1. מונחת לפני בקשתו של המבקש "לפטור מהאגרה (גם מעירבון ה"עתידי").

2. עסקינן בתביעה שהגיש המבקש שעניינה "ביטול דחיית ת.א. 2110/10 (צ"ל: 2110/05 – ש.י.) ו... החייאת (!) תביעה זו (ששולמה בה כבר האגרה והוגש בה כבר – כתב הגנה שיקרי) – עקב "גילוי" (!) – של כמה "ראיות חדשות" – ש"עושות" תביעה זו – לבטוחה (!) ביותר !" (ההדגשות במקור).

עוד ציין המבקש בתביעתו זו כי "תביעה זו – מוגשת כאן – כ"תחליף" (חלקי) – לת.א 8124-02-13, שבית המשפט (ר' א. כהן וש' ח.ברנר) – סירב בו {תוך התעלמות גמורה – מנתונים רבים, שכולם כאחד – מצביעים – על מצוקות (!) – של העילות הרבות שבתביעה זו} - להעניק פטורים – מתשלום האגרה ומההפקדה – של... עירבון ה"עתידי" !" (ההדגשות במקור).

3. התביעה בת"א 2110/05 נדחתה ביום 31.05.2006 ע"י כבוד השופט שמואל ברוך ז"ל מחמת אי הפקדת ערבון על ידי התובעת שם, חברת השקעות בצ'ק פוסט בע"מ, בה שימש המבקש כדירקטור ואף היה בעל מניות (לעניין ההחלטה בהפקדת ערבון ראה בש"א 10699/06).

4. התביעה בת"א 8124-02-13 נמחקה ביום 29.09.2013 בהחלטת כבוד הרשמת אביגיל כהן, זאת משלא שולמה אגרת בית המשפט (נספח 9 לתגובת המשיבים 2-1).

5. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 –

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם  את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה"

6.         שני תנאים מצטברים, איפוא, על המבקש להוכיח :

א.         העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה;

ב.         כי ההליך נשוא בקשת הפטור מתשלום אגרה מגלה עילת תביעה.

7. לטענת המבקש מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה שכן הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי, הבטחת הכנסה בסך של 1,950 ₪ וסיוע ממשרד הבינוי והשיכון בסך 580 ₪. למבקש, על פי הנטען, אין נכסים או חסכונות והוא נושא בתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של 1950 ₪.

כן אמד המבקש את הוצאות מחייתו בסך של 500 ₪, את הוצאות תחזוקת הבית בסך 250 ₪ ואת הוצאות הנסיעה בתחבורה הציבורית בסך של 200 ₪ (אין בבעלותו רכב). לטענתו הוא אף אמור לשלם דמי מזונות בסך 4,000 ₪ לחודש אך ידו אינה משגת לשלם סכום זה.

8. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לשיטתם לא מתקיימים בעניינו של המבקש התנאים להענקת פטור, קרי; המבקש לא השכיל להוכיח העדר יכולת כלכלית (ראה סעיף 23 לתגובת היועץ המשפטי לממשלה וכן סעיף 3 לתגובת המשיבים) ויותר מכך קיומה של עילת תביעה (ראה סעיפים 24 ואילך לתגובת היועץ המשפטי לממשלה וכן סעיפים 7 ואילך לתגובת המשיבים).

9. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות.

10. יכולתו הכלכלית של המבקש, כפי שעולה מבקשתו הנתמכת בתצהיר ואשר לא נסתרה על ידי המשיבים, מוגבלת.

11. עם זאת, אין די בעצם הוכחת העדר יכולת כלכלית כדי להעניק את הפטור המבוקש.

על המבקש, כאמור, להוכיח כי תביעתו מגלה עילה-

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר"

(בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח') (ההדגשה שלי – ש.י.)

בדרישה זו יש משום איזון האינטרסים השונים - זכותו של מבקש הפטור שלא יסגרו בפניו שערי בית המשפט (זכות הגישה לערכאות) אל מול תכליות אגרת המשפט "שהעקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך פרק זמן סביר" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי) –

"הדין העוסק בשיקול דעת בית-המשפט לענין פטור מלא או חלקי מאגרה מעוגן במספר תכליות: מחד, יש להבטיח כי לא תיפגע זכותו של בעל דין לפנות לערכאות רק משום שאין בידו אמצעים כספיים הדרושים לכך.

מנגד, עניינה הלגיטימי של מערכת המשפט הוא למנוע הליכי סרק, המסבים נזק לציבור, פוגעים בבעלי הדין שכנגד, מביאים להקצאה לא נאותה של משאבים ציבוריים ומעכבים טיפול בהליכים ראויים "

(בשג"ץ 1315/06 בן שבת נ' מדינת ישראל)

12. הישענות על קופת המדינה - הציבור אמורה להיות מפלטו האחרון של תובע (המבקש פטור) ועל כן מוטלת עליו החובה לשכנע את בית המשפט, כי עניינו אומנם מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי ציבור משלמי המיסים (ראה: בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט ).

13. למקרא כתב התביעה נהיר הוא כי עיקר טענותיו של המבקש הן כי המשיב 1 הפר את התחייבויותיו להעמיד אשראי, או כדברי המבקש "סכום כסף", אשר נדרש על מנת לאפשר להמשיך לתפעל את העסק "אור הירח".

טענות אלה נדונו והוכרעו זה מכבר בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט עמית) בת"א 645/05, שם נדחתה התביעה על הסף בקביעה כי "החלטתו של הבנק לסרב להזרים אשראי נוסף, בבחינת "זריקת כסף אחרי כסף" נופלת במתחם הסבירות ביחסי בנק לקוח" וכי "התובעות לא הוכיחו קיומו של הסכם למתן אשראי בסך 1.5 מליון דולר" ואף "לא הוכיחו שהבנק פעל בניגוד לדרך הבנקאית המקובלת בכך שלא העניק להם אשראי נוסף".

עוד הוסיף וקבע בית המשפט כי "התובעות לא הצביעו על מקור שבדין או בהסכם המחייב את הבנק להמשיך להעמיד להן אשראי" (נספח 7 לתגובת המשיבים 2-1 ).

יובהר כי התובעות באותו הליך היו אחים טופז יהלומים, חברת השקעות בצ'ק פוסט, חברת ברקת התלתן בע"מ, חברת שמחת אור ירח בע"מ, כולן באמצעות המבקש.

14. בהקשר לכך ראוי לציין ולהדגיש כי המבקש לא חולק בתצהירו כי עילות התביעה בתיק נשוא הבקשה שבפני זהות לעילות בגינן הוגשו על ידו תביעות אחרות –

"אדגיש גם, כי עילת עתירה זו, היא ממש זהה (מבחינת המצאת העילה) גם – לעילות של תביעות, שעל מחיקותיהן (המנוגדות לחוק יסוד) דנו ערעורים אלה וכך – גם – ל"עילה" – שעליה בוססו – שני ערעורים – הפטורים מהאגרה..." (ראה עמ' 2 לתצהיר המבקש).

15. במצב דברים זה דומה כי על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, טענות הסף בדבר מעשה בית דין והתיישנות ראויות ומבוססות (ראה סעיף 10 ואילך לתגובת המשיבים) ומשכך סבורה אני כי "עילת התביעה" בהליך זה שבפני אינה עולה כדי הרף המצדיק מתן פטור מתשלום אגרת המשפט, גם אם זה אינו גבוה.

16. לא למותר לציין כי טענתו של המבקש כי בקשתו ל"ביטול דחיית" התביעה ו"החייאתה", מבוססת על " "גילוי" (!) – של כמה "ראיות חדשות" – ש"עושות" תביעה זו – לבטוחה (!) ביותר !" (ההדגשה במקור), נותרה טענה בעלמא.

17. לאור כל האמור לעיל מורה אני על דחיית הבקשה לפטור מתשלום אגרת המשפט.

אגרת המשפט תשולם בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים בחודשים יוני – יולי 2014 .

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בתפקידי כרשמת, בהעדר הצדדים