לפני בקשת המבקשת 2, שהיא הנתבעת בתיק (להלן: "המבקשת") להורות על עיכוב ביצוע החלטתי למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה לבדיקת המשיב שהוא התובע בתיק (להלן: "המשיב") כיוון שבכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה למנות מומחה נוסף.

לטענת המבקשת, ככל שבית המשפט לא יעכב את ביצוע החלטתו, תהפוך בקשת רשות הערעור לאקדמית והלכה למעשה תסוכל האפשרות לערער על ההחלטה. המבקשת סבורה שסיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור טובים שכן מדובר בהחלטה בלתי שגרתית, מה גם שלטעמה בית המשפט הכריע בה מטעמים שלא עלו כלל בטענות המשיב.

המשיב מתנגד לבקשה, בטענה שהוגשה ללא נימוק או הצדק סביר, מה גם שלטענתו סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים.

כמפורט בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". בהתאם להוראה זו התגבשה ההלכה לפיה הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה את עיכוב ביצוע של ההחלטה עליה מערערים, שכן הצד הזוכה בדין זכאי לממש את זכייתו ולהינות מפירותיה. על המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין או החלטה לשכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, כי קיימים סיכויים טובים להצליח בערעור, שנית, כי אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו וביצועם של פסק הדין או ההחלטה יגרמו למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון (ראו: בש"א 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מ"א (1) 713, 715; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חב' לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 172 174, בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ (5) 403)).

אין בידי הכלים המספיקים לקבוע את סיכויי הצלחת בקשת רשות הערעור שטרם הוגשה. מן הסתם, הנני סבורה שהחלטתי ניתנה כדין, כדי לאפשר בידי כלים מקצועיים ואמינים לקבוע את מצבו הרפואי של המשיב.

בהתאם לפסיקה מדובר בסוג החלטות של הערכאה הדיונית שערכאת הערעור אינה מרבה להתערב בהן, מה גם שעל פניו ביצוע ההחלטה אין בו כדי לגרום למבקשת נזק שאינו ניתן לתיקון, שהרי אם ערכאת הערעור תמצא לנכון להתערב בהחלטה ולבטל את המינוי תהפוך חוות דעת ככל שתינתן עד אז למסמך בלתי קביל שלא ניתן יהא להסתמך עליו. הדברים הם בבחינת קל וחומר, שעה שהטלתי את התשלום בגין מינוי המומחה הנוסף על המשיב ומשכך למבקשת לא צפוי להיגרם חסרון כיס בשל ביצוע ההחלטה, כל שנדרשת המבקשת הוא לשלוח למומחה את החומר הרפואי המצוי בידיה, הא ותו לאו. ככל שהמשיב נכון ליטול את הסיכון של בדיקה ותשלום למומחה שיכול ואחר כך מינויו יבוטל על ידי ערכאת הערעור, הרי שזה עניינו שלו (השוו: החלטת כב' השופטת צ'רניאק ברע"א 15807-10-12 ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ נ' מאיר שדה (4/2/12)). יתירה מזו, קיימת בהחלט אפשרות, שהמומחה שמונה, לא יכיר בקיומה של נכות או בקיומו של קשר סיבתי לתאונה ובכך, עשוי להיסתם הגולל על טענת המשיב בהקשר זה.

חרף כל האמור לעיל, לנוכח הודעת המבקשת שבכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור ועל מנת למנוע אפשרות שאיחשף לראיה בלתי קבילה, אני מוצאת לנכון להותיר את ההכרעה בסוגיית עיכוב הביצוע לערכאת הערעור ומשכך, מעכבת את ביצוע ההחלטה בשלב זה עד להגשת בקשת רשות הערעור והכרעה של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע שתגיש המבקשת בד בבד עם בקשת רשות הערעור על מנת שבית המשפט המחוזי יוכל להחליט בדבר הצורך וההצדקה בהמשך עיכוב ביצוע ההחלטה, לאחר שיעיין בטעמיה של בקשת רשות הערעור שתוגש.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים וכן תפעל להודיע למומחה שמונה, פרופ' מוניץ, על עיכוב ביצוע ההחלטה בשלב זה.

ב"כ המבקשת יעדכן מייד עם מתן החלטת ערכאת הערעור בסוגיית עיכוב הביצוע.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.