1. בפני בקשה של המבקש לעיון חוזר בהחלטה שנתן בית המשפט ביום 30.1.14 במסגרת בקשה שהגישה המשיבה למתן צו הפסקת עיסוק וצו סגירת חצרים על פי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח 1968.
2. באותה החלטה, נעתרתי לבקשת המשיבה באופן חלקי, כך שלא סגרתי את העסק של המבקש לחלוטין, אולם אסרתי עליו למכור משקאות משכרים בעסק.
3. המבקש טוען בבקשתו, כי אינו יכול להתפרנס מן העסק ללא מכירת אלכוהול ועל כן הוא מבקש כי בית המשפט ישקול החלטתו מחדש.
4. ביום 31.3.14 הגיבה המשיבה לבקשה וטענה כי המבקש לא הצביע על כל שינוי בנסיבות אשר יצדיק עיון חוזר בהחלטה. אפשרתי למבקש להשיב לתגובת המשיבה, והוא עשה כן רק במסגרת דיון ההקראה שהתקיים ביום 29.4.14, שכן לדבריו לא הבין שהוא אמור להגיב.
5. כפי שעלה מתגובתו, המבקש עדיין סבור כי רישיון העסק שלו מתיר לו מכירת משקאות משכרים בכל שעות היממה, הן פקוקים והן לצריכה במקום והוא חזר בפני על טענתו כי איננו יכול להתפרנס במצב הנוכחי.
6. סוגיית פרנסתו של המבקש, נשקלה על ידי בהחלטתי, ומטעם זה נעתרתי לבקשת המשיבה רק באופן חלקי. נוכח עמדתו של המבקש כי הוא רשאי לפעול באופן שעל פני הדברים איננו רשאי לפעול על פי רישיון העסק שלו, אין היגיון בשינוי ההחלטה, אשר תגרום להפרת תנאי הרישיון על ידי המבקש פעם נוספת.
7. מעבר לכך וכפי שטוענת המשיבה, המבקש לא הצביע על נסיבות חדשות אשר יש בהן כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטה, אשר ככל שהמבקש סבר כי היא שגויה, רשאי היה לבקש לערער עליה.
8. אשר על כן אני דוחה את הבקשה לעיון חוזר.
9. למעלה מן הצורך אציין, כי המבקש איננו מיוצג ונוכח הצהרת המשיבה כי היא עשויה לבקש עונש מאסר ככל שיורשע המבקש בכתב האישום שהוגש נגדו, מיניתי את הסנגוריה הציבורית לייצגו. ככל שהסניגור מטעם המבקש, יהיה בדעה כי יש שינוי בנסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטה, יהיה רשאי כמובן להגיש בקשה נוספת בעניין זה.
10. בהיעדר נימוקים המצדיקים עיון חוזר בבקשה הנוכחית, אני דוחה את הבקשה וההחלטה תישאר על כנה.
11. המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ד, 30 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.