1. מבוא
2. התובע עותר לפיצוי בגין נזקים אשר כנטען גרמה הנתבעת לדירה שבבעלותו, עת שיפצה את דירתה הסמוכה לדירתו, בבניין מגורים ברחוב ויצמן, בנתניה. כן טען התובע לנזקים שנגרמו לדירתו, כתוצאה מליקויים בבניין, ובדירות נוספות בבניין, אשר אף הם לטענתו, באחריות הנתבעת. בסך הכול דורש התובע פיצוי בסך 32,871 ₪.
3. הצדדים
4. התובע מר ארז בר זיו, עורך דין (להלן: "בר זיו" או "התובע"), בעל דירה מספר 34 בבניין מגורים ברחוב ויצמן 12, בנתניה (להלן: "הדירה").
5. הנתבעת, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: "עמידר" או "הנתבעת"), בעלת מרבית הדירות בבניין, ובעלת הדירה הסמוכה לדירתו של התובע, שמספרה 35.
6. הצדדים השלישיים 1 ו-2, חברת רותם ל.ש.ד ניהול פרויקטים בע"מ (להלן גם: "החברה הקבלנית" או "רותם") ואיילון חברה לביטוח בע"מ, הם החברה הקבלנית שביצעה את עבודות השיפוצים בדירת הנתבעת, וחברת הביטוח שלה, בהתאמה (רשות להגשת ההודעה לצדדים שלישיים ניתנה בהחלטת כבוד השופטת קלוגמן מתאריך 9.4.2014).
7. הצד הרביעי, שמעון דמארי – אומנות בניה ושיפוצים (להלן גם: "קבלן המשנה" או "דמארי"), הוא קבלן המשנה עמו התקשרה החברה הקבלנית, לצורך ביצוע העבודות בדירה 35, והוא שביצע את השיפוצים בפועל (רשות להגשת הודעה לצד הרביעי ניתנה בהחלטה מתאריך 2.9.2014).
8. יוער כי עסקינן בתביעה שהחלה בסדר דין מהיר אך בשים לב למהות הסכסוך ומספר הצדדים, הועברה לסדר דין רגיל.
9. רקע עובדתי
10. הדירה מושא התביעה נמצאת, כאמור, בבניין בן 4 קומות, ובו 44 דירות, מתוכן 28 דירות הן בבעלות עמידר. הדירות הן דירות חדר עם מרפסת קטנה, שירותים ומטבחון [תע"ר נתבעת, סעיפים 1 – 2].
11. בחודש יוני 2012, רכש התובע את דירה 34 בבניין, למטרות השקעה. לטענת התובע, הוא רכש את הדירה לאחר שיפוץ יסודי שנערך בה בסמוך למועד הרכישה [תע"ר תובע, סעיף 1].
12. כפי שעולה מתצהירי הצדדים, בסביבות חודש ספטמבר 2012, החלה עמידר לבצע שיפוץ בדירה 35, הסמוכה לדירת התובע, באמצעות החברה הקבלנית. השיפוץ בוצע בפועל באמצעות קבלן המשנה, דמארי.
13. לטענת התובע, בסמוך לתחילת השיפוץ, גרמו הפועלים חור גדול בקיר המשותף לדירתו ולדירה 35. לאחר מספר פניות, אף זאת לטענת התובע, תיקנו הפועלים את החור אך "לא סיימו את הצביעה ונעלמו" [תע"ר תובע, סעיף 5].דבר זה דווח לתובע על ידי דיירים זמניים שהתגוררו בדירה.
14. לימים, בתחילת חודש דצמבר, גילה התובע לטענתו "נזילה מפושטת מאוד, כמעט לאורכה של מחצית הדירה" [תע"ר תובע, סעיף 9].
15. אין מחלוקת כי התובע פנה לנציג עמידר, מר גיורא חן אמסלם (להלן: "גיורא"), ואף נפגש אתו ועם דמארי בתאריך 6.1.2013, במטרה לפתור את הבעיות, אם כי לא ברור מתי נעשתה הפנייה הראשונית.
16. כפי שעולה מתכתובות דואר אלקטרוני אשר צורפו להודעה לצד ג', עמידר ביצעה מספר פניות לרותם, על מנת שתפעל לתיקון הליקויים הכרוכים בשיפוץ, לרבות הליקויים שנגרמו בדירת התובע.
17. מן התכתובות האמורות עולה כי בניגוד לקבלן המשנה דמארי, אשר הגיע לדירה, רותם אברהמי, מטעם החברה הקבלנית, לא ענה לפניות הנתבעת, ואף לא הגיע לפגישות שתואמו עמו לצורך התיקון [תכתובות דואר אלקטרוני מתאריך 30.12.2012; 14.1.2013 (2 פניות); 17.1.2013; 20.1.2013; 28.1.2013; 30.1.2013; מכתב מיום 13.1.2013 (צורף לתע"ר מטעם הצדדים השלישיים)].
18. בין לבין, שלח התובע לנתבעת מכתב "התראה לפני תביעה", אשר על פי כותרתו נכתב בתאריך 15.1.2013 ומוען לעמידר, וטען כי בתחילת ינואר נפגש עם גיורא, המהנדס מטעם הנתבעת, אך הנזילה הולכת ומתפשטת ודבר לא נעשה.
19. כפי שעולה מכלל המסמכים שצורפו, ומטענות הצדדים, קבלן המשנה, דמארי, הגיע מספר פעמים לדירה, ובתאריך 17.1.2013 הזמין בעל מקצוע לבדיקת הנזילה. ככל הנראה תיקן קבלן המשנה את עיקר הנזק בגין הנזילה, כבר במועד זה.
20. בתאריך 28.1.2013 כותב גיורא לרותם, תוך שהוא שולח העתק מן התכתובת לבעלי תפקידים נוספים בעמידר, וכן לדמארי, כך:

"רותם שלום.

ברחוב וויצמן 12 דירה 35 נתניה בוצע שיפוץ של הדירה לאכלוס חוזר.

עד היום 28.1.13 לא תוקנו הליקויים בדירות הסמוכות למרות שבוצע ביקור משותף עם נציגך שמעון דמארי בדירה.

כל ניסיונותיי לאתר אותך כדי לבקשך לטפל בדירות הנ"ל בדחיפות לא צלחו!!!

כמו כן קיבלנו מכתב לתביעה ע"י הדיירים שמתגוררים בסמוך- כל נזק שנגרם להם

יהיה תחת אחריותך המלאה מאחר ואינך מטפל וזאת למרות כל המכתבים שנשלחים אליך.

שוחחתי עם שמעון דמארי היום ועדכנתי אותו שוב על חוסר הטיפול והסחבת לתיקון הליקויים והנזקים."

1. אף למכתב זה לא השיב רותם, לפחות על פי התכתובות שצורפו, ואפרים גרדוש מטעם עמידר, כותב בתגובה, תוך שהוא מכתב את רותם "לבצע תיקונים ע"ח הקבלן מיידי. אנו לא הולכים להסתבך בבתי משפט".
2. רק לאחר תכתובת זו, כותב רותם כך:

"משיחה עם שמעון הובהר לי חד משמעית כי העניין טופל

לא ברור לי מדוע הנך מבקש לשלוח קבלן אחר???"

1. לא ברור מתי בדיוק טופלו הליקויים ותוקנו, אם תוקנו עד תום בביקורו האמור של דמארי בתאריך 17.1.2013, ואם אכן תוקנו עוד טרם המכתב מתאריך 28.1.2013.
2. לטענת התובע, הרטיבות נמשכה אף לאחר מכן, כאשר פגישה נוספת בינו לבין גיורא התקיימה בחודש פברואר, ולטענת התובע רק בחודש מרץ החלו הקירות להתייבש, לאחר כ-3 חודשי רטיבות [סעיף 24 לתע"ר התובע].
3. במכתב אשר על פי כותרתו נכתב בתאריך 2.4.2013, הלין התובע בפני עמידר על כך שבשל הסחבת בה נקטו "הדירה לא הושכרה 4 חודשים". לפיכך, דרש הוא פיצוי בסך כולל של 8,250 ₪, בגין חודשי השכירות אותם הפסיד, תשלומי המים והחשמל בהם נאלץ לשאת, ועלות תשלום ועד הבית.
4. כבר עתה יאמר כי, המסקנה המתבקשת מן האמור, כי בעיית הנזילה והרטיבות בדירתו של התובע, הסתיימה לכל המאוחר בחודש מרץ 2013, וזאת על פי טענתו שלו, שלא נתמכה בכל ממצא או חוות דעת חיצונית.
5. אלא שבכך לא תם העניין. התובע מלין עוד על כתמי רטיבות מפושטים בקומת הכניסה, הזנחה כוללת של הבניין, ואירוע נזילה נוסף בחדר המדרגות, אשר בעטיים לא הצליח, כך לטענתו, להשכיר את דירתו אף לאחר תיקון הנזקים בדירתו שלו, משך 3 חודשים נוספים "עד אשר הגיעה דיירת בשם גליה שכפי הנראה לא שמה לב לנזילה בכניסה לבניין" [סעיף 33 לתע"ר התובע].
6. כתם זה תוקן, לטענת התובע, לאחר הגשת התביעה דנן [סעיף 33 לתע"ר התובע]. כבר עתה ייאמר כי בגין טענותיו אלה, לא צרף התובע כל אסמכתאות של ממש, למעט תמונה אחת [נספח 4 לכתב התביעה] אשר אין בה להעיד דבר, לא על מיקום הרטיבות ולא על המועד בו צולמה.
7. טענות הצדדים

טענות התובע

1. התובע טוען כי משלא טיפלה הנתבעת במפגעים שיצר השיפוץ שערכה בדירה 35, לרבות הנזילה מדירה זו לדירתו, ומשלא דאגה לתקן את מפגעים נוספים בבניין, נבצר מהתובע להשכיר את דירתו במשך כ-7 חודשים.
2. כן טוען התובע, כי לנוכח מחדליה המתמשכים ורשלנותה של הנתבעת בתחזוקת הבניין, נאלץ התובע להשכיר את הדירה, בסופו של דבר, בדמי שכירות נמוכים מדמי השכירות אותם יכול היה לקבל אילולא התנהלותה של הנתבעת.
3. לפיכך, טוען התובע, על הנתבעת לפצותו בגין אבדן שכר דירה במשך 7 חודשי שכירות, בסך 1,950 ₪ לחודש; נשיאה בתשלומי ארנונה, חשמל ומים במשך 7 חודשים; עוגמת נפש בסך 15,000 ₪. כמו כן, לשיטת התובע, על הנתבעת לפצותו בגין הפער בין דמי השכירות הראויים, לבין דמי השכירות הנגבים בפועל, בסך של כ- 150 ₪ לחודש, למשך שנתיים.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח אף לא אחת מטענותיו, וממילא הנזק לו טוען התובע אינו יותר מכתם נזילה נקודתי, בקיר שאינו עולה על מטר רבוע. לפיכך, טענתו כי לא השכיר את הדירה במשך חודשים רק בגין כתם זה, היא מופרזת ומופרכת מיסודה.
2. כן טענה הנתבעת כי ככל שיוכיח התובע את טענותיו, האחריות לנזקים היא של חברת רותם, אשר התקשרה עמה בחוזה לביצוע עבודות שיפוצים ותיקונים כלליים בדירתה. בהתאם, וכאמור לעיל, ביקשה וקיבלה הנתבעת רשות להגיש הודעת צד ג' נגדה.

טענות הצדדים השלישיים

1. התובע לא הוכיח אף יסוד מתביעתו, לא את מקור הנזק, לא את הרשלנות הנטענת, לא את הקשר הסיבתי ואף לא את הנזק, ומשכך דין התביעה להידחות.
2. טענה לנזקי רטיבות היא עניין שבמומחיות, ומשלא ביסס התובע טענתו באמצעות חוות דעת מומחה ערוכה כדין, אין הוא יכול לטעון דבר לעניין זה.
3. ממילא מדובר בכתם רטיבות נקודתי שאינו יכול להצדיק את אי השכרת הדירה משך חודשים ארוכים. באשר ליתר הנזקים להם טוען התובע, לצדדים השלישיים אין כל קשר.
4. המודיעה (עמידר) היא שהשתהתה בפנייתה לצדדים השלישיים. הצד השלישי הגיע לבדיקת התלונות מיד כשנתקבלה אצלו הפניה, ואף הזמין מומחה לאיתור נזילות באמצעות מצלמה טרמית.
5. המומחה [בעל המקצוע שזימן דמארי לדירה בתאריך 17.1.2013 –ע.נ] איתר כשלים הגורמים לחדירת מי גשמים, אשר אינם בתחומי אחריותו של הצד השלישי. כן אותרו מרווחים בין אריחי הקרמיקה ברצפת המקלחת, וכן סביב ברז המקלחת, אולם משדירה 35 ממילא לא הייתה מאוכלסת, לא נגרמה כל הצפה בגינם.
6. בנוסף לאלה, נמצאו מספר ליקויים באיטום בתוך דירת התובע, אשר ממילא אינם בתחום אחריותה של החברה הקבלנית.
7. זאת ועוד, בדירה 33 הסמוכה אף היא לדירת התובע, ואשר אינה בתחום אחריותה של החברה הקבלנית, היו ליקויים רבים אשר גרמו לנזקים בדירות הסמוכות לה, לרבות דירת התובע.
8. כך או אחרת, עבודות השיפוצים בדירה 35, נערכו על ידי הצד הרביעי - דמארי, ולפיכך ככל שקיימת חבות כלשהי, אשר כאמור מוכחשת, היא מוטלת לפתחו שלו. בהתאם, וכאמור לעיל, ביקשו וקיבלו צדדי ג' רשות להגיש הודעה לצד רביעי.

טענות הצד הרביעי - דמארי

1. בחודש אוגוסט 2012 ביצע הצד הרביעי את עבודות השיפוץ בדירה 35 מטעם החברה הקבלנית.
2. בתחילת ינואר 2013, זמן רב לאחר השיפוץ, פנה המפקח גיורא מטעם הנתבעת, וביקש לבדוק תלונות על רטיבות בדירת התובע.
3. נציגים של דמארי הגיעו לדירת התובע ולדירה הסמוכה, ומצאו את דירת התובע במצב מוזנח ביותר (בוודאי לא אחרי שיפוץ נרחב כמו שתיאר התובע), עם כתמי רטיבות רבים. נציגו של דמארי הסביר לתובע כי אין מקורם של הנזקים הנטענים בשיפוץ, ומשזה לא שוכנע, המליץ להזמין מומחה לאיתור מוקדי רטיבות.
4. המומחה [בעל המקצוע שזימן–ע.נ] מצא כשלים באיטום הגג, ואובחנה חדירת מי גשמים, כשלים אשר אין בהם דבר עם השיפוץ שביצע דמארי בדירה הסמוכה. כן מצא המומחה כשלים באיטום בדירת התובע עצמה.
5. דמארי ביקש להבהיר ולחדד כי ממצאי המומחה סתרו באופן מוחלט את טענות התובע כאילו ביצע שיפוץ כללי בדירתו, והחליף בה את כל האינסטלציה מן המסד ועד הטפחות.
6. עוד ביקש להבהיר, כי בניגוד לכל יתר הצדדים בתיק, הוא פעל ללא כל שיהוי, ומרגע שפנו אליו הגיע לדירה, הזמין מומחה על חשבונו ואף תיקן את הכתם בדירתו של התובע, כל זאת מתוך טוב ליבו, ועל מנת לסייע לתובע, ומבלי שהייתה לו כל חובה לעשות כן.

תשובת התובע לטענות הצדדים

1. במשך חודשים ארוכים לא תוקנה הנזילה בדירה, וזו לא הייתה מתוקנת אלמלא פניות מרובות שעשה התובע, לרבות 2 מכתבי התראה בטרם נקיטת הליכים.
2. טענתו של דמארי כי תיקן את הנזילה מטוב ליבו אינה מחזיקה מים.
3. אין כל מקום לצירוף חוות דעת מומחה לאחר שהנזילות כבר תוקנו.
4. ראיות הצדדים

ראיות התובע

1. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית לתמיכה בעובדות להן טען, וכן כלל התייחסות לטענות הנתבעת והצדדים השלישיים והצד הרביעי. כן צרף התובע תצהיר מטעם אשתו פיה בר זיו, וכבר עתה אציין, כי ליבת תצהירה - עדות מפי השמועה על דברים אותם שמעה מבעלה ותצהיר דומה של עו"ד לויט אשר התובע עובד במשרדו.
2. עוד צרף התובע לתצהירו דיסק, ותמלול שעשה בעצמו, לטענתו של שיחה שערך עם קבלן עמידר. מדובר במסמך ובהקלטה שלא נערכו כדין, ומשהשיחה הוכחשה על ידי הצדדים שכנגד, לא ראיתי ליתן לה משקל. אעיר כי אף לגופם, לא ראיתי בדברים תימוכין לטענות התובע.
3. כאן המקום לציין, כי בד בבד עם הגשת ראיותיו, עתר התובע לזמן 4 עדים: המתווכים גברת סווטלנה רמז ומר ויליאם סלצר כעדים מומחים מטעמו לעניין הפגיעה ביכולתו להשכיר את הדירה במצבה; מר גיורא חן אמסלם המפקח מטעם הנתבעת; ומנכ"ל הנתבעת.
4. דחיתי את בקשתו בעיקרה, וקבעתי כי "חוות הדעת" מטעם המתווכים עוסקות בעניינים של הגיון ושכל ישר, ואין בהן עניין שבמומחיות הדורש חוות דעת מומחה, ולפיכך לא ראיתי לזמנם כעדים מומחים. בהעדר התנגדות, התרתי את זימונה של העדה סווטלנה רמז להיחקר על תצהירה, כעדה, ולא כמומחית.
5. אשר למר גיורא אמסלם, קבעתי כי רק ככל שלא תזמנו הנתבעת, יותר לתובע לזמנו; ואשר למנכ"ל הנתבעת קבעתי כי משאין עדותו יכולה לשפוך אור על האירועים מושא התביעה, אין מקום לזמנו, מן הטעמים אשר פירטתי שם.

ראיות הנתבעת

1. הנתבעת, צירפה תצהיר מטעם גיורא חן אמסלם, מפקח העבודה בסניף נתניה של הנתבעת, לתמיכה בעובדות, אותן פרטה במסגרת הגנתה. התצהיר אותו הגישה הנתבעת, נחתם על ידי המצהיר מטעמה, אולם לא אומת על ידי עו"ד, ולפיכך ביקש התובע מבית המשפט כי יתעלם ממנו.
2. לא ראיתי להתעלם מתצהירה של הנתבעת כבקשת התובע, וביום 21.2.2016 הוריתי לנתבעת להמציא תצהיר מאומת כדין. ביום 29.2.2016, פעלה הנתבעת בהתאם להחלטתי הנ"ל, והגישה תצהיר חתום ומאומת כדין.

ראיות הצדדים השלישיים

1. הצדדים השלישיים, הגישו תצהיר עדות ראשית מטעם מר רותם לשד, מנכ"ל רותם, לתמיכה בעובדות אותם פירטו במסגרת הגנתם.

ראיות הצד הרביעי

1. הצד הרביעי, הגיש תצהיר עדות מפי מר דמארי, לתמיכה בעובדות אותן פירט, ובמסגרתו ביקש לציין, כי למעט המומחה אשר הוא הזמין לבדיקת האירועים מושא התביעה, ואשר כתב דו"ח בעניין, אין בתיק כל חוות דעת מומחה להוכחת טענותיהם של מי מהצדדים.
2. ההסדר הדיוני
3. בישיבת יום 28.12.2015, לאחר שהגישו הצדדים את כל תצהיריהם וראיותיהם, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו ויתרו על שמיעת הראיות, והסכימו כי יינתן פסק דין מנומק על בסיס החומר שהוגש, כפוף לסיכומים.
4. דיון והכרעה

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, ועיינתי במסמכים אשר צירפו הצדדים, החלטתי לדחות את עיקרה של התביעה, לקבלה בחלקה, תוך קבלת ההודעה לצדדים שלישיים שהוגשה נגד רותם ואיילון, ודחיית ההודעה נגד הצד הרביעי; להלן טעמי.

התובע לא הוכיח את עילות התביעה להן טען

1. התובע, תמך את תביעתו בתצהירו שלו ובתצהירה של אשתו, אשר בליבת הדברים נסמכה על ידיעותיו הנטענות, הוא; כך גם הוגש תצהירו של עו"ד לויט אשר הדברים לגבי תצהירה של אשתו יפים גם לתצהירו. בנוסף, צרף את תצהירה של המתווכת, הגברת רמז. התובע סבר כי אלה מספקים על מנת להוכיח תביעתו.
2. התובע בחר שלא לתמוך טענותיו בדבר הנזקים לדירתו ומקורם, בכל חוות דעת שבמומחיות. התובע לא צירף כל עדות בדבר היקף הנזקים בדירה, ולא צרף כל חוות דעת התומכת בגרסתו לפיה מקור הנזקים הנטענים, בדירת הנתבעת. בנסיבות אלה, לא הוכיח התובע כי מצב הדירה היה כה קשה עד כי לא ניתן היה להשכירה במשך תקופה כה ארוכה, ולא הוכיח כי הנזק הנטען נגרם בגין מעשי או מחדלי הנתבעת.
3. התובע אף לא צרף תצהירים מטעמם של עדים רלבנטיים הנזכרים בכתב התביעה אשר להם לכאורה ידיעות על עובדות רלבנטיות ומהותיות לטענת התובע ובכללם: בעל הבית ממנו רכש את הדירה אשר יעיד על מצבה של הדירה ועל השיפוץ הנרחב אותו בצע כנטען "מן המסד ועד הטפחות" (סעיף 3 לכתב התביעה); דיירים זמניים שגילו את החור בדירת התובע (סעיף 7 לכתב התביעה); נציגת ועד הבית, הגברת תמרה, אשר הייתה עדה לנזקים ברכוש המשותף ולאירוע נזילה נוסף (סעיפים 10, 47, 49 ו – 58 לכתב התביעה); שוכרים פוטנציאליים אשר נמנעו מלשכור את הדירה אשר לאור הנטען בכתב התביעה, התובע יודע את זהותם ולמצער לא נטען אחרת (סעיפים 13-16 לכתב התביעה); הדייר הזמני בדירה 35 אשר אף הוא צוין כי מי שבידיעתו עובדות רלבנטיות (סעיף 30 לכתב התביעה); ואף לא את השוכרת "גליה" שבסופו של יום שכרה את הדירה, חרף מצב הבניין (סעיף 51).
4. התובע אף לא עתר לזמנם, ללא תצהיר, ולא טען דבר לעניין אי יכולתו לזמנם.
5. לאלה יש להוסיף כי אכן כטענת הנתבעת, התובע מבקש לבסס תביעתו כולה, על תצהירו שלו, קרי על עדותו שלו שהיא עדות יחידה של בעל דין, כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971. לפיכך, בהעדר סיוע לעדות שכזאת, על בית המשפט להיות משוכנע שאין בקיעים בעדות, על מנת להסתפק בה [ע"א 1562/09 מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) בע"מ נ' PMN Verwaltungs-und Beteiligungs GmbH OUI KG (28.4.2011)].
6. כאמור, תצהירה של אשתו, עיקרו ככולו, נשען על דברים ששמעה מפיו, ובנסיבות אלה, אינו מחזק ולו במעט את טענותיו שלו.
7. אשר לתצהירה של הגברת רמז, ראשית, הצהירה כי הדירה אותה ראתה היא דירה 35, בעוד דירתו של התובע היא דירה 34. אפילו נתעלם מן הטעות, הצהירה כי הדירה "חדשה לגמרי ובמצב מעולה מאחר ועברה שיפוץ יסודי לחלוטין אשר כלל צנרת חדשה, מערכת חשמל חדשה, רצפה חדשה, חלונות חדשים, מטבח חדש מזגן חדש, מקלחת חדשה, דלת חדשה וכן עברה הדירה צביעה יסודית".
8. גם לו נתעלם מהקושי העולה מהצהרתה בדבר שיפוץ יסודי, ומהשאלה כיצד יכולה הייתה לדעת כי בדירה הוחלפה הצנרת או מערכת החשמל, אין בתצהירה של הגברת רמז דבר להעיד על הנזקים להם טוען התובע.
9. בעניין זה יודגש כי כאמור, כי התובע חדל ולא צרף ולו ראיה אחת ובכלל זה עדותו של מי שמכר לו את הדירה, וזאת לאור טענות הצדדים ובכלל זה טענתו של דמארי, כי דירת התובע הייתה במצב מוזנח (בעניין זה מקובלות עלי טענות הנתבעת ורותם).
10. כך גם הצביעו הצדדים השלישיים והצד הרביעי על אפשרות כי הנזקים בדירה נבעו מליקויים בדירת התובע עצמה, או בדירות אחרות בבניין, ללא קשר לשיפוץ.
11. התובע לא הוכיח את מקור הנזילות, ואיני יכול לקבוע מהו מקור נזילה זו או אחרת, מבלי שצרף חוות דעת מומחה המצביעה על מקורן, ואין מקובלת עלי טענת התובע כי משתוקנה הנזילה אין עוד טעם בחוות דעת של מומחה.
12. אפילו תוקנו הנזילה והחור שבקיר, היה על התובע להמציא חוות דעת של מומחה בדבר היתכנות מקור הנזילה, הקשר הסיבתי למעשי הנתבעות, ואף מידת הנזק שיכול ונגרם לדירה. יתר על כן, דבר לא מנע מן התובע לזמן מומחה בעת שהנזקים התגלו וטרם תוקנו, שכן כאמור, לטענת התובע, חלפו מספר חודשים עד שהנזקים תוקנו.
13. במצב דברים זה, כאשר התובע לא צירף כל ראיה לתמיכה בטענותיו, איני יכול לקבוע דבר באשר להיקף הנזק שנגרם, אם נגרם, לדירה בתקופה הנטענת, ובמצב זה, אין בידי להיעתר לדרישתו לקבלת דמי שכירות במשך ארבעת החודשים בהם טען כי לדירתו נגרם נזק, אשר מנע ממנו להשכירה. כאמור, אף לעניין המניעה, לא הובאה כל עדות רלבנטית, הן של אותם שוכרים שוויתרו על הדירה בשל מצבה והן של אותה שוכרת שלבסוף שכרה את הדירה. לא צורפו תצהירי דיירים אחרים בבניין או צידי ג' אחרים שהיה ביכולתם לשפוך אור על מצב הדברים, הן לעניין הדירה והן לעניין הנזקים הכוללים בבניין, ואף לא הוגשה כל בקשה לזמן מי מאלה.
14. כך, אף איני יכול לקבל את טענותיו של התובע ביחס להזנחה כוללת של הבניין במשך שלושת החודשים הנוספים. כאמור, לגבי חודשים אלה טען כי לא יכול היה להשכיר את הדירה, אך אף ביחס לטענות אלה לא צרף התובע כל אסמכתאות של ממש, למעט תמונה אחת [נספח 4 לכתב התביעה] אשר אין בה להעיד דבר, לא על מיקום הרטיבות ולא על המועד בו צולמה. כאמור, דבר לא מנע מהתובע, וממילא לא נטען אחרת, כי לא ניתן היה לזמן לעדות מי מדיירי הבניין, נציגת ועד הבית, הגברת תמרה או צידי ג' נוספים אחרים.

1. נכונים הדברים אף ביחס לתשלומי הארנונה, החשמל והמים בהם כביכול נשא בתקופה האמורה ולא ברור מדוע אף לא צורפו חשבונות ששולמו, כשברי כי אלה אמורים להיות בידי התובע.
2. בעיקר וכאמור, לא הובאו כל ראיות של ממש על ניסיונות להשכיר את הדירה, ניסיונות אשר כשלו בשל מצבה של הדירה.
3. לא הובאו אף ראיות לעניין גובה שכר הדירה הנתבע, ובעניין זה מקובלות עלי טענות עמידר. אמנם התובע ביקש להסתמך על "חוות דעתה" של המתווכת סבטלנה, גם כעדות למחיר השוק, אולם, כאמור, לא קיבלתי את בקשתו של התובע לצרפה כעדה מומחית, וממילא אין המתווכת שמאית מקרקעין מוסמכת לעניין זה.
4. במכלול נסיבות העניין, הימנעות מהבאת אותם עדים, אף אם ניתן להניח כי לא הייתה מכוונת, פועלת לרעתו של התובע, בהתאם להלכה הפסוקה והידועה.

מן התכתובות בין הנתבעת לבין הצד השלישי עולה כי אכן היה שיהוי מסוים בטיפול

1. יחד עם כל אלה, כפי שתואר לעיל, מן התכתובות שבין הנתבעת לבין הצד השלישי, עולה כי הנתבעת הכירה בליקויים מסוימים שנגרמו לדירת התובע כתוצאה מן השיפוץ, ואף שהתובע לא הוכיח בראיות את טענותיו, אני מוצא סיוע בתכתובות לטענה כי היה ליקוי בדירה אשר דרש את טיפולה של הנתבעת.
2. כאמור, איני סבור כי יש בכך לבסס את ראש הנזק בגין דמי השכירות, שכן לא ניתן לדעת מהו היקפו של הליקוי, אך סבורני כי יש בכך לבסס במידת מה את זכאותו של התובע לפיצוי קל בגין עוגמת נפש, בגין השיהוי בטיפול. ודוק.
3. התובע לא מציין בשום מקום מתי ביצע את הפנייה הראשונית לנתבעת, אלא אך טוען כי ביצע פניות חוזרות ונשנות, ורק לאחר כחודש הגיע גיורא (מטעם עמידר) לראות את הנזילה [סעיף 15 לתע"ר תובע].
4. כפי שעולה מכתבי הטענות, ומעדויות הצדדים, המצג שקיבל התובע הוא כי עמידר פועלת לבחינת הליקויים ולתיקונם. משלא הוכיח התובע מתי פנה לראשונה לנתבעת, אין בידי לקבוע כי הנתבעת השתהתה בהתנהלותה. יחד עם אלה, אכן מתקבלת התמונה כי פרק הזמן שלקח עד לתיקון הליקויים, היה ארוך במקצת מן הסביר; אך זאת, כפי שמסתבר בשל התנהלותו של הצד השלישי.
5. כפי שפורט לעיל, מן התכתובות שצורפו להודעה לצדדים שלישיים ואף לכתב ההגנה מטעם הצדדים השלישיים, עולה כי הנתבעת פנתה לצד השלישי - רותם - לכל המאוחר בתאריך 30.12.2012, ובתכתובת זו מתייחסת לפנייה מוקדמת יותר, אשר לא ידוע מתי נעשתה. פרט לפנייה זו נעשו פניות רבות לצד השלישי, אשר סבורני כי אלה מעבירות את האחריות לשיהוי, אל הצד השלישי.
6. כאמור, אין בכך לקבוע כי הנזקים בדירתו של התובע נגרמו על ידי הצד השלישי, אולם התנהלותו של הצד השלישי, בנסיבות העניין, לא הייתה סבירה בעיני בשים לב למשך זמן הטיפול ונוסח התראות נציגי עמידר, אשר פורטו לעיל. אפילו היה ממש בטענות הצד השלישי כי הנזקים בדירת התובע מקורם בליקויים אחרים בבניין, ההתעלמות בה נקט הצד השלישי, למצער מהראיות שהוצגו, אינה דרך מקובלת.
7. הצד השלישי, אמנם טען כי פעל מידית וכי השיהוי היה של המודיעה היא הנתבעת, אולם, כאמור, התכתובות בין הצדדים מלמדות אחרת. אפילו מהתכתובות אותן צרף הצד השלישי בעצמו, לתמיכה בטענתו כי הנזקים היו תוצאה של ליקויים בדירה אחרת, עולה כי התנהלותו של הצד השלישי אף ביחס לאותה דירה אחרת, לא הייתה סבירה. כך כותב גיורא לרותם בתכתובת דואר אלקטרוני מתאריך 1.8.2012, ביחס לדירה 20 בבניין:

"רותם שלום.

הייתה לך קריאה לדירה הנ"ל ברחוב וויצמן 12 דירה 20 נתניה ליד השוק.

בתשובה ענית כי זו קריאת סרק והדייר טועה.

בביקור שערכתי התבררה [כך-ע.נ.] התמונות כפי שאתה רואה שהמצב נורא.

אבקשך לתת לי מענה לשרות זה!!!!

כמובן יש לתת מענה גם לדייר וגם לדירה מספר 33 שנמצאת מעל דירה 20 שגורמת לו את הנזקים !!!!" [כך במקור-ע.נ.].

1. רוצה לומר, התנהלותו של הצד השלישי, התנערותו מאחריות, מבלי ליתן תשובות מספקות והשארת הדיירים ב"אוויר", תקופה שאינה סבירה, אינה התנהלות סבירה ומקובלת.
2. אף שמקובלת עלי טענת הצד השלישי כי התובע לא הוכיח דיו את נזקיו הנטענים, ואף סבירה בעיני הטענה כי כתם רטיבות נקודתי אינו יכול להצדיק את אי השכרת הדירה משך חודשים ארוכים, או אף בכלל, אין מקובלת עלי טענת הצד השלישי כי המודיעה – עמידר - היא שהשתהתה בטיפול, אלא שוכנעתי כי ההשתהות הייתה מנת חלקו של הצד השלישי.
3. עוד אבהיר כי לא נעלמה מעיני טענת הצד השלישי, כי פעל באופן מידי והגיע למקום מיד עם הדרישה, וזאת באמצעות הצד הרביעי; אלא שלא שוכנעתי כי כך הדבר. ממכלול הראיות שצורפו, עולה כי הצד הרביעי פעל על דעתו, כפי שנדרש ממנו, התנהלות שלא ניתן ליחס לצד השלישי.
4. בנסיבות אלה, עולה כי אכן התובע נאלץ לפנות פעם אחר פעם לעמידר, אשר היא מצידה פנתה פעם אחר פעם לרותם, אשר התעלם מכל התכתובות, ונמנע מלהגיע לפגישות. בנסיבות אלה, סבורני כי האחריות לעוגמת הנפש בגין השיהוי, עומדת לפתחו של הצד השלישי.
5. התובע אמנם הגיש תביעתו נגד חברת עמידר, ולכאורה מקום בו נקבע כי זו לא השתהתה היה מקום לדחות את התביעה כנגדה ובהתאם את ההודעות לצדדים השלישיים וכן הלאה. יחד עם זאת וכאמור, עמידר הציגה עצמה כלפי התובע כמי שאחראית לתיקון, ולמעשה בשום שלב לא התנערה מאחריות כלפי התובע או הפנתה אותו לצד שלישי (ראה גם סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית מטעמה של עמידר).
6. כאמור, הצד השלישי אשר בצדק הוגשה נגדו הודעה, הוא שאחראי בעניין זה כלפי עמידר. לפיכך ומן הטעמים האמורים לעיל, סבורני כי על הצד השלישי לשאת בעלות עוגמת הנפש בגין התמשכות הטיפול.
7. ויובהר, לו סבר הצד השלישי כי אין באחריותו לתקן את הליקויים, היה עליו לפעול מידית ולהבהיר זאת במתן תשובה מסודרת. התנהלותו של הצד השלישי היא שהובילה לשיהוי בטיפול בין כך ובין כך, ועליו לשאת באחריות על כך ועל כך בלבד.
8. בבואי לחשב את סך הפיצוי בגין עוגמת הנפש, לקחתי בחשבון את העובדה כי התובע לא הוכיח כלל את טיב הליקוי, מידת חומרתו, מידת השפעתו, וכי אין מדובר בדירת מגורים, אלא דירה שנרכשה לצרכי השקעה [לעניין אופן חישוב פיצוי בגין עוגמת נפש ראו ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נגד אברמוביץ אבנר ואח' (1.12.2008)]. מן העבר השני, לקחתי בחשבון את התעלמותו של הצד השלישי מן הפניות אליו, שהובילה להתמשכות הטיפול, כפי שעולה מתכתובות הצדדים.
9. בכל נסיבות העניין, ראיתי לחייב את הצד השלישי, לשלם ישירות לתובע סך של 5,000 ₪, בגין עוגמת הנפש, שנגרמה בגין התמשכות הטיפול.
10. סיכום
11. לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי באופן שהצדדים השלישיים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע פיצוי בגין עוגמת הנפש בסך 5,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ההודעה לצד רביעי נדחית.
12. בשים לב לפער בין הסכום הנתבע לסכום שנפסק, לא ראיתי לחייב את צד ג' בהוצאות התובע. צד ג' תישא בהוצאות הנתבעת בסך 2,000 ₪, ובהוצאות הצד הרביעי בסך 1,000 ₪.
13. בטרם סיום אעיר, כי בהחלטתי מיום 18.9.2015 קבעתי כי התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין בקשתו לזימון עדים שנדחתה בעיקרה, בסך של 1,500 ₪, אם תידחה תביעתו. בנסיבות העניין, משהתקבלה התביעה באופן חלקי, לא ראיתי לחייבו בסכום זה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט אדר ב' תשע"ו, 29 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.