועשן, מערכת כריזה, אינטרקום בדירות בפרויקט, סוכם בהסכם ההתקשרות כי ישולמו 90% מהתמורה עם ביצוע העבודות, אספקת הציוד והתקנתו ו- 10% ישולמו עם מסירת המתקן לידי הקבלן. ובמסגרת התקשרות זו נמסרו השטרות נשוא התובענה.
4. הנתבעת טוענת כי התובעת לא עמדה בדרישות וביעדים שנקבעו ביניהם ובשל הליקויים המקצועיים והעיכובים נערכה פגישה בנוכחות הקבלן הראשי, נציגי התובעת ונציגי הנתבעת ונקבעו הדברים הבאים; אופן ביצוע התשלומים לנתבעת, לו"ז להמשך העבודות וכן נקבעו סנקציות לגבי אי עמידה בהתחייבויות אשר כללו קנסות והכנסת קבלני משנה אחרים כדי לסיים את עבודות החשמל במידה ואלה לא יתבצעו כראוי ובמועד.
5. הנתבעת טוענת כי התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה לפרויקט והפרה את ההסכם, ובהתאם ללחץ הקבלן הראשי נאלצה להכניס קבלני משנה חלופיים כדי שאלה יסיימו את העבודות שהתובעת לא הצליחה לבצע עד תום ומשכך לא רק שהתובעת קיבלה את התשלום מראש בעבור עבודתה אלא שהסכום אף עולה מעל העבודה בפועל שבוצעה ע"י התובעת.
6. ולבסוף טוענת הנתבעת לטענת קיזוז נזקיה אשר נגרמו ע"י התובעת, כאשר הקבלן הראשי הפחית בגלל העיכוב בביצוע העבודות 5% מהתשלום אשר הגיע לנתבעת בעבור ביצוע עבודות החשמל בפרויקט, וכן סך של 100,000 ₪ עלות שכירת קבלני משנה חלופיים אשר בסופו של דבר סיימו את העבודות במקום התובעת וזאת בנוסף לנזק תדמיתי חמור מול הקבלן הראשי עמו היא התקשרה במספר פרויקטים.
7. התובעת מנגד טוענת כי בטענות הנתבעת אין לראות כ"כישלון תמורה מלא" בעבור השטרות שכן אין מחלוקת כי עבודות החשמל אכן בוצעו, אמנם לעניות דעתה של הנתבעת בלא במלוא המרץ, ותוך צבירת ליקויים מקצועיים כאלו ואחרים אך אין מחלוקת כי עבודות בוצעו שכן אז מדובר לכל היותר ב"כישלון תמורה חלקי", לא זאת בלבד, התובעת טוענת כי הנתבעת לא צירפה כל תחשיב של אותן עבודות שלכאורה לא בוצעו, אלא טוענת לטענות כוללניות לנזקים ולכן יש לראות זאת בטענת "כישלון תמורה בסכום בלתי קצוב".
8. עוד ממשיכה וטוענת התובעת כי באם לא היו מתבצעות עבודות החשמל, כפי שטוענת הנתבעת, אז בהתאם לא ניתן היה לבצע את עבודות האינטגרציה, כאשר מדובר בבדיקה המבצעת סנכרון בין חלקיה השונים של מערכות המתח הנמוך, ומשכך מילאה התובעת את התחייבויותיה לפי ההסכם וביצעה את עבודות החשמל אשר עבורן קיבלה את השטרות נשוא התובענה.
9. במקרה דנן, עניין לנו בצדדים קרובים לשטר, ובמסגרת זאת, יש לראות בשטר כחוזה בין הצדדים (פסה"ד בעניין צמח נ' שלשבסקי). בנסיבות אלו, מן הראוי לא לבחון את טענות ההגנה בגין טענות ההגנה השטריות בלבד, אלא כאילו מדובר בתובענה חוזית, ובבקשה למתן רשות להתגונן.
10. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ. לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל).
11. כמו כן נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).
12. בנסיבותיו של מקרה זה, ברי כי טענות הנתבעת הנוגעות להפרת ההסכם, אשר בעקבותיהם לא כובדו השטרות, מצריכות בירור עובדתי, שכן המחלוקת העיקרית היא בשאלה האם הושלמה ההתקשרות ואם לאו. בדיון שנערך בפניי ביום 7.7.14 נחקר מנהל הנתבעת והעיד לגבי התנהלותו של מנהל התובעת:

"ת. אתה חושב שאני בעל הבית במבנה הזה לבד? יש קבלן מעליי שמחזיק את כל הפרויקט. באותו יום של הבדיקה הוא לא היה מוכן ואמר שנדחה את זה. נתנו לו כמה פעמים וישבנו אתו ועם סער. נתנו לו כמה צ'אנסים לפני הבדיקה והתחננו שיעשה ויתגבר וכל הזמן אמר מחר ומחרתיים. בדיבורים אליפות ובעבודה בשטח לא יכולתי. באותו יום שעשיתי את הבדיקה הקבלן הראשי אמר שאם לא אביא מישהו לעשות את הבדיקה גם אני וגם הוא היה (צ.ל. נהיה) מחוץ לפרויקט".

....

"ש. אתה כל הזמן חוזר על אותו דבר שהוא עשה ועשה ורק דבר אחד אין, אין דו"ח אחד של ליקויים.

ת. אבל זה מה שהוא עשה. אם היה מעביר את כל התקנים שצריכים הוא היה מקבל את הכסף שלו ואני את הכסף שלי והיינו ישנים בשקט".

1. עוד אוסיף בהקשר הזה כי בכל מקרה, הואיל והשטרות נמסרו במסגרת "עסקת היסוד" עליה הצביעו שני הצדדים, לא ניתן לומר כי הנתבעת לא הציגה ראשית הגנה, קרי, טענות הגנה, (הפרת ההסכם, כישלון תמורה) אשר ככל שתוכחנה במסגרת ניהול ההליך המשפטי, יכולות להוות כהגנה בפני התביעה השטרית הנסמכת על עסקת היסוד.
2. לא יכולתי לקבל את דברי ב"כ התובעת בסיכומי טענותיו, בהקשר לשאלת הכימות של הנזקים (או למעשה, היעדר הכימות); אין הצדקה לפרוע השטרות ואז לפנות ולהגיש תביעה, מקום שמדובר בטענות הנוגעות לחיוב מהותי אחד הנובע מהסכם אחד;
3. לאור האמור לעיל ולאחר בחינת טענות הצדדים ופרוטוקול הדיון אני מוצא לנכון לקבל את ההתנגדות, ולתת לנתבעת רשות להתגונן בפני התביעה.
4. ככל שטרם עוכבו הליכי הוצאה לפועל, אני מורה על עיכוב כל הליכי הוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ 02-44559-13-1.
5. התובענה תועבר לפסים של סדר דין מהיר, ההתנגדות והתצהיר התומך ישמשו ככתב הגנה, המזכירות תנתב התיק לקביעה בפני הגורם השיפוטי המתאים.
6. לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, א' אב תשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.