<#1#>

נוכחים:

המבקשת וב"כ עו"ד דורון לנגה ועו"ד שי תורן

המשיב 2 וב"כ עו"ד עמי נחמני ועו"ד דורית רז

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

מוסכם לחקור תחילה את מר מסיקה משום שעליו למהר להלוויה לא עלינו.

יוסי מסיקה מוזהר כחוק לומר את האמת:

אני מאשר את תצהירי.

ח.נ :

ש. אני מבין שבשנת 2011 הגעת לשפץ את הנכס ברח' הפלמ"ח 81.

ת. מי ששיפץ את הנכס זה סיגל ואמא שלה, ואני עזרתי, כי אני חבר של אמא שלה. עזרתי בתכנון, לא עבדתי במקום.

ש. מה הפעולות שכן ביצעת?

ת. הלכנו לחנויות, קנינו מכל מיני חנויות את הדלתות, אריחים, קירות גבס, והבאתי מישהו שאני מכיר שעשה את הריצוף ועבודת הגבס, את הויטרינה שהיא סגרה עם מישהו, היו כל מיני בעלי מקצוע שהתעסקו שם.

ש. עשית זאת בהתנדבות.

ת. כן.

ש. את כל מהלך העניינים והזמן שהקדשת, היה בהתנדבות.

ת. כן.

ש. אתה גם רכשת את כל חומרי הבניין מכספך האישי.

ת. סיגל רכשה.

ש. אם כך, מדוע כל החשבוניות והקבלות מופיעות על השם שלך.

ת. כי בחלק מהדברים אני הלכתי לקנות, לא תמיד היא היתה איתי.

ש. ורשמת זאת על שמך.

ת. על שם המושך, כן.

ש. אני רואה שיש חמש קבלות או שש קבלות וחוץ מחשבונית אחת שהוצאה על סך 135 ₪ כל החשבוניות אתה מימנת?

ת. מכרטיס האשראי של סיגל. כשאני הלכתי לקנות, תמיד הכרטיס שלה היה אצלי.

ש. המספר כרטיס שמופיע הוא של סיגל.

ת. כן.

ש. כשהגעת בשנת 2011 למקום, אתה כותב שהוא היה מוזנח ובמשך שנים רבות אף אחד לא היה שם.

ת. היה נראה שהמקום לא היה מאוכלס כמה שנים. לא יודע להגיד כמה שנים. זה היה נראה מקום שלא גרו בו, לא עבדו בו.

ש. אם אני אומר לך שבשנת 2008 נערך שם שיפוץ. שלוש שנים לפני.

ת. תלוי איזה שיפוץ זה לא היה מקום שאפשר לנהל בו משרד. אני איציק וסיגל במשפחה משנת 2011, וזה בתשובה שוב לשאלה אם עבדתי בהתנדבות.

ש. אם אני אומר לך שבשנת 2011 המבנה הזה היה מושכר, מה תאמר על זה?

ת. אני לא יודע להתייחס.

ח.ח:

אין שאלות.

המבקשת גילה סבן - מוזהרת כחוק לומר את האמת:

ח.נ:

ש. באיזו שנה התחתנת עם יונה סבן

ת. בשנת 1972.

ש. מתי התגרשתם.

ת. ב 3.1.02.

ש. האם הפרידה ב 2001 היתה סופית.

ת. יש לנו ילדים, ברור שהפרידה היא סופית, אבל היה בינינו קשר, היתה תקופה שחזרנו, וזה לה היה בדיוק ברור ומודא.

ש. כלומר כפי שציינת בתצהיר שלך, חזרתם לסירוגין.

ת. כן.

ש. בהסכם שערכתם בשנת 2003 זה היה הסכם שאושר בשנת 2013 שם לא כתוב שחזרתם לסירוגין, אלא כתוב שחזרתם ל9 שנים.

ת. זה לא 9 שנים שחזרנו, זה היה שהיינו בקשר.

ש. הוא גר אצלך בבית?

ת. היו תקופות שכן.

ש. את כותבת בתצהיר וכו' שאת תומכת בו ושסעדת אותו, ושטיפלת בו כלכלית, סגרת לו את החובות שהיו לו.

ת. כן, הוא גם היה חולה ועבר ניתוח, טיפלתי בו.

ש. כלומר, ההתנהלות של יונה בחיים שלו את ידעת איך הוא מתנהל ואת הפעולות שהוא מבצע בחייו , ידעת ?

ת. לא יכולה להגיד שידעתי הכל, אבל ידעתי הרבה.

ש. את מציינת שהיו לו בעיות כספיות כלכליות.

ת. תמיד.

ש. יכול להיות שהוא שכר את שירותיהם של שישה עורכי דין במהלך התקופה של 2008 עד 2013 שישה עורכי דין ואת לא ידעת מההתנהלות הזו.

ת. לי ידוע על אחד. אני לא יודעת על שישה.

ש. בהסכם שאושרר בשנת 2013, מופיע כאן בסעיף 3 "האיש מאשר שבמהלך תקופה האישה סעדה אותו ונשאה בנטל הכלכלי... וזאת בתמורה שהנכס ברח' הפלמ"ח יעבור לבעלותה הבלעדית. למה את מתכוונת שאת סעדת אותו?

ת. אני מתכוונת לתשלום חובות, לזה שהוא שהה אצלי בבית וגם כשהוא היה חולה סעדתי אותו.

ש. זה הפירוש שאת נותנת למילה סיעוד.

ת. כלכלית וסיעודי ואפילו קצת נפשית.

ש. את טוענת שאת בעלת הנכס ברח' הפלמ"ח בעלת הזכויות שם. זה נכון?

ת. נכון מאוד.

ש. היכן זה מופיע?

ת. זה מופיע באישורר של ההסכם שעשינו וגם בהסכם בינינו שעשינו ב 2003. חוץ מזה לפני כן, זה מקום של ההורים שלי שהם נתנו לי מתוקף היותי בתם.

ש. בשנת 2001 ערכתם הסכם ואישרתם אותו בבית המשפט?

ת. כן, הסכם גירושין, חלוקת רכוש.

ש. בהסכם חלוקת רכוש, ויתרת על הזכויות שלך בנכס.

ת. זה מה שרשום בהסכם.

ש. כלומר, משנת 2001 עד 2003 בהנחה שנערך הסכם חדש, מ 2001 עד 2003 הנכס היה בבעלותו של מר יונה סבן.

ת. כפי שרשום בהסכם.

ש. האם את זוכרת מה כתוב בהסכם של שנת 2003? האם זה ההסכם שערכתם בשנת 2003 בכתב יד?

ת. כן, זה היה ערב החתונה של הבת שלי.

ש. אני אודה לך אם תקריאי לבית המשפט את השורות המודגשות בהסכם?

ת. מקריאה.

ש. את הקראת לנו כאן שיונה סבן מתחייב להעביר את הנכס.. לחזקתה הבלעדית. האם את מבינה שכשמר יונה סבן כותב שהוא מעביר לך את הנכס לחזקתך, זה עדיין לא אומר שהוא מעביר את הנכס לבעלותך.

ת. אני יודעת שזה מה שכתוב שם. להבנתי זה לבעלותי.

ש. אחרי שב 2003 בהסכם שלכאורה נחתם ושכתב אותו יונה סבן בכתב ידו, אנו יכולים להסיק שאם ב 2001 ויתרת על הזכויות שלך בנכס וב 2003 הוא העביר לך רק את החזקה, אז המשמעות של זה, שאת מחזיקה בנכס עד 2013 ולא יותר מזה.

ת. אני יודעת שלחזקתי זה בעלותי.

ש. אם כך, מדוע ערכתם הסכם נוסף ב 2013.

ת. בעקבות מה שקרה. ראיתי צורך דחוף מאוד לעשות את האישרור הזה.

ש. למה?

ת. בעקבות הסיפור עם מר גואחניש. נודע לי שיש תביעה למר יונה סבן על המקום, שהוא בעצם שלי. ראיתי צורך דחוף להעביר על שמי.

ש. אני אומר לך שכל ההתנהלות של ההסכם ושל השנים האחרונות, יש לה מטרה אחת ויחידה, והיא לסייע למר יונה סבן לחמוק מתשלום החוב שהוא חייב ושבגינו נפתח לו תיק בהוצל"פ.

ת. המקום בחזקתי ובבעלותי באמת שלמה. מה שקרה עם מר גואחניש אני לא הייתי מעורבת, אני היום פעם ראשונה רואה את האדון.

ש. בשנת 2008 מר יונה סבן ערך הסכם עם מר גואחניש על הנכס שלכאורה הוא שלך. האם ידעת על זה.

ת. על ההסכם לא ידעתי. אני ידעתי שיונה בא אלי ואמר לי שיש לו אפשרות לפתוח עסק עם מישהו, והיות והמקום היה סגור זמן ומוזנח ונתתי את הסכמתי לכך ומה שקרה אח"כ אני לא יודעת, אני רק יודעת שהעסק לא יצא לפועל, אבל מה היה לא נכנסתי לדברים.

ש. ההסכם של 2013 שערכתם אותו, אמרתם שאתם מאשררים את ההסכם של 2003. האם זה נכון.

ת. כן.

ש. אם אני אומר לך ששני ההסכמים שונים בתכלית, האחד מהשני, במהות הדברים שכתובים בהסכם. האם את מסכימה איתי.

ת. אני לא יודעת למה אתה מתכוון.

ש. זה לא רק אישרור יש הוראות חדשות. את כתבת שאשררתם את ההסכם של 2003.

ת. לגבי מבחינת הנכס זה אישרור.

ש. כי בהסכם החדש של 2013 מופיע שם שיונה מעביר לבעלותך את הנכס.

ת. מבחינתי זה ההסכם, שהוא מעביר לבעלותי.

ש. מתי דיווחתם על העסקה למיסוי מקרקעין. על העברת הזכויות ממר יונה סבן אלייך.

ת. אחרי ביצוע האישורר. של 2013.

ש. דיווחתם למיסוי מקרקעין על העסקה.

ת. היתה לי עורכת דין, אני לא יודעת.

ש. אם אני אומר לך שהעסקה דווחה ב 2013 על כך שהעסקה התבצעה ב 2013 את יכולה להכחיש או לאשר את זה?

ת. אני יכולה להגיד את מה שיש, יש את ההסכם של 2003 וב 2013 יש את האישרור. אני לא זוכרת איך הנחנו את עורכת הדין, אולי כן.

ש. האם יכול להיות שאת ההסכם של 2003 מר יונה סבן כתב בכתב ידו והיה מודע להקדמה שכתוב שם ואת ההסכם שנכתב ב 2013 הוא לא היה מודע למה שכתוב שם?האם היה שותף לכתיבת ההסכם ב 2013.

ת. היה שותף.

ש. האם תוכלי לציין בפני כב' בית המשפט מה היה המועד המדוייק שבו העברת את הרישום של הנכס בעירייה על שמך.

ת. אני לא יודעת להגיד בדיוק, הבת שלי טיפלה בהרבה דברים.

ש. אם אני אומר לך שיונה סבן ערך את הסכם הפשרה עם העירייה ולא את.

ת. אז זה מאוד יכול להיות וזה בעקבות שעורכת הדין אלינור אדרי שאמרה לי שבגלל מצבו הרפואי והכלכלי של יונה כדאי לעשות זאת, וכדאי שכל ההסדרים בעירייה יהיו על שמו.

ש. כלומר אנו מבינים שכל המהלכים עד שנת 2013 עדיין יונה סבן מופיע כבעלים של הנכס.

ת. לא, זה שהוא מופיע בעירייה זה לא אומר שהוא בעלים של הנכס. זה אומר שהוא שילם.

ש. תסבירי לבית המשפט מה אומר תאריך איכלוס 1.3.13 , נספח ו', מה הכוונה, מה אמור לציין. האם זה אומר שזו הפעם הראשונה שביקשת להירשם כבעלים של הנכס.

ת. אני לא יודעת.

ש. מי שילם את החוב בפועל שהיה בעירייה אחרי כל כך הרבה שנים.

ת. מי ששילם את החוב זה לא יונה, זה הבת שלי ואני.

ש. מדוע יונה חתום על הסכם הפשרה.

ת. בגלל התנאים הרפואיים והכלכליים שלו. יונה עבר ניתוח לב לפני כמה שנים ובעקבות הניתוח הזה יש לו כל מיני הטבות והנחות, גם היום אני חולה ויש לי הטבות, אבל אם הייתי חולה אז גם הייתי מקבלת הנחות.

ש. האם זה נכון שאת השכרת את הנכס בעבר לעו"ד צופית ינאי.

ת. מושכר לה עדיין.

ש. האם תוכלי להציג לנו את הסכם השכירות המקורי מדצמבר 2011 בינך לבין עורכת הדין.

ת. עם צופית הבת שלי ניהלה את המו"מ.

ש. כלומר כל השאלות בקשר לשכירות מול עורכת הדין צופית נשאל את סיגל.

ת. כן.

ש. מי היה הבעלים ומי ביצע את העסקה של השכרת הנכס. האם יונה היה מעורב בתהליך הזה.

ת. הואיל וצופית לא רצתה בעיות, אז הוא בא לחתום. הוא לא היה מעורב. יכול להיות שההשכרה היתה טרם האישרור אז הוא גם בא לחתום. הכוונה לאישורר של 2013.

ש. כלומר, על פי דברייך, אני מבין שעד לאישרור של 2013 יונה הוא עדיין בעלים.

ת. לא, אני הבעלים. אבל כדי שדברים יהיו מסודרים וזה עדיין לא היה מאושרר, ואם היה עסקאות היה צריך שגם הוא יבוא וישים את חתימתו.

ש. אם אני אומר לך שיונה חתום על ההסכם המקורי כמשכיר ראשי, לא חתימה שלישית, אז יכול להיות שזה נכון, ואני מתכוון להסכם המקורי שהוא לא פה.

ת. אני לא אומר לא, כי אני לא יודעת.

ש. בשנת 2008 החלטת לסייע ליונה לשקם את חייו.

ת. תמיד ניסיתי לעזור לו לשקם את חייו, בסה"כ הוא האבא של הילדים שלי.

ש. כלומר כשנתת ליונה את ההיתר וסייעת לו לשקם את חייו ב 2008 יצאת מנקודת הנחה שיונה מסוגל לנהל את העניינים האלה מול מר גאוחניש.

ת. כפי שהוא הציג את זה, אז זה מאפיה או משהו כזה, אמרתי שיעשה.

ש. יש לי פה בעיה מסויימת. כל המשפחה וגם את מציינת את זה, וגם הפסיכיאטר מציין את זה, אתם אומרים לא אנחנו שיונה מוגבל נפשית, מנטאלית, שכלית או אפילו לא אדם מספיק מלומד לנהל את חייו כמו שאדם נורמאלי עושה. כך כתבתם.

ת. לדעתי, אני לא יודעת אם בכל ההגדרות שאמרת, אבל בגדול כן, קשה לו לנהל את חייו בצורה מסודרת.

ש. אז איך זה שאת מסייעת לו להקים עסק של מאפיה כפי שציינת עם שותף בשם גואחניש.

ת. הוא אמר שהשותף מקצועי שיש לו ניסיון בדבר הזה, ושמה שהוא צריך לעשות זה לתרום את המקום כדי שהעסק הזה יצליח.

ש. אז סמכת עליו בעניין זה.

ת. כפי שהוא הציג את הדברים כן.

ש. אני מתקשה להבין אם את סומכת עליו או לא.

ת. בעניין הזה שהוא הציג את זה כשותף שיש לו ידע מקצועי אז כן.

ש. בתצהיר שלך את מודיעה לבית המשפט כי פנית לב"כ המשיב 2 שזה אני, פנית אלי?

ת. אני חושבת שהבת שלי פנתה אליך. אני לא פניתי אליך.

ש. במהלך החיים שלך עם מר יונה סבן, האם היו לכם נכסים נוספים שיונה סבן ניהל חוץ מבית?

ת. לא.

ח.ח:

אין שאלות.

עורכת הדין אלינור אדרי מוזהרת כחוק לומר את האמת:

אני מאשרת את נכונות התצהיר.

ח.נ:

ש. מי פנה אלייך כדי להסדיר את החוב בעירייה.

ת. סיגל ואמא שלה.

ש. האם באיזה שלב פגשת את יונה סבן.

ת. אני 2012 שכרתי עם צופית את המשרד בפלמ"ח. אפילו לא נכנסתי לשם, כי הסתיימו היחסים שלי עם צופית, אני עברתי למקום אחר ובעצם סיגל ואמא שלה פנו אלי כדי שאטפל בעניין הארנונה.

ש. האם את זוכרת מול מי חתמת על ההסכם שכירות בפלמ"ח 81.

ת. חתמנו בבית של סיגל, מול סיגל.

ש. וידעתם שהכנס רשום גם על שם יונה סבן.

ת. לא עשיתי את הבדיקות האלה, אבל היה יפוי כח לסיגל מאמא שלה.

ש. ובהסדר של החוב מול העירייה, יונה היה בתמונה.

ת. לא, כל ההתנהלות שלי היתה מול סיגל, היא הביאה לי את המסמכים שביקשתי, כל התקשורת היתה מול סיגל, העברתי את החומר לעירייה והגעתי איתם להסדר ובזה הסתיימה עבודתי.

ח.ח:

אין שאלות.

<#2#>

החלטה

הוצאות העד ישולמו על ידי המבקשת בסכום של 150 ₪.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ד, 09/04/2014 במעמד הנוכחים.

חסן אבו קיידר מוזהר כחוק לומר את האמת:

אני מאשר את תצהירי.

ח.נ:

ש. ממתי אתה מכיר את הגב' גילה סבן.

ת. אני מכיר את סיגל הבת שלה, את גילה הכרתי בחתונה של סיגל. סיגל היא חברה של אישתי.

ש. מה היו הדברים שטיפלת לגב' סבן.

ת. אני זוכר שמתישהו, או ב 2010 או 2011 פנתה אלי סיגל עם אמא שלה והתעניינה לגבי הנכס ברח' הפלמ"ח אם למכור את הנכס או להשכיר אותו או לשפץ ואני הצעתי להם לשפץ בזמנו ולא למכור את הנכס.

ש. אתה כותב בתצהיר, אני מצהיר שידוע לי שהגב' גילה סבן הנה הבעלים של הנכס. כשאתה אומר ידוע לך, איך ידוע לך.

ת. רק מההכנסות שאני מדווח למס הכנסה. בתיק שלה היא מופיעה כמי שמקבלת את ההכנסות מהנכס, והיא מדווחת למס הכנסה. ומבחינה פורמאלית אני לא בדקתי מי הבעלים. אני רק יודע מבחינת ההכנסות.

ש. כלומר התחלת משנת 2010 לדווח.

ת. הייתי בקשר עם גילה, היא היתה מגיעה אלי לחתום על הדוחות כדי שאגיש אותם למס הכנסה.

ח.ח:

אין שאלות.

העד:

אני מוותר על הוצאותי.

עו"ד צופית ינאי מוזהרת כחוק לומר את האמת:

אני מאשרת את תצהירי.

ח.נ:

ש. מתי התחלת לשכור את הנכס המדובר.

ת. אני נכנסתי למשרד בתחילת 2012. בהתחלה חתמנו אני ואלינור, אני חושבת שזה היה בסוף 2011, מתישהו בדצמבר 2011 חתמנו על ההסכם ולדעתי נכנסו ב 1.1.12. אני לא בטוחה במאה אחוז.

ש. מול מי חתמתן על ההסכם.

ת. מול סיגל הבת של גילה. זה היה אצלה בבית בלהבים, היא הציגה לנו יפוי כח של גילה וגם פגשנו את גילה קודם לכן, אבל זה היה עם סיגל.

ש. מה היה הקשר שלכן עם מר יונה סבן.

ת. אין לי כל כך קשר איתו, אין לי קשר איתו בכלל, אני שם שנתיים וחצי ואין לי איתו קשר, אבל בתחילת ההסכם ואני מקפידה לרשום זאת בכל הסכם שאני חותמת כי אנו מאריכות כל שנה ושנה, אבל אני מדגישה שליונה סבן אין טענות כנגדי ביחס לשכר דירה או משהו כזה. כשאנו שכרנו מלכתחילה את המקום ,היה שם בלאגן, מכרו את הנכס ואח"כ ביטלו את העסקה, הם זה גילה וסיגל, יונה לא היה בתמונה מולי. הם מכרו ובוטלה העסקה והבנתי שיכול להיות שגם יונה מעורב בתמונה, אז אמרתי לסיגל וגילה שאני לא רוצה שיהיה מצב שאח"כ יונה יבוא ויטען טענות כלשהן כלפי והן אמרו שלא תהיה בעיה והוא יחתום על זה. והוא חתם והוא חותם כל שנה שאין לו טענה.

ש. מתי פעם אחרונה הוא חתם.

ת. ב 1.1.14 חידשנו את ההסכם, אבל חתמנו כמה חודשים לפני כן.

ש. כלומר בהסכם של ה 1.1.14 הוא חתום.

ת. הוא מאשר שאין לו טענות. ביני לבין יונה אין הסכם. ההסכם במפורש מול גילה ואני עובדת מול סיגל. הוא כל פעם בא וחותם שאין לו טענות.

ש. למה שיהיו לו טענות.

ת. הסברתי ואסביר שוב. בתחילת הדרך היה סיפור שהם מכרו את הנכס והבנתי שהוא גם מעורב בנכס, ואמרתי שבשום פנים אני לא רוצה בעיות.

ש. את יודעת שליונה יש חלק בזכויות.

ת. אני לא יודעת. אני עד היום לא ראיתי נסח, אין לי מושג אם הוא רשום או לא רשום, אבל כך הבנתי מתוך ההתרחשות ולכן עמדתי על כך.

ח.ח:

אין שאלות.

<#4#>

החלטה

על המבקשת לצאת בהוצאות העדה בסכום של 150 ₪.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ד, 09/04/2014 במעמד הנוכחים.

עו"ד לנגה:

אני מבקש לומר שלאור העובדה שהטענה של מרשתי היא שבשנת 2003 נחתם ההסכם בנוכחות הבנות, כל הבנות, אנחנו הגשנו תצהיר של אחת הבנות, הגב' הרמולין. לימור סבן הרמולין לא יכלה להגיע היום. לכן כדי לא לעשות שינוי בזמנים של התיק, אבקש שאחות אחרת תבוא ותאמץ את התצהיר שלה, כי גם האחות האחרת –עינת רפאלוב, היתה נוכחת והיא מצהירה על אותם דברים ושהיא תחקר. הבנות כולל השתיים האלה חתומות על ההסכם ולכן אין שינוי בתוכן העדות.

עו"ד נחמני:

אין לנו התנגדות.

הגב' עינת רפאלוב מוזהרת כחוק לומר את האמת:

שמי לפני הנישואין היה עינת סבן. אני חתומה גם על ההסכם מ 2003 ואני חתומה על תצהיר שטרם הוגש לבית המשפט.

ח.נ:

ש. בת כמה היית בשנת 2003.

ת. אני היום בת 32. אז הייתי בת 20-21.

ש. האם הבנת על מה את חותמת.

ת. כמובן.

ש. האם תוכלי ל ספר על מה חתמת.

ת. בשנת 2003 אני זוכרת שזה היה יום לפני שאחותי סיגל התחתנה, היינו בבית כל המשפחה, לפני המקווה של אחותי, וחתמנו על זה שבעצם הנכס עובר לאמא שלי.

ש. כלומר, אבא שלך ערך הסכם, כתב אותו,

ת. לא. מי שכתב אותו בהסכמתו של אבא שלי ואמא שלי, זו היתה אחותי סיגל, אך כולנו חתמנו.

ש. אם אומר לך שמי שכתב את ההסכם זה אבא שלך.

ת. אם אני אגיד לך שאני יודעת ואני מצהירה רק על מה שאני יודעת ואני יודעת שסיגי אחותי היא זו שכתבה את ההסכם.

ש. איך את יודעת את זה.

ת. כי היינו בבית. זה היה בשנת 2003, אני לא רוצה להצהיר על משהו שאני לא זוכרת. למיטב זכרוני היא כתבה אותו, אולי זכרוני מטעה אותי.

ש. את אמרת שמה שאת זוכרת שההסכם אומר שאבא שלך נותן לאמא שלך לנהל את הנכס.

ת. הוא נותן לה את הנכס. לא רק לנהל, הנכס הוא שלה לכל דבר וענין, אמא שלי שילמה לו סכום לא מבוטל על כך.

ש. כמה היא שילמה לו.

ת. למיטב ידיעתי 200 אלף, איך זה היה ואיך התבצע, לשאלתך הבאה, איני יודעת.

ש. אבל את יודעת שאמא שלך שילמה לו כסף.

ת. אני יודעת שההסכם הוא שאמא שלי תשלם לו 200 אלף ₪, זה יכול להתבצע בכסף, או בזה שהוא גר בבית שלנו לסירוגין. ההסכם הוא על 200 ₪ וכל המשפחה ידעה על ההסכם הזה וזה לא הוסתר מאף גורם במשפחה.

הגב' סיגל סבן מוזהרת כחוק לומר את האמת:

אני מאשרת את תצהירי.

ח.נ:

ש. בשנת 2001 ההורים שלך התגרשו.

ת. כן.

ש. ערכו הסכם גירושין ביניהם, חלוקת רכוש.

ת. כן.

ש. ואת יודעת מה כתוב בהסכם.

ת. כן. אני לא זוכרת בפרטי פרטים, אני יודעת שהבית בסוקולוב אמור היה לעבור לאמא שלי והנכס ברח' הפלמ"ח אמור לעבור לאבא שלי.

ש. ואת זוכרת את ההסכם של 2003.

ת. בהחלט.

ש. ומה את מבינה ממנו?

ת. הסכם 2003 אומר שאבא שלי מעביר את החזקה בנכס ברח' הפלמ"ח 81 לידי אמא שלי, לחזקתה הבלעדית. לשאלה מה זה החזקה הבלעדית, ממה שאני מבינה, ואני כתבתי את זה, הנכס אמור לעבור לאמא שלי. זאת בגין חובות שאמא שלי שילמה לאבא שלי, על החתונה שלי. לשאלה מה זה חזקה, אני אומרת - בעלות.

ש. את מודעת למצבו של אביך. מצבו הכלכלי, הנפשי, ההתנהגות הילדותית שלו.

ת. אבא שלי הוא לא אובחן עד לא מזמן שהתנהל המשפט הקודם עם גואחניש, הוא לא אובחן אף פעם למרות שהוא לא גוייס לצבא בשל בעיה נפשית. ההורים שלי התגרשו לדעתי בגלל הבעיה הנפשית, אבל זו דעתי האישית. מעולם לא עלה צורך ממשי לקחת אותו לאיבחון כי לא הבנתי איזה הטבה תצא מזה, אבל אני יודעת שהוא לא בן אדם רגיל, הוא מתקשה לעמוד בזמנים, להתנהל מול רשויות, להבין השלכות מעשיו, הוא לא יודע להגן על עצמו. הוא עבד כמה שנים טובת כאינסטלטור, היו פעמים שעבדו עליו ובחיים לא תבע אף אחד.

ש. כלומר ההסכם עם מר גואחניש שלא נחתם מעולם, להקמת העסק, הוא ציין זאת בכתב ההגנה שלו, כלומר יש מצב שהוא לא הבין ממש עד סוף מה כתוב בהסכם.

ת. לקחתי אותו לחוות דעת פסיכיאטרית בעקבות ההסתבכות הזאת שנמצאת בבית המשפט בעקבות משפט קודם. מר גואחניש, הוא איש נוכל ורע.. שניצל את תמימותו של אבא שלי.

ש. כלומר מה שאנו אומרים שיכול להיות שאבא שלך חתם ב 2003 לכאורה על הסכם שם, האם יכול להיות שאבא שלך לא הבין על מה הוא חותם.

ת. אין סיכוי שהוא לא הבין. הוא הבין את המשמעות. מאותו רגע ואילך אמא שלי והרבה פעמים אני, כבת בכורה, באמצעותי ניהלה את הנכס ואבא שלי לא היה מעורב בכלום.

ש. כלומר ב 2003 כשהוא חתם על ההסכם שלכאורה נחתם הוא הבין באופן מדוייק כל מילה, אבל בשאר ההסכמים שנערכו אח"כ עם מר גואחניש או בכלל לא שלט בנעשה.

ת. לא אמרתי זאת.

עו"ד לנגה:

אני מתנגד לשינוי חזית, אין טענה כזאת.

העדה ממשיכה.

ת. אני מזכירה שההסכם עם גואחניש לא נחתם מעולם.

ש. אם אומר לך שאת מסייעת לאבא שלך להתחמק מהחוב כיוון שיש לך אינטרס כלכלי בנכס.

ת. אז זה יהיה שקר.

ש. למה סייעת לאמא שלך והלכתם לחתום על הסכם נוסף ב 2013.

ת. מיד כשאמא שלי קיבלה את הודעת ההוצל"פ היא עדכנה אותי שהנכס בשיזף 10, נכס אחר, שפעם גרנו בו כל המשפחה כשההורים היו נשואים, עוקל בגלל הסתבכות של אבא שלי באיזשהו עניין. קודם כל אמרתי לה איך מעקלים נכס שהוא לא שלנו, אבל הבנתי שיש פה משהו ורציתי לבדוק את הדברים לעומק. ראיתי שהכתובת לא תואמת לגוש חלקה ותת חלקה, ואז הבנתי שעיקלו לאמא שלי את הנכס בפלמ"ח 81. מיד ומאז אפשר לראות הרבה הוכחות שמאז אנו פועלים בעניין הזה. ניסינו לחלץ מידע מאבא שלי מה פשר העניין, היה מאוד קשה, כי אתה יודע שלאבא שלי יש בעיות ווירבאליות. בפעולה הזו רצינו להשיג את מה שנחתם כבר ב 2003 כלומר שלא יוכלו לעקל את הנכס לאמא שלי, ולבטל את רוע הגזרה.

ש. ואם הנכס הזה עבר כבר ב 2003 למה צריך לעשות זאת שוב ב 2013

ת. כי מסתבר שבטאבו זה עוד לא נעשה. זה נעשה ביניהם, ובאופן מהותי אמא שלי ניהלה והיתה בעלת הנכס אך לא בטאבו.

ש. אז למה לא להעביר בטאבו מכח הסכם 2003.

ת. אני יודעת שזה משהו שההורים שלי היו צריכים לעשות, יש אלמנט של דחיינות ואמא שלי לא חששה שיקרה משהו, כי למכור הוא לא יוכל בלעדיה.

ש. ב 2013 התעוררתם כי יש עיקול, למה לא להעביר לטאבו ולקחת את ההסכם משנת 2003.

ת. כי היה עיקול. הלכנו לעו"ד מור בר אור, שאמרה שההסכם הזה בכתב יד יהפוך להסכם כתוב, איתו אתם הולכים לבית משפט למשפחה ולהוציא זאת עם חותמת.

ש. אם אומר לך ששני ההסכמים לא דומים אחד לשני.

ת. לדעתי הם כן דומים, הם אומרים את אותו הדבר, ועובדה שאמא הסכימה לזה שהנכס אמור לעבור לבעלותה של אימי.

ש. בהסכם של 2003, מה אומר אבא שלך?

ת. מקריאה.

ש. מה פירוש לחזקתה.

ת. לבעלותה. אני כתבתי את זה וכבר הסברתי.

ש. נראה לך שההסכם החדש מ 2013 נראה לך שהוא דומה להסכם הזה.

ת. נכון שזה לא בכתב יד ויש לו שני עמודים, אבל הוא מסתמך על ההסכם שהיה בין אמא ואבא שלי שהיה ב 2003. וכשאבא שלי נקרא לבוא ולחתום על זה הוא עשה זאת בלב שלם.

ש. אבא שלך אומר שהוא מעביר את החזקה לאמא שלך או לאחד מהילדים ופה הוא כותב שהוא מעביר את הבעלות.

ת. אני לא משפטנית. המהות היתה ברורה לכל הנוכחים בחדר, הן ב 2003 והן אצל עו"ד מור בר אור שערכה את ההסכם המודפס.

ח.ח:

אין שאלות.

עו"ד לנגה:

אנו מוותרים על העדת מר צחי נגר שלא יכל להגיע.

מר גואחניש מוזהר כחוק לומר את האמת:

אני חתום על תצהירי.

ח.נ:

ש. סעיף 5 לתצהירך אתה אומר שידוע לך שהמשיב 1 הוא בעלים של הנכס ברח' הפלמ"ח. לשיטתך הוא הבעלים של כל הזכויות בנכס?

ת. ממה שנאמר לי ממנו, שהוא בעל הנכס, הוא גם הוכיח לי את זה שהוא שכר חלק מהנכס לזוג והוא גבה מהם תשלום לידי. הכוונה שהוא השכיר חלק מהנכס.

ש. אתה אומר ידוע לי, אז אתה אומר ידוע לי ממה שאמר לך.

ת. ראיתי שהוא גובה תשלום.

ש. כשאתה אומר ידוע לי, זה כי ראית שהוא גובה שכירות ממישהו. מזה ידוע לך?

ת. הוא גבה. אני ראיתי פיזית, זה לא מידיעה.

ש. מתי זה היה?

ת. ב 2008.

ש. כמה פעמים?

ת. אני נתקלתי בזה לפחות פעמיים.

ש. הדירה שאתה ראית אותו גובה דמי שכירות זה מרח' שיזף.

ת. אני מדבר על הנכס ברח' פלמ"ח 81.

ש. מי היה השוכר.

ת. זה אישה ובן , לא בקו הבריאות. הם שכרו חלק מהכנס.

ש. מה שטח הנכס?

ת. לא מדדתי אבל אני מאמין משהו מעל 500 מטר. אני לא יודע מה כתוב בטאבו, ראיתי פיזית.

ש. למה בתצהיר שלך לא רשמת שראית אותו גובה דמי שכירות?

ת. כי לא מצאתי לנכון. זה לא עניין שלי.

ש. למה בתצהיר הראשון שלך לא כתבת זאת, מאותה סיבה.

ת. זה לא עניין שלי, זה נכס שלו לא שלי.

ש. יש לך הסבר איך הנכס הזה של ה 500 מטר רשום בטאבו רק 70 מטר.

ת. בהסכם ביני לבינו אני לא באתי לרכוש את הנכס, אלא רק באתי להיות שותף בעסק שעמדנו לפתוח ביחד, ובאתי וראיתי את הנכס פיזית.

ש. נניח שאתה ראית שלב של גבייה. איך אתה יודע בעבור מי הוא גבה. אולי למשל בעבור המבקשת גילה.

ת. אני לא שאלתי.

ש. עדיין אני מתעקש לדעת איפה הנכס ברח' השיזף קשור לעניין.

ת. אני לא מכיר את הנכס הזה.

ש. אז איך הגשת בתצהיר שהגשת להוצל"פ לנכס ברח' השיזף.

ת. אני לא הגעתי לשום נכס, אולי העו"ד הגיע. אני לא יודע.

ש. אני מציג לך תצהיר שלך מה 26.12.12 בתצהיר שלך סעיף 2 כתוב רח' שיזף 10/1. יש לך ידיעה על מה מדובר.

ת. לא.

ש. יכול להיות שלאדון סבן יש עוד נכס.

ת. אין לי מושג מה יש לו מה אין לו, אבל יכול להיות שיש לו עוד הרבה נכסים.

ש. כשאתה מגיש תצהיר ב 2011 בנוגע לנכס ואתה קורא לו הדירה, זה קשור לנכס שלנו, או לנכס אחר.

ת. אני לא יודע מה אתה שואל. תפריד בין הפלמ"ח לנכס שאתה שואל עכשיו.

ש. האם אתה טוען שהנכס ברח' השיזף 10 ...

ת. אני לא מכיר את הנכס הזה.

ש. כשאתה אומר בתצהיר עכשיו, בסעיף 5 שידוע לך והיה ידוע בעבר שסבן הוא הבעלים של הנכס ברח' הפלמ"ח הידיעה שלך היא יותר מהידיעה על רח' השיזף, או אותה רמת ידיעה.

ת. אני לא הכרתי את עניין שיזף ואתה שב ושואל על זה, אני מכיר רק את הפלמ"ח. יש לו את המפתחות של הנכס הזה. הוא פתח לי.

ש. למה לא כתבת זאת בתצהיר.

ת. לא מצאתי לנכון.

ש. איך פתאום במרץ אתה כותב לנו "ידוע לי היום והיה ידוע בעבר באופן ודאי על הבעלות ברח' הפלמ"ח, אבל בתצהיר שלך מפברואר זה לא כתוב.

ת. כנראה שמטתי את זה.

ש. האם שאלת את מר סבן או עלה בשיחה מאיפה יש לו מפתחות.

ת. מכיוון שמר יונה סבן כמה פעמים נפגשנו בנכס שלו, השכנים שלו, אלה שצמודים אליו כולם מכירים אותו כבעל הנכס, לא היה לי ספק ואני לא צריך לשאול אף אחד אחר, אתה רואה את המיסים בעירייה על שמו, הוא באמת בעל הנכס. בכל מקום יונה סבן, על גילה אף פעם לא שמעתי ולא הכרתי את הגב'.

ש. באיזה שלב תכננתם לעשות שם עסק, פינתם את הדיירים?

ת. הדיירים גרו בחלק מהעסק, בחלק האחורי ולא בעסק שרצינו להקים. הדיירים נשארו שם. אני לא מכיר אותם, נורא הגעיל אותי להיכנס אליהם, אבל כולם הכירו אותם.

ש. יש לך ידיעה אם החלק שבו גרו או גרים אותם אנשים קשור לנכס הזה, מי הבעלים שלו.

ת. זה מה שיונה טען. אני ראיתי שהוא גובה מהם כסף הוא אמר שהוא השכיר להם את החלק הזה.

ש. היום אנו חכמים ויודעים שהנכס הזה הוא 70 מטר. האם לשיטתך מר סבן הוא הבעלים של כל ה 500 מטר, כי הוא גבה שכירות מאותו זוג.

ת. אני בעל בית מאפה. ... כי הגודל נורא חשוב לי.

ש. מתי נסתיימה המערכת החברית ביניכם.

ת. חברית עדיין קיימת.

ש. מתי נסתיימה המערכת העסקית.

ת. אולי אחרי חודשיים וחצי.

ח.ח:

אין שאלות.

<#6#>

החלטה

הצדדים יסכמו בכתב.

ב"כ המבקשת יסכם עד יום 11.5.14 עם העתק ישיר.

ב"כ המשיב 2 יסכם עד יום 11.6.14.

זכות תשובה קצרה לעו"ד לנגה בתוך שבוע נוסף.

עיון סיכומים יהיה לכל המאוחר ביום 22.6.14.

הואיל שב"כ הצדדים גם חפצים לנהל מגעים מחוץ לכותלי בית המשפט, אבקש לקבל הודעה עד יום 1.5.14 האם הדברים הללו הסתייעו.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ד, 09/04/2014 במעמד הנוכחים.