המבקש הגיש בקשה לעיקול זמני – כבקשה חוזרת בעקבות הגשת תצהיר משלים לשיטתו אשר אמור לשיטתו לפרט ולהוכיח כי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אינו חל על המקרה דנן.

בפועל ובעקבות תצהיר משלים הוריתי ביום 19.6.2014 בזו הלשון:

"נא להמציא העתקי השיקים שלטענת המצהיר הם לפקודת חברת ליבר ולהבהיר במפורט את תחשיב הריבית הניטען בסעיף 4. חזקה על המבקש שלא התכוון להגיש לבית המשפט תצהיר עם משוואה חשבונאית הכוללת "נעלמים". תחשיב הריבית בוצע לאיזו תקופה לגירסת המלווה , בגין איזה סכום , והלוואה ממתי עד מתי. היה ולא תוגש הבהרה כאמור , לרבות בהתייחס לשיקים שגם לגרסת התובע אינם לפקודת החברה אורה על מחיקת התביעה ,בהסתמך על הילכת ארנון בס"

רק בעקבות החלטה זו הסתבר כי רק 6 שיקים מבין השיקים נשוא התובענה הם שיקים לפקודת חברה בע"מ ושטענת הניכיון אל מול תאגיד יכול ותתייחס אליהם בלבד!.

באשר ליתרת הצ'קים – עסקינן , כך על פי הנתונים שבפני בהלוואה חוץ בנקאית אשר כתב התביעה לפרעונה כנגד מושכת הצ'קים הוגש בניגוד לדין!.

בהתייחס לצ'קים המשוכים לטובת תאגיד - לבד מהתצהיר הנוסף שהוגש ביום 24.6.2014, לא נוכחתי שפרעון שיקים אלה שסכומם הכולל הוא 29,232 ₪ X6 מסתכם ל- 175,392 ₪. נוכו לתאגיד .

לשון אחרת – לא נוכחתי שעיסקת ההלוואה החוץ בנקאית בהתייחס לסך של 175,392 ₪ בוצעה עם תאגיד , שהרי אז אין החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל עליה.

והרי גם לגרסתו של התובע , שולמו הכספים לאחרים- ולא לחברה עימה ביצע את העיסקה.

אלא שלא הומצאה כל אסמכתא חד משמעית כגון הוראת החברה להעביר את תמורת הניכיון לה היא זכאית לצידי ג כלשהם!.

במשמע , שלא שהומצאה אסמכתא שתכשיר העברת תמורת הניכיון שלא לתאגיד בפועל אלא לצידי ג באשר הם.

במובן זה לא נוכחתי , בקיום דרישת תקנה 362(א) לתקנות סד"א - לעילת תביעה "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה "

כל זאת בשים לב לטענות ההגנה של הנתבעת שכבר הונחו לפני בדבר כשלון תמורה ובשים לב לטענות התובע לעניין מתן תמורה לשטרות בהם הוא מחזיק על דרך הענקת הלוואה שלפחות בחלקה , הגם הוגשו מספר תצהירים מטעמו , היא הלוואה חוץ בנקאית ובטרם חלף המועד להמצאת תגובת הנתבעת לתצהיריו המשלימים של התובע על פי החלטתי מיום 29.6.2014.

באשר ליתרה סכום התביעה אשר הוגשה לתשלום הסך של 367,740 ₪ ובניכוי הסך של 175,000 ₪ כאמור - בשים לב להנמקות התובע בתצהיריו האחרונים מיום 18.6.2014 ו-24.6.2014 , עדיין לא שוכנעתי כי התביעה לפרעון ה"הלוואה " הנטענת עומדת בדרישות הדין על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ולהוכחת מתן תמורה אם בכלל ובתום לב ובעד ערך על ידי התובע בגין צ'קים אלה.

אשר על כן דוחה הבקשה לסעד זמני .

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ד, 03 יולי 2014, בהעדר הצדדים.