1. בפנַי בקשת עורך דין לדחיית תביעת רשלנות שהוגשה נגדו, לאור טענת התיישנות עילת התביעה, ואי תחולת סעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).

רקע והליכים קודמים

2. ביום 15.10.1999 הודיעה עיריית קריית-ים (להלן: העירייה) לתובע, שעבד כמציל בחוף האלמוגים בקריית חיים, על הפסקת העסקתו ביום 9.10.1999.

3. ביום 26.2.2003 הגיש התובע, שיוצג על-ידי עורכת דין ורד שדות (הצד השלישי בתביעה הנוכחית) (להלן: עורכת-דין שדות), תביעה נגד העירייה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (להלן: בית הדין) (להלן: התביעה הראשונה).

ביום 13.11.2005 נמחקה התביעה הראשונה.

4. ביום 27.9.2006 הגיש התובע תביעה נוספת נגד העירייה בבית הדין, שסומנה עב 3073/06 (להלן: התביעה השניה), אשר אף בה הוא יוצג על-ידי עורכת-דין שדות, ובה תבע סעדים כספיים והצהרתיים הקשורים במערכת יחסי העבודה שהיו בינו לבין העירייה.

ביום 30.5.2007 נמחקה התביעה השניה.

5. ביום 10.10.2007 הגיש התובע תביעה נוספת נגד העירייה, אף הפעם באמצעות עורכת-דין שדות, שסומנה עב 3477/07 (להלן: התביעה השלישית), ובה תבע סעדים הצהרתיים שונים וסעד כספי בגובה 128,015 ₪. בשלב מסוים חדלה עורכת-דין שדות לייצג את התובע וייצוגו בתביעה זו עבר לעורך-דין הראל הכהן, הוא הנתבע בתיק שבפנינו (להלן: עורך-דין הכהן).

ביום 30.3.2009 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת באי-כוח הצדדים לדחיית התביעה השלישית.

התביעה הנוכחית

6. התובע, אשר סבר כי מחדליו של עורך-דין הכהן הם שהביאו לדחיית התביעה השלישית, הגיש נגדו ביום 25.2.2014 את התביעה הנוכחית, בסך 183,863 ש"ח. סכום התביעה הועמד על סכום התביעה השלישית בצירוף סכום שכר טרחתה של עורכת-דין שדות ואגרת תביעה ששולמו בגין אותה תביעה.

7. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע, עורך-דין הכהן, נטען, בין היתר, כי הוא קיבל על עצמו את ייצוג התובע רק ביום 2.12.2007, וכי תביעת התובע נגד העירייה התיישנה לכל המאוחר ביום 9.10.2006 - כשנה לפני שעורך-דין הכהן החל לייצג את התובע (שבע שנים ממועד הפסקת העסקתו של התובע על-ידי העירייה - א"ג).

8. בישיבה שהתקיימה ביום 16.3.2015 טען בא-כוח הנתבע כי דחייתה של התביעה השלישית הייתה תוצאה צפויה ומתחייבת, לאור התיישנות עילותיה ואי תחולתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות. הוריתי לבאי-כוח הצדדים להגיש טיעוניהם בכתב בסוגיה זו, וכך עשו.

טיעוני הצדדים לעניין ההתיישנות

9. בא-כוח הנתבע, בטיעונו בכתב, עתר לדחיית התביעה מחמת התיישנות. דרך טיעונו הייתה כדלקמן: הנתבע קיבל על עצמו את ייצוג הנתבע בתביעה השלישית בחלוף למעלה משמונה שנים לאחר פיטוריו על-ידי העירייה. השירות המשפטי שנתן הנתבע לתובע בתביעה השלישית לא יכול היה להסב לתובע נזק, מאחר ובלאו הכי נגזר דינה של אותה תביעה (שהוגשה על-ידי התובע באמצעות עורכת-דין שדות) להידחות מחמת התיישנותה. על מנת להדוף טענה אפשרית בדבר עצירת מרוץ ההתיישנות לאור סעיף 15 לחוק ההתיישנות, העביר לפָנַי בא-כוח הנתבע כבני מרון פסקי דין רבים, מהם ביקש להסיק כי בענייננו אין תחולה לסעיף 15 האמור, אותו יש לפרש בצמצום.

10. בטיעונה בכתב של באת-כוח הנתבע הודגש כי טענת הנתבע, עליה מושתת טיעונו לאי-תחולת סעיף 15 לחוק ההתיישנות, הינה טענה עובדתית הטעונה בירור ולא ניתן להכריע בה במסגרת טענה מקדמית. עוד צוין כי כתב התביעה הנוכחי נסב על טענה להתרשלותו של הנתבע, ואין הוא אמור לקבל "פרס" עת מחדלו הביא להתיישנות מול העירייה.

הכרעה

11. הנתבע, שבכתב ההגנה (או בבקשה נפרדת) לא עתר לדחייה על הסף של התביעה הנוכחית עקב התיישנות, אלא ציין כי התביעה השלישית היא שהתיישנה, עשה תפנית ושינה טעמו, ובטיעונו בכתב גרס כי דין התביעה הנוכחית להידחות לאור התיישנות העילה, שלידתה ביום 9.10.1999 (מועד הפסקת העסקתו של התובע).

הצדק עם באת-כוח התובע, הסבורה כי בחינת השאלה אם יש בענייננו תחולה לסעיף 15 לחוק ההתיישנות מצריכה בירור עובדתי, באם התביעה שלוש התביעות שהגיש התובע נגועות בהתרשלות מצידו. לפיכך, אין מקום לסילוק על הסף של התביעה הנוכחית, עוד בטרם נערך בירור כזה.

אולם סבורני כי בא-כוח הנתבע לא דק פורתא בתיאורו את עילת התביעה הנוכחית. בתביעה הנוכחית עתר התובע לפיצוי בגין נזק שנגרם לו עקב התרשלות הנתבע. התרשלות זו לא נולדה ביום בו הופסקה העסקת התובע על-ידי העירייה, אלא בתקופה בה הנתבע ייצג את התובע בתביעה השלישית, החל מיום 2.12.2007, ובאופן מיוחד - ביום 30.3.2009, במועד בו נדחתה התביעה השלישית, לבקשת באי-כוח הצדדים. משכך הם פני הדברים, דעת לנבון נקל כי התביעה הנוכחית טרם התיישנה.

12. לאור זאת, דין טענת ההתיישנות, כטענת סף, להידחות.

משלא הוגשה בקשה יזומה של הנתבע לסילוק על הסף מחמת התיישנות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.