בקשת המבקש מיום 30.3.2014

בשם המבקש: עו"ד מוני עזורה

בשם המשיב: עו"ד קארין גולן – דנה

1. לאמתו של דבר כורכת הבקשה שבפנַי זו בזו, בערבוביה, עתירות שתיים: האחת היא למחיקתה – כעולה מהודעת הבהרה מטעם המבקש מיום 1.5.2014 – של המרצת הפתיחה, ללא צו להוצאות; האחרת – להשבתם לידי המבקש של סכום העירבון ושל הערבות, שעל הפקדתם הורה בית-משפט זה (כבוד השופטת אורלי מור-אל) בהחלטתו מיום 26.1.2014. אדרש לכל אחת מהסוגיות לפי סדרה.

2. אשר לבקשת המחיקה, הרי שיש להיעתר לה ולדחות, בתוך כך, את עמדת המשיב כי דינה של המרצת הפתיחה להידחות. המבקש הבהיר כי שוב אינו מוצא טעם בהליך העיקרי, היות שבית-מגוריו פונה ואף נהרס, לאחר שנדחתה (כבוד השופט אריאל צימרמן, 30.1.2014) בקשתו לסעד זמני אשר ימנע זאת. דיון בהמרצת הפתיחה, לגופה, לא נתקיים ומכאן שאין לדחותה והדרך לסילוקה היא במחיקה. כך אני מורה. אלא, שהמשיב – שהשקיע מזמנו בניהולו של ההליך עד לשלב שאליו הגיע – לא יוכל לצאת וידיו על ראשו. אני פוסק לזכותו שכר טרחה של עורך-דין בסך 4,000 ש"ח, שאותו ישלם לידיו המבקש בתוך 30 ימים. בקביעתו של הסכום ניתנה הדעת למהותה של הסוגיה, כפי שבאר, בכל הכבוד באורח נהיר, כבוד השופט צימרמן בסיפא להחלטתו הנזכרת, והעובדה כי בגין הבקשה לסעד זמני חויב המבקש בהוצאות בשיעור לא מבוטל.

3. על הסוגיה האחרת – זו של השבת הערבות והעירבון – חולש האמור בתקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. מאז ניתנה ההחלטה, הדוחה את הבקשה למתן הצו ומבטלת את הצו הארעי שתלה, חלפו מעט למעלה משלושה חודשים. פירוש הדברים הוא כי הבקשה להשבת הערבות הקדימה את זמנה, היות שתקנה 371(ג) מאפשרת, בתנאיה, את החזרתו של כתב-הערבות אך בחלוף ששה חודשים למן אותו מועד. הבקשה להשבת הערבות נדחית, אפוא, תוך שלכל אחד מהצדדים שמורה כל זכות שלפי דין לפנות לבית-המשפט בענינה של אותה ערבות בבקשה אחרת.

4. לעומת זאת את העירבון יש, לפי האמור בתקנה 371(ד), להשיב בתוך 60 ימים, אם לא הוגשה בקשה לחילוטו. בקשה לחילוט העירבון מצויה בתיק. היא הוגשה בתאריך 2.2.2014. נתבקש בה לעשות שימוש בכספֵּי העירבון לשם פירעון ההוצאות, שהושתו על המבקש עם דחייתה של הבקשה למתן סעד זמני. דא עקא, שאותו עירבון לא נועד להבטיח יכולת להיפרע הוצאות שנפסקו לזכות המשיב, כי אם לשפותו בגין כל נזק, העלול להיגרם בשל מתן הסעד הארעי (רע"א 3160/08 מזר נ' גאון חברה לבנין והשקעות בע"מ, בפסקה הרביעית להחלטתו של כבוד השופט חנן מלצר (פורסמה באתר הרשות השופטת, 24.1.10)). קו ברור מבחין, אפוא, בין השניים. בקשה אחרת בענין העירבון – לא הגיש המשיב. לבקשת החילוט אין יסוד להיעתר, ואת העירבון יש להשיב לאלתר לידי מפקידו.

5. סיכום הדברים הוא זה: המרצת הפתיחה נמחקת, תוך חיובו של המבקש בהוצאות כאמור לעיל. הבקשה להשבתו של כתב-הערבות נדחית תוך שמירת כל זכות שלפי דין. הבקשה להשבת העירבון מתקבלת, והכסף שהופקד כעירבון בקופת בית-המשפט יוחזר לידיו של המבקש.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, שלא במעמד הצדדים.