<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד זילברמן יופה

הנאשם בעצמו ובא כוחו עו"ד פרץ מטעם הסניגוריה הציבורית.

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אני לא ידעתי שהתקיים דיון בתאריך 29/4/14, על ידי עו"ד.

אז ניתן מענה ענייני לכתב האישום ונדחה הדיון לצורך ייצוג סניגוריה הציבורית.

אני סברתי שאנחנו נמצאים לפני מענה היום.

טענה מקדמית אפשר להיעשות אך ורק אם לא ניתן מענה לכתב האישום.

אני מבקשת לטעון בעל פה.

ב"כ הנאשם:

אני כרגע קיבלתי את המסמך שחברתי הגישה לבימ"ש.

ב"כ הנאשם מסכם:

אני חוזר על הטענה כפי שהצגנו אותה ואבקש לפרט ולחדד.

על פי כתב האישום, לנאשם רישיון עסק לבית אוכל לפי פריט 4.2 ב' לצו רישוי עסקים, שהוא ל"בית אוכל" או מקום אחר.

מועד ביצוע העבירות לכאורה על פי כתב האישום הם 9/1/14 ו- 19/1/14.

מובן שבסופו של דבר הנאשם הואשם בכך שעסק במכירת משקאות אלכוהוליים בניגוד להיתר שהיה בידו. על פניו אין מחלוקת שהיה היתר.

אני מבקש לאמוד על המצב החוקי היום.

ב"כ המאשימה:

אין לו היתר למכירת משקאות אלכוהוליים. יש לו מזנון בית אוכל.

ב"כ הנאשם:

אני מסתכל על המצב החוקי ומפנה את בימ"ש לצו רישוי עסקים, עסקים טיעוני רישוי.

הצו הזה נכנס לתוקף בשנת 2013, במסגרת רפורמה.

על פי הצו הפריט 4.2 ב' למעשה ישנו היתר למכירת אלכוהול, על פי הצו עצמו. אם לוקחים את הצו והפריט, המחוקק מתיר למכור אלכוהול למי שיש עסק עם הפריט הזה.

ב"כ המאשימה:

חברי אינו מדייק בדבריו.

ב"כ הנאשם:

אני מפנה לצו רישוי עסקים כאשר יש את התוספת טבלאות שמדברות על ההיתר, על פי 4.2 ב' "מזנון בית אוכל אחר, לרבות הגשת משקאות אלכוהוליים לצריכה במקום".

מגיש את הצו משנת 2013.

על פי הפריט ואני מזכיר שוב הפעם, העבירות בוצעו בשנת 2014, דהיינו תחולת הזמן חלה פה.

יש את הוראות המעבר, בהוראות החיקוק, אשר המחוקק או המתקין ציין מה קורה במקרה ששונה או מה היה לפני המצב הקודם והמצב כיום.

אני מפנה את בימ"ש לסעיף 10 (ד) שהוא למעשה הסעיף הרלוונטי להוראות המעבר, אשר מדבר על תחולת הפריטים.

הוא למעשה אומר כך "שונה המספר הסידורי" ואני מזכיר כי על פי שיטת המאשימה המספר הסידורי היה 4.8, שונה המספר הסידורי של עסק הטעון רישוי לפי צו זה, כמפורט בתור א' כפי שנמצא בפני בימ"ש.

בכל מקרה, גם אם שונה וגם אם לא שונה, המצב כזה שאותו סיפא של הסעיף מדבר על כך שיראו את בעל הרישיון של העסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק כפי המספר הסידורי כפי שהוגש.

אני אומר בנוסף, על פי רישיון העסק שיש בחומר החקירה, בית העסק מוגדר כ"בית אוכל אחר". אם בית העסק מוגדר כך, ועל פי החלטות קודמות של בימ"ש זה ניתן לו היתר למכור משקאות אלכוהוליים.

ב"כ המאשימה:

אני לא טענתי מעולם וזו גם טענתי, לנאשם אין רישיון עסק למכירת משקאות אלכוהוליים והדגש לצורך מכירתם במקום העסק.

ב"כ הנאשם:

אני אומר כי מבחינה מהותית יש לו רישיון מאותו סוג.

יש פה שלל טענות ואני סבור שהפריט הקודם היה 4.8. כפי שצוין בהוראות החיקוק.

גם אם לא שונה הפריט עצמו ויש לנו למעשה היתר לממכר של משקאות אלכוהוליים, לצריכה או לא לצריכה, אני גם רואה זאת מחומר הראיות שיש היתר למכור אלכוהול.

ב"כ המאשימה:

אין היתר למכור אלכוהול לצורך צריכתו במקום ההגשה.

זו הדקות של סעיף 4.8.

ב"כ הנאשם:

אני אומר שוב, אני לא מצאתי בחומר הראיות איסור כפי שכתב האישום מציין. כלומר, על פי ההיתר ואני אשמח שחברתי תפנה אותי לטענה כי לא מצאתי, אין מחלוקת לגבי ההיתר למכור אלכוהול אלא רק לגבי הצריכה במקום.

אני מבקש לראות היכן הבסיס החוקי על פי הפריט האוסר עליו למכור משקאות אלכוהוליים לצריכה במקום.

זו טענה עד הסוף לגבי הטענה המקדמית. יש לי גם טענות של הגנה מן הצדק נוספות.

ב"כ המאשימה:

מפנה לדיון מיום 3/2/ לשורה מספר 8 לדברי חברי שיש לו טענות שונות.

חברי לא אמר שיטען להגנה מן הצדק.

ב"כ הנאשם:

אני סברתי שהיום תשמע הטענה המקדמית הזו.

הגנה מן הצדק יכולה לבוא בכל שלב של הדיון, או בסיכומים, או בהוכחות וכו'.

ב"כ המאשימה:

ומר כי אני הייתי סבורה שחברי ויתר על הטענות האחרות ורק טוענה זו שהעלה היום היא העומדת בפנינו.

ב"כ הנאשם:

אני סברתי שפריט הרישום הקודם היה 4.8 כך על פי כתב האישום.

אני מסכים שהסעיף הוא 4.2 ב'.

אני אבקש 5 דקות על מנת לשקול את דברי בימ"ש.

לאחר הפסקה.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש פסיקה דומה קודמת לעניין זה.

ואבקש אותו בחזרה לאחר שהובהר לי ע"י בית המשפט שהוא לא קשור בעניינו.

ב"כ הנאשם:

לאחר ששקלנו את הדברים, וגם שוחחתי עם חברתי ומרשי, אני רוצה להסביר ולאומר: פריט הרישיון שהיה הוא אכן 4.2ב', והוא נשאר ועודנו הפריט במועד ביצוע העבירות. אני מבהיר, הכוונה שלא שונה לנאשם הפריט, והחוק למעשה מטיב איתו לצורך העניין.

אני מסתכל על זה במובן של עבירה פלילית ואחריות פלילית. אם המחוקק שינה את החלטתו, מה המשמעות של מי שביצע את העבירה כשהחוק לא היה בתוקף?

אני סבור שבנסיבות העניין, הגדרת בית האוכל אולי שונתה, למרות שאני לא ראיתי, העסק עצמו עבד על פי דרישת החוק. בסופו של יום, המבקשת מנסה להחיל שינוי חקיקתי על עסק שהיה... היה לו היתר למכור אלכוהול, האיסור עצמו היה להיתר, אני אגב לא ראיתי אותו, וגם לא בחוק וגם לא ברישיון העסק, למכירה במקום.

לשאלת בית המשפט בעניין 4.8 שלא היה לו, אני עם אדוני בטענה הזאת. אם הוטל החוק לצורך העניין, וההיתר שונה, ז"א שלא היה צריך את 4.8 כדי למכור, החוק למעשה מטיב איתו, ורישיון העסק נשאר אותו דבר. הוא פעל עפ"י החוק הקיים כיום.

ב"כ המאשימה:

אני מסכימה להצעת בית המשפט, שהמסמך שהגשתי הבוקר, שבית המשפט סבר שלא היה מקום להגישו, יהווה תשובה לטענת הסניגור.

ב"כ הנאשם:

אני מסכם, אך אני מסתכל על מכלול הדברים, ואולם יש כאן כתב אישום והליך פלילי. אני פונה לחוק העונשין, פרק ב', תחולה לפי זמן העבירה סעיף 4: ביטול העבירה לאחר עשייתה. יש פה הקבלה לסעיף עצמו, ואני סבור שבמובן המהותי לא קמה לו אחריות פלילית.

ב"כ המאשימה:

התייחסתי במסמך שלי גם לסעיף 4.

לשאלת בית המשפט בעניין הטענות המקדמיות הנוספות, אציין שהופעלו שתי סוכנים ע"י החוקרים, אני סבור ששיטת ההפעלה לא לגיטימית ולא עפ"י הנהלים. אומר יותר מזה, מחומר הראיות אני גם סבור שגם חוץ משיטת ההפעלה, יש פה מעיין שידול לדבר עבירה, ככל שבוצעה העבירה. מכך אטען טענה של הגנה מן הצדק, ובסופו של יום, אני סבור שיש כאן מחדלי חקירה.

בתגובה לדברי בית המשפט בעניין שמיעת ראיות לטענה מן הצדק, שתשמע לאחר פרשת התביעה ותינתן כחלק מהסיכומים, אני עונה שלא הייתה לי כוונה להעלות זאת כך. במידה וטענתי תדחה, אדוני יקבע רק לאחר הראיות.

אבקש לראות את טענותיי ככפירה, מרשי כופר בכל עובדות כתב האישום, ואם בית המשפט ידחה את טענתי המקדמית דהיום, אבקש לקבוע להוכחות, כך שגם טענותיי המקדמיות הנוספות, תוכרענה במסגרת הכרעת הדין, לאחר שמיעת ראיות.

אני חושב שהמסלול הנכון יותר הוא שבתוך 7 ימים, אוכל להגיש מענה מפורט יותר למענה עצמו, כי אנחנו בכפירה כללית. ארצה בשבעת הימים העלה להעלות טענה על הכתב, ככל שתהיה.

<#2#>

החלטה

ההחלטה בטענה המקדמית שנדונה היום תשלח לצדדים בדואר.

במידה והטענה לא תקבל, תינתן החלטה מתאימה לגבי המשך ההליכים, דהיינו יקבע מועד לשמיעת הראיות.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ה, 24/03/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י א. חלפון

הוקלד על ידי שרה שושן