בישיבה שהתקיימה ביום 2.2.16, ביקש הנאשם לחזור בו מהודייתו בנוגע לאישום הראשון בתיק מס' 27095-01-14, אישום המייחס לו עבירות לפי סעיף 117 לחוק מע"מ.

הנאשם טען כי אכן הודה בבית המשפט במיוחס לו בכתב האישום לרבות באישום זה, אך לטענתו לא הבין את משמעות הדברים, והם לא הוסברו לו כראוי על ידי סנגורו ועל ידי בית המשפט. ב"כ הנאשם, על אף שהבהיר כי הדברים הוסברו לנאשם עובר להודאתו, הצטרף לבקשת הנאשם וטען כי יש לאפשר לו למצות את זכויותיו כרצונו.

ב"כ המאשימה, עו"ד אבנר דידי, התנגד לבקשת הנאשם, אם כי התנגדותו הייתה בשפה רפה, נוכח החשש שמא אי קבלת הבקשה בשלב זה עלול להוביל לקבלת ערעור שיוגש על ידי הנאשם בתום ההליך המשפטי בתיק זה, ולהחזרת עניינו של הנאשם לדיון מחודש.

כתב האישום בתיק זה הוגש בחודש ינואר 2014. עיון בפרוטוקולים השונים מלמד כי לא אצה לנאשם הדרך, בלשון המעטה, לסיים תיק זה, והוא עושה כל שלאל ידו כדי לדחות את הדיונים ולהימנע מליתן את הדין בגין העבירות בהן הודה ואף הורשע.

אינני סבור כי ישנה הצדקה משפטית לביטול הכרעת הדין, מאחר ולא התרשמתי כי עסקינן בנאשם אשר לא הבין את משמעות הדברים או כי הדברים לא הוסברו לו כראוי. בקשת הנאשם אינה עומדת בקריטריונים השונים שנקבעו לקבלת בקשה מסוג זה.

עם זאת, ועל אף שדעתי אינה נוחה מכך, מאחר והודאת הנאשם בזמנו לא נמסרה בפניי אלא בפני כב' סגן הנשיא השופט פורת (כתוארו אז), החלטתי לנקוט במשנה זהירות ולהיעתר לבקשת הנאשם ולהתיר לו לחזור בו מהודאתו בנוגע לפרט האישום הראשון, כאמור.

הודאתו בפרט האישום השני לכתב האישום האמור, וכן בכתב האישום מטעם מס הכנסה אשר צורף לתיק זה (מס' 20827-02-14), תיוותר על כנה.

בישיבה הקבועה ליום 9.2.16 בשעה 09:00, יתואמו מועדים קרובים לשמיעת הראיות בנוגע לפרט הראשון בלבד.

יובהר לנאשם כי לא תינתן כל דחייה בתיק זה, וכי עליו להתייצב במועד האמור ובכל מועד שייקבע.

החלטה זו תועבר לצדדים. ב"כ הנאשם יעביר תוכן החלטה זו לידיעת הנאשם.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.