מבוא

העותר הגיש עתירה מנהלית אשר עניינה חיוב וגביית חובות ארנונה מהעותר בגין נכס המצוי ברחוב התענ"ך 26 חיפה. בד בבד עם הגשת העתירה, העותר הגיש בקשה למתן צו ביניים, אשר נמחקה לבקשתו ביום 5.3.2014 .

ביום 17.6.2014 התקיים דיון בעתירה, במעמד הדיון ב"כ העותר ביקש לאפשר לו לתקן את העתירה בשל טעות סופר שנפלה לטענתו בתאריך שנרשם בסעיף 20 לכתב העתירה ומאחר וכתב העתירה אינו כולל את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה ועמד על חיוב העותר בהוצאות במידה ותיענה בקשתו.

נעתרתי לבקשת העותר להגשת בקשה לתיקון כתב העתירה ויחד עם זאת חייבתי אותו לשלם למשיבה הוצאות משפט עבור אותה ישיבה בלי קשר לתוצאות ההליך בסכום של 3,500 ₪.

העותרת הגישה בקשה לתיקון כתב העתירה, המשיבה מסרה תגובתה לבקשה ולאור החלטתי מיום 2.7.14 העותרת המציאה נוסח כתב עתירה מתוקן, המשיבה הגישה השלמת טיעון לבקשה לתיקון העתירה.

תמצית טענות הצדדים

1. לטענת העותר בכתב העתירה נפלה טעות באחד מסעיפיה בתום לב הנובע מפאת זיכרונו וגילו של העותר, למעלה מ- 84 שנים, נשמטו עובדות ופרטים חשובים אחרים כמפורט בתצהירים לאימות העובדות המצורפות לבקשה.

העותר טוען כי תיקון כתב העתירה נחוץ כדי שניתן יהא להכריע בשאלות השנויות במחלוקת וליתן לעותר את יומו בבית משפט. לטענתו יש לאפשר לצדדים לתקן את כתבי טענותיהם לבירור הפלוגתות שבין הצדדים. ויוער כי בית משפט פסק למשיבה הוצאות עבור הזמן הנדרש לה להכנת התיק.

העותר בתצהירו הצהיר כי בסעיף 20 נפלה טעות ברישום התאריך וכי התאריך הנכון הוא 16.1.2014 ולא חודש 2/2006 כפי שנרשם בטעות. העותר עוד הצהיר כי לאור גילו וזכרונו לא זכר פרטים שונים ופעולות שונות שבנותיו יוכי ואסתר עשו לבירור החוב ככל שקיים כמו כן צירף שני תצהירים של שתי בנותיו יוכי אלבז ואסתר טורקניץ.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה, לטענתה עד עתה לא שולמו לה ההוצאות שנפסקו בדיון מיום 17.6.2014 המשיבה ביקשה כי ככל שיתאפשר התיקון, התיקון יותנה בתשלום מלוא ההוצאות בתיק למשיבה.

המשיבה טוענת כי טעות הסופר הנטענת בסעיף 20 לעתירה לא פחות מחוסר תום לב וניסיון הטעייה, מנספח ב לא ניתן לבחון מהו התאריך בו הופק הנסח, מסעיף 15 לעתירה עולה כי קיימת טענה להגשת בקשה לפטור מלא בשנת 2006, העובדה שהוגשה בקשה תומכת במסקנה כי משנת 2006 (לכל הפחות) היה ידוע לעותר על החוב. גם סעיף 16 לעתירה מסיר לטענתה כל ספק בנושא.

המשיבה מפנה לסעיף 19 בתגובה לעתירה ולנספח ז, שם רשם העותר כי מאז מות אישתו לא שילם ארנונה מאחר ולא היה לו כסף, ולכן מדברים אלו עולה בבירור כי בשנת 2006 וקודם לכן העותר ידע על חוב הארנונה ואף מודה בכך. כל האמור לעיל מלמדים לטענתה שהנטען בבקשה באשר לידיעת העותר אודות חוב הארנונה אינה נכונה, העותר ידע על חוב הארנונה לכל הפחות בשנת 2006.

המשיבה בהשלמת הטיעון טוענת כי הן בבקשה והן בכתב העתירה נמנע העותר מלציין באופן ברור ומפורש מהו התיקון המבוקש ומהם הנימוקים בגינם יש לאפשר התיקון. עיון בעתירה המתוקנת עולה כי העותר אינו מבדיל בין בקשה לתיקון עתירה לבין כתב תשובה לתגובת המשיבה לעתירה. מפנה לסעיף 16 ואילך. שני התיקונים המבוקשים מתבקשים בחוסר תום לב עת מצויות ראיות ברורות לאי נכונותן.

דיון

1. לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובנוסח כתב העתירה המתוקן ומבלי להביע עמדה לגופו של עניין בשאלת נכונות התיקון המבוקש, מועד ידיעתו של העותר באשר לחוב הנטען והסתירות לכאורה עליהן הצביעה המשיבה, למען גילוי האמת הנני מתיר את תיקון כתב העתירה כמבוקש. אין בתיקון כדי להכשיר טענות אשר התיישנו או שחל עליהם שיהוי.
2. בסעיף 6 העתירה כוללת לכאורה בקשה לצו ביניים, לא במקרה נקבעה תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בבתי המשפט המנהליים, לפיה בקשה שכזו יש להגיש במסמך נפרד, שעל פי תוכנו צריך להתייחס ספציפית, לנימוקים המתאימים למתן צו ביניים, בהעדר בקשה שכזו לא אתייחס לבקשה זו בשלב זה.
3. אני קובע העתירה לדיון ליום 7.12.2014 בשעה 09:00. המשיבה תגיש כתב תשובה עד יום 1.11.2014.
4. למען הסדר אבהיר כי על ההליכים בתיק זה יחולו הוראות נוהל טיפול בבקשות לשינוי מועדי דיון שתוכנן פורסם באתר הרשות השופטת.
5. מובהר לצדדים כי יש להקפיד על הגעה במועד ואפנה להוראת סעיף 18 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000.
6. הנני מחייב את העותר לשלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסכום של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתנה היום, א' אב תשע"ד, 28 יולי 2014, בהעדר הצדדים.