בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם המבקש והמשיבה להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

רקע

1. ביום 25.2.14 פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), שעניינה הפרת הוראת סעיף 2 לחוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתיה למים צוננים), התשמ"ז-1986 (להלן – חוק בנינים ציבוריים). על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, לא התקינה המשיבה מתקן שתיה בסניף תלפיות בירושלים (להלן – סניף תלפיות), כפי הנדרש ממנה בסעיף 2 לחוק בנינים ציבוריים, ובכך עוולה כלפי ציבור לקוחותיה בהפרת חובה חקוקה ובעשיית עושר שלא במשפט.
2. לאחר הגשת התובענה ובקשת האישור, ובטרם הגשת כתב תשובה, הגיש המבקש בקשה מוסכמת להסתלקות מן התובענה הייצוגית. בבקשת ההסתלקות הובאה עמדת המשיבה, אשר לפיה למבקש אין עילת תביעה אישית נגד המשיבה, כיוון שלא פירט איזה נזק נגרם לו, לא הסביר כיצד העמיד את סכום התביעה האישית על סך של 250 ₪ ואף לא הביא ראיה לכך שנגרם לו נזק. כן הצביעה המשיבה על הקושי המובנה להראות כי נגרם נזק לכל אחד מחברי הקבוצה, ועל הקושי להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין נזק זה לבין העוולה הנטענת. מבקשת ההסתלקות עולה, כי בעקבות הגשת הבקשה הותקן בסניף תלפיות מתקן שתיה כנדרש בחוק בנינים ציבוריים.
3. בהמשך לכך הבהירה המשיבה בהודעה מיום 26.6.14, אשר נתמכה בתצהירו של מר ישראל ניב, מנהל המחלקה הטכנית אצל המשיבה, כי בכל סניפיה, למעט סניפים בודדים בהם אין נדרש הדבר על פי דין, מותקן מתקן שתיה למים צוננים. הובהר, כי גם בסניף תלפיות היה מותקן מתקן למי שתיה צוננים, אך הוא ניזוק עובר להגשת בקשת האישור. לצורך תיקונו, הוצא המתקן מן הסניף, וזו היתה נקודת הזמן שבה נעשתה בדיקת המבקש. כאמור, לאחר הגשת בקשת האישור הותקן מחדש מתקן מי שתיה צוננים בסניף תלפיות.
4. לנוכח האמור, ובהתחשב בכך שלטענת המשיבה דובר בתקלה זמנית בלבד בסניף, אשר טופלה לאחר הגשת בקשת האישור, הוסכם על הסתלקות מן התובענה, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

עוד הוסכם, כי המשיבה תשלם גמול למבקש בסך 5,000 ₪ ותישא בשכר טרחת בא כוחו בסך 35,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקש ובא כוחו, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.

כן הוסכם בין הצדדים, שלא יהא צורך בפרסום מודעה בדבר ההסתלקות מן התובענה.

דיון

1. לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות, בבקשת האישור ובתובענה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות, בהתאם לסעיף 16 לחוק, שכן המוסכם בה סביר והולם את נסיבות העניין. זאת כיוון שמבקשת ההסתלקות עולה, כי אי הצבת מתקן השתיה בסניף נבעה מתקלה זמנית, אשר תוקנה מיד בסמוך להגשת בקשת האישור והתובענה. בהתחשב בתיקון התקלה, אשר נודעת לו תועלת לציבור לקוחות המשיבה, ההסכמה בין הצדדים בדבר תשלום גמול ושכר טרחת עו"ד, סבירה אף היא.
2. לנוכח השלב המוקדם של ההסתלקות – עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה – ומשאין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בעתיד בהליך דומה, במקרה שהתקלה שהובילה לאי הצבת מתקן מי שתיה כנדרש תישנה, איני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בדבר בקשת ההסתלקות (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 22.12.10)).
3. אשר על כן, אני מאשרת את הסתלקותו של המבקש ובא כוחו מן הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ומן התובענה הייצוגית דנן, ומורה על מחיקת בקשת האישור בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק. כמו כן, נדחית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיבה, וניתן תוקף של פסק דין להתחייבות המבקש ובא כוחו שלא להיות מעורבים בעתיד בהגשת תובענות דומות נגד המשיבה בגין אותה עילה, כאמור בסעיף 16 בבקשת ההסתלקות.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 5,000 ₪ וכן תישא בשכר טרחת עו"ד בסך 41,300 ₪ (סכום זה כבר כולל מע"מ כדין), אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

ב"כ המבקש ימסור למנהל בתי המשפט הודעה מתאימה בדבר מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתו האישית של המבקש, וזאת לצורך רישום בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, ב' תמוז תשע"ד, 30 יוני 2014, בהעדר הצדדים.